test

תרבות/ מרצה: גדי בן עזר נערך ×¢"×™ עשור ×ודליה

×“×•×’×ž× ×œ×—×‘×¨×” מסורתית/ יהודי ×תיופיה ב×תיופיה ובמעבר לישר×ל
רקע: ×תיופיה ×”×™× ×¨×ž×” של 2,500-2,000 מ', ×”×¨×™× ×’×‘×•×”×™× ×•×ž×¦×•×§×™×, ×’×יות עמוקי×. ×”×קלי×: בצד המזרחי יש ירידה ל××§×œ×™× ×™×-תיכוני (לכיוון ×™× ×¡×•×£), בצד המערבי יש ×ת סודן ו××§×œ×™× ×ž×“×‘×¨×™. במרכז הרמה ×”××§×œ×™× ×ž×ž×•×–×’ (200-150). ×—×™×™× ×‘×תיופיה ×›-70 מיליון ×יש. ×”×זור התרבותי העיקרי ×”×•× "קרן ×פריקה".
* ×”×™×”×•×“×™× × ×ž×¦××™× ×¡×‘×™×‘ ימת ט×× ×”, (מקור הנילוס הכחול). ××’× ×˜×× ×” ×”×•× ×ž×›×ª×© ×¢× ×§, לוע של הר געש, ממנו מתחיל הנילוס לזרו×. ×זור נוסף של ×™×”×•×“×™× ×”×•× ×˜×™×’×¨××™ (×זור צפון מזרחי). רוב ×”×™×”×•×“×™× ×‘××™× ×ž×זור גונדר ×•×“×•×‘×¨×™× ×מהרית ×•×—×œ×§× ×ž×זור טיגר××™ ×•×ž×“×‘×¨×™× ×˜×™×’×¨×™×ª, יש ×’× ×™×”×•×“×™× ×ž×זור קוו×רה ומ×זור וולק×ט וצ'ילה הנקר××™× ×¤×œ×©×ž×•×¨×”- ×”×™×”×•×“×™× ×”×ž×ª× ×–×¨×™×, מיעוט קטן ×—×™ בעיר הבירה של ×תיופיה ×דיס-×בבה.
* הרוב המכריע ×”×•× ×ž××–×•×¨×™× ×›×¤×¨×™×™×. הכפר היהודי ×”×תיופי מורכב משלושה ועד ×רבעה דורות דרך הגברי×, כלומר ×”×’×‘×¨×™× ×ž×‘×™××™× ×ת ×”× ×©×™× ×©×œ×”× ×ž×§×•× ×”×ž×’×•×¨×™× ×©×œ ×”×ב×- יש ×ב זקן ו×ישתו, ×”×‘× ×™× ×•× ×©×•×ª×™×”× ×•×”×™×œ×“×™× ×©×œ×”×- ×–×” ×œ× ×ª×ž×™×“ ×בל בד"×›. ×”×›×¤×¨×™× ×”×™×• ליד מקורות מי×, מה ×©×ž×‘×™× ×ותנו ×œ×›×™× ×•×™×™× ×•×”×©×ž×•×ª.
* ×œ×™×”×•×“×™× ×™×© ×›×™× ×•×™×™× ×©×•× ×™×, בישר×ל נקר××™× ×™×”×•×“×™ ×תיופיה, ב×תיופיה נקר××™× "×‘×™×ª× ×™×©×¨×ל" ×ו "ישר×ל" ×©× ×¢×¦×ž×™- כך ×”× ×§×¨×ו לעצמ×. בנוסף נוספו ×œ×”× ×›×™× ×•×™ מצד ×”× ×•×¦×¨×™× ×”×™×”×•×“×™× ×•×”×•× "פל×שה" -(פולשי×)/ "פל×סין" – זרי×. ייתכן והמקור ×”×•× ×©×”× ×•×¦×¨×™× ×§×•×¨××™× ×œ×™×”×•×“×™ ×תיופיה פל×שה- בגלל שהיגרו מישר×ל בדורות ר××©×•× ×™× ×•×œ×›×Ÿ דבק ×‘×”× ×”×›×™× ×•×™ עוד מ××–, ויש ××—×¨×™× ×©×—×•×©×‘×™× ×©×”×›×™× ×•×™ ×”×•× ×ª×•×¦××” של ×ובדן העצמ×ות ×©×œ×”× ×‘×ž××” ×”-17, כלומר: הייתה ממלכה יהודית ב×תיופיה במשך כמה מ×ות ×©× ×™× ×¢× ×ž×œ×›×™× ×‘×©× ×’×“×¢×•×Ÿ ויהודי, ובמ××” ×”-17 (1632), ×”× ×”×•×›× ×¢×• ×¢"×™ ×”× ×•×¦×¨×™× ×‘×ž×œ×—×ž×•×ª ב×זור גונדר, ו××– המלך ×”×תיופי הנוצרי הודיע שמי שיתנצר – ×™×–×›×” להוריש ×ת ×דמתו לילדיו, ומי ×©×œ× â€“ יהפוך ××“× ×—×¡×¨ זכות על ×”×דמה, מעין ×ריס, ×‘×©× "פל×סין".
* מעמד כלכלי- בעקבות ×–×ת החלה התדרדרות במעמד הכלכלי- תעסוקתי של יהודי ×תיופיה מול ×©×›× ×™×”× ×”× ×•×¦×¨×™×, ×•×”× ×”×•×¤×›×™× ×ž×× ×©×™× ×¢×¦×ž××™×™×, יהודי×, בעלי ×דמות, לבנ××™ ×”×רמונות ב×זור גונד×ר עבור ×”×ž×œ×›×™× ×”×—×“×©×™×. הבירה הופכת להיות גונד×ר, ×•×”× ×©×™× ×”×•×¤×›×•×ª להיות המעטרות של ×”×רמונות (מעצבות פני×). ל×חר מכן כעבור 100 ×©× ×™× ×”×ª×¨×—×©×” עוד התדרדרות – ×”×’×‘×¨×™× ×”×•×¤×›×™× × ×¤×—×™× ,מתקני נשק וחרשי ברזל ×•×”× ×©×™× ×”×•×¤×›×•×ª כדריות, עוסקות בחרס. המצב ×”×–×” ×ž×‘×™× ×œ×ª×¢×¡×•×§×” עיקרית סביב ×”×ש. מי שעוסק ×‘×—×•×ž×¨×™× ××¨×¦×™×™× ×›×’×•×Ÿ ×ש ×ו ×דמה, עוסק במל××›×” בזויה וכך ×”× ×”×•×¤×›×™× ×œ×”×™×•×ª ×—×™×•× ×™×™× ×¢× ×©×•×œ×™×•×ª.
בגלל ×–×” ×”× ×–×•×›×™× ×‘×¢×•×“ ×©× ×’× ××™ – "בוד×" (מקור לעין הרע). עפ"×™ ×”×מונה ×”×תיופית, מקור לעין הרע יכול להפוך לצבוע מנוקד (×—×™×”) ש×וכל נשמות של ×× ×©×™× ××—×¨×™× (הנוצרי×). הייתה תפיסה ×©×”×™×”×•×“×™× ××©×ž×™× ×‘×ž×—×œ×•×ª של ×”× ×•×¦×¨×™× (בגלל ×”×™×•×ª× ×¦×‘×•×¢×™×) ועמדו בסכנת ×—×™×™×. ×”× ×”×¤×›×• ×œ×—×™×•× ×™×™× ×ך ×©×•×œ×™×™× ×‘×ž×¢×ž×“ התעסוקתי שלה×.
* מבחינת הסט×טוס החברתי, ×”× × ×—×©×‘×• בתחתית. במעמד ×”×–×”, נוסף ×œ×”× ×›×™× ×•×™ "×× ×©×™× ×©×ž×¡×¨×™×—×™× ×ž×™×" – הנובע מהטבילות הרבות שהיו נהוגות בקרב ×”×™×”×•×“×™× (כדי להיטהר מטומ××”).
החיוניות ×¢× ×©×•×œ×™×•×ª ב××” לידי ביטוי בגלל שני סיבות: בעלות/ ××™ בעלות על קרקע, סוגי המל×כות ×©×”× ×¢×•×¡×§×™× ×‘×”× ×‘×“×•×¨×•×ª שוני×.

דפוס התקשורת: הדפוס המרכזי בתרבות יהודי ×תיופיה בשני ×¦×™×¨×™× ×ž×¨×›×–×™×™×: "קוד הכבוד" של יהודי ×תיופיה:
• יהודי ×תיופיה ב×תיופיה- כל נער ונערה ××ª×™×•×¤×™× ×’×“×œ×™× ×‘×ווירה סמכותית, במבנה חברתי הפועל ×¢"פ היררכיה של סמכויות, המשפחה ×”×תיופית ×”×™× ×‘×“"×› משפחה מסורתית פטרי×רכ×לית. במסגרת המשפחתית הדתית יש ×§×¨×™×˜×¨×™×•× ×™× ×‘×¨×•×¨×™× ×©×§×•×‘×¢×™× ×ת ההיררכיה ×”×–×ת, לדוגמ×: גיל מבוגר לעומת צעיר, סמכות משפחתית, תפקיד קהילתי עדתי- קס (רב). ההיררכיה ×”×–×ת מכתיבה מערכת התנהגויות נורמטיבית. ×חד ×”××¡×¤×§×˜×™× ×”×ž×¨×›×–×™×™× ×‘×”×ª× ×”×’×•×ª הנורמטיבית ×”×•× ×ž×•×©×’ הכבוד והימנעות מפגיעה בו, בפרט למי שעומד מעלייך בסדר החברתי, כלומר מי שמעליי מוגדר כסמכות- ×× ×™ צריך להימנע מלפגוע בו ולתת לו כבוד. נורמת הכבוד בחברה ×”×תיופית ב××” לידי ביטוי במגוון רחב של התנהגויות ספציפיות ש×× ×©×™× ×‘×ª×•×š החברה ×©×•×ª×¤×™× ×œ×•- הצעיר מצווה לשרת ×ת המבוגר.
• יהודי ×תיופיה בישר×ל- עניין הכבוד ×ž×‘×™× ×œ×©×•×¨×” של ××™ הבנות בין תרבויות ×•×§×¦×¨×™× ×‘×ª×§×©×•×¨×ª, כלומר במרכז הקליטה יהודי ×תיופיה ×ž×’×“×™×¨×™× ×ת ×”×¢×•×‘×“×™× ×›×¡×ž×›×•×ª ולכן ×ž×¤× ×™× ×›×œ×¤×™×”× ×¡×•×’ של כבוד וכך × ×•×¦×¨×™× ××™ הבנות.

1. התנהגויות כלפי סמכות: ×”××“× ×©×”×ª× ×”×’ בצורה זו לסמכות מצפה מ×ותה הסמכות להתנהג בצורה ×›×–×ת ×ו ×חרת כלפיו, כחלק מ×ותו החוק. ההתנהגויות ×”×:
• ×ין "ל×"- בתרבות ×”×תיופית ×œ× × ×”×•×’ לומר "ל×" לדמויות סמכות, המושג של "ל×" ×”×•× ×ž×•×©×’ נדיר ב×תיופיה. לומר "ל×" ×–×” פגיעה בדמות הסמכות, יתרה מזו ×תה מצווה להגיד "כן כן כן" (×ישי, ×ישי-ב×מהרית), ×’× ×›×©×œ× ×ž×¡×›×™×ž×™× ×¢× ×“×ž×•×ª הסמכות. הציות ×”×•× ×ž×•×—×œ×˜ בד"×› ומי שרוצה לסרב יכול לכל היותר לשתוק. השתיקה כוללת ×ופציה של סירוב- קרי××” של הקוד. ×¢"פ הקוד ×”×תיופי מותר ×œ× ×œ×‘×¦×¢- ×בל ×סור להגיד ל×. המילה "ל×" ×”×™× ×‘×™×˜×•×™ של עלבון, פגיעה בכבוד. ×ין ו×רי×ציות- חל ×יסור על הצעת ×לטרנטיבות, ×× ×™ ×œ× ×™×›×•×œ להציע הצעה ×חרת כיוון ×©×”×™× × ×—×©×‘×ª כסירוב לסמכות. ניתן לש×ול- מה נוח לכ×, ×ו לתת לו לבחור מתוך כמה חלופות. יחד ×¢× ×–×ת, ×–×” ×œ× ×ž×‘×˜×™×— במ××” ×חוז כיוון ×©×œ× × ×™×ª×Ÿ לתת ל××“× ×ת כל ×”×ופציות הקיימות, ובנוסף יש משהו בקוד התרבותי שעשוי לפגוע בזה. ×מירת "ל×" מדומת להכרזת מלחמה, ×›×שר ×ž×¡×¨×‘×™× ×–×” להסתכן בעצמך. כל ביטוי של ××™ שביעות רצון מילולית ×œ× ×¨×¦×•×™. התרבות ×”×תיופית מעודדת ×ת חבריה ל×יפוק רגשי בכלל ושל רגשות ×©×œ×™×œ×™×™× ×‘×¤×¨×˜, ×ž×—× ×›×™× ×œ× ×œ×‘×˜× × ×§×ž×”, ×§× ××” וכו'. מצופה ממך לשמור ××•×ª× ×‘×‘×˜×Ÿ. ×”×¤×ª×’× ×”×תיופי ×ומר: "הבטן רחבה מכל העול×" (הוד ×›×גר), כלומר: ×”×™× ×™×›×•×œ×” להכיל ×ת כל מה ש×× ×™ מרגיש, במיוחד ×ת ×”×“×‘×¨×™× ×”×¢×•×™× ×™×, ×× ×™ מצווה לשמור בבטן.
×”×§×•×“×™× ×‘×רץ ישר×ל × ×•×’×“×™× ×ת ×”×§×•×“×™× ×”×תיופיי×: ×צלנו יש עידוד "לשפוך", ×•×œ× ×œ×©×ž×•×¨ ×“×‘×¨×™× ×‘×‘×˜×Ÿ.
• ×ין יוזמות וש×לות- ×¢"פ הקוד התרבותי וה×תיופי ×נו ×œ× ××ž×•×¨×™× ×œ×™×–×•× ×›×œ×¤×™ סמכות, ×œ× ××ž×•×¨×™× ×œ×©×ול ש×לות. יוזמה נתפסת כביטוי של חוצפה. יש ציפייה מהסמכות ×œ×™×–×•× ×× ×¦×¨×™×š. ×× ×™ צריך לענות בקצרה, (כן/ל×) בקול חלש ×•×œ× ×œ×™×–×•× ×ינפורמציה מעבר למה שש×לתי. בן יש×ל ×ת ×ביו ש×לות טקסיות בלבד – מה שלומך? ×ך ×œ× ×ž×¢×‘×¨. ל××‘× ×ž×•×ª×¨ לש×ול ×ת בנו כל דבר.
• ביטויי גוף ומחוות- התנהגות של כבוד כלפי סמכות ב××” לידי ביטוי בשפת גוף. ב×תיופיה ×”×™×” נהוג לנשק ×ת הברך של בעל הסמכות. הברך ×”×™× ×¡×ž×œ הכוח ב×תיופיה (ברך = גולבית) וכן נהוג ×”×™×” לרדת ×ל הברך של דמות הסמכות. תופעה כזו כמעט נעלמה בישר×ל. עבור ×”×–×§× ×™× ×™×•×¦××™ ×תיופיה ×”×™×” מדובר במשבר – המעמד ×©×”× ×”×¨×•×•×™×—×• בכבוד נעל×. יש ×‘×™×˜×•×™×™× × ×•×¡×¤×™× ×©×œ כבוד כלפי סמכות, מעבר לברכת ×”×©×œ×•× ( 2 נשיקות לזר, 3 נשיקות לבן משפחה ו-3 ×¡×‘×‘×™× ×©×œ נשיקות למי ×©×œ× ×¨×ו ×ותו הרבה זמן). דוגמה נוספת: נקישה בעקבי×, שילוב ×”×™×“×™×™× ×ž×חורי הגוף, הרכנת הר×ש וחצי גוף – ×ות של כבוד כלפי סמכות. ×חד ×”×‘×™×˜×•×™×™× ×”×’×•×¤× ×™×™× ×©×œ דפוס התקשורת, הבולט ×צל נערות הנפגשות ×¢× ×“×ž×•×ª סמכות, כוללת השפלת מבט, צחקוק, פניה/עמידה ב-900, ×œ× ×œ×”×‘×™×˜ בעיני הסמכות, כיסוי הפה ביד ותשובה לסמכות רק ×ž×”×¤×¢× ×”×©× ×™×™×” בה ×”×™× × ×©×לת. הנערה מצווה להישען על חברתה ולצחקק ולענות בלחש על ש×לת בעל הסמכות. נערה ×œ× ×ª×™×–×•× ×©×לות. ×ביה של נערה שמתנהגת כך יתג××” בה, כיוון ×©×”×™× ×ž×—×•× ×›×ª, מנומסת (צ'ו××”). הנימוס ×”×•× ×›×œ×™ חינוכי בידי המבוגר. קוד התקשורת ×”×•× ×—×œ×§ מחינוך ×ידי×לי של הילדי×. במעבר לישר×ל, חלק מההתנהגויות נתפסות ×›"צייתנות", "×™×œ×“×™× ×˜×•×‘×™× ×™×¨×•×©×œ×™×". ×צל הישר××œ×™× × ×•×¦×¨ תסכול; מצד ×חד ×”××ª×™×•×¤×™× ×ž×ž×•×©×ž×¢×™× ×•×¦×™×™×ª× ×™×, מצד שני ×”××ª×™×•×¤×™× ×‘×œ×ª×™ ×מיני×, מרגיזי×, ×¢×§×©× ×™× (מהנהני×, ×œ× ×ž×’×™×‘×™× ×•×œ× ×ž×‘×¦×¢×™×).
2. ציפיות מהסמכות- ×¢"פ ×ותו קוד, כחלק מ×ותו קוד, ×× ×™ מצפה שהסמכות תנהג כלפיי בצורה מסוימת.
• ×§×™×•× ×”×‘×˜×—×•×ª- הסמכות מצופה לעמוד בהבטחותיה. התרבות ×”×תיופית מקמצנת ×‘×ž×™×œ×™× ×•×ž×¢× ×™×§×” חשיבות עצומה לכל מילה. ×œ× ××•×ž×¨×™× ×¡×ª× "כן, כן", יש הסכמה מודעת ×œ×§×™×™× ×ת ההבטחה. הכבוד והמעמד של המבטיח ×ª×œ×•×™×™× ×‘×§×™×•× ×”×”×‘×˜×—×”. ככל שהסמכות גבוהה יותר יש לה יותר כבוד להפסיד, ו××– ×§×™×•× ×”×”×‘×˜×—×” ×”×•× ×‘×¨×•×¨ וחשוב יותר. ×¤×ª×’× ×תיופי יודע: "עדיף שמה שיילדת ×œ× ×™×ª×§×™×™× ×ž×שר מה שהבטחת ×œ× ×™×§×•×™×"– כלומר, עדיף שילדיך ימותו מ×שר ×©×œ× ×ª×§×™×™× ×”×‘×˜×—×”. בהקשר ×›×–×”, שבועות ×•× ×“×¨×™× ×”× ×“×‘×¨ נדיר. במעבר לישר×ל, ×”×™×” קשה ליוצ××™ ×תיופיה לקבל ×ת העובדה שישר××œ×™× ×ž×ª×§×©×™× ×œ×§×™×™× ×”×‘×˜×—×•×ª. ××ª×™×•×¤×™× ×ž×¦×ו ×¢×¦×ž× ×ž×—×›×™× ×œ×”×‘×˜×—×•×ª. בתרבות ×”×תיופית תשובה בנוסח "נר××”" ×ו "יכול להיות" נחשבת ×’× ×”×™× ×›×”×‘×˜×—×”. תשובה כזו משמעה שההחלטה בידי הסמכות, וסירוב מ×וחר יותר יתפרש ×›××™ ×§×™×•× ×”×‘×˜×—×”. בישר×ל, כדי לתת תשובה – צריך לומר "ל×", לשקול ו××– לשוב ×¢× ×ª×©×•×‘×” חיובית (כדמות סמכות מותר לומר ל×, ×ו לומר שצריך לבדוק ×צל מישהו ×חר ו××– נחזיר תשובה ("×–×” ×œ× ×‘×™×“×™×™× ×©×œ×™, ×× ×™ ×בדוק ו×חזור ×ליך").
• ××™ התעלמות מקיומו- הסמכות מצווה לעמוד בציפיות ×•×œ× ×œ×”×ª×¢×œ× ×ž×§×™×•× ×”×›×¤×™×£/הפונה. חוסר התייחסות ל×ורך זמן נתפס כהתעלמות מכוונת, ××™-×הבה ×ו התנכלות ×ישית. כלומר, ×ž×¦×¤×™× ×ž×”×¡×ž×›×•×ª להתייחס. כשעובר בעל סמכות ב×תיופיה ×‘×©×‘×™×œ×™× â€“ ×”×•× ×ינו יכול ×œ×”×ª×¢×œ× ×ž×”××“× ×”×חר ו××•×ž×¨×™× ×©×œ×•×. ילד ×תיופי שהמורה ×œ× ×¤×•× ×” ×ליו יתפוס ×ת חוסר ההתייחסות כהתנכלות. ×”××“× ×”×¤×•× ×” ×œ× ×™×™×–×•× ×©×לות כלפי בעל הסמכות, ×ך מצפה מבעל הסמכות לש×ול ×ותו. ישר××œ×™× × ×˜×• ×œ× ×œ×¤× ×•×ª ל×תיופי×, בכיתה למשל, כדי ×œ× ×œ×”×‘×™×š ×ות×, ×ך בכך נפלו בקוד התרבותי. לתלמיד הישר×לי חשוב יותר הערך ההישגי של התשובה מ×שר יחס הסמכות. לעומת ×–×ת, לתלמיד ×™×•×¦× ×תיופיה חשוב יותר יחס הסמכות מ×שר הערך ההישגי של התשובה (נכון/×œ× × ×›×•×Ÿ). היחס של הסמכות מלמד.
• עלבון – הפונה ×ל הסמכות, מצפה ש×× ×”×•× ×”×ª× ×”×’ בכבוד כלפי הסמכות ×‘×ž×™×œ×™× ×•×‘×©×¤×ª גוף, הסמכות ×œ× ×ª×¢×œ×™×‘ ×ותו. התרבות מושתתת על מושג הכבוד – ו×חד הרגשות ×”×“×•×ž×™× × ×˜×™×™× ×”×•× ×¢×œ×‘×•×Ÿ, פגיעה מצד הסמכות. ×”××“× ×ž×¦×¤×” שבעל הסמכות ×œ× ×™×¤×’×¢ בו. עלבון יכול להתרחש בשפת גוף כמו קרי××” ל××“× ×¢"×™ סימון ב×צבע (כגון, קרי××” המקובלת ל×× ×©×™× × ×—×•×ª×™× ×ו ×›×œ×‘×™× ×•×œ× ×¨×¦×•×™×™× ×¢"×™ ×”××“× ×©×¤×•× ×” לסמכות). ×× ×‘×¢×œ הסמכות רוצה להתייחס בכבוד ×”×•× ×¦×¨×™×š ×œ×§×¨×•× ×œ××“× ×¢"×™ נפנוף היד כלפי מטה. שפת הגוף בתרבויות שונות מתפרשת ב××•×¤× ×™× ×©×•× ×™×. ×¤×¢× ×‘×›×‘×•×“ ×•×¤×¢× ×›×¢×œ×‘×•×Ÿ. ביטוי נוסף לעלבון ×”×•× ×”×¨×ž×ª קול. ×¢×¦× ×”×“×™×‘×•×¨ בקול ×¨× ×ל מישהו ×”×™× ×ž×§×•×¨ לעלבון ב×תיופיה. עלבון חריף במיוחד ×”×•× ×¢×œ×‘×•×Ÿ בפני קבוצה. להעמיד ××“× ×‘×¤× ×™ קבוצה ולהעליב ×ותו, ×™×”×™×” דבר חמור ביותר. בישר×ל, ×”×ª×¨×’×•× ×©×œ עלבון השתנה. עלבון מילולי שהתרחש ×”×™×” כינוי "כושי" ל×תיופי. המושג ×œ× × ×—×©×‘ ניטר×לי בעיני הקהילה ×”×תיופית, וצריך לזכור לכינוי יש ×’× ×ž×©×ž×¢×•×ª נוספת, מעבר למשמעות הניטר×לית: ×›×•×©×™× = ×¢×•×©×™× ×ת העבודה השחורה, עבדי×, פחות כבוד ונחותי×. עלבון נוסף שהתווסף בישר×ל – ×“×™×‘×•×¨×™× ×‘×“×™×ž×•×™×™×. "×× ×™ מדברת ×ליך כמו ×ל קיר" – ×“×™×ž×•×™×™× ×©×œ× ×ž×•×‘× ×™× ×¢"×™ בני הקהילה. בישר×ל, התגבר מ×וד החשש מפני עלבון בפני קבוצה – כיוון שהישר××œ×™× ×œ× ×—×©×™× ×‘×¨×’×™×©×•×ª הסיטו×ציה. התגובה לעלבון ב×תיופיה, עפ"×™ קוד הכבוד, ×”×™× ×יפוק. הציפייה ×”×™× ×©×”××“× ×™×¡×¤×•×’ ×ת העלבון בשקט ×•×œ× ×™×¡×’×™×¨ ×ת הכעס, ×בל יחזיר במעשה בשעת הכושר הר×שונה.
×”×¡×™×ž× ×™× ×”×ž×™×œ×•×œ×™×™× ×”×ž×–×¢×¨×™×™× ×œ×›×¢×¡ על עלבון ×–×” ×מירות כמו: "×™×”×™×” רע", "×œ× ×¨×•×¦×” לעשות בעיות" – סימני ×יפוק תגובה. ×‘×ž×§×¨×™× ×§×™×¦×•× ×™×™× ×©×œ השפלה בפני קבוצה, ×¢×©×•×™×™× ×œ×’×¨×•×¨ ×ת ×”××“× ×œ×¤×’×•×¢ במשפיל/×”, ו×× ×œ× â€“ לפגוע בעצמו. התרחשו, ×‘×ž×§×¨×™× ×§×™×¦×•× ×™×™×, הת×בדויות בעקבות עלבון (××™ ×פשר לפגוע במשפיל ו××™ ×פשר לחיות בהשפלה). פגיעה במשפיל יכולה להיות להכות ב×בן. התפיסה ×”×™× ×©×ž×¨×’×¢ ההתפרצות, ×”××“× ×œ× ×©×•×œ×˜ בעצמו – ולכן עדיף ×œ× ×œ×”×’×™×‘ ×‘×ž×™×œ×™× ×ליו ××œ× ×œ×”×—×–×™×§ ×ותו. התגובות קיימות ×’× ×‘×™×©×¨×ל, ×× ×›×™ ×¢× ×”×–×ž×Ÿ החלו להיספג ×’× ×ª×’×•×‘×•×ª "ישר×ליות".
• ×פליה- מדמות הסמכות מצופה ×œ× ×œ×”×¤×œ×•×ª. ×פליה נתפסת הרבה ×¤×¢×ž×™× ×›"×תה ×œ× ×והב ×ותי". ×œ× ×©×•×›×—×™× ×ž×§×¨×™× ×©×œ פרוטקציה – ×©×ž×™× ×‘×‘×˜×Ÿ. בישר×ל, ×¢×œ×•×œ×™× ×œ×§×©×¨ ×ת ×”×פליה לצבע העור, שוליות חברתית ותחושת קיפוח. השוני והזרות ×¢×œ×•×œ×™× ×œ×”×ª×¤×¨×¥.
"×”×תיופי המפתיע והמורד" – ××™ הבנה מתמשכת בין הסמכות לבין ×”×ד×, ××™ עמידה בציפיות מהסמכות, מתבט××™× ×‘×¡×•×¤×• של דבר בהתפרצות ×–×¢× ×•×ª×¡×›×•×œ, והפסקה של שיתוף פעולה. בישר×ל, ×–×” ×‘× ×œ×™×“×™ ביטוי במשמעות של "פת×ו×!" – התפרצויות פת×ומיות. פת××•× ×ž×—×œ×§×” שלמה של ××ª×™×•×¤×™× ×‘×¦×‘× ×ž×ª×™×™×©×‘×ª ×•×œ× × ×¢× ×™×ª לפקודה, פת××•× ×”×™×œ×“ ×ž×¨×™× ×בן ומכה כדי להרוג. קשה לזהות ×ת הסיבה להתפרצות. התגובה לעלבון ×”×™× ×”×¨×™ "×¤× ×™× ×—×ª×•×ž×•×ª" ו×יפוק, שלבסוף הגיעו למצב של ×מון שנשבר. ההתפרצות יכולה להתרחש זמן רב ×חרי העלבון ו××™ מילוי הציפיות. כשמתרחש שבר בציפיות מהסמכות, ×”××“× ×œ× ×ž×•×›×Ÿ ×œ×©×•× ×¤×©×¨×”. בשביל פשרה צריך שמ×גלה = מתווך. ××“× ×©× ×¤×’×¢ מסמכות ×•×œ× ×™×›×•×œ לפגוע בו (עקב מעמדו) יכול לבחור ב"עזיבת השדה" – ניסיון לעבור ×œ×ž×§×•× ×חר.

×“×•×’×ž× ×œ×—×‘×¨×” מורכבת/ תרמיל××™× ×™×©×¨×ליי×- החברה הישר×לית:
רקע על החברה הישר×לית: החברה הישר×לית מונה ×›-6.5 מיליון ×נשי×. 80% ×™×”×•×“×™× ×•-20% ×¢×¨×‘×™× ×•×ž×™×¢×•×˜×™× ×חרי×: קבוצות נוספות של צ'רקסי×, נוצרי×, דרוזי×, בה××™×™×. בישר×ל יש עדות. המונח "עדה" ×œ× ×§×™×™× ×‘×©×ר המדינות. בחברה הישר×לית קיימות "קבוצות ×תניות" (Ethnic Group) – המונח ×”×›×™ קרוב למונח עדה. "עדה" ×”×™× ×ž×•× ×— ייחודי לישר×ל שנבע מ×בות היישוב הציוני. ×”× × ×™×¡×• לבטל ×ת ×”×”×‘×“×œ×™× ×”×תניי×, התרבותיי×. ×”×™×” רצון לומר ×©×›×•×œ× ×‘××™× ×ž×ותו ×ž×•×¦× â€“×§×‘×•×¦×•×ª ×תניות בעול×, ×œ× ×©×™×™×›×•×ª ל×ותו ×¢×. ×”×™×” ניסיון לחבר ×ת ×›×•×œ× ×ª×—×ª "×”×¢× ×”×™×”×•×“×™". ×”×× ×ª×¨×•×¤×•×œ×•×’×™× ×”×ª×’×™×™×¡×• לחזק ×ת המונח עדה לטובת הציונות. במדינה ×§×™×™× "חוק השבות" – ×™×”×•×“×™× ×ž×§×‘×œ×™× ×זרחות ×וטומ×טית (חוק נדיר יחסית לחוקי הגירה בעול×). במדינת ישר×ל קיימת תופעה של עיור ×ורבניזציה) – מדינה מ×וד עירונית 96% מה×וכלוסייה עירונית (ההפך מ×תיופיה). יש מבנה חברתי בישר×ל שנוצר על בסיס מהפכני שוויוני (מרקסיסטי) מבחינה חברתית, המבנה הסוצי×ליסטי – שהקיבוץ הפך בה ×“×’× ×•×¡×ž×œ לשיוויון. מדינת ישר×ל החלה במודל מהפכני סוצי×ליסטי והמשיכה במודל הפרטה ×‘×“×’× ×”×מריק××™ ב×ופן חריף ביותר. ישר×ל הפכה ×חת המדינות המובילות ×‘×¤×¢×¨×™× ×‘×™×Ÿ ×¢×©×™×¨×™× ×œ×¢× ×™×™× (החלה ממצב של כמעט שוויון בין שכבות ×”×וכלוסייה).

תרמיל×ות- על הרקע ×”×–×” יש ×ת תופעת התרמיל×יות. התופעה ×”×–×ת × ×¢×” בין 35-40%.
התופעה נר×ית לנו ברורה, ×ך קשה להגדירה. שני ×ž×—×§×¨×™× ×¢×¡×§×• בתופעת התרמיל×ות הישר×לית:

×. מבורך (1997) – עודד מבורך, סטודנט לפסיכולוגיה שעשה דוקטורט ×‘× ×•×©× ×ª×¨×ž×™×œ×ות, ×”×™×” 3 ×©× ×™× ×‘×˜×™×•×œ תרמיל×ות. ×”×•× ×œ×§×— 2 מחזורי שחרור מצה"ל ×ž×”×©× ×™× 1988, 1991 ועשה ×ת המחקר בין ×”×©× ×™× 1995-1991. ×”×•× ×“×’× 4,000 ×יש והעביר ××œ×™×”× ×©××œ×•× ×™× ×ž×§×™×¤×™× â€“ ××¤×™×•× ×™× ×“×ž×•×’×¨××¤×™×™× ×•×ישיותיי×, ×¤×¢×ž×™×™× ×‘×˜×•×•×— של 3 שני×. בנוסף ביצע 90 ר×יונות עומק. חלק היו ×חרי הטיול בש×לון הר×שון, וחלק יצ×ו לטיול יותר מ×וחר. ×”×•× ×סף הרבה מידע כמותני ו×יכותני. ×”×•× ×—×§×¨ ××•×ª× ×œ×¤× ×™ ו×חרי היצי××” לטיול, והשווה ××•×ª× ×œ×§×‘×•×¦×ª ביקורת של ×× ×©×™× ×©×œ× ×™×¦×ו לטיול הממושך ולבסוף ניתח 1000 ש××œ×•× ×™× ×”×›×•×œ×œ×™× ×“×‘×¨×™× ×¢×œ ×ישיות המטייל ועל הטיול.
עודד מבורך גילה שמימדי התופעה הן 16.6% ×ž×”×ž×©×ª×—×¨×¨×™× ×™×•×¦××™× ×œ×˜×™×•×œ הממושך, בטווח של 3 ×”×©× ×™× ×”×¨×שונות ש×חרי השחרור. מכ×ן, ×©×œ× ×›×•×œ× ×™×•×¦××™× ×›×ž×• שחושבי×, ××•×œ× ×ž×“×•×‘×¨ ב×חוז ×¢×¦×•× ×‘×”×©×•×•××” לכל ×וכלוסייה בעול×. ×œ× ×‘×¨×•×¨ ×× ×™×© עוד מדינה שיוצ××™× ×‘×” כל כך הרבה ×¦×¢×™×¨×™× ×œ×ž×¡×¢ צעירי×. המחקר נערך לפני 10 ×©× ×™× ×•×™×™×ª×›×Ÿ שהתופעה גברה עד היו×. עודד מבורך הגדיר ×–×ת "כטיול הממושך" תרמיל××™ ×”×•× ×ž×™ ×©×™×¦× ×œ×ž×™× ×™×ž×•× 3 חודשי טיול. בפועל, השכיח ×”×™×” חמישה ×—×•×“×©×™× ×•×ž×¢×œ×”.
המ××¤×™×™× ×™× ×©×œ התרמיל××™× ×¢"פ מבורך היו: * מס' ×”×’×‘×¨×™× ×•×”× ×©×™× ×”×™×” דומה. * הרוב ×ž×˜×™×™×œ×™× ×‘×ž×–×¨×— ×סיה (×’× ×”×™×•× ×›×›×”). * 45% טיילו במזרח ×סיה, 27% ×‘×“×¨×•× ×מריקה, 24% ב×רה"ב. × ×©×™× ×™×•×ª×¨ ב×רה"ב ×•×’×‘×¨×™× ×‘×“×¨×•× ×מריקה. * ×חוז גדול של בני קיבוצי×, ו×חוז נמוך של ×¢×¨×™× ×‘×™× ×•× ×™×•×ª * ×”×•×¨×™× ×¢× ×–×™×§×” חילונית. * ×”× ×•×œ×“×™× ×‘×¦×¤×•×Ÿ ×פריקה נמוך יותר- יותר מסורת ישר×לית. * מס' שנות הלימוד של ×”×”×•×¨×™× ×’×‘×•×”×” יחסית. * ×חוז בתי ספר ×¢×™×•× ×™×™× ×’×‘×•×” יחסית. * בעלי תעודת בגרות- מעט מה×חרי×. * ×חוז ×”×’×‘×¨×™× ×©×©×™×¨×ª×• ×›×§×¦×™× ×™× ×’×‘×•×”×” יותר. * ×חוז שהדריכו ×ו השתתפו בתנועות נוער גבוה יחסית. * נטייה של ×”×ž×˜×™×™×œ×™× ×œ×ישיות המחפשת ריגושי×, חוסן ×ישי והעדפות שינוי על- פני שימור.
מבורך ×ž×¦× ×©×× ×©×™× ×™×¦×ו לטיול הממושך ×œ× ×‘×©×‘×™×œ להתנתק מהמצב הביטחוני והמתח, ×–×” סיבה מס' 2 ולעומת ×–×ת הסיבה העיקרית ×”×™× ×‘×©×‘×™×œ להשתחרר מהמשפחה וחובות התפקיד המבוגר (×ž×ž×¦× ×ž×¤×ª×™×¢). המרחב המשפחתי לוחץ להיכנס ×œ×ª×¤×§×™×“×™× ×©×œ עובד/סטודנט, חתונה, ילדי×. ×”×ž×˜×™×™×œ×™× ×¨×•×¦×™× ×œ×¦×ת למרחב ×ישי שבו ×”× ×™×§×‘×œ×• החלטות לגבי ×ª×¤×§×™×“× ×”×¢×ª×™×“×™ בחברה, לעשות חיפוש עצמי לגבי מה ×©×”× ×‘×מת רוצי×. העומס והלחץ להסתדר ×•×œ×”×ª×§×“× ×‘×—×™×™× ×”×‘×™× ×¦×¢×™×¨×™× ×œ×¦×ת לטיול ממושך, ולבצע חיפוש ובדיקה עצמית רחוק מהבית.

ב. יעקובסון (1987)- ×נתרופולוג ומנהל בית- ספר. ×”×•× ×¢×•×©×” עבודה ×נתרופולוגית מובהקת. יעקובסון בדק ×ת ×וכלוסיות התרמיל××™× ×‘-1986 שהגיעו לחנות "למסע". שיטת המחקר שלו הייתה תצפית משתתפת, ×”×ופיינית ל×× ×ª×¨×•×¤×•×œ×•×’×™× (בניגוד למבורך שעשה ש×לוני×). חוקרי תרבות ×ž×©×ª×ž×©×™× ×‘×ª×¦×¤×™×•×ª, שיטת מחקר ×יכותנית. יעקובסון ערך תצפיות ×›-4 חודשי×, 8-7 שעות ביו×. לחנות ×ž×’×™×¢×™× ×ª×¨×ž×™×œ××™× ×¢×œ מנת לקנות ציוד לטיול. החנות ×”×™× ××•×œ× ×’×“×•×œ שמחולק ×œ×ž×“×¤×™× ×œ×¤×™ נוש××™× ×©×•× ×™×. ×ין בה כס×ות ויש בה שטיח מקיר לקיר – ×¨×•×¦×™× ×œ×¢×•×“×“ ישיבה על הרצפה. במרכז החנות יש עמוד של מטר למטר שנועדו למודעות חיפוש ×©×•×ª×¤×™× ×œ×ž×¡×¢. יעקובסון ×ž×¦× ×©×›×¨×‘×¢ ×ž×”×ž×˜×™×™×œ×™× ×ž×¦×ו כך ×ת ×”×©×•×ª×¤×™× ×©×œ×”×. ×”×•× ×—×§×¨ ×’× ×ת הלקוחות ×•×’× ×ת הצוות – מ×ופיין כתרמיל××™× ×œ×‘×•×©×™× ×•× ×¨××™× ×חרת (כמו מי ששבו מטיול ממושך, בעלי צמות וכו'). ×”×¢×•×‘×“×™× ×©×”×™×• בעלי מ××¤×™×™× ×™× ×ž×™×•×—×“×™×, ×œ×‘×•×©×™× ×œ× ×לגנטי. יעקובסון השתתף ב"חוגי העצה הטובה" – ×ž×¤×’×©×™× ×“×•-×©×‘×•×¢×™×™× ×©×œ עצות ×©× ×•×ª× ×™× ×נשי החנות ×œ×ž×˜×™×™×œ×™× ×”×¢×ª×™×“×™×™×. יעקובסון ר×יין ×ת היוצ××™× ×œ×˜×™×•×œ וחלק מהחוזרי×. קל לנהל תצפית בחנות – ×›×™ ×›×•×œ× ×™×•×©×‘×™× ×•×›×•×ª×‘×™× ×”×¢×¨×•×ª וכך ×’× ×”×•× ×¢×©×”.
הממצ××™× ×”×¢×™×§×¨×™×™× ×©×œ×• ×§×©×•×¨×™× ×‘×˜×¢× ×” המרכזית: ניתן לר×ות בתופעת התרמיל×ות צליינות מסוג ×ž×¡×•×™× (צליינות = עליה לרגל). יש מ××¤×™×™× ×™× ×“×•×ž×™× ×œ×¦×œ×™×™× ×•×ª ולכן ×œ× ×¦×¨×™×š להתייחס לתופעה דרך תי×וריה של תיירות ××œ× ×“×¨×š היבטי הצליינות. ×”×•× ×§×•×¨× ×œ×” "צליינות חילונית", בניגוד לזו הדתית.

×”×”×‘×“×œ×™× ×‘×™×Ÿ הצליין לתרמיל××™:
1. המטרה לשמה נועד הטיול: הצליין × ×¢ לעבר ×”×ž×¨×›×–×™× ×”×¢×¨×›×™×™×- ×ª×¨×‘×•×ª×™×™× ×©×œ חברתו, ×”×•× ×‘× ×œ×—×•×•×ª ×ת הדת בצורה מסוימת (×”×ž×•×¡×œ×ž×™× â€“ למכה, ×”× ×•×¦×¨×™× â€“ לירושלי×). והתרמיל××™ ×–×– בכיוון ההפוך מהמרכז הערכי של חברתו- ×”×•× ×ž×ª×¨×—×§ מהמרכז ×ל המקומות ×”×חרי×. כלומר, ×¨×•×¦×™× ×œ×”×©×ª×—×¨×¨ ×•×ž×—×¤×©×™× ×ת המרחב ×”×ישי.
2. צליינות ×”×™× ×ª×•×¤×¢×” של ×”×•×œ×›×™× ×•×—×•×–×¨×™×. תרמיל×יות ×”×™× ×™×•×ª×¨ ×רוכה- נש××¨×™× ×©× ×™×•×ª×¨

הדמיון בין צליינות לתרמיל×ות:
1. מיסוד- מיסוד של תופעת הטיול הממושך – מתנועת ×‘×•×“×“×™× ×œ×ª× ×•×¢×” של המוני×. תנועה מתעצמת. מלחמת ששת ×”×™×ž×™× ×™×¦×¨×” ×‘×¢×•×œ× ×ž×¢×™×Ÿ תנועה משיחית – ישר×ל הקטנה ניצחה ×ת מדינות ערב החזקות. ×‘×¢×•×œ× ×”×™×™×ª×” ×ווירה של ×הדה כלפי ישר×ל, ×œ× ×¨×§ מצד היהודי×. ל×רץ הגיעו ×× ×©×™× ×œ×”×ª× ×“×‘ בקיבוצי×, מכל העול×. התופעה הזו הבי××” ל×רץ ×’× ×ª×¨×ž×™×œ××™× ×ž×©×•×•×¦×¨×™×”, ×נגליה, שכללו ×ת ישר×ל במסעותיה×. התרמיל××™× ×—×™×• ב×יכות ×—×™×™× ×‘×§×™×‘×•×¦×™×, חוויה כמעט דתית של סוצי××œ×™×–× ×•×ž×¦×“ שני ×”×§×™×‘×•×¦×™× ×–×›×• בעבודה ×—×™× ×. בתחילת שנות ×”- 70 –במפגש ×¢×™×ž× ×¦×¢×™×¨×™× ×ž×”×§×™×‘×•×¥ התוודעו לתופעת התרמיל×ות. ל×חר מספר ×©× ×™× ×”×—×œ×• ×’× ×§×™×‘×•×¦× ×™×§×™× ×œ×¦×ת ×ל העול×, בתנועה של ×‘×•×“×“×™× â€“ יצרו ×ת ×”×ž×¡×œ×•×œ×™× ×‘×“×¨×•× ×מריקה, למשל. התנועה הזו הופכת ממוסדת ×¢× ×”×©× ×™×. יותר ויותר יוצ××™×, עד ×©×”×™× ×”×•×¤×›×ª חלק מתנועה חברתית. ×”×™×•× ×ž×˜×™×™×œ×™× ×’× ×—×‘×¨'×” דתיי×, חבר'×” עירוניי×, ×¢×•×œ×™× ×—×“×©×™× ×•×›×“'. מיוזמה של ×™×—×™×“×™× ×”×ª×¨×ž×™×œ×ות הופכת תנועה נורמטיבית קבוצתית כמו צליינות.
כמו כן החלה תופעת קומיוניט×ס – חוקר ×‘×©× ×•×™×§×˜×•×¨ טרנר, חקר ×ת תופעת הקומוניט×ס בהקשר של ×¦×œ×™×™× ×™× ×•×¢×•×œ×™ רגל.
* "קומיוניט×ס" = תת קהילות/קבוצות קטנות שנוצרות במסע, מתגבשות ומחזיקות/נוש×ות ×ת עצמן תוך שהן מפתחות נורמות משל עצמן/ ×§×•×“×™× ×¤× ×™×ž×™×™× ×‘×ª×•×š הקבוצה, ומהוות מעין יחידות סגורות. יעקובסון רו××” במכתבי התרמיל××™× ×—×œ×§ מתופעת הקומוניט×ס, חלק מתופעת המיסוד. התרמיל××™× ×©×•×œ×—×™× ×ž×›×ª×‘×™× ×ל החנות למטייל – מעין דף המלצות. בשגרירויות נוצרו ספרי המלצות של מטיילי×. יעקובסון מספר על מכתב של בחורה שכולל מידע מפורט למה בחרה ביעד, סוגי בעלי ×”×—×™×™× ×•×”×¦×ž×—×™×™×” במסלול, ×”×לטרנטיבות, ההכנות הדרושות ליעד בישר×ל וכו'. המכתב משקף ×ת רצונה להיות חלק מקהילה, קהילה מדומיינת שנורמה ×חת בה כוללת שיתוף ××—×¨×™× ×‘×ž×™×“×¢. ×”×ž×›×ª×‘×™× ×ž×—×‘×¨×™× ×ת המטייל לקהילה המעין וירטו×לית. צורה נוספת להגדרה;
* "קומיוניט×ס" = התפתחות של רגש ×חווה ×נושי ש×ופייני למצב השולי בטקסי×. שוליות חברתית יכולה להיות מצב ×‘×˜×§×¡×™× â€“ ×‘×˜×§×¡×™× ×תה יכול להיות ב×זור שוליי×, בין X ל-Y. למשל, בטקסי ×בל. ×”×—×™×™× ×©×§×•×‘×¨×™× ×ת המת, נמצ××™× ×‘×ž×¢×‘×¨ בין ×—×™×™× ×¢× ×”× ×¤×˜×¨ ×œ×—×™×™× ×‘×œ×¢×“×™×• (בזמן הטקס ×”× × ×ž×¦××™× ×‘×ž×¦×‘ ביניי×). כך ×’× ×‘×˜×§×¡ ×¡×™×•× ×œ×™×ž×•×“×™× ×¢×¦×ž×• – הסטודנט ×œ× ×‘×¢×œ תו×ר, ×ך ×’× ×œ× ×—×¡×¨ תו×ר. במהלך הטקס ישתנה המצב ×ž×©×•×œ×™×™× ×œ×‘×¢×œ תו×ר. ×ך ×’× ×‘×˜×§×¡×™ בגרות (מילד לגבר), בר-מצווה, נישו×ין, ×’× ×”×ª×¨×ž×™×œ××™× × ×ž×¦××™× ×‘×ž×¦×‘ של שוליות חברתית. התרמיל××™× ×›×‘×¨ ×œ× × ×ž×¦××™× ×‘×ž×¨×›×– החברתי ×©×œ×”× (ישר×ל) ×ך ×’× ×œ× × ×ž×¦××™× ×‘×ž×¨×›×– החברתי של ×”×רץ בה ×”× ×ž×˜×™×™×œ×™×. בתוך תהליך המסע, יש ×§×™×•× ×‘×©×•×œ×™×™× ×©×œ שתי החברות (בישר×ל וב×זור הטיול). המצב ×”×–×” דומה למצב ×”×¦×œ×™×™× ×™× ×”×¢×•×œ×™× ×œ×ž×›×” ×œ×©× â€“ בדרך למרכז הערכי שלה×. המטייל × ×ž×¦× ×‘×ž×¦×‘ של שוליי×, ×›×™ ×”×•× ×œ× ×©×™×™×š לנורמות החברתיות של ×רץ ×”×ž×•×¦× ×•×œ× ×‘× ×•×¨×ž×ª ×רץ היעד, ×”× "בין לבין" מצוי ×‘×“×ž×“×•×ž×™× , נדמה לנו ש×× ×נו ×œ× ×‘×—×•×§ של ישר×ל ×’× ×”×—×•×§ של הודו ×œ× ×ª×§×£ עלינו. ההתמסדות של קבוצות של ×ž×˜×™×™×œ×™× ×ž×ª×¨×—×©×ª בקונטקסט של שוליות, לימינ×ליות. הקומוניט×ס מצביע על המיסוד, ×©×”×•× ×ž×פיין הדומה לצליינות.
2. הכנות למסע- כמו בצליינות, ההכנות למסע רבות. יעקובסון מתייחס להכנות בהרחבה. הכנות למסע קיימות בחברות רבות. חוקרת ×‘×©× ×‘×¨×‘×¨×” מ×ייר×וף חקרה ×ינדי×× ×™× ×ž×©×‘×˜ "ההויכול" ומצ××” שיש ×œ×”× ×“×¨×š מסוימת של התבגרות שבתוכה יש מסע של 50-45 יו×. המסע ×”×•× ×רוך וכרוך בהרבה הכנות. ×’× ×‘×ª×¨×ž×™×œ×ות יש המון הכנות. בחנות יש חשיפה להמון חומר קרי××”. ×× ×©×™× ×ž×ª×¢×“×™× ×”×ž×•×Ÿ תי××•×¨×™× ×©×œ חוויות ×•×ž×©×ª×ª×¤×™× ×‘×—×•×’×™ "עצה טובה" – ×”×ž×ª×§×™×™×ž×™× ×‘×—× ×•×ª ×¤×¢× ×‘×©×‘×•×¢. ×ž×˜×™×™×œ×™× ×¢×ª×™×“×™×™× ×§×•×¨××™× ×¡×¤×¨×™× ×œ×’×‘×™ המקומות ×•×œ×•×ž×“×™× ×©×¤×” – ×™×•×¦×¨×™× ×§×˜×œ×•×’ ×ž×œ× ×©×œ המקומות. יעקובסון ×ž×•×¦× ×›×™ ×ינטנסיביות של הכנות גדלה חודש וחצי לפני נסיעה : ×× ×©×™× ×ž×›×™× ×™× ×•×™×–×•×ª, מט"×—, רישיון בינ"ל, × ×¤×¨×“×™× ×ž×—×‘×¨×™×, מש××™×¨×™× ×¨×©×™×ž×ª שגרירויות וסוכנויות דו×ר, ×§×•× ×™× ×ª×¨×ž×™×œ. יש ×›×œ×œ×™× ×ž×” ×œ×•×§×—×™× ×•×ž×” ×œ× â€“ "תחשוב מה ×תה צריך וקח חצי" – מעט בגדי×, רשימת כתובות, מוצרי ×”×™×’×™×™× ×”, קסטות מוסיקה ישר×לית. יעקובסון רו××” במסע נשי××” של ליבת תרבות ×”×ž×•×¦× ×ל ×רץ היעד. ההכנות מרובות, כך שהמטייל יודע ×ת כל הסכנות הכרוכות בכל ×תר ו×תר. רוב ×”×ž×˜×™×™×œ×™× ×ž×¡×¨×‘×™× ×œ×”×•×“×•×ª ×©×”× ×¢×©×• הכנות מרובות כל כך.
מ×פיין נוסף של ההכנות ×”×•× ×”×¨×¦×•×Ÿ לנסוע לזמן בלתי מוגבל. 68% ×מרו ×©×”× ×œ× ×™×•×“×¢×™× ×ת זמן החזרה. בפועל הסתבר ×©×¨×•×‘× ×™×•×“×¢×™× ×©×”× ×—×•×–×¨×™× ×œ×¢×‘×•×“×”/×œ×™×ž×•×“×™× (שהזמן ×¡×•×›× ×ž×¨×ש). ×–×” ×œ× ×©×§×¨ ×לה ×שליה של נסיעה לזמן הבלתי מוגבל עוזרת לניתוק ולפתיחות כללית כלפי ×¢×¦×ž× ×•×›×œ×¤×™ ×“×‘×¨×™× ×©×”× ×¨×•×¦×™× ×œ×‘×“×•×§ בטיול.
3. ×ורך המסע- משותף לתרמיל××™× ×•×¦×œ×™×™× ×™× ×©×”×ž×¡×¢ ×”×•× ×רוך יחסית, ברוב ×”×ž×§×¨×™× ×’× ×”×¦×œ×™×™× ×™× ×•×”×ª×¨×ž×™×œ××™× ×™×•×¦××™× ×œ×ž×¡×¢ ×œ× ×§×¦×¨. ×צל עודד ×מרו ×ž×™× ×™×ž×•× ×©×œ×•×©×” ×—×•×“×©×™× ×•×‘×¤×•×¢×œ 5 ×—×•×“×©×™× ×•×™×•×ª×¨.
4. סיכון- המסע מסוכן בשני המקרי×, ×’× ×‘×¦×œ×™×™× ×•×ª ותרמיל×ות יש סיכוני×: פגעי טבע, מידי ×ד×, ×¡×™×›×•× ×™× ×¤×™×–×™×™×- ×¡×™×›×•× ×™× ×©×§×•×¨×™× ×ו ש×× ×™ מדמיין ×ות×.
5. מערכת מיתוסי×- מתפתחת מערכת ×דירה של ספרות, ×גדות, פולקלור – כמו בכל תנועת המוני×. מיתוס = עלילות, ×ירועי×, התרחשויות שקושרות עצמן ×œ×¢× ×™×™× ×™× ×—×‘×¨×ª×™×™× ×•×× ×•×©×™×™× ×”×§×©×•×¨×™× ×‘×ž×¡×¢. המטרה – העברת מסר ומשמעות. טרנר ו×שתו חקרו ×ת מערכת ×”×ž×™×ª×•×¡×™× ×©×ž×ª×¤×ª×—×ª בצליינות. ×›×©×‘×•×“×§×™× ×ת העובדות, מסתבר שמספר ×”××™×¨×•×¢×™× ×”×—×¨×™×’×™× (הת×ונות) במסע תרמיל×ות ×”×•× ×“×•×ž×” לחלוטין למספר של ××™×¨×•×¢×™× ×—×¨×™×’×™× ×‘×˜×™×•×œ תיירות רגילה. בעיתונות ×ž×ª×¤×¨×¡×ž×™× ×™×•×ª×¨ ×¡×™×¤×•×¨×™× ×œ×’×‘×™ התרמיל×ות, כחלק מהמיסוד. ×ž×ª×¤×¨×¡×ž×™× ×™×•×ª×¨ ×¡×™×¤×•×¨×™× ×¢×œ הודו ופרו מ×שר על לונדון וכד'. ×’× ×‘×—× ×•×ª יש יותר סיפורי סיכון: שוד ו×לימות, לכלוך וכו'. חלק ×ž×”×ž×“×¨×™×›×™× ×‘×—× ×•×ª ×ž× ×¡×™× ×œ×©×‘×•×¨ ×ת התופעה, וחלק ×ž×“×’×™×©×™× ×“×•×•×§× ×ת ×”×¡×™×¤×•×¨×™× â€“ התייחסות כלשהי לקיו×/××™ ×§×™×•× ×”×¡×™×¤×•×¨×™× ×”×•×¤×›×ª ×ת ×”××“× ×œ×—×œ×§ מהמערכת. המיתוס משרת ×ת התופעה.
6. חיזוק מחויבות חברתית- יש חיזוק של המחויבות החברתית בעקבות המסע. תרמיל××™× ×™×©×¨××œ×™× ×—×•×–×¨×™× ×ž×—×•×™×‘×™× ×™×•×ª×¨ ×œ×¢×¨×›×™× ×”×™×©×¨××œ×™× ("עכשיו ×–×” יעזור לי להעריך ×“×‘×¨×™× ×‘×‘×™×ª, בישר×ל"), כך ×’× ×¦×œ×™×™× ×™× ×—×•×–×¨×™× ×™×•×ª×¨ מחוייבי×.

ניתן ×œ×¡×›× ×•×œ×•×ž×¨, שעל-פי יעקובסון ×§×™×™× ×“×ž×™×•×Ÿ בין תרמיל×ות ישר×לית לצליינות דתית בחברות ×חרות. ×”×¤×¨×ž×˜×¨×™× ×©×”×•×–×›×¨×• ×›×•×œ× ×ž×¦×‘×™×¢×™× ×¢×œ הדמיון, ×ך ×œ× ×¢×œ זהות. לכן יעקובסון מדגיש שתרמיל×ות ×”×™× ×¦×œ×™×™× ×•×ª חילונית. ×”×•× ×ž×•×¡×™×£ שעבור חלק ×ž×”×¦×¢×™×¨×™× ×ž×“×•×‘×¨ בטקס מעבר, סמוך לשחרור ×ž×”×¦×‘× â€“ משלב ×ל שלב. בעבר ×”×™×” מעבר ישיר בין ×¦×‘× ×œ×œ×™×ž×•×“×™× ×•×ž×©×¤×—×”, והתרמיל×ות הפכה שלב ×‘×™× ×™×™× ×ž×¨×›×–×™. עבור חלק ×ž×”×¦×¢×™×¨×™× â€“ ×§×™×‘×•×¦× ×™×§×™× ×œ×ž×©×œ, ×”×™×” מדובר ב×תגר שמוביל ליוקרה חברתית. ×צל חלק ×חר, המסע משמש לבדיקת החשיבות של ×”×”×™×‘×˜×™× ×ž×—×™×™ ×”×™×•×ž×™×•× (ניקיון, רכב, זמן, כסף – כמה ×”× ×‘×מת ×—×©×•×‘×™× ×‘×¢×‘×•×¨× ×•). רוב ×”×× ×©×™× ×ª×•×¤×¡×™× ×ת החברה הישר×לית כתובענית ×•×¨×•×¦×™× ×œ×”×ª× ×ª×§ במרבית זמן המסע, ×ך ×œ× ×œ×¢×–×•×‘ לחלוטין ×ת מעגל ×”×—×™×™× ×‘×™×©×¨×ל.
מדוע תופעת התרמיל×ות נפוצה כל כך בישר×ל? ×”×× ×™×© קשר ל×ופי ל×ומי, ×ישיות ל×ומית – ×ישיות של תרמיל××™×? ×”×× ×—×•×•×™×•×ª התרמיל×ות מעצבת ×ת ×”×ישיות? למה חשוב להדגיש שהיית ×‘×ž×§×•× ×©×¢×•×“ ××£ ×חד ×œ× ×”×™×” בו? מדוע קיימת הילה סביב התופעה? מדוע התופעה מתרכזת ×‘×“×¨×•× ×ž×–×¨×— ×סיה ×•×“×¨×•× ×מריקה – מי קובע ×ת ×”×ופנות הללו?
המצב כיו×? ×”×× ×נו ×ž×“×‘×¨×™× ×¢×œ ×ותו סוג של מסע עבור ×נשי×? תמיר לי×ון, שטוען שתופעת התרמיל×ות נשברת.
* יש קבוצה שעדיין מטיילת ×›×™ ×”× × ×§×¨××™× "×יסת×"×™×™×", ×”×•×œ×›×™× ×¢× ×ª×™×§ של ISTA ×בל יש שני קבוצות ×חרות ×©×œ× ×‘×¨×•×¨ ×× ×פשר ×œ×§×¨×•× ×œ×”× ×ª×¨×ž×™×œ××™× : * ר×שונה "להקתיי×" , ×× ×©×™× ×©× ×•×¡×¢×™× ×•×‘××™× ×‘×§×˜×¢ החברתי, ×¢×•×‘×¨×™× ×ž×ž×§×•× ×œ×ž×§×•× ×›×§×‘×•×¦×•×ª, ×¢×•×©×™× ×•×™×¤×סנה ×•×¢×•×‘×¨×™× ×ž×ž×§×•× ×œ×ž×§×•×, ב××™× ×™×•×ª×¨ ממניע חברתי. * קבוצה שלישית ×”×™× "קרחניסטי×" ×× ×©×™× ×©×‘××™× ×‘×©×‘×™×œ הסמי×, ×”×™×•× 1/3 מ×× ×©×™× × ×•×¡×¢×™× ×œ×—×œ×•×˜×™×Ÿ בשביל עניין הסמי×. ×ž×’×™×¢×™× ×•×“×•×¤×§×™× ×ת הר×ש במשך 4 חודשי×. יש להבין ×©×œ× ×ž×“×•×‘×¨ ×‘×ž×©×ª×ž×©×™× ×§×œ×™×,מי שנוסע בעניי ×”×¡×ž×™× ×”× ×¡×ž×™× ×›×‘×“×™× , ×ž×ª×•×›× 2000 ×יש × ×¤×’×¢×™× ×•900 ×œ× ×™×•×¦××™× ×ž×–×” ×•× ×¤×’×¢×™× ×§×©×”. * קבוצה רביעית ×‘×¢×•×œ× "פל×שבייקרס" תרמיל××™× ×©×ž×¡×ª×•×‘×‘×™× ×× ×’×דג'×˜×™× ×›×’×•×Ÿ: מחשבון, מצלמה דיגיט×לית ויומן. ×”× ×¦×¨×™×›×™× 5 ×©×§×¢×™× ×›×“×™ להטעין ×ת ×”×’×דג'טי×.
×”×¡×œ× ×’×™× ×”×ž×ª×¤×ª×—×™×: בחורות שרוצות קטע פונות ×œ×—×“×©×™× ×›×™×•×•×Ÿ ש×חרי זמן רב ×”× ×ž×©×ª×’×¢×™× ×ž×”×¡×ž×™× ×•×œ× ×¨×•×¦×™× ×¡×§×¡. ×‘×•× ×¢×œ×™×™×š – מי מתחיל בעישון. לתפקד- מי שמחלק ×¡×ž×™× ×™×©×™×‘×”- ישיבת סמי×, מגו××” לגהה, מטכ"×œ×™×¡×˜×™× â€“ מטכ"ל ב×רץ ובטיול ×”× ×“×•×—×¤×™× ×ת כול×, ליעד הב×. ×›×שר מתפתחת מערכת שלמה של מיתוסי×.

חברה מורכבת מול חברה פשוטה
×× ×ª×¨×•×¤×•×œ×•×’×™× ×‘×¢×‘×¨ חקרו חברות שקר×ו ×œ×”× "פרימיטיביות" ל×חר מכן × ×§×¨× "פשוטות". חברה פרימיטיבית ב×נתרופולוגיה ×”×™× ×—×‘×¨×” ×œ×œ× ×›×ª×‘. יותר מ×וחר התפתחה הבחנה בין חברות פשטות לחברות מורכבות ×›×™ המונח פרימיטיבי קיבל ערך שלילי ועברו למושג חברה "פשוטה".
חוקר ×‘×©× Service מגדיר ×ת ×”×בחנה בין חברה פשוטה ומורכבת כך: ×”×בחנה נעשית ×¢"×™ הרמה/הדרגה של גיבוש חברתי תרבותי. Socio Cultural Integration – נמדד ב×מצעות מספר ×”×›×œ×™× ×•×”×˜×›× ×™×§×•×ª ליצירת ×”×ינטגרציה החברתית תרבותית. ככל שיש יותר ×›×œ×™× ×œ×™×¦×™×¨×ª גיבוש חברתי-תרבותי, כך החברה תחשב יותר מורכבת. בחברות פשוטות יש כלי ×חד, ובחברות מורכבות מספר כלי×. ×”×›×œ×™× ×”×§×©×•×¨×™× ×‘×©×œ×•×©×” עקרונות: 1. עקרון הש×רות. 2. עקרון החוזה. 3. עקרון הריבוד.

1. עקרון הש×רות: בחברות פשוטות הכלי היחיד ל×ינטגרציה חברתית ×”×•× "עקרון הש×רות" = קרבה, קבוצת הקרובי×. מדובר ×‘×§×¨×•×‘×™× ×ž×§×¨×‘×ª ×“× (consanguine) ×ו קרבת נישו×ין (Affinial). למשל בחברת ×”×ינו×יט (×”×סקימו××™×) יש רק רמת הת×רגנות עפ"×™ ש×רות. קרבה מתגבשת ×¢"×™ ×יסור גילוי עריות – ×”×•× ×וסר על הבן להתחתן ×¢× ×מו ומחייב ×ת הבת ×œ×”×™× ×©× ×œ×חר מחוץ למשפחה הגרעינית, ו××– נוצר מפגש ×¢× ××—×¨×™× ×‘×˜×§×¡ נישו×ין. ×”×יסור, כחלק מעקרון הש×רות, יוצר גיבוש חברתי-תרבותי. הקבוצה ×”×ינו×יטית נקר×ת Band – 30-20 ×× ×©×™× ×©×ž×—×•×‘×¨×™× ×™×—×“ בעקרון הש×רות.
עיקרון הש×רות ×וניברס×לי – ×§×™×™× ×‘×›×œ החברות בעול×. לעומת ×–×ת, שני העקרונות ×”××—×¨×™× ×ª×ž×™×“ ×ž×ª×•×•×¡×¤×™× ×•×œ× ×§×™×™×ž×™× ×‘×›×œ החברות.
2. עיקרון החוזה: ×”×¡×›× ×—×‘×¨×ª×™, כתוב ×ו בעל-פה, ל×רגון החברה. ×œ× ×ž×“×•×‘×¨ בעיקרון ×וניברס×לי. ניתן להסתכל עליו ×’× ×›×”×¡×›×ž×” חברתית, הת×גדויות והתחברויות (Associations). עקרון ×–×” ×œ× ×§×™×™× ×‘×—×‘×¨×•×ª פשוטות. ×™×©× × ×”×¡×›×ž×™× ×©×•× ×™×: פורמ××œ×™×™× ×•×‘×œ×ª×™ פורמ×ליי×. בחברה הישר×לית ×ž×¡×ª×ž×›×™× ×¢×œ ש×רות, ×ך ×’× ×¢×œ הסכמה פורמ×לית (כמו שירות בצב×, השתייכות ל×רגון המורי×) והסכמה ל×-פורמ×לית (כמו שותפות ב×סוצי×ציה יחד ×¢× ×”×—×‘×¨'×” מהתיכון – × ×¤×’×©×™× ×ž×“×™ פע×. השותפות נעשית ב×ופן ×œ× ×¤×•×¨×ž×לי ויש בה ×›×œ×œ×™× ×©×œ ×§×©×¨×™× ×‘×™× ×ישיי×). הסכמה ×œ× ×¤×•×¨×ž×לית ×”×™× ×ž×¢×™×Ÿ חוזה.
יש עוד ×¡×•×’×™× ×©×œ התחברויות והת×גדויות: ×סוצי×ציות פורמ×ליות ×•×œ× ×¤×•×¨×ž×ליות (הת×גדויות) – קופת-חולי×, למשל, ×”×™× ×”×ª×גדות פורמ×לית. תנועות נוער הן הת×גדות ×œ× ×¤×•×¨×ž×לית. וועד ×¢×•×‘×“×™× ×”×•× ×”×ª×גדות פורמ×לית ברוב המקרי×, ×ך יש מקומות שהקשר ×ינו פורמ×לי. דוגמ×ות נוספות: ויצ"ו, ההסתדרות (פורמ×לי = ×ª×©×œ×•× ×ו חתימה על טופס הסכמה ממוסדת). ×”×¡×›×ž×™× ×לו ×”×•×¤×›×™× ×ת החברה ליותר מורכבת.
3. עקרון הריבוד/ ××™ שיווין- עיקרון הריבוד – ×¡×•×’×™× ×©×•× ×™× ×©×œ ריבוד, ×ישי וקבוצתי.
×. ריבוד ×ישי- היחיד ×”×•× ×ž×¢×œ ×”×חרי×. לדוגמה, הצ'×™×£ – ×”×•× ×ž×¢×œ ש×ר בני השבט. ריבוד ×”×•× ××™ שוויון בין ×¤×¨×˜×™× ×ו קבוצות בחברה. 3 ×§×¨×™×˜×¨×™×•× ×™× ×œ×¤×™×• ××“× ×ž×¢×œ השני: השכלה (תלמיד ×—×›×), עושר וייחוס. ייחוס פירושו כמה דורות היו בעלי השכלה ×ו עושר ×ו שניה×. ××“× ×§×™×‘×œ מעמד ×× ×”×•× ×¦××¦× ×œ×©×•×©×œ×ª רבני×, משפחת ×’×‘×™×¨×™× ×ו ×©× ×™×”× ×™×—×“.
ב. ריבוד קבוצתי – ××™ שיוויון ×”×•× ×—×‘×¨×ª×™. למשל הקסטות בהודו – ××“× × ×•×œ×“ ומת ב×ותה קסטה. קב' שלמה ×”×™× ×ž×ª×—×ª ×ו מעל המדרג החברתי. יש הסכמה חברתית על עניין ×–×”, שינוי קסטה ×פשרי רק בגלגול נשמות. ×’× ×‘×‘×¨×™×˜× ×™×” יש מעמדות – עליון ותחתון. על-פי החוק בבריטניה יש העברת קרקעות בירושה. ×”×ריסטוקרטיה העבירה ×‘×ª×™× ×•×§×¨×§×¢×•×ª בירושה, ו×× ×©×™× ×”×ª×—×ª× ×• בתוך המעמד כדי לשמור על הירושה – לכן ×ין כמעט ערבוב בין המעמדות. המעמד התחתון מקבל ×ת ההעברה בירושה ×œ×œ× ×”×ª× ×’×“×•×ª, כסדר חברתי. בישר×ל ישנן קבוצות – ×›×•×”× ×™× ×•×œ×•×•×™×™× ×ž×•×œ ישר×ל, ××©×›× ×–×™× ×•×¡×¤×¨×“×™×, בתוך החצרות חסידיות (×ין מעמד שונה בין החסידויות). חברות שיש ×‘×”× ×¢×‘×“×™× ×™×© בהן ריבוד קבוצתי, ריבוד ×’×•×¨× ×œ×’×™×‘×•×© חברתי – ×”×•× ×ž×—×œ×§ ×ת החברה לרמות, שתלויות זו בזו, ולכן ×§×™×™× ×’×™×‘×•×© . בהודו יש ×§×סטות של מורי×, ×—×™×™×œ×™× ××– ×”×—×™×™×œ×™× ×¦×¨×™×›×™× ×ת המורי×, ×›×™ ×”× ×™×•×¦××™× ×œ×ž×œ×—×ž×” ×•×”×ž×•×¨×™× ×ž×œ×ž×“×™× ×ת ×”×™×œ×“×™× ×©×œ×”×, יש תלות הדדית בינה×. ×§×סטות ומעמדות נוצרת תלות הדדית, כך נוצר גיבוש ויש יותר הדדיות ×›×™ ×חד עושה למען המעמד השני.
ככל שיש יותר כלי×, ש××¨×™× + ריבוד + חוזה כך החברה יותר ויותר מורכבת.

שני ×”×™×‘×˜×™× × ×•×¡×¤×™× ×©×ž×”×•×•×™× ×“×•×’×ž×” להבדל בין חברה פשוטה למורכבת:
×. בחברה מורכבת יש בדרך כלל יותר קבוצות ×תניות, קב' מוצ×, קב' תרבות. ×ין הומוגניות ×תנית בדרך כלל, מבחינת קבוצת המוצ×. זהו סוג של כלי לחקר חברתי, "כלי פוליטי" – מבנה הכוח של החברה. (×רגון על בסיס ×תני). בניגוד ל×ינו×יט שמ××•×¨×’× ×™× ×‘×§×‘×•×¦×•×ª של משפחות בקרבה משפחתית (Band), ו×ין ×©×•× ×רגון פוליטי חברתי נוסף. בחברה מורכבת יש ×ž×‘× ×™× ×¤×•×œ×™×˜×™×™× ×¨×—×‘×™× ×™×•×ª×¨, כמו קבוצות ×תניות – ×ž×•×¦× (ישר×ל, ×רה"ב).
ב. ×”×“×¨×›×™× ×œ×¤×™×ª×¨×•×Ÿ סכסוכי×/ בתי משפט ומערכת החוק. בחברה המורכבת יש ×“×¨×›×™× ×œ×—×‘×¨ קבוצות ×תניות שונות (יוצ××™ רוסיה ו×תיופיה). החיבור של הקבוצות נעשה ב×מצעות מערכת החינוך, התרבות, התקשורת, הצב×, המערכת הפוליטית, המשטרה (חוק משותף ושוויוני לכול×). בחברה הפשוטה, ×ין ×›×œ×™× ×—×‘×¨×ª×™×™× â€“ ×ין מערכת חינוך ממוסדת, ×ין פוליטיקה, ×¦×‘× ×ו משטרה. הבחנה בין חוק פרטי לחוק ציבורי:
חוק ציבורי – השיטה לפיה מגוון ×œ× ×§×˜×Ÿ של עבירות מוגדרות כעבירות נגד החברה (החוק הפלילי להבדיל מחוק ×זרחי). רצח, ×’× ×›×שר ×”×•× ×¤×•×’×¢ ב××“× ×¤×¨×˜×™, נחשב כעבירה נגד החברה, ולכן החברה מתערבת ומעמידה ×ת הרוצח למשפט. בחוק ציבורי למנהיגות יש כוח להתערב (משטרה, בתי משפט) ניתן לפנות ×’× ×œ×¦'×™×£. ×צל ×”×ינו×יט ×ין כוח ל××£ ×חד לכפות החלטות. בר×ש כל Band עומד הדמן (Headman) – מנהיג ×œ× ×¤×•×¨×ž×לי (×œ× × ×‘×—×¨ ×•×œ× ×™×¨×© ×ת התפקיד). ההדמן ×”×•× ×¨×שון בין שווי×, משהו ב×ישיותו (כריזמה) הופך ×ותו למנהיג (צייד מצליח, יכולת דיבור). לרשותו עומד רק כוח השכנוע. ××“× ×©× ×¢×©×” לו עוול, חייב לפעול כנגד עושה העוול. הכוח היחיד ברשותו ×”×•× ×©×›× ×•×¢. ××– פיתח הובל ×ת ×”×בחנה בין חוק פרטי וציבורי.
חוק פרטי – זוהי השיטה על פיה ההתנהגות ×ו התנהגויות מסוימות המוגדרות כפגיעה ביחיד מחייבות פעולה כלפי הפוגע. בדר"×› כנקמה. מת××™× ×œ×—×‘×¨×” פשוטה. לעומת ×–×ת, בחברה מורכבת, ×¤×•× ×™× ×œ×¨×©×•×™×•×ª החוק – חוק ציבורי.
למשל, בחרבת ×”×ינו×יט, ×× × ×¢×©×” לי רע ×›×™ מצ×תי ש×שתי התגרשה ממני והתחתנה ×¢× ×ž×™×©×”×• ×חר. יש המון ×¡×›×¡×•×›×™× ×¡×‘×™×‘ נשי×, ×× ×™ ×œ× ×™×›×•×œ לה××©×™× ×ת ×שתי, ולכן ×× ×™ מ××©×™× ×ת הבחור, ×”×•× ×¤×™×ª×” ×ותה, ×”×•× ×œ×§×— ×ותה וגנב ×ת ×שתי. יש מס' ×פשרויות לפתרון הסכסוך:
1. ××“× ×™×”×¨×•×’ ×ת שכנו, וזה ×™×”×™×” על-פי חוק בתוך ×ותה חברה. חוקר בחברה ×”×ינו×יט טען ש×ין גבר בחברה ×”×ינו×יטית ×©×œ× ×”×¨×’ לפחות ×¤×¢× ×‘×—×™×™×•. החוק ×”×•× ×”×¡×“×¨ חברתי, נורמטיבי, מקובל – ×–×” ×œ× ×נרכיה. ×ך הסכנה שבחברות מסוימות, תתחיל בעקבות כך "נקמת ד×" – כמו בחברה הבדו×ית. ××“× ×¨×•×¦×—, ובן משפחת הנרצח רוצח ×ותו וחוזר חלילה. ×צל ×”×ינו×יט.
2. יש ×פשרות להזמין לה×בקות ומי שניצח בה×בקות הפיזית, ×–×›×”/ניצח "משפטית" – החוק מ×שר הזמנה להי×בקות ותוצ×ותיה. ×”×”×™×בקות טומנת בחובה בעיות עבור הנפגע – יכול להיות שה××“× ×©×”×•× ×¨×•×¦×” להי×בק עמו גדול וחזק ממנו ו××– פתרון ×–×” ×œ× ×¨×œ×•×•× ×˜×™.
3. ×פשרות נוספת ×”×™× ×œ×”×–×ž×™×Ÿ לדו-קרב מילולי. השמועה מתפשטת, ותוך יומיי×-שלושה ×ž×ª×›× ×¡×™× ×¢×©×¨×•×ª ×× ×©×™× ×ž×”×¡×‘×™×‘×”. ×‘×™×•× ×ž×¡×•×™× × ×§×‘×¢ מפגש. ××“× ×חד מתופף כדי להגביר מתח, ו××– הנפגע מעליב ×ת השני לחתיכות בשפה ×”×ינוקטיטוט (שפת ×”×ינו×יט). לתת מילולית מכה מתחת לחגורה, בדרך כלל לגבי תי××•×¨×™× ×¤×™×–×™×™×/התנהגותיי×. ו××– השני עונה וכיוצ"ב. המנצח – ×›×שר ×חד נתקע ו×ין לו מה להגיד ×ו על-פי החלטת הקהל. הקהל מביע סימפטיה ×ו ×נטיפתיה וצד ×חד מוותר. שיטה "משפטית" בחברה הפשוטה: עלבונות וקללות הדדיי×. ×§×™×™× ×’× ×‘×—×‘×¨×•×ª נוספות – בחברה השחורה ב×רה"ב ×§×™×™×ž×™× ×ª×¨×™×™×¡×¨×™× (דזנס Douzens), בעיקר ×צל ×¦×¢×™×¨×™× ×©×—×•×¨×™×. ×’× ×‘×—×‘×¨×” היהודית במזרח ×ירופה, ×ך בניגוד ל×ינו×יט ××£ ×¤×¢× ×œ× ××•×ž×¨×™× ×œ××“× ×ת ×”×מת ×¢× ×”×•× ×’×™×‘×Ÿ, נמוך וכו'. ניתן לומר הכל חוץ מ×שר ×ת ×”×מת. ×פשר לקלל שתהיה עשיר כקורח" .. "שיהיה לך מחלת עור" .. לקלל שיהיה לך X ×•×œ× ×ומר לו ×©×”×•× ×ž×©×”×• .
יש משחק ×תיופי ×©× ×§×¨× "×נקסלנטה במנטיה", במשחק ×–×” ×ž×¢×œ×™×‘×™× ×חד ×ת השני בחרוזי×. השיפוט ×¢"×™ הקהל ×ו ש×× ×©×™× ×¤×•×¨×©×™× ×•× ×›× ×¢×™×, התשו×ות מגדירות ×ת תוצ×ות הדו-קרב. זו שיטה משפטית, מי שהפסיד צריך לעזוב ×ת ×”- band ולהצטרף ל- band ×חר .
עולה ש×לה ×תנולוגית- ×יך ×פשר להסביר ×ת ההבדל בהתייחסות בין החברה היהודית (×סור להעליב) לחברה של ×”×ינו×יט (מותר להעליב)? ככל הנר××”, ביהדות, ניתן לשער, שיש ייחוס של יותר כוח למילה. ×”×ž×™×œ×™× ×§×“×•×©×•×ª יותר (××•×ž×¨×™× ×‘×¢×–×¨×ª ×”×©× ×•×œ× ×ת ×”×©× ×”×ž×¤×•×¨×©). יש קדושה במילי×, ובגללה ×œ× ×ž×‘×˜××™× ×§×œ×œ×•×ª – ×œ×ž×™×œ×™× ×™×© כוח במצי×ות, כוח ×¢×¦×•× ×œ×מירה.

×œ×¡×™×•× ×—×‘×¨×” פשוטה מול מורכבת, בחברה פשוטה יש ×›×œ×œ×™× ×•×œ×ו ×“×•×•×§× ×נרכיה, יש ×—×•×§×™× ×ך פחות ××œ×ž× ×˜×™× ×ž×’×‘×©×™×, החברה פשוטה מכתיבה ×ת דרך הפעולה.
חשוב להדגיש ש×ין פה שיפוט ערכי למה טוב יותר. ×× × ×¨×¦×” לשפוט ×¢"פ כמות הפשע יש יותר פשיעה בחברה מורכבת מחברות פשוטות. ×œ× ×‘×”×›×¨×— ש×יכות ×—×™×™× ×˜×•×‘×” יותר בחברה מורכבת, יש לנו בחברה מורכבת יותר ×›×œ×™× ×œ×’×™×‘×•×© חברתי ומערכות לפתרון סכסוכי×.

מהי תרבות:
ניתן לומר שיש המון הגדרות של תרבות, נבחרה הגדרה ×חת של הובל ×שר הגדיר תרבות בצורה מסויימת. נבין מהי תרבות בדר"×› שבה חוקרי תרבות ×ž×™×™×¦×’×™× ×•×—×•×©×‘×™×. ההגדרה לתרבות ×”×™×:
"The Integrated Sum Total of Learned Behavior Traits, Characteristic of the Member of Society" (Hobel).
1. Sum total- סה"×›. תרבות ×”×™× ×¡×š הכל. כלל ×”×‘×™×˜×•×™×™× ×©×œ החברה. הובל הדגיש שמדובר בסה"×›, ×›×™ ×”×•× ×¨×¦×” להבחין בין השימוש במילה תרבות בשפה היומיומית בציבור לבין השימוש במדעי החברה בכלל ובחקר התרבות בפרט. ×‘×™×•×ž×™×•× "תרבותי" מתקשר ל×רגון ××™×¨×•×¢×™× (קונצרטי×, הצגות, מופעי×). התרבות נחשבת גבוהה ועיל×ית, וקשורה ×‘×¢×•×œ× ×”×ž×•×–×™×§×” והספרות. נגריה, למשל, ×œ× × ×—×©×‘×ª "×ž×§×•× ×ª×¨×‘×•×ª×™". הובל ניסה למנוע התייחסות לתרבות ×›×ל דבר גבוה ועליון, נשגב, מוצלח, חינוכי, עדיף. השימוש הרווח ×”×•× ×©×™×¤×•×˜×™ – תלוי בעיני המתבונן (נגריה ×œ× ×ª×¨×‘×•×ª×™×ª, קונצרט תרבותי). הכלל המרכזי ב×נתרופולוגיה ×”×•× ×©× ×ž× ×¢×™× ×ž×©×™×¤×•×˜ ערכי. לכן חשוב להובל להתחיל ×ת ההגדרה מסך הכל – תרבות ×”×™× ×’× ×¡× ×“×œ×¨×™×™×”, בית בושת, קונצרט, ××ž×¦×¢×™× ×˜×›× ×•×œ×•×’×™×™× ×•×›×•'.
2. Of learned behavior traits - כלומר, התנהגות נלמדת, כל מה שקשור בלמידה. תרבות ×”×™× ×¡×š הכל של התנהגות נלמדת. כולנו ×™×•×“×¢×™× ×©×œ×•×ž×“×™× ×”×¨×‘×” דברי×, למשל שפה ×–×” חלק מתרבות. רובנו ×œ× ×§×•×œ×˜×™× ×›×ž×” התרבות נכנסת לתוך ×”×—×™×™× ×©×œ× ×•. ×›×שר ×ž×‘×™×˜×™× ×ž×•×œ המר××” בבוקר? מה ביולוגי ×•×œ× × ×œ×ž×“? צבע ×¢×™× ×™×™× ×”×•× ×œ× ×ª×¨×‘×•×ª×™, צבע עור, שיער, גובה, מבנה גוף. מה כן תרבותי? התספורת ותסרוקת, ×יך ×ž×ª×œ×‘×©×™× (התנהגות נלמדת) מדובר בתרבות חומרית. מבנה גוף- ×”×•× ×’× ×¤×•× ×§×¦×™×” של תרבות במובן של פיתוח גוף. הפוטנצי×ל של הגובה ומבנה הגוף ×”×•× ×œ× ×ª×¨×‘×•×ª×™. ×בל ההגשמה שלו ×”×™× ×›×Ÿ תרבותית. (×× × × ×¡×” ×œ× ×œ×”×כיל ילד, יתכן שהגובה קשור ×יכשהו ל×כילה). בועז החליט לבדוק ×ת הקשר בין גובה לתזונה, ×”×•× ×œ×§×— 2 ×וכלוסייות, ×™×”×•×“×™× ×ž×ž×–×¨×— ×ירופה שהיגרו ל×רה"ב, ניו-יורק ו××™×˜×œ×§×™× ×ž×“×¨×•× ×יטליה ×•×”×•× ×‘×—×¨ משפחות מסוימות, מיוחדות. ×™×”×•×“×™× ×•××™×˜×œ×§×™× ×‘×¢×œ×™ 4 ×™×œ×“×™× ×œ×¤×—×•×ª ×›×שר 2 ×ž×ª×•×›× ×”×ª×‘×’×¨×• ב×יטליה ×ו במזרח ×ירופה (ב×ירופה), ו- 2 לפחות ב×ו בתור ×™×œ×“×™× ×§×˜× ×™×, ×ו נולדו ב×רה"ב. בועז בדק ×ת כל ×”×ž×©×ª× ×™× ×©×©×•× ×™× ×‘×”×, ×חד ×”×ž×©×ª× ×™× ×”×™×” הפרש בגובה ב×ופן פנומנ×לי, בתוך ×ותו ממוצע הפרש של 20 ס"מ. הפוטנצי×ל הגנטי ×”×™×” ×ותו דבר, ×בל ×›×שר ×”× ×”×’×™×¢×• לניו-יורק ×”××—×™× ×©×”×’×™×¢×• לפני גיל התבגרות ×ו נולדו בניו יורק היו ×’×‘×•×”×™× ×‘- 20 ס"מ פלוס מ××—×™×”×. ההשערה (פרשנות) ×”×™× ×©×”×ª×–×•× ×” ×©×œ×”× ×”×©×ª× ×ª×” ולכן ×”× ×ž×™×¦×• יותר מהפוטנצי×ל הגנטי שלה×. סטודנט ×‘×©× ×©×¤×™×¨×• עשה ×ת ×ותו ניסוי בהוו××™, ×¢× ×ž×©×¤×—×•×ª יפניות, ×ותו ניסוי בדיוק וגילה ×ת ×ותו דבר, משפחות שעברו מיפן ל×רה"ב, השווה ×ž×ª×‘×’×¨×™× ×•×”×’×™×¢ ל×ותה מסקנה. מסקנה- ×’× ×œ×ž×‘× ×” גוף, וגובה מדובר בפן תרבותי, הפוטנצי×ל גנטי ×ך מימושו ×”×•× ×ª×¨×‘×•×ª×™. תזונה, גובה ×–×” התנהגות נלמדת ומכך ×–×” תרבות. ×’× ×”×ž×©×§×œ, ×”×ופן בו נתייחס ×ליו תלוי בתרבות שלי. בתרבות ×חרת יתכן, שהורדת משקל ×ו העל×ת משקל ×–×” נתפס ב×ורח שונה, שמן ×–×” יפה.
מוביל לש×לה ×ž×”× ×™×—×¡×™ הגומלין בין סביבה (תרבותי) לתורשה (ביולוגיה)? ×”×× ×§×ž×˜×™× ×–×” לתורשתי כמו ××ž× ×ו תרבותי ? מדובר ב×ינטר×קציה. ×”×× ×ª×¨×‘×•×ª שיזוף מבטיחה יותר קמטי×? ש×לות נוספות ×”× ×œ×’×‘×™ ×”×ינטליגנציה- כמה ×–×” תורשתי וכמה ×–×” סביבה? ×‘×•×“×§×™× ×–×ת ×¢"×™ ×ž×—×§×¨×™× ×¢× ×ª×ומי×.
שתי דוגמ×ות נוספות למה שנר××” ביולוגי, ×ך ×”×•× ×ª×¨×‘×•×ª×™:
1. ×וכל- ×× ×× ×™ מסתובבת ×‘×¤×™×œ×™×¤×™× ×™× ×•×× ×™ רעבה כיוון שגנבו לי ×ת ×”×וכל, לפתע ×× ×™ רו××” ×טליז שמרחוק נר××” מגרה, ×ך מקרוב ×–×” כלב- ×–×” ×œ× ×™×¢×•×¨×¨ ×ת בלוטת הרוק. כלומר, הרעב ×”×•× ×œ× ×¨×§ ביולוגי, ××œ× ×ž×וד תרבותי- ×× ×™ ×œ× ×וכל משהו ש×× ×™ יודעת שמבחינת תרבותי ×”×•× ×œ× ×œ×כילה. ×נתרופולוג ×™×¦× ×œ×¢×‘×•×“×ª שדה ×צל ×”×ינו××™×˜×™× ×•×מר ×©×”×•× ×וכל ×ת הכל, ×ך ×œ× ×‘×”×›×¨×— ×הב ×ת ×–×”. ×™×•× ×חד ניגש ×ליו נער ממשפחה ש××¦×œ× ×—×™ ולפי החיוך הבין שיש לו משהו מיוחד ביד. ×”×•× ×”×¡×ª×›×œ ור××” שזה ביצה של ציפור, למרות ש×כל כבר ביצה של ציפור ×”×•× ×”×¡×ª×›×œ יותר לעומק ×”×•× ×¨××” עובר של ציפור ×œ× ×‘×©×œ- ×”×•× ×”×‘×™×Ÿ ש×× ×”×•× ×™×כל ×ת ×–×” ×”×•× ×™×§×™×- לבסוף, הבין ×©×”×•× ×œ× ×וכל הכל, יצר התרבות שלו. ×× ×”×™×” ×ינו×יטי ×”×™×” מבין שזה מעדן. מסקנה: ×נו ×™×¦×•×¨×™× ×ª×¨×‘×•×ª×™×™× ×’× ×‘×”×™×‘×˜ ×”×וכל.
2. מין ומיניות- נר××” לנו ×©×”×•× ×‘×™×•×œ×•×’×™ לחלוטין, ×ך מושפע מהתרבות. ×נו ×ž×›×™×¨×™× ×©×™×© לנו ×”×•×¨×ž×•× ×™× ×©×ž×ª×—×™×œ×™× ×œ×¢×‘×•×“ בגיל ×ž×¡×•×™× ×•×”×ž×™× ×™×•×ª יוצ×ת החוצה. ×”×× ×™×© התערבות תרבותית? דת- הנצרות מגבילה תנוחות מיניות. הפתיחות למיניות ×”×™× ×©×•× ×” בין חברות, בין דתות, המודעות בחברות שונות וכו'. "הפסיכולוגיה המשווה" ×”×•× ×ª×—×•× ×©×—×•×§×¨ משווה בין בעלי ×—×™×™× ×•×נשי×. בהיבט של מיניות, הפסיכולוגיה המשווה גילתה ×©×’× ×“×‘×¨×™× ×‘×™×•×œ×•×’×™×™× ×œ×—×œ×•×˜×™×Ÿ ×ž×•×©×¤×¢×™× ×ª×¨×‘×•×ª×™×ª .כיווני המחקר:
×. שינוי הורמונ×לי- ×נו ×™×•×“×¢×™× ×©×”×”×•×¨×ž×•× ×™× ×§×•×‘×¢×™× ×ת ההתנהגות המינית, ×ך מה קורה ×× ×ž×¡×¨×¡×™× ×ת ×”×—×™×”, ×ו ×ת ×”×ד×? ×ž×©×•×•×™× ×‘×™×Ÿ חיות לבני ××“× ×•×’×™×œ×• יחס מדויק בין רמת המורכבות של ×”×—×™×”, לבין ×”××“× ×–×” ביולוגי ×ו למידתי. כלומר, ×× ×× ×™ לוקח ומסרס עכבר ומ×בד ×ת העניין במין, וכך לגבי עכברה. ככל ש×× ×™ עולה ×‘×¡×•×œ× ×”×ž×•×¨×›×‘×•×ª של ×”×—×™×”, ההשפעה על ההתנהגות הופכת להיות מורכבת יותר. לדוגמ×: ×× ×× ×™ מסרס כלב, ×–×” מונע תוקפנות ×ך ×œ× ×ž×¤×¡×™×§ ×ת החיזור. ×× ×× ×™ מסרסת בני ××“× ×ו קופי ×ד×- התמונה נהיית יותר מגוונת. כלומר, ×–×” תלוי בגיל הסירוס: ×× ×× ×™ ×סרס מוקד×, ×”× ×™×בדו יותר ×ת העניין במין. ×× ×× ×™ מסרסת מ×וחר, נוצרת התנהגות מעורבת תלוית תרבות. ב. פגיעות מוחיות- מחקר ×©×”×•× ×”×¤×•×š מהעניין. ×§×•×“× ×›×©×”×¤×¡×§× ×• ×”×•×¨×ž×•× ×™× ×¤×’×¢× ×• בביולוגי. במקרה ×–×” ניתן לפגוע בלמידה. למשל, לקחתי עכבר ופגעתי בלמידה, מה קורה בהתנהגות המינית? ככל ש×× ×™ עולה במורכבות של ×”×—×™×”, התגובה ×”×™× ×©×•× ×”. כש×× ×™ פוגעת ב×זור הלמידה של העכבר, ×œ× ×ž×©×ª× ×” ×›×œ×•× ×‘×זור המיניות שלו. ×›×שר ×× ×™ מגיעה לכלב ×ו חתול ופוגעת ב×זור הלמידה, חלק נפגע וחלק ל×. ×›×שר ×ž×’×™×¢×™× ×œ××“× ×•× ×¤×’×¢ ×œ×”× ×זור הלמידה, ×ž×§×‘×œ×™× ×”×ª× ×”×’×•×ª מגוונת- ×ו שגובר החשק המיני (×œ×¤×¢×ž×™× ×ž××‘×“×™× ×ž×¢×¦×•×¨×™× ×ž×™× ×™×™×), ×ו שמ××‘×“×™× ×ת היצר המיני לחלוטין.
לסיכו×: ביולוגיה מרכזית ביותר בחיות נמוכות, ומשנית בגבוהות. למידה משנית בנמוכות, ומרכזית בחיות המורכבות. למידה יותר משחקת תפקיד ×צל בני ×ד×.
כדי ש×× ×ª×¨×•×¤×•×œ×•×’×™× ×™×—×§×¨×• ×ת העניין ×”×–×”, ×יך ×”× ×™×¢×©×• ×ת ×–×”? מה נצפה למצו×? נצפה לר×ות ×›×™ השונות בין תרבויות תהיה עצומה. ×–×” בדיוק מה שמצ×ו. המשותף בהתנהגויות המיניות- חדירה של הגבר,נטייה ×œ×§×™×™× ×™×—×¡×™ מין בפרטיות, ובנוסף ×©× ×•×˜×™× ×œ×§×™×™× ×™×—×¡×™ מין בלילה. השונה: ההתנהגות המינית חוץ משלושת ×”×“×‘×¨×™× ×”×לו כל ש×ר ×”×“×‘×¨×™× ×©×•× ×™×- מה סקסי, מה מושך. ×“×‘×¨×™× ×לה ×’× ×©×•× ×™× ×‘×–×ž× ×™× ×©×•× ×™×. ×¤×¢× × ×©×™× ×¡×§×¡×™×•×ª נחשבו לבנות ולכן היו הולכות ×¢× ×©×ž×©×™×”, ×›×™×•× ×”×¡×§×¡×™×•×ª נחשבות כשזופות. ×× ×™ ×צפה ×œ×ž×¦×•× ×’×™×•×•×Ÿ בהתנהגות המינית. ×™×©× × ×”×¨×‘×” התנהגויות ×חרות ×©×”× ×‘×™×•×œ×•×’×™× ×›×’×•×Ÿ בכי ×ו חיוך.
3. The integrated - הלימה, הת×מה. חלקי התרבות ×”×©×•× ×™× ××™× × ×וסף מקרי, ××œ× ×™×© ×‘×™× ×™×”× ×ינטגרציה. יש שלוש ×“×¨×›×™× ×œ×§×‘×œ משהו חדש/ שינוי: 1. לקבל במלו×ו. 2. לדחות ×ותו במלו×ו. 3. לקבל ×ותו תוך שינויי×.
×יך נוצרת הלימה? קבלה , דחייה ×ו קבלה ×¢× ×©×™×•× ×™×™×. ×ינדי×× ×™× ×œ× ×§×™×‘×œ×• ×ת ×”×›×¤×ª×•×¨×™× ×©×œ ×”×ירופ××™×, ×בל הפכו ×ת ×–×” ×œ×¢×’×™×œ×™× ×ו שרשר×ות. מה שקובע ×× ×ž×§×‘×œ×™× / ×“×•×—×™× ×ו ×ž×©× ×™× ×–×” מה שקיי×. ל×ט ל×ט, מה ×©×§×™×™× ×§×•×‘×¢ מה יקרה פה ול×ט ל×ט ×”×§×™×™× ×§×•×‘×¢ ונוצרת הלימה בין המרכיבי×, ×–×” משתלב ×חד בתוך השני ב×ינטגרציה. ההלימה בין מרכיבי התרבות וחלקיה. דוגמ×ות להלימה ×–×ת: ר×שית, לקחו ×›×¤×ª×•×¨×™× ×ž×ירופה ל×מריקה. ×”×©×‘×˜×™× ×”×ינדי×× ×™×™× ×ימצו ××•×ª× ×›×¢×’×™×œ×™×. שנית, חוק ההפלות בישר×ל – ×ין סיכוי לחוקק חוק ×›×–×”, בגלל עניין תרבותי. שלישית, ×–×§× ×” במערב – במערב נהוג לשלוח ×–×§× ×™× ×œ×‘×ª×™ ×בות. ×צל ×”×ינו×יט יוצ××™× ×œ×©×œ×’ בגיל מסוי×, ברגע בו ×תה הופך מעמסה על המשפחה, ו××– מתי×. רביעית, × ×©×™× ×תיופיות שמחונכות לצניעות יתקשו בתפקידי ניהול. חמישית, ×”×ינו×יט ×ימצו ×ת הנצרות – ×œ× ×ž×ª×™×™×—×¡×™× ×œ××œ×•×”×™× ×•×™×©×• הטובי×, ××œ× ×œ×©×˜×Ÿ ש×ותו יש לרצות. השטן ×”×•×œ× ×ת התרבות ×”×סקימו×ית. Satanic השטן ×”×•× ×”×“×ž×•×ª החשובה בתרבות ×”×ינו×יטית (בעבר היו ×לה ××œ×™× ×¨×¢×™×).
4. Characteristic of members of a society – מ×פיין של ×”×× ×©×™× ×‘×—×‘×¨×”. מה ההבדל בין חברה לתרבות, ×”×× ×–×” ×œ× ×ותו דבר? בקורס נשתמש ×‘×ž×•×©×’×™× ×œ×—×™×œ×•×¤×™×Ÿ ×›×ילו ×”× ×ותו דבר ×›×™ ×ין תרבות בלי חברה ו×ין חברה בלי תרבות בחברה ×”×נושית. יש חברות בלי תרבות ×œ×“×•×’×ž× ×צל בעלי חיות, ×“×‘×•×¨×™× ×™×© ×œ×”× ×—×‘×¨×” במפורש, פועלות, מלכה וכו' ×בל החברה פועלת ×¢"פ ×ינסטינקט ×•×œ× ×ª×¨×‘×•×ª, ×ין למידה. ×צל בני ××“× ×–×” ×חרת, ×–×” מושג דומה. ×בל קונספטו×לית, מושגית ×–×” ×œ× ×ותו דבר, ×פשרי חברה בלי תרבות ותרבות בלי חברה. חברה- קב' ×”×× ×©×™× ×”×‘×•×“×“×™× ×”×™×—×™×“×™× ×”×ורגניזמי×. תרבות- דרך ×”×—×™×™× ×©×œ מקבץ ×”×נשי×, בצורה ×חרת ניתן להגדיר כדרך ×”×—×™×™× ×©×œ החברה המסוימת.
לסיכו×, תרבות ×”×™× "סך הכל של התנהגות נלמדת ×שר נמצ×ת בהלימה ומ×פיינת חברה מסויימת" (הובל).

×נתרופולוגיה (×יך ×—×•×§×¨×™× ×ª×¨×‘×•×ª)
×נתרופולוגיה ×”×™× ×”×“×™×¡×¦×™×¤×œ×™× ×” שחוקרת תרבות. ×× ×ש×ל מהי ×נתרופולוגיה וכל ×חד ×™×מר משהו, הסיכוי גבוה שכל הגדרה תתקבל. ×נתרופולוגיה ×”×™× ×ימפרי×ליסטית, ניתנת להגדרה יותר מצורה ×חת, נכנסת להמון תחומי×.
כל ×נתרופולוג עוסק במשהו/ ×ª×—×•× ×ª×•×›×Ÿ ×חר. כלומר, הש×לה המתבקשת ×”×™× ×ž×” המשותף לכל המ××ž×¨×™× ×•×”×—×•×§×¨×™× ×”×נתרופולוגי×- ×©×›×•×œ× ×¦×•×¤×™× ×•×—×•×§×¨×™× ×‘× ×™ ×ד×. מחקר ×”×ד×. ×נתרופוס= ×ד×. לוגיה= ידע / תורה.
×נתרופולוגיה- מחקר ×”××“× ×‘×›×œ ×ž×§×•× ×•×‘×›×œ זמן. ×רכי×ולוגיה כוללת מחקר ××“× ×œ×חר המוות, עצמות. ×נתרופולוגיה חוקרת ×ת ×”××“× ×¢×œ כל מרכיביו, הפוליטית, המדיני, הפסיכולוגי, סוציולוגי (פולשנית), כלכלי, חומרי, ×ומנותי.
הגדרה זו ×œ× ×”×™×™×ª×” כך בתחילת הדרך, בתחילה ×נתרופולוגיה יוחסה לחקר חברות פרימיטיביות ×œ× ×‘×ž×•×‘×Ÿ שלילי ××œ× ×—×‘×¨×•×ª ×œ×œ× ×›×ª×‘. ×ך ×›×™×•× ×–×” נשמע שיפוטי ולכן ×™×¦× ×ž×›×œ×œ שימוש, ×ž×“×‘×¨×™× ×¢×œ הגדרה ניטר×לית. ל×נתרופולוגיה שני כיווני×: ×חת ביולוגית והשנייה תרבותית.
ï‚§ ×נתרופולוגיה ביולוגית- חוקרת ×ת ×”××“× ×›×—×™×™×”. ×נתרופולוגיה ביולוגית חוקרת ×’×–×¢×™× ×©×•× ×™×, השפעת הסביבה על ×”×™×‘×˜×™× ×©×•× ×™×. לדוגמ×, חקר ×”×בולוציה, הש×לה במה שונה ×נתרופולוגיה ביולוגית מביולוגיה? ×× ×¨×•×¦×™× ×œ×—×§×•×¨ ×בולוציה, צריך לבחון ×”×× ×× ×™ רוצה ללמוד על ×בולוציה ב×ופן כללי ×’× ×©×œ צמחי×, בע"×— ו××“× ××– ניגש לביולוגיה ×›×™ ×”××“× ×”×•× ×”×‘×˜ ×חד בלבד. ×ך ×× ×× ×™ רוצה להתמקד ב×בולוציה של ×”××“× × ×™×’×© ל×בולוציה של ×נתרופולוגיה ביולוגית, ×–×ת כיוון שהתרבות משפיעה על ×”×בולוציה : ב×מצעות תזונה (כפי שהוצג שיעור קוד×), ×ו ב×מצעות חוקי גילוי עריות שזה תרבותי, משפיע על ×”×בולוציה ×›×™ ×’×•×¨× ×œ×™ להתחתן ×¢× ×× ×©×™× ×ž×¡×•×™×™×ž×™×, יש חברות ש×סור להתחתן 20 דורות מצד ×”×ימ×. בחברות ×חרות מותר להתחתן ×¢× ×”×“×•×“, ×œ×“×•×’×ž× ×צל ×”×™×”×•×“×™× 11% בחברה החרדית ×¢×•×©×™× ×–×ת. ×”×—×•×§×™× ×”×ª×¨×‘×•×ª×™×™× ×§×•×‘×¢×™× ×’× ×˜×™×§×” ו×בולוציה ו××™×–×” מחלות יעבור (ט××™×™ זקס), דעות קדומות משפיעות, שחור מתחתן ×¢× ×©×—×•×¨ ולבן מתחתן ×¢× ×œ×‘×Ÿ ×–×” קובע ×ת מעבר ×”×’× ×™× ×•×בולוציה. כד××™ ש×נתרופולוג ידע ×ת ×”×—×•×§×™× ×¢×œ מנת לחקור ×בולוציה. לסיכו×, ×נתרופולוגיה ביולוגית ×”×•× ×¢× ×£ ×חד של ×נתרופולוגיה ×•×œ× × ×¢×¡×•×§ בכך בקורס.
ï‚§ ×נתרופולוגיה תרבותית חברתית- חוקרת ×ת ×”××“× ×›×™×¦×•×¨ חברתי ותרבותי. ב×נגליה הדגש יותר חברתי ו×נתרופולוגיה נחשבת כסוציולוגיה השוו×תית וב×רה"ב דגש יותר לתרבותי פסיכולוגי ×•×¢×•×¡×§×™× ×‘×נתרופולוגיה נטו.

×יך ×”×נתרופולוג חוקר תרבות? בהקשר ×–×” צריך להבין ×ת ההבחנה בין ×תנוגרפיה ובין ×תולוגיה. ×תנוגרפיה – הנתוני×, העובדות. ×תנולוגיה – ההסבר, התי×וריה, ההבנה של הנתוני×.

×תנוגרפיה - הנתוני×, העובדות, ×¦×™×œ×•× ×”× ×ª×•× ×™×, כלומר תי×ור מפורט של תרבות מסויימת ×ו היבט מתוכה. ×’× ×”×“×•"×— על התרבות × ×§×¨× ×תנוגרפיה. (כלי: עבודת שדה)
×תנולוגיה- ×–×” ההסבר, התי×וריה, ההבנה כלומר הניסיון להסביר ×ת העובדות ×”×תנוגר×פיות שנ×ספו. (כלי: השוו××”)
שני ×ž×•×©×’×™× ×לו ×œ× ×ž× ×•×ª×§×™×, ×ין ×חד בלי השני, יש לר×ות ×–×ת על קו רצף בין קוטב ×חד ×תנוגרפי לקוטב ×תנולוגי. מדוע ×ין ×תנוגרפיה בלי ×תנולוגיה? למה ×ין תי×ור בלי פרשנות? בתי××•×¨×™× ×©×•× ×™× ×”×§×˜×’×•×¨×™×•×ª משתנות, כלומר, ×›×שר ×נחנו נחלק לקטגוריות ונציג ×תנוגרפיה ×”×™× ×œ×¢×•×œ× ×œ× ×˜×”×•×¨×” ×›×™ צורת ×”×רגון שלה מלכתחילה ×”×™× ×›×‘×¨ פרשנות. ×–×ת ×ומרת ×›×שר ×× ×™ ×ומר "המבנה הפיזי" של הכיתה, ×× ×™ בחרתי כך. ×חר יכול לבחור ×ת המבנה החברתי / ×נושי. ×”×רגון ×”×•× ×חר, ושונה בין ×נשי×. תי×ור × ×ª×•× ×™× ×‘×œ×™ קטגוריות עשוי לשעמ×, הקטגוריות והפרשנות ×”×™× ×©×œ החוקר וע"פ השקפתו ולכן ×”×תנולוגיה חשובה. ×¢×¦× ×”×—×œ×•×§×” ×œ×¤×¨×§×™× ×•×§×˜×’×•×¨×™×•×ª ×–×” ×תנולוגיה. לדוגמ×, ×ž×¤×¨×™×“×™× ×‘×תנולוגיה בין כלכלה ובין דת, ×ך ×‘×¢×•×œ× ×‘×¤×•×¢×œ ×ין הפרדה כזו ×•×”× ×©×œ×•×‘×•×ª זו בזו, ההפרדה ×”×™× ×תנוגרפיה שכוללת פרשנות.
לדוגמ×: ×ª×¨×’×•× ×ž×•×©×’×™×, נירוונה- ×יך ×ž×ª×¨×’×ž×™× ×ותו, יש בעיית תרגו×, ×›×שר ×× ×™ מת×ר ×–×ת ×ין לי דרך ולכן ×”×תנוגרפיה כבר מל××” פרשנויות. המילה חסד בעלת קושי ×œ×ª×¨×’×•× ×œ×נגלית, חסד ×”×•× ×œ× ×ª×™×ור ×תנוגרפי ×›×™ ×”×•× ×›×•×œ×œ ×”×™×‘×˜×™× ×¤×¨×©× ×™×™×. לכן ×נו ×ž×¦×™×¢×™× ×©×תנוגרפיה ו×תנולוגיה ×œ× ×˜×”×•×¨×™× ×‘×¤× ×™ ×¢×¦×ž× ×•×™×© רצף בינה×. מהכותרת של המ×מר ניתן לדעת ל××™×–×” קוטב ×–×” הולך.
×תנוגרפיה ×—×•×§×¨×™× ×‘×מצעות עבודת שדה ו×תנולוגיה ב×מצעות השוו××” בין תרבותיות, משווה ×”×™×‘×˜×™× ×‘×ª×•×š ×”×תנוגרפיה. ×תנוגרפיה ×–×” ×יסוף ×”× ×ª×•× ×™× ×•×תנולוגיה ×–×” פיתוח התי×וריות דרך השוו××” בין תרבות וחברות.
×נתרופולוגיה ×¢"פ גדי כוללת 3 מרכיבי×: ×. חוקר תרבות- ×”××“× ×›× ×•×©× ×ª×¨×‘×•×ª×™. ב. ×וסף × ×ª×•× ×™× ×‘×¢×–×¨×ª עבודת שדה
×’. מפתח תי×וריה בעזרת השוו××” בין תרבותית.

עבודת שדה- תצפית משתתפת, עבודה שנעשית בסביבה הטבעית של הנחקרי×, יוצ××™× ×œ×—×§×•×¨ ×ת ×”××“× / הקבוצה ×‘×ž×§×•× ×©×”×•× ×—×™×™. היתרון בצורה זו הצפייה וההשתתפות, צופה משתתף בכל הפעילויות. ×œ× × ×™×ª×Ÿ ×œ×™×–×•× ×”×©×¤×¢×” של חברות רב ל×ומיות על קב' ביער ×”×מזונס ×ך ניתן לצ×ת ולחיות ×©× ×•×œ×¨×ות ×× ×™×© השפעה של חברות רב ל×ומיות על החברה ×”×–×ת. ×‘×ž×§×•× ×œ×¢×©×•×ª × ×™×¡×•×™×™× ×נחנו ×¦×•×¤×™× ×‘×›×™×•×•×Ÿ ×”×נושי ×”×§×™×™×, בתרבות ×”×נושית ×•×ž×¡×ª×ž×›×™× ×¢×œ ×תנוגרפיה ועל השוו××” בין תרבותית.
• עבודת שדה ×תנוגר×פית- מחקר ממושך של חברה ×‘×ž×§×•× ×©×”×™× ×—×™×™×” בו שנועד ל×סוף ×ינפורמציה מפורטת ומעמיקה על ×מונות רעיונות עמדות ופרקטיקות / × ×•×”×’×™× ×‘×—×‘×¨×” דרך השתתפות בפועל ×‘×—×™×™× ×”×—×‘×¨×ª×™×™× ×‘×”. בתוך עבודת שדה, תצפית משתתפת- שיטת החקירה לפיה ×”×נתרופולוג לומד וחוקר ×ת ×מונותיה ונוהגיה של קב' תרבותית ב×מצעות השתתפות חברתית ותצפית ×ישית מתוך הקהילה ל×ורך תקופה ממושכת. ×›×שר ×תה משתתף ×תה לומד יותר ×¤×¨×˜×™× ×•×תה נכנס לקונטקסט. ×›×שר × ×›× ×¡×™× ×œ×—×‘×¨×” ×–×” יש יותר יכולת ללמוד עליה. ×“×•×•×§× ×‘×—×‘×¨×” ש×תה ×œ× ×ž×›×™×¨ יש יותר סיכויי שתלמד ×ותה ועליה ×“×‘×¨×™× ×©×œ× ×”×™×™×ª מצליח להגיע ××œ×™×”× ×‘×—×‘×¨×” ש×תה כבר מכיר ×›×™ בחברה שלך יש לך דעות קדומות וניסיון ×ישי.
• חסרונות דילמות ×•×§×©×™×™× ×‘×¢×‘×•×“×ª שדה:
1. החוקר צריך להשתלב בחברה ×œ× ×ž×•×›×¨×ª לו – ×יך ×”×•× × ×›× ×¡ לש×? ×יך ×™×•×¦×¨×™× ×§×©×¨×™ ידידות שי×פשרו ×ž×’×•×¨×™× ×‘×ž×§×•× ×•×”×©×ª×œ×‘×•×ª מקסימ×לית? כדי להיכנס לחקור כפר ערבי בצפון – ×יך ניצור קשרי×? ב×ילו ×—×•×’×™× × ×¡×ª×•×‘×‘?
2. החוקר צריך לבחור עד כמה להיות כמוה×? "Wannabe" – עד כמה ×”×•× ×”×•×¤×š חלק ×ž×”× ×•×¢×“ כמה ×”×•× ×ž×©×¤×™×¢ בהשתתפותו על הנעשה. זהו קושי של תצפית משתתפת – צריך להיות כמו כדי להיכנס לשיתוף בתופעה, ×ך מה הגבול? ××£ ×¤×¢× ×”×נתרופולוג ×œ× ×”×•×¤×š ממש "כמו" – ×ך עד כמה לנסות? (מ×מר "קרן רחוב").
3. ×”×œ× ×ª×¨×‘×•×ª – החוקר נכנס לחברה לר×שונה וצריך ללמוד ×ת שפתה. החוקרי×, ×’× ×לה ×”×¤×ª×•×—×™× ×‘×“×¢×•×ª×™×”×, עדיין ימצ×ו תופעות מוזרות שיהוו ×”×œ× ×ª×¨×‘×•×ª×™.
4. בעיות ×תיות – בעיות מוסר. למשל, ×ישה כורעת ללדת בשבט ×קפלה ב×פריקה. יש ×נתרופולוג ×©× ×ž×¦× ×‘×ותו זמן בשבט. הלידה מת×רכת וקשה, ול×נתרופולוג יש מכונית. הצ'×™×£ מ×מין בש×מ×ן שמסייע ללידה ובסגולותיו. ×”×× ×”×נתרופולוג יכול לצ×ת נגד הצ'×™×£ והש×מ×ן ×ו מצד שני להש×יר ×ת ×”×ישה למות? כעת יש דילמה ×טית, ×”×× ×œ×”×¦×™×œ ×ותה ולהסתכן בהתערבות מעבר לצפייה ×’× ×”×ª×¢×¨×‘×•×ª. (בסופו של דבר ×שתו של ×”×נתרופולוג הסיעה ×ת היולדת לביה"×— והצילה ×ותה).

מחקר השוו×תי בין תרבויות: ××•×¡×¤×™× ×ת ×”×תנוגר×פיות ומשווי×. ×ž×‘×¦×¢×™× ×¤×™×ª×•×— תי×וריה על בסיס ×”× ×ª×•× ×™× ×©× ×ספו בחברות השונות. ההשוו××” מבי××” להבנה הרחבה ביותר של התי×וריה. "מרגרט מיד (Mead): התבגרות בסמו××”" – חקרה התבגרות בסמו××” לעומת חברות ×חרות ומערביות. ×”×™× ×’×™×œ×ª×” ש×ין ×וניברס×ליות בסערת גיל ההתבגרות. ×”×™× ×˜×¢× ×” בעקבות מחקרה, שבסמו××” ×ין סערה, ×§×™×•× ×™×—×¡×™× × ×—×©×‘ חופשי וההתבגרות רגועה יותר. ההשוו××” הבי××” למסקנה תי×ורטית. מספיק ×©×”×™× ×ž×¨××” שבחברה ×חת ×ין מרד בגיל ההתגרות, ניתן להסיק מכך שזה ×œ× ×וניברס×לי. לכן ×”×”× ×—×” שלנו שזה ביולוגיה ×”×™× ×œ× × ×›×•× ×”. ×”×™× ×”×¨×תה ×©×“×‘×¨×™× ×ž×¡×•×™×ž×™×, ×”× × ×—×©×‘×™× ×וניברס×ליי×, ×ך ×”× ×œ×. כפסיכולוגי ניתן להשוות בין שיטות טיפול בין תרבויות. ×¤×¢×ž×™× ×¨×‘×•×ª תהיה השערה תי×ורטית של×מונה יש ×למנט ×ž×¨×¤× ×‘×ª×¨×‘×•×™×•×ª שונות – ×חד ×”×ž×¨×›×™×‘×™× ×”×ž×©×•×ª×¤×™× ×‘×™×Ÿ תרבויות ×”×¢×•×œ× ×”×™× ×”×מונה ככוח ריפוי נפשי, פסיכולוגי (רופ××™×, למשל, ×œ× ×ž×›× ×™×¡×™× ×œ× ×™×ª×•×— ×× ×©×™× ×©×œ× ×ž××ž×™× ×™× ×‘×™×›×•×œ×ª× ×œ×”×™×¨×¤×. צריך רצון בשביל להתעורר מהניתוח).

תקשורת: תקשורת נחלקת לשני סוגי×: תקשורת מילולית ותקשורת בלתי מילולית.
תקשורת מילולית: השפה, קיימת הרבה לפני ×”×נתרופולוגיה. חקר השפה שייך לבלשנות ×•×œ× ×œ×נתרופולוגיה בישר×ל ו×ירופה. בש×ר העול×, חקר השפה שייך למחלקת ×”×נתרופולוגיה.
סמלי×- כדי להבין שפה, צריך לדעת מה ×–×” סמל. הלן קלר הייתה ילדה עיוורת וחרשת ולכן ×’× ×ילמת. ×”×™× ×’×“×œ×” במשפחה ×מידה ב×רה"ב וזכתה לקבל טיפול ממטפלות. רוב המטפלות ×œ× ×”×—×–×™×§×• מעמד והתחלפו. הסיבה הייתה הקושי בתקשורת – התנהגה כפר×, טעמה ומיששה מזון של כול×, זרקה חפצי×, טיפסה על שולחנות. עד שב××” מטפלת שרצתה להשתמש בשיטת ×”"עיצוב" ×¢"×™ ×—×™×–×•×§×™× â€“ מניעת ×וכל עד שתתנהג כשורה. ×œ×”×•×¨×™× ×”×™×” קשה ×œ×”×¡×›×™× ×œ×©×™×˜×” הזו, ושברו למטפלת ×ת השיטה. בשלב ×ž×¡×•×™× ×”×ž×˜×¤×œ×ª ביקשה לגור ×¢× ×”×œ×Ÿ לבד בבקתה ×‘×ª×—×•× ×”×—×•×•×” שלה×. ×©× ×”×™× ×”×¦×œ×™×—×” לחנך ×ותה בשיטה הזו – ל×כול בסכין ומזלג, נימוסי שולחן, התנהגות בציבור. המורה רצתה ×’× ×œ×œ×ž×“ ×ותה ×ž×™×œ×™× â€“ ×”×™× ×”×§×™×©×” לה על היד דפוס ×ž×¡×•×™× ×©×œ הקשות שתו×מות להברות מסוימות. ×”×™× ×”×›× ×™×¡×” לה ×ת היד למעיין והקישה "מי×" שוב ושוב. בשלב ×ž×¡×•×™× ×”×’×™×¢ רגע מרגש, ש×ותו תי×רה הלן קלר עצמה בבגרותה, שבו קלטה שהברות חוזרות על עצמן שוב ושוב, תפסה שיש קשר ("מ" ×‘×ž×™× ×”×™× ×›×ž×• "מ" בשמי×) – קלטה ×ž×”× ×¡×ž×œ×™×. מ' הפכה עבורה סמל. ברגע ×–×” ×”×™× ×”×¤×›×” לבן ××“× â€“ ברגע שבו ×תה קולט מה ×–×” סמל. ×ין צורך לקלוט ×לפי וורי×ציות שונות של דברי×, ××œ× ×œ×§×œ×•×˜ ×ת 22 ×”×¡×™×ž× ×™× ×©×‘×©×™×œ×•×‘×™× ×©×•× ×™× ×™×•×¦×¨×™× ×¡×ž×œ×™×. יותר מ×וחר התברר ×›×™ ×”×™× ×ינטליגנטית והפכה להיות דמות מוכרת ב×רה"ב. ×”×™× ×•×”×ž×•×¨×” כתבו ביוגרפיה וטסו ברחבי ×רה"ב, וקידמו ×ת עניין הטיפול ×‘×—×™×¨×©×™× ×•××™×œ×ž×™× ×ž×œ×™×“×”. בתוך הסיפור ×נו ×ž×’×“×™×¨×™× ×ž×” ×–×” סמל. סמל בעל 3 ×פיוני×:
1. תצוגתיות- משהו שמייצג דבר ×חר.
2. שרירותיות – ×ין קשר הכרחי בין הסמל למסומל, מה ×©×”×•× ×ž×™×™×¦×’. ×–×” הבחנה מקשר ×יכותני
הסכמה חברתית – צריך ×©×›×•×œ× ×™×¡×›×™×ž×• שצליל ×ž×¡×•×™× ×ž×¡×ž×œ משהו. ×× × ×¦×¨×— "×ש" בעברית ב××•×œ× ×§×•×œ× ×•×¢ ×מריק××™, ××£ ×חד ×œ× ×™×’×™×‘. כיוון ש×ין סמל ×וניברס×לי המגדיר מהו ×ש. ×–×” נבדל ×ž×”×¡×ž×œ×™× ×”×‘×™×•×œ×•×’×™×- צווחה של ציפור בכל ×”×רצות, נשמעת ×ותו דבר. לעומת ×–×”, המילה שרפה ×œ× ×¢×•×‘×“×ª. שפה מורכבת מסמלי×. יש יותר ×¡×ž×œ×™× ×‘×©×¤×” המילולית מ×שר ×‘×œ× ×ž×™×œ×•×œ×™×ª.

בהקשר לתקשורת מילולית ×™×©× × 3 תחומי מחקר ועניין. ×ž×ª×•×›× ×‘-2 יש תרומה מינימ×לית ו×נתרופולוגיה והשלישי נותן תרומה רחבה:
1. בלשנות תי×ורית Descriptive Linguistics – תי×ור של שפה ברגע מסוי×. נקר×ת גישה סינכרונית, ×œ×œ× ×ž×™×ž×“ זמן. ×”×™× ×ž×ª×רת ×ת השפה כפי ×©×”×™× ×¢×›×©×™×• ×ו לפני 20 שנה. ×”×™× ×œ× ×¢×•×‘×“×ª על מימד העומק- על המימד ההיסטורי. לדוגמ×: חוקי הדקדוק- ×ž×”× ×”×¨×›×™×‘×™× ×©×œ השפה, ×”×ª×—×‘×™×¨×™×™× ×©×œ השפה. תי×ור השפה ברגע מסוי×- כמה ×ž×™×œ×™× ×§×™×™×ž×•×ª, ×ž×”× ×”×ž×™×œ×™× ×•×›×•'.
2. בלשנות היסטורית Historical Linguistics – גישה שנקר×ת דיכ×ונית בה הדגש ×”×•× ×¢×œ ×ª×”×œ×™×›×™× ×“×™× ×מיי×, מתפתחי×. יש מימד זמן. למשל: ×יך שפות מתפרצות, מתפתחות, מתי. מש×לות רחבות לש×לות מצומצמות. נוש××™× ×¨×—×‘×™×: מתי השפה העברית התפצלה מהערבית? ×יך נוצרות שפות חדשות? התייחסות למשפחות של שפות) ועד לנוש××™× ×ž×¦×•×ž×¦×ž×™×: כגון מתי "לגמור" הפכה מילה גסה? מתי הפכה המילה "קול" למקובלת כשמקורה בגטו השחור ב×רה"ב? ×יך סלנג הופך לגיטימי? מ×יפה יש פרשנויות שונות לביטוי "חבל על הזמן?" מתי המילה "חתיכה" הפכה מעלבון למחמ××”?). בלשנות היסטורית בוחנת למה ×ž×™×œ×™× ×ž×¡×•×™×ž×•×ª מתקבלות ו×חרות ל×? מדוע ×נו ×œ× ×§×•×¨××™× ×œ×˜×œ×¤×•×Ÿ "שח-רחוק" כפי שדורשת ×”×קדמיה? ×”×סקימו××™× ×©× ×ª×§×œ×• לר×שונה בנשיקות על הפה המערביות קר×ו להן פוביצ'×™×§ (ציוץ של עכברי×).
×”×נתרופולוגיה תורמת מידע רחב לשפות ×œ× ×ž×•×›×¨×•×ª ×•×œ× ×™×“×•×¢×•×ª. ×”×™× ×ž×•×¡×™×¤×” מידע מתרבויות שונות, שפות ×©×œ× ×ž×•×›×¨×•×ª במערב. דרך ×–×” ×”×™× ×ª×•×¨×ž×ª מידע להשוו××” בין תרבותית. כל עוד ×©×—×•×§×¨×™× ×× ×ª×¨×•×¤×•×œ×•×’×™×™× ×—×•×§×¨×™× ×ת השפה שלו, ×”× ×œ× ×™×™×“×¢×• שפות ×חרות. התרומה ×”×נתרופולוגית ×”×™× ×”×¨×—×‘×ª הידע.
3. יחסי גומלין בין תרבות לשפה:
×. ×יך תרבות מעצבת שפה- השפה נענית ×œ×¦×¨×›×™× ×”×ª×¨×‘×•×ª×™×™×. צריך ×ž×™×œ×™× ×שר ית×רו ×“×‘×¨×™× ×‘×›×œ העול×. צריך ש×× ×©×™× ×™×™×“×¢×• לתקשר ×חד ×¢× ×”×©× ×™. במילון ×”×מריק××™ יש מ×ות ×ž×™×œ×™× ×©×§×©×•×¨×•×ª ב×וניות, כיוון בריטניה המון ×©× ×™× ×”×™×™×ª×” מעצמה ימית. היו ×¦×¨×™×›×™× ×©×ž×•×ª לכל מיני ×ª×¤×§×™×“×™× ×¢×œ הספינות. ב-20 שנה ×”×חרונות השפה נענתה לתרבות בעזרת הטכנולוגיה- נכנסו ×ž×™×œ×™× ×—×“×©×•×ª ×שר קשורות לטכנולוגיה החדשה "שדרוג", "תוכנה" ,"ב××’" וכו'.. בנוסף, יש תרבות של תקשורת וממצי××™× ×ž×™×œ×™× ×¡×‘×™×‘ ×–×”: "מיסרון", "קרדיט" וכו'.. כמו כן תרבות מעצבת שפה ×¢"×™ היווצרות די××œ×§×˜×™× ×‘×ª×ª-תרבויות, לדוגמ×: בסדרה ×–×™× ×–×× ×” יש שפה של ×סירי×. המשטה הוצי××” מילון כדי שיידעו מהי השפה: מלון- ת×. ד×בל- לפרוץ לבית. יש תת-קבוצות בחברה כמו ×סירי×, מעמד נמוך מול גבוהה וכו'.. יש ×œ×”× ×“×™×לקט- שפה משל עצמ×. יש שייטענו שזה מגיע לכך שזו שפה נפרדת. יש מי שטוען שהשפה של ×”×©×—×•×¨×™× ×©×”×ª×¤×ª×—×” ×”×™× ×ž×ž×© ×œ× ×נגלית, ××œ× ×©×¤×” ×חרת. ×“×•×’×ž× × ×•×¡×¤×ª: די××œ×§×˜×™× ×—×‘×¨×ª×™×™×- בקבוצות חברתיות שונות שיש ×œ×”× ×©×¤×”. מישהי עשה מחקר לביטוי מילה, ×שר בתרבויות שונות יש צורה ×חרת של ביטוי השפה. השפה נענית לתרבות בכך ×©×”×™× ×”×•×¤×›×ª להיות כלי למ×בק תרבותי- ×¤×¢× ×”×™×” ×סור לכתוב שפה זרה בתרבות שונה.
ב. ×יך שפה מעצבת תרבות- היפותזת ספיר- וורף: שילוב של שני ×—×•×§×¨×™× ×©×‘×–×›×•×ª× × ×•×¦×¨×” היפותזה הטוענת ×›×™ השפה מעצבת ×ת דפוסי החשיבה. ×נו ×©×•×¤×›×™× ×ת החשיבה לתוך המילי×. ×”×ž×™×œ×™× ×”× ×”×ª×‘× ×™×•×ª. הטענה ×”×™× ×©×נו רו××™× ×ת ×”×¢×•×œ× ×“×¨×š השפה. ×”×™× ×§×•×‘×¢×ª ×ת הסדר ×‘×¢×•×œ× ×ž×•×¨×›×‘ ומסובך. לדוגמ×: צבעי×- ×יך תרבויות שונות מחלקות ×ת הצבעי×? ×נו ×ž×—×œ×§×™× ×ותה בצורה מסוימת, ×ך יש קבוצה הנקר×ת ×”×נונו ×©×ž×—×œ×§×™× ×ת ×”×¦×‘×¢×™× ×¨×§ ל-4, ×›×שר ×חד ×ž×”× × ×§×¨× ×ž×¨×¨×” ×©×”×•× ×ž×¨×›×™×‘ הכולל מיהו צהוב, כתו×, ××“×•× ×•×¢×“ הסגול. יש ×œ×”× 4 ×¦×‘×¢×™× ×‘×œ×‘×“.
×“×•×’×ž× × ×•×¡×¤×ª: שבט הדני- יש לו ×ž×¡×¤×¨×™× ×©×”×: 1,2 והרבה. כך ×”× ×¨×•××™× ×ת העול×. ×ž×‘×—×™× ×ª× ×”×©×¤×” יוצרת ×ת הצורה לפיה ×נו רו××™× ×ת העול×. יש ספר ×©× ×§×¨× "ניסה"- המת×ר ×ישה, ניסה מדברת על 3 גברי×, על היחס ×ליה×, על ×”× ×מנות וכו'.. ×ך ×יך ×œ× ×ž×•×–×›×¨×ª המילה ×הבה? ×”×× ×™×© ×הבה ×›×שר ×”×™× ×œ× ×¨×©×•×ž×”? הלן קלר ×ומרת ×©×”×™× ×œ× ×–×•×›×¨×ª ×ת עצמה כועסת, עד גיל 5 בו ×”×™× ×œ×ž×“×” ×ת השפה, ×”×™× ×–×•×›×¨×ª ×©×”×™× ×¨×§×¢×” ברגל, ×ך ×œ× ×ת הרגש, כיוון ×©×œ× ×”×™×™×ª×” לה ×ת המילה. הש×לה הפילוסופית ×”×™× ×”×× ×™×© לנו רגשות שהן בלתי תלויות במילי×? ×נו רו××™× ×©×”×©×¤×” יכולה לקבוע ×ת התרבות. קבוצת לסביות ×מריק×יות ניסו לשכתב ×ת התפילות כדי ש××œ×•×”×™× ×œ× ×™×”×™×” גבר- ×”×™×” ×œ×”× ×§×©×” ×¢× ×–×”.
לסיכו×: הבסיס לכל תרבות ותקשורת, והייחוד של ×”×ד×- ×”×•× ×”×¡×ž×œ, השימוש בסמלי×.

תקשורת ×œ× ×ž×™×œ×•×œ×™×ª: ×ž×¡×¨×™× ×”×ž×•×¢×‘×¨×™× ×©×œ× ×‘×מצעות שפה. ×–×” ×ª×—×•× ×”×•×œ×š ומתפתח. התפתח מהפסיכולוגיה. × ×•×©× ×–×” הפך להיות מרכזי, ×ך חדש ×ž×ª×—×•× ×”×ª×§×©×•×¨×ª המילולית. ×ª×—×•× ×–×” פורח כיוון ×©×œ×œ× ×ª×§×©×•×¨×ª ×ין תרבות. ×™×”×™×” קשה ללמד הרבה דברי×. לדוגמ×: ×›×©×¤×•× ×™× ×œ×—×‘×¨ ו××•×ž×¨×™× "×× ×™ רוצה לרצוח ×ותך" בחיוך, ×”×× ×–×” כך? ל×, כיוון שהחיוך שלי העביר מסר הפוך. ×–×” ×ומר ששפת גוף ×–×” דבר חשוב מ×וד. בפסיכולוגיה יש מושג ש×ותו המצי××” נועה ×שכול- "שפת התנועה". ב×נתרופולוגיה הקשר ×”×•× ×œ×ª×¨×‘×•×ª. – בהתבוננות בשתי תמונות זהות של ×ותה ×ישה, 90% ×ž×”×’×‘×¨×™× ×‘×—×¨×• בתמונה הימנית בה ×”××™×©×•× ×™× ×ž×•×¨×—×‘×™× ×™×•×ª×¨. ×”×’×‘×¨×™× ×—×©×‘×• שמדובר ב×ותה ×ישה, ×ך בחרו בצד הימני. ××™×©×•× ×™× ×ž×•×¨×—×‘×™× ×ž×©×“×¨×™× ×¨×™×’×•×© ("לעשות ×¢×™× ×™×™×"). הרמז ×”×•× ×ª×ª סיפי ומשפיע על ההתנהגות. ×פשר ×œ×’×¨×•× ×œ××“× ×œ× ×•×¢ לצד ×חר בחדר, ×œ× × ×§×©×™×‘ לו כשיעמוד בצד ×ž×¡×•×™× ×•× ×§×©×™×‘ בצד ×חר. יש סיכוי גבוה שה××“× ×™× ×•×¢ בלי לדעת למה. תקשורת ×œ× ×ž×™×œ×•×œ×™×ª מ×וד משמעותית לתרבות.
חוקר ×‘×©× ×פרון חקר ×ת ×”× ×•×©× ×”×–×” ב-1942 – ×”×•× ×¦×™×œ× ×‘×¤××¨×§×™× ×¦×™×‘×•×¨×™×™× ×‘× ×™×•-יורק ×× ×©×™× ×•×—×§×¨ שפת גוף. מצד ×חד ×¦×™×œ× ×™×”×•×“×™× ×•×ž×¦×“ שני ×יטלקי×. ×”×•× ×ž×¦× ×©×”×™×”×•×“×™ מדבר ×¢× ×”×™×“×™×™×, ×ך בתנועות מהמרפק ומטה. ×”×יטלקי מדבר מהכתפיי×. בנוסף, היהודי מדבר ×¢× ×™×“ ×חת וה×יטלקי ×ת שתיהן. היהודי מניע יותר ×ת הר×ש, וה×יטלקי פחות ר×ש. היהודי יותר נוגע וה×יטלקי ×œ× × ×•×’×¢. ×”×•× ×‘×“×§ ×ת ×–×” בדור שני, דור ×”×™×œ×“×™× ×•××—"×› בדור ×”× ×›×“×™× ×©×œ ×™×”×•×“×™× ×ž×ž×–×¨×— ×ירופה ו×יטלקי×. ×”×•× ×’×™×œ×” ×›×™ בדור ×”× ×›×“×™× ×–×” מתחיל להעל×- ×”× ×ž×ª×—×™×œ×™× ×œ×”×™×•×ª ×מריק××™×™×.

×פשר לבחון ×ת התקשורת ×”×œ× ×ž×™×œ×•×œ×™×ª בסיוע ×”×™×‘×˜×™× ×©×•× ×™× ×‘×—×§×¨ שפת הגוף:

קירבה מרחבית- השונות הבן- תרבותית לגבי הקרבה בין בני-×ד×
* מרחק ×ינטימי – המרחק בין שני ×× ×©×™× ×‘×¢×œ×™ קשר ×ינטימי. מהו המרחק בין בעל ו×ישה, בין חברה לחבר? יש הבדל בין זוגות חילוניי×, חרדיי×, בדו××™×. בתרבות מסוימת ×”×ישה הולכת 3 מ' מ×חורי בעלה. מחקר שנעשה ×‘×’× ×™× ×¦×™×‘×•×¨×™×™× ×”×¨××” ×ž×¨×—×§×™× ×‘×™×Ÿ חברי×. ×צל ×—×¨×“×™× ×”×ישה עולה לפני הבעל ל×וטובוס. "שמירת × ×’×™×¢×”" ×”×™× ×›×œ×œ תרבותי, למשל. יש הלימה ×œ×”×™×‘×˜×™× ××—×¨×™× ×‘×ª×¨×‘×•×ª.
* מרחק ×ישי/ ×ינטימי ("Buble") – המרחק ×©×©×•×ž×¨×™× ×× ×©×™× ×‘×¢×œ×™ ×ותו תפקיד, מעמד, כש×נו ×¢×•×ž×“×™× ×‘×ª×•×¨, ב×וטובוס. מעין "בועה" המקיפה ×ותנו מול ש×ר בני ×”××“× (×פשר למדוד בסמ' מתי נתחיל לחוש ×©×œ× ×‘× ×•×—).
* מרחק ציבורי – בין בעלי ×ª×¤×§×™×“×™× ×©×•× ×™× ×‘×—×‘×¨×” ×‘×ž×¦×‘×™× ×¡×¤×¦×™×¤×™×™×. מרצה עומד במרחק ×ž×¡×•×™× ×ž×”×¡×˜×•×“× ×˜ בהרצ××”, ובמרחק ×חר בשעת קבלה. משתנה מתרבות לתרבות – ×פשר למדוד מתי ×יש שיווק בתרבות מסוימת מייצר קרבה ×¢"×™ המרחק ומתי ×”×•× ×›×‘×¨ יוצר ××™×•× (קרוב/רחוק) – מה המרחק המת××™× ×¤×™×–×™×ª בכל תרבות בשביל לשווק מוצר. ×× ×©×™× ×©× ×•×¡×¢×™×/×¢×•×‘×¨×™× ×‘×™×Ÿ תרבויות ×¦×¨×™×›×™× ×œ×”×ª××™× ×ת המרחק ×©×”× ×©×•×ž×¨×™× ×ž×‘× ×™ התרבות.
שלושת ×”×“×‘×¨×™× ×”×לה מדידי×, ×•×©×•× ×™× ×ž×ª×¨×‘×•×ª לתרבות.

מגע גופני- מגע גופני עוסק ב×יזו מידה תרבויות שונות מכתיבות ×יך ועד כמה מותג לגעת ב××“× ×”×חר בתוך התרבות. ×ž×”× ×”××–×•×¨×™× ×”×ž×•×ª×¨×™× ×•×”×סורי×. ניתן לעשות השוו××” בין תרבויות. כל מי שהיה במרוקו יודע שיש המון הומוסקסו××œ×™× ×›×™ ×”×’×‘×¨×™× ×”×¢×¨×‘×™×™× ×•×‘×™×™×—×•×“ הצפון ×פריק××™× ×”×•×œ×›×™× ×™×“ ביד. לעומת ×–×ת בתרבות המערבית ×–×” נתפס לסימן של ×ינטימיות, ×צל ×”×¢×¨×‘×™×™× ×–×” ×ינטימיות חברית בלבד. בתרבות ישר×לית ×× × ×¨××” 2 × ×©×™× ×שר משלבות זרוע יד ביד ×œ× × ×¢×©×” מכך עניין, ×ך ×›×שר מדובר ×‘×’×‘×¨×™× ×–×” מתקבל ×חרת. יש ×”×‘×“×œ×™× ×‘×™×Ÿ ×”×ž×™× ×™× ×‘×ª×¨×‘×•×ª המערבית ×•×’× ×‘×ª×¨×‘×•×™×•×ª ×חרי×. ×ך ×× ×”×’×‘×¨×™× ×ž×וד מבוגרי×, ×–×” יר××” פחות ×ינטימי.

הבעות ×¤× ×™× - ישנן הבעות ×וניברס×ליות מולדות. ישנן הבעות שמשתנות בין תרבויות ויש ×‘×”× ×œ×ž×™×“×”.
×וניברס×לי: ×ושר/חיוך, כעס- ×’× ×”×‘×¢×ª כעס ×œ× × ×œ×ž×“×ª. עצב, סלידה, הפתעה, רתיעה, פחד. ×›×שר נתנו לכל מיני ×©×‘×˜×™× ×”× ×–×™×”×• ×ת ×”×¤×¨×¦×•×¤×™× ×›×ושר ×ו רתיעה וכו'.
חוקר ×‘×©× ×קמן חקר ×ת ההבעות ×”×וניברס×ליות, בצ'ילה ובברזיל ×שר ×ž×–×”×™× ××•×ª× ×¤×¨×¦×•×¤×™×. ×’× ×‘×›×™ ×–×” דבר מולד. התרבות מתערבת בש×לה מתי בוכי×, כמה ו×יך. ×œ×“×•×’×ž× ×‘×œ×•×•×™×•×ª של היוו××™× ×‘×”× × ×סר על בכי.
יש רגשות ××—×¨×™× ×©×ין ×¢×œ×™×”× ×”×¡×›×ž×” בין תרבותית הקשורות בלמידה. כמו כן חקרו ×‘×¨×•×ž× ×™× ×¡×™× ×™×™×/ ×˜×§×¡×˜×™× ×× ×¨×’×©×•×ª ×ž×¡×•×™×ž×™× ×ž×™×•×¦×’×™× ×¢"×™ ××•×ª× ×¡×™×ž×¤×˜×•×ž×™× ×›×ž×• בתרבות המערבית ומצ×ו ×›×™ יש דמיון בהסמקה, חיוורון, ×–×™×¢×” קרה, רעידה, עור ברווז. ×ך ×¢× ×–×ת יש ×“×‘×¨×™× ×©×ž×‘×•×˜××™× ×חרת – "שלחו החוצה × ×œ×©×•× ×•×ª×™×”×" = בתרבות המערבית ×–×” ייחשב זלזול, בסין הבעה כזו תחשב כהפתעה. ספיקת ×›×¤×™×™× × ×—×©×‘ בסין ביטוי לד××’×” ×ו ×כזבה. "גרד ×וזניו ולחיו" = סימן ל×ושר. "×¢×™× ×™×” התעגלו ונפתחו לרווחה" = כעס. ×’× ×× ×”×”×‘×¢×•×ª ×וניברס×ליות, יש להן ×‘×™×˜×•×™×™× ×חרי×. ×“×•×’×ž× × ×•×¡×¤×ª של ×יפוק וחסכונות בחיוכי×- בשבט הש×יין ב×מריקה – ×—×•×§×¨×™× ×—×©×• ×©× ×œ× ×¨×¦×•×™×™×, ×›×™ תמיד נציג השבט הסתכל ××œ×™×”× ×‘×—×•×ž×¨×” ×•×ž×¢×•×œ× ×œ× ×—×™×™×š. ×צלנו מצופה שכש××“× ×¤×•×ª×— דלת עבורך ×•×”×•× ×¦×¤×” לך, ×”×•× ×ž×—×™×™×š ×ליך.

חוקי השתיקה- מתי ×× ×™ שותק ומתי ×× ×™ מדבר. יש ×—×•×§×™× ×©×œ דקדוק. דקדוק של שפת גוף. מערכת ×›×œ×œ×™× ×©×נו ×™×•×“×¢×™× ×‘×ופן ×œ× ×ž×•×“×¢. סטודנט שנפגש במרצה ב×וטובוס – ×”×× ×ž×¦×•×¤×” ממנו לדבר ×ו לשתוק? מצופה שי×מר משהו. חוקי השתיקה ×”× ×›×לה ש×פשר לשתוק רק ×× ×™×© ×ינטימיות מוחלטת ×ו זרות מוחלטת. בכל רמה ×חרת צריך/מצופה לדבר, להתעניין בשלומו וכו'. מדובר ברצף מ×ינטימיות עד זרות, ב×מצע מצופה ממך לדבר ו××£ חובה, בקצוות ×תה יכול לשתוק.

שלושה מקורות לתקשורת ×œ× ×ž×™×œ×•×œ×™×ª:
1. מקור מולד – הבעות ×¤× ×™× ×•×¨×’×©×•×ª ×וניברס×ליות, למשל, בכי, צחוק, חיוכי×, הבעות רגשות, הבעות ×¤× ×™× ×•×›×•'.
2. תקשורת שנרכשת ×¢"×™ חיקוי – ×œ× ×ž×•×“×¢- ×נחנו ×ž×—×§×™× ×›×™×œ×“×™× ×ת ×”×’×“×•×œ×™× ×›×ž×• למשל חוקי השתיקה, המגע בין ×”×ž×™× ×™× ×•×‘×ž×™× ×™× ×œ×‘×™×Ÿ עצמ×. מבנה הגוף מזמין צורות מסוימות (×יך ×ž×©×œ×‘×™× ×™×“×™×™×? ×יך ×™×•×¦×¨×™× ×ž×’×¢ עין? הגוף מזמין ×ך התרבות יכולה לעצב ×ת ×–×”). בתרבות ×”×מריק×ית ×× ×תה גבר ×תה ×œ× ×™×›×•×œ לשבת רגל על רגל ×לה רגל ×חת על השנייה ב-90 מעלות, ×צל ×”×ž×•×¡×œ×ž×™× ×× ×ª×©×‘ ×›×›×” בישיבת ×¢×¡×§×™× ×•×ª×¤× ×” ×ת סוליית הנעל, ×œ× ×ª×ª×§×™×™× ×¢×¡×§×”. צורת הישיבה בתרבויות שונות משתנה, כחלק מהחיקוי. נוער ×‘×¡×¨×˜×™× ×©×œ שנות ×”-50 ×™×•×©×‘×™× ×‘×›×™×¡×ות בכיתה, בשנות ×”-60 ×™×•×©×‘×™× ×¢×œ הרצפה. יש המון חיקוי ×œ× ×ž×•×“×¢, ×ž×—×§×™× ×ת הגדולי×. ×’× ×˜×•×Ÿ והדגשי הדיבור ×ž×©×ª× ×™× ×‘×™×Ÿ תרבויות – בישר×ל ×ž×“×‘×¨×™× ×‘×˜×•×Ÿ גבוה ובצעקות בהפעלות למשל ,"×œ× ×©×•×ž×¢×™× ×תכ×.. ×œ× ××›×œ×ª× ×”×‘×•×§×¨", לעומת ×–×ת, ב×נגליה ×× ×ª×ª× ×¦×œ ×× ×‘× ×” הרעיש ברכבת. בישר×ל ×”×ª×—×•× ×”×¤×¨×˜×™ והציבורי מתערבבי×. ×נחנו ×ž×—×•× ×›×™× ×¢"×™ התרבות לדבר בעוצמות מסוימות. התרבות מעצבת. ×נו ×œ× ×ž×‘×§×¨×™× ×–×ת , ×ž×“×’×™×©×™× ×©×ž×“×•×‘×¨ בלמידה ×œ× ×ž×•×“×¢×ª.
3. למידה מודעת – שריקה, קריצה, למשל, נלמדת במודע. ×™×œ×“×™× ×ž×œ×ž×“×™× ×™×œ×“×™× ××—×¨×™× ×œ×§×¨×•×¥. לחיצת יד ×’× ×”×™× × ×œ×ž×“×ª ב×ופן מודע. בחור ישיבה חרדי לומד ללחוץ ×ת יד רבו ברכות ×›×שר היד כלפי מעלה, ×ו "תלחץ ×ת היד כמו גבר", לעומת לחיצת היד של יוצ××™ ×תיופיה. התרבות מכתיבה, ×•×’× ×ž×›×ª×™×‘×” משמעות, ×œ×•×ž×“×™× ×œ×œ×—×•×¥ לחיצה שונה מול ×”××“× ×©×ž×•×œ× ×•. המרכיב התרבותי ×’× ×‘×ª× ×•×¢×•×ª מולדות ×”×•× ×ž×¨×›×–×™ ביותר.

נישו×ין, משפחה, וש×רות במבט בין תרבותי
×›×œ×™× ×למנט×ריי×: כדי להבין משפחה, יש להכיר ×¡×ž×œ×™× ×ž×¨×›×–×™×™× ×‘×ª×¨×‘×•×ª.
טבלת ש×רות (מצגת)
ï‚¡ =×ישה. ï„= גבר = (קשר נישו×ין A Finial),  זוג גרוש/ גירושי×.
קשר ד×- consagunal ×™×”×™×” בין צ×צ××™× ×œ×”×•×¨×™×= l קו ×ופקי. ×ו קשר ×“× ×‘×™×Ÿ ××—×™× ×•×חיות – קו ×ופקי [×¡×ž×œ×™× ×ž×§×•×‘×œ×™×].
בעזרת ×”×¡×ž×œ×™× ×”×œ×œ×• ניתן ליצור טבל×ות מסובכות. דוגמ×: קל לר×ות:
הבן של הבת של הבת של ×”×חות של ××™×ž× ×©×œ×™.

ï‚¡ = ï„ = ï‚¡ ï‚ ×’×‘×¨ שנשוי לשתי ×חיות.
ï„ = ï‚¡ = ï‚¡ ï‚ ×ישה שנשו××” ל×ישה ונשו××” לגבר.

בתרבות הסינית לסדר של הלידה יש חשיבות, ×חד ר×שון, שני ושלישי, נכתוב : סדר הטבלה ×”×•× ×ž×™×ž×™×Ÿ ×ו שמ×ל ×ו להפך ×¢"פ מה שקבעתי. ניתן להסתכל על נישו××™× ×›×”×¡×›× ×”×“×“×™ של זכויות מוקנות, ×”×¡×›× ×—×•×§×™ שבו כל צד קונה זכויות בבן הזוג השני, ×נו ×ž×§×‘×œ×™× ×ת המצב הב×, הזכויות ×”× ×œ×¢×‘×•×“×”, מי עובד עבור מי, בנוסף זכויות למין וזכויות לילדי×.
עבודה-מין-ילדי×. במערב ×פריקה ×ישה בעלת מעמד כלכלי יכולה לרכוש ×ישה – ×”×™× ×ž×©×œ×ž×ª מוהר עבורה ובנוסף לגבר שלה יש לה ×’× ×ישה, בדר"×› מבוגרות. ×ישה זו עובדת במקומה בדר"×›, ×”×™× ×ž×¢×‘×™×¨×” ×ת הזכויות למין לבעלה ×•×”×™×œ×“×™× ×©×œ×”, ילדי ×”×ישה הנרכשת יהפכו לילדי הרוכשת. בדרך כלל מדובר ב×ישה ×–×§× ×” שרוכשת צעירה (בתנ"ך: שרה רכשה ×ת הגר, ××œ×•×”×™× × ×•×ª×Ÿ זכויות ×œ×ž×™× ×œ×ברה×, נתנה ×ותה ל××‘×¨×”× ×•×”×¤×›×” ל×ימו של ישמע×ל).
* גבר ש×שתו נפטרה ×•× ×©× ×ת ×חותה – גבר הנשוי לשני ×חיות, ×ך ×חת ×ž×”× × ×¤×˜×¨×”, ××™ ×פשר לדעת ×× × ×©× ×ת שתיהן בו זמנית ו×חת נפטרה ×ו של×חר פטירת ×שתו ×”×•× × ×©× ×ת ×חותה. תופעה כזו נקר×ת sororate – ×חות ×”×ישה תגדל ×ת ילדי ×חותה בצורה הטובה ביותר.
×פשר להוסיף בטבלה מספר נדבכי×, דורות בצורה ×ינסופית. כל פרט בטבלה מ×ופיין ×¢"×™ שלל ×”×§×©×¨×™× ×©×œ×• ×¢× ×©×ר ×”×¤×¨×˜×™× ×‘×˜×‘×œ×” (×ב של... נשוי ל... בן של...).

מונחי ש×רות:
EGO – ×”××“× ×©×ž×–×•×•×™×ª הר××™×” שלו ×נו ×ž×‘×™×˜×™× ×¢×œ טבלת הש×רות (יסומן ï„ ×ו ï‚¡ בצבע מושחר).
מספור: ×ž×ª×—×™×œ×™× ×œ×ž×¡×¤×¨ מהדור ×”×›×™ זקן. בטבלה ×ž×ž×¡×¤×¨×™× ×ת ש×ר ×”×¤×¨×˜×™× ×‘×›×“×™ ש×פשר ×™×”×™×” להתייחס ×ליה×.

מספר 5- בעבור ×גו הדוד מצד ×”×× (××— של ×מו), 9 - ×™×”×™×” דוד מצד ×”×ב×. ×“×•×’×ž× ×œ×ª×§×©×•×¨×ª מילולית- ×“×•×’×ž× ×œ×ייך תרבות מעצבת שפה, בן תרבות מערבית ×–×” ×œ× ×©×•× ×”, ×בל יש תרבויות של×× ×©×™× ×לו יש מונח שונה של קרבה, רק הצד של ×”××‘× ×”×•× ×¦×“ ×§×¨×•×‘×™× ×œ×š למשל. ×נו קור××™× ×œ×× ×©×™× ×ž×“×¨×’×•×ª שונות ב×ותה צורה (××— של ××‘× ×•××— של ××ž× ×•×™×§×¨×ו "דוד" בישר×ל, במקומות ××—×¨×™× ×”× ×™×§×‘×œ×• שמות ×•×ª×¤×§×™×“×™× ×©×•× ×™×). תרבות מעצבת שפה – ושוני בין תרבויות ×ž×ª×‘×˜× ×‘×©×•× ×™ בהתייחסות המשפחתית ×’× ×ž×‘×—×™× ×ª שמות תפקידי×.
×ž×¡×¤×¨×™× 20, 18 ייקר×ו ×צל ×”××©×›× ×–×™× "בן דוד" ×œ×œ× ×”×‘×—× ×”, ×צל ×”×¡×¤×¨×“×™× ×™×© הבדל בין "בן דוד" ל"בן דודה" (בהת×מה למין ההורה), ×“×•×’×ž× ×œ×¢×™×¦×•×‘ שפה. חשוב ×œ×©×™× ×œ×‘ להבדל בין דרגות קירבה ודורות בתוך ×”×¢×¥ המשפחתי. התרבות קובעת ×“×‘×¨×™× ×לו, יש תרבויות ש- EGO ×§×•×¨× ×œ- 4 , 9, 18 ב×ותו מונח, ל×× ×©×™× ×‘×¢×œ×™ דרגות קרבה שונות.

×רבע דרגות קירבה שייקר×ו דוד בישר×ל: ל××— של ×ב×. לבעל של ×חות של ×ב×. ××— של ×ימ×. בעל של ×חות של ×מ×.
שיטות ש×רות: חברות שונות נוקטות בשיטות שונות של קרבה / ×“× ×ו נישו×ין. בבדיקה ככל עולמית של כל התרבויות ×‘×¢×œ×•× × ×ž×¦×ו שתי שיטות ברחבי העול×:
1. השיטה הבילטר×לית (דו-צדדית) – ×ž×›×™×¨×™× ×‘×ופן שווה בשני צידי המשפחה, כמו בחברה המערבית. ×ין ×בחנה בין צד ×”×× ×œ×¦×“ ×”×ב (בטבלה, כל ×”×§×¨×•×‘×™× ×”× ×§×¨×•×‘×™× ×‘×™×œ×˜×¨××œ×™×™× ×ž- 1 עד 20).
2. שיטה היונילטר×לית (חד-כיוונית ×ו חד צדדית) – בשיטה כזו יש שתי תת קטגוריות:
×. פטריליני×לית – הקו של ×”×ב×.
ב. מטריליני×לית – הקו של ×מ×.
בטבלת הש×רות נר××” ×©×”×§×¨×•×‘×™× ×”×¤×˜×¨×™×œ×™× ×™××¨×™× â€“ ×¢×•×œ×™× ×œ×’×‘×¨ הר×שון, ר×ש המשפחה, ל×× ×©×™× ×”×›×™ ×–×§× ×™× ×•×‘×•×—×¨×™× ×‘×” ×ת הגבר מהצד של ×גו. ×”×•× ×”×¤×˜×¨×™, ממנו ×ž×ª×—×™×œ×™× ×œ×¨×“×ª בקו. ×¡×•×¤×¨×™× ×ת כל ×”×™×œ×“×™× ×©×œ הגברי×, ×©×™×™×›×™× ×œ×§×‘×•×¦×” הפטריליני×רית (כולל הבנות). בדור ×”×‘× ×™×›×œ×œ×• כל ×”×™×œ×“×™× ×ž×¦×“ ×”×’×‘×¨×™× ×•×›×š הל××”. ×”×‘× ×™× ×•×”×‘× ×•×ª של הגבר × ×—×©×‘×™× ×›×§×‘×•×¦×” פטריליני×רית (בטבלה: 16, 15, 10, 9, 8, 4, 18, 17). ×שתו של הגבר הר×שון (בחברה שלנו – הסבת×) ×œ× × ×›×œ×œ×ª במשפחה, ××—×™×” ו×ביה יגנו עליה. ×ין ×§×©×¨×™× ×¢×™×ž×” כמו ×¢× ×”×’×‘×¨×™×. 19+20 בחוץ ×›×™ ×”× ×™×œ×“×™× ×©×œ ×ישה.
הקו המטרילינ×רי עובד לפי העיקרון ×”×‘× ×™× ×•×”×‘× ×•×ª של ×”×ישה (בטבלה: 16, 15, 14, 13, 7, 6, 5, 1) הבחנה בין בני ×“×•×“×™× ×¦×•×œ×‘×™× ×œ×ž×§×‘×™×œ×™× (בפורטל). ×”×ישה הר×שונה ×•×™×•×¨×“×™× ×œ×™×œ×“×™× ×©×œ הנשי×, כולל ×’×‘×¨×™× ×©×”× ×™×œ×“×™× ×©×œ ××— ×œ× ×™×œ×“×™× ×©×œ ×’×‘×¨×™× ×›×ž×• 11+12 ×©×”× ×‘×—×•×¥.

השמות ×”× ×©×•× ×™×, בחברה הערבית: ××— של ××‘× = × ×§×¨× ×¢×, ××— של ××ž× = × ×§×¨× ×—×œ (השלכות לגבי ×”×’× ×” וזכויות).
יש הבחנה בין בני ×“×•×“×™× ×¦×•×œ×‘×™× ×œ×‘× ×™ ×“×•×“×™× ×ž×§×‘×™×œ×™×, כעקרון קרי שהמין של ×”××—×™× ×”×•× ×ותו מין.
בני ×“×•×“×™× ×ž×§×‘×™×œ×™×- ×”× ×‘× ×™ ×”×“×•×“×™× ×©×”×”×•×¨×™× ×”× ×ž×ותו מין, בטבלה 19-20 ו- 13-14.
בני ×“×•×“×™× ×¦×•×œ×‘×™×- ×”×™×œ×“×™× ×©×œ ××— ו×חות. ניתן להתחתן ×× ×‘× ×™ ×“×•×“×™× ×¦×•×œ×‘×™× ×גו יכול להתחתן ×¢× 11 12 ×ו ×× 19 20 חשוב לחברות יונילטר×ליות.
* בחברות בילטר×ליות ההבחנה הזו ×œ× ×—×©×•×‘×”, ×œ× ×§×™×™×ž×ª, ×›×™ הדודה מצד ××‘× ×•×ž×¦×“ ××ž× ×–×” ×ותו הדבר, ולכן ×”×™×œ×“×™× ×©×œ×”×Ÿ ×–×” ×ותו הדבר. ×œ× ×יכפת לנו ×× ×‘×Ÿ דוד ×”×•× ×ž×¦×“ ×–×” ×ו מצד ×–×”. ×›×•×œ× ×‘×©×‘×™×œ× ×• בני דודי×.
* בחברות יונילטר×ליות ההבחנה הזו חשובה ×›×™ בני ×“×•×“×™× ×¦×•×œ×‘×™× ×‘×—×‘×¨×•×ª יונילטר×ליות, ×”× ××£ ×¤×¢× ×œ× ×§×¨×•×‘×™× ×©×œ×š. ×œ× ×™×›×•×œ×™× ×œ×”×™×•×ª ×©×™×™×›×™× ×‘×©×•× ×“×¨×š! [×›×™ ×× ×”×—×‘×¨×” ×”×™× ×¤×˜×¨×™×œ×™× ×™×לית, ××– 19 ××™× ×” קרובה של ×גו ו×× ×”×—×‘×¨×” ×”×™× ×ž×˜×¨×™×œ×™× ×™×לית – ××– 11 ××™× ×” קרובה של ×גו. יש לכך השלכות ×’× ×¢×œ בחירת בני זוג, לדוגמ×: בחברות יונילטר×ליות, ×ין ×יסור להתחתן ×¢× ×‘×Ÿ-דוד צולב, כיוון ש×ינו קרוב משפחה.

בחירת בן זוג:
×ž×›×œ×™× ×למנט×ריי×, וטבלת הש×רות נעבור לבחירת בן / בת זוג. נתחיל מהתמונה הכלל עולמית. המבט הבין תרבותי, מבט רוחב על תרבויות ×‘×¢×•×œ× ×‘×”×™×‘×˜×™× ×©×•× ×™×. ×›×שר ×ž×‘×™×˜×™× ×‘×ª×ž×•× ×” הכלל עולמית ×נו ×ž×’×œ×™× ×©× ×™ ×—×•×§×™× ×©×œ בחירת בן זוג, ×—×•×§×™× ×‘×’×“×¨ נורמות היודות לכלל.
×יך ×‘×•×—×¨×™× ×‘×Ÿ זוג ברחבי העול×? יש חוקי×:
1. ×קסוגמיה ï‚ × ×™×©×•××™× ×ž×‘×—×•×¥. החוק שמחייב ×ו ממליץ להתחתן מחוץ לקבוצה ×ליה ×”××“× ×©×™×™×š (יכול להיות משפחת ×”×ב, קהילת הכפר, הקל×ן וכו' ï‚ ×יסור גילוי עריות (Incest Taboo). לדוגמ×, ×סור להתחתן ×× ×“×•×“×™×.
2. ×נדוגמיה ï‚ ×”×—×•×§ המחייב/ממליץ להתחתן בתוך הקבוצה ×ליה ×”××“× ×©×™×™×š ï‚ ×›×’×•×Ÿ נישו××™ בני דודי×. ×יסור גילוי עריות ×”×•× ×וניברס×לי ×•×§×™×™× ×‘×›×œ ×”×¢×•×œ× (חתונה בתוך המשפחה). דוגמה ל×נדוגמיה – יהודי מעדיף להתחתן ×¢× ×™×”×•×“×™×”. ×צל ×”×בורג'×™× ×™× ×‘×וסטרליה חובה ×œ×”×™× ×©× ×œ×‘×ª דודה צולבת.
3. ×הבה רומנטית ï‚ ×™×•×¡×‘×¨ בהמשך.
×“×•×’×ž× ×œ×קסוגמיה: ×”×יסור על גילוי עריות Incest Taboo מדובר בחוק ×©×”×•× ×מוציונ×לי מכול×, חוק חברתי. ובתרבויות שונות יש דחייה מניסיון ליצור קשר ×›×–×” בתוך המשפחה – הפנמה עמוקה של ×”×יסור (נסביר ×ת ×”×יסור ב×מצעות "הכללות ×תנוגר×פיות" ï‚ ×תנוגרפיה- תי×ור הנתוני×. הכללה ×תנוגר×פית ×”×™× ×רגון × ×ª×•× ×™× ×‘×נתרופולוגיה בקבוצות בעלות סדר, ×ž×”× ×”× ×ª×•× ×™× ×”×“×•×ž×™×. ×ין מדובר בפרשנות, ××œ× ×‘×ª×™×ור ×”× ×ª×•× ×™× ×‘×מצעות הכללה. ×œ×“×•×’×ž× ×‘×ª×™ מלון: ×œ×›×•×œ× ×™×© בריכות, חדרי ×וכל, קבלה ו×נשי מקצוע וכו'. הכללות ל×יסור גילוי עריות :
1. ×”×יסור על גילוי עריות ×”×•× ×וניברס×לי. כלומר, ×§×™×™× ×‘×›×œ החברות בעול×. בכל החברות ×ין יחסי מין בין ×”×•×¨×™× ×œ×™×œ×“×™×”× ×‘×›×œ העול×. הכללה ×–×ת תקפה ×’× ×œ×’×‘×™ ×™×—×¡×™× ×‘×™×Ÿ ××—×™× ×•×חיות, ×ך לכלל ×”×–×” יש יוצ××™× ×ž×”×›×œ×œ (בחברות ×‘×”× ×ž×•×ª×¨ ל××—×™× ×•×¨×¦×•×™ שיתחתנו כגון, ×צל ×”××™× ×§×”, ×צל ×”×ž×œ×›×™× ×‘×ž×¦×¨×™× ×”×¢×ª×™×§×” ובהוו××™ חובה ש××— ×™×™× ×©× ×œ×חותו במשפחת המלוכה, מתוך תפיסה של××— השני בעיני המלך יש עוצמות של כוח שיהרגו ××“× ×¤×©×•×˜ (הנסיך ×œ× ×™×›×•×œ ×œ×”×™× ×©× ×œ×‘×ª ×”×¢×. העוצמות בגופו יהרגו ×ותה). מדובר ×‘×ž×§×¨×™× ×—×¨×™×’×™× â€“ רק בן/בת המלך ×—×™×™×‘×™× ×œ×”×™× ×©× ×–×” לזה ורק בתרבויות ×”× "ל.
2. הרחבה- בכל החברות ×‘×¢×•×œ× ×”×יסור מורחב מעבר למשפחה המיידית הגרעינית, במידות שונות. ההרחבה שונה בין החברות. כלומר מס' ×”×§×¨×•×‘×™× ×ו הדורות ×©×”×™× ×›×•×œ×œ×ª. הרחבה של ×”×יסור מעבר לחברה המיידית. יש חברות שבן ×”×יסור על גילוי עריות כולל 20 דרגות ×§×¨×•×‘×™× ×ž×“×¨×’×•×ª שונות ×צל הטרוברו×× ×“×¨×™× (××™ ב×וקיינוס השקט) ×”×יסור ×”×•× ×פילו 20 דורות מצד ×”××. בחברות ×חרות ×”×יסור מ×וד מצומצ×. ×צל יהודי ×תיופיה – ×יסור גילוי עריות חל על 7 דורות לפחות. בחברה הבדו×ית ×”×יסור מצומצ×, יש ×פשרות ×œ×”×™× ×©× ×œ×‘× ×™ דודי×, ×’× ×‘×™×”×“×•×ª החסידית – הדוד × ×™×©× ×œ×‘×ª ×חיו, ×”×—×¨×“×™× 11% נשו××™× ×חיינית ×¢× ×“×•×“.
3. מעבר למשפחה הגרעינית, ×ין קרוב מדרגת משפחה ×חרת ספציפית שבכל חברה ×סור להתחתן ×יתו. מערכת ×”××™×¡×•×¨×™× ×‘×›×œ חברה ×”×™× ×©×•× ×”. הכללה שעוסקת ב××“× ×”×ž×¡×•×™× ×ž×¢×‘×¨ לתוכן, מעבר ל×יסור הקשור במשפחה הגרעינית ×ין עוד כלל ×יסור. ×ין עוד ××“× ×¡×¤×¦×™×¤×™ ×‘×¢×•×œ× ×›×ž×• ××ž× ×ו ××‘× ×ו ××—.
4. ×ין מת×× ×¢× ×§×¨×‘×” ביולוגית. ×ין קשר ×¢× ×§×¨×‘×” ביולוגית. כלומר, בחברה ×חת ×סור דרגה 7 מצד ×חד ומותר להתחתן ×¢× ×“×•×“ מצד שני. קרבה ביולוגית ×”×™× ×œ× ×”×’×•×¨× ×”×§×•×‘×¢ ×ת כללי הרחבת ×”×יסור. כלומר, ×œ×¤×¢×ž×™× ×‘×™×”×“×•×ª ×פשר ×œ×”×™× ×©× ×œ×§×¨×•×‘ שמצד ×חד ×”×•× ×§×¨×•×‘ ביולוגית (××— של ×מ×) הפרש של דרגת קרבה ×חת, ×ך מצד שני קרוב בדרגה כזו מצד ×”×ב ×”×•× ×יסור מוחלט.
5. תמיד יש עבירות. כלומר, ×ין חברה ×‘×¢×•×œ× ×©×ין בה עבירות. עבירות של ×ב-בת, ××—-×חות נפוצות יותר מ×שר ×מ×-בן.
6. ×”×יסור על גילוי עריות ×”×•× ×ž×וד ×מוציונ×לי, ועומד בכל ×”×¢×•×œ× ×‘×¨×ש ×¡×•×œ× ×”×יסורי×. ההסבר לתופעות ×”× "ל - ×יסור גילוי העריות ×וניברס×לי ורווח בכל העול×.

כעת נעבור ל×תנולוגיה, ×œ×”×¡×‘×¨×™× ×ž×“×•×¢? ×יך נסביר ×ת העובדה ש×יסור לגילוי עריות נפוץ בכל העול×, ×§×™×™× ×‘×›×œ ×”×¢×•×œ× ×•×›×œ כך מוכלל.
ï‚§ תי×וריה ×ינסטינקט מדחייה. יש נטייה ×œ× ×œ×§×™×™× ×™×—×¡×™ מין ×¢× ×‘×Ÿ הקבוצה ×ו בתוך המשפחה. ×ול×, ×יך בחורה יהודיה יכולה להיות ×¢× ×“×•×“×” ובחורה טרומברי×נית יכולה ×œ×”×™× ×©× ×ž×ינסטינקט לדוד מצד ×חד ×•×œ× ×חר? פה ×נו ×˜×•×¢× ×™× ×©×ינסטינקט ×”×•× ×œ× ×וניברס×לי.
ï‚§ ייתכן הסבר ביולוגי/גנטי – יוולדו ×™×œ×“×™× ×œ× ×‘×¨×™××™×. ×× ×–×”×• ההסבר, ×”×יסור ×”×™×” צריך להיות במת×× ×¢× ×”×§×¨×‘×” הביולוגית (×¢× ×”×”×ª×¨×—×§×•×ª הביולוגית ×”×יסור צריך ×”×™×” לפחות ו×ין ×–×” כך). כל בני ××“× ×‘×›×œ ×”×¢×•×œ× ×ž×›×™×¨×™× ×‘×¡×›× ×•×ª הביולוגיות, ×™×•×“×¢×™× ×¢×œ×™×”× ×•×‘×’×œ×œ× ×”× ×™×¦×¨×• ×ת ×”×יסור. ×נחנו ×ž× ×™×—×™× ×©×›×œ החברות מכירות ×ך ×–×” ×œ× × ×›×•×Ÿ. למשל בחברה הטרומרי×נית מ××ž×™× ×™× ×©×ª×¤×§×™×“ הגבר בהולדה ×”×•× ×œ×¤×ª×•×— ×ת הילד ביחסי מין לפני הרוח שנכנסת ×•×”×™× ×”×¡×™×‘×” לילד. תפקיד הגבר ×”×•× ×œ× ×’× ×˜×™ ×•×œ× ×‘×™×•×œ×•×’×™. יתרה מז×ת יש תרבויות כגון בדו××™×™× ×©×˜×•×¢× ×™× ×©×¢×œ ××£ שידועה הבעייה הגנטית המסורת יותר חשובה. ×× ×ין הת×מה בין ×”×יסור ובין הקרבה הביולוגית ××– ×œ× ×™×›×•×œ שההסבר המרכזי ×”×•× ×©×—×‘×¨×•×ª מכירות ×ת בעיית הקרבה הביולוגיות. להסבר הגנטי תפקיד ×ž×¡×•×™× ×‘×יסור ×ך ×–×” ×œ× ×”×ª×¤×§×™×“ המרכזי.
ï‚§ התי×וריה של מלינובסקי, שנתקע במלחמת ×”×¢×•×œ× ×”×©× ×™×™×” ב××™×™ טרוברי×נד ב×וקיינוס השקט למס' ×©× ×™× ×•×¢×©×” ×©× ×¢×‘×•×“×ª שדה מקיפה – טען שבמערכת המשפחתית ש×מורה להיות מערכת של שיתוף פעולה ×œ× × ×™×ª×Ÿ ל×פשר תחרות מינית. מדובר במערכת כלכלית שעוזרת לשרוד ולהעביר ×ת ×”×™×œ×“×™× ×œ×“×•×¨ ×”×‘× ×•×—×™×™×‘×™× ×©×™×ª×•×£ פעולה. ×× ×”××— יתחרה ×¢× ×”×ב על ×”×חות, ×œ× ×ª×ª×§×™×™× ×ž×©×¤×—×” ויהיו רציחות. הכללות מסתדרות בהסבר ×–×”, ×”×יסור ×‘×¢×•×œ× ×™×§×‘×¢ לפי מה שמוגדר בתרבות כקרבה משפחתית. ×”×יסור עוקב ×חרי הגדרת המשפחה של ×ותה חברה. תי×וריה כזו מסבירה טוב ×ת ×”×תנוגרפיה (הנתוני×), הסבר ×”×›×™ סביר. ×× ×”×ž×©×¤×—×” מוגדרת לפי צד ×”××, נישו××™× ×¢× ×¦×“ ×”×× ×™×•×ª×¨×•. ×”×יסור תלוי בהגדרת התרבות למשפחה. ×”×יסור על גילוי עריות ×§×™×™× ×‘×›×œ ×”×¢×•×œ× ×ך ×”×•× ×ž×™×•×©× ×‘×›×œ תרבות ×¢"פ הגדרת המשפחה.

×“×•×’×ž× ×œ×נדוגמיה: נישו××™× ×ž×•×¢×“×¤×™× ×‘×™×Ÿ בני ×“×•×“×™× ×‘×—×‘×¨×” המערבית המוסלמית. ב×נדוגמיה ×ž×—×™×™×‘×™× ×ו ×ž×ž×œ×™×¦×™× ×œ××“× ×œ×”×ª×—×ª×Ÿ בתוך ×ותה קבוצה. יש רצף של המלצות לנישו××™× ×‘×—×‘×¨×•×ª שונות. בקסטה ההודית יש חובה להתחתן בתוך הקסטה.
דוגמה:

המעמד החברתי בחברה הבריטית דומה לקסטה. ×× ×ריסטוקרטית מתחתנת ×¢× ×ž×™×©×”×• מחוץ למעמד ת×בד ×ת ×”×דמות. בחרבה ×”×מריק×ית זו המלצה לעומת יהדות שזו נטייה. בחברה הערבית × ×©×™× ×œ× ×™×›×•×œ×•×ª להתחתן מחוץ לקבוצה, כיוון ש×× ×›×Ÿ יהרגו ×ותה. PCM- Parallel Cousin marriage, מדובר בנישו××™ בני ×“×•×“×™× ×ž×§×‘×™×œ×™×, תופעה מ×וד רווחת בתרבות הערבית, בחרבה הערבית המוסלמית, מדובר בנישו××™ בני ×“×•×“×™× ×ž×§×‘×™×œ×™×. ברוב התרבותיות

שהחברה ×”×™× ×‘×§×• של ×”××‘× (פטריליני×לית), ברוב חברות ×לו 95% ×חוז מבני ×”×“×•×“×™× ×ž×•×’×“×¨×™× ×›××—×™×. בחברה הערבית המוסלמית, תופעה זו נדדה לחברות מוסלמיות ×œ× ×¢×¨×‘×™×•×ª כגון פקיסטן ×ו קורדיסטן ההמלצה ×”×™×, ×ž×ž×œ×™×¦×™× ×œ×”×ª×—×ª×Ÿ בנישו××™ בני ×“×•×“×™× ×ž×§×‘×™×œ×™×, העדפה ×נדוגמית.

על תופעה שקיימת בכל העול×, ×וניברס×לית נש×ל – ×”×× ×ž×“×•×‘×¨ בתופעה גנטית. ×× ×ª×•×¤×¢×” חריגה, חשוב לש×ול ×”×× ×ž×“×•×‘×¨ במשהו ×קר××™ ×©×™×¢×œ× ×‘×¢×ª×™×“, מסתבר שהדפוס ×§×™×™× ×‘×—×‘×¨×” הערבית מ×ות ×©× ×™× â€“ ×œ× ×קר××™, ומופץ בתוך החברה למרות נדירות התופעה בעול×.
דוגמה נוספת לתופעה חריגה: כת ×‘×©× shakers ×סרה על יחסי מין בכלל , ×’× ×‘×™×Ÿ בעל ל×ישה, ×”× ×—×©×‘×• שיטרפו עליה×, ×”×מינו שיצליחו ל×סוף ×—×‘×¨×™× ×—×“×©×™× ×ך ×”×™× × ×¢×œ×ž×”. מדובר בתופעה חריגה ו×קר×ית.
דוגמה נוספת, ×”×§×™×‘×•×¦×™× ×™×¦×¨×• מהפכה סוצי×ליסטית ויצרו מצב שבו ×™×œ×“×™× ×§×¨×ו ×œ×”×•×¨×™×”× ×‘×©×ž×•×ª ×”×¤×¨×˜×™×™× ×•×œ× ××‘× ×ו ×מ×, ×ך תופעה זו נעלמה ×¢× ×”×©× ×™× ×‘×“×•×¨ השלישי – חריג. לעומת ×–×ת, תופעת PCM ××™× ×” ×קר×ית, ×”×™× ×§×™×™×ž×ª ×›- 1000 שנה בעלת ספרות היסטורית יפה.

×הבה רומנטית:
הש×לה עד כמה חברות לוקחות ×הבה רומנטית כקריטריון לנישו×ין. ×™×©× × 4 גישות המתייחסות ×œ×§×™×•× ×הבה רומנטית כבסיס לנישו×ין בחברות העול×, בהסתכלות כלל עולמית:
ï‚§ חברות ×‘×”× ×ין מונח ×›×–×” של ×הבה – ×הבה ××™× ×” קריטריון מוצהר בבחירת בן זוג לנישו×ין, ×œ× ×ž×›×™×¨×™× × ×•×©× ×©×œ ×הבה רומנטית. יש × ×מנות והתמדה ×ך רגש ×”×הבה ×ינו מוכר. ניסה בושמנית, מתייחסת ל- 3 ×‘×¢×œ×™× ×•×”×ž×™×œ×” ×הבה ××™× ×” מוזכרת, כך ×’× ×‘×—×‘×¨×ª ×ינו××™×˜×™× ×ין מונח של תחושה של ×הבה.
ï‚§ חברות שמכירות ב×הבה רומנטית כדבר מ×וד ×œ× ×¨×¦×•×™ – ×הבה ×”×™× ×¡×•×’ של שיגעון, מחלה ×ו השתטות. למשל בחברה החרדית ×ו הערבית. נישו××™× ×ž×הבה ×•×œ× ×ž×©×™×“×•×š בגדר כמעט ×סורי×. החברה מכירה במונח ×ך ×œ× ×›×‘×¡×™×¡ לנישו××™×. ×ž×—× ×›×™× ×ž×’×™×œ צעיר שזה פסול כדי למנוע נישו××™× ×¢× ×’×•×™×™× â€“ שייעשו מתוך ×הבה ×•×œ× ×©×™×“×•×š. החברה הערבית מכירה ב×הבה רומנטית כשיגעון וטירוף.
ï‚§ ×הבה רומנטית ×”×™× × ×©×’×‘×ª ועיל×ית ×ך ×œ× ×ž×ª×ימה לנישו×ין – לדוגמ×, ×”×ריסטוקרטיה של ימי ×”×‘×™× ×™×™× ×ž×¢×ž×“ ×”×צולה ב×ירופה חשבה כך. ××•×ž×¨×™× ×•×ž×ž×œ×™×¦×™× ×œ×’×‘×¨×™× ×œ×”×ª×הב, צריך לכתוב שירה, לחוש ×ת הרגש, ×ך ×›×שר ×ž×’×™×¢×™× ×œ×©×œ×” הנישו××™× ×–×” ×œ× ×ž×” שקובע ×לה נישו×ין על בסיס כלכלי ומעמדי.
ï‚§ ×הבה רומנטית ×”×›×™ ר×ויה וטובה כבסיס לנישו××™× ×˜×•×‘×™× â€“ נישו××™× ×‘×—×‘×¨×” המערבית והישר×לית, חברה המשבחת ומפ×רת ×ת ×”×הבה. בחברה המערבית הת×הבות ו×הבה ×”× ×”×‘×¡×™×¡ לנישו×ין. הש×לה ×”×™×, ×יך ייתכן שחברה המעודדת רציונ×ליות בכל ×ª×—×•× ×חר כגון לימודי×, עבודה טובה, ביטוח ×—×™×™×, במקביל מעודדת ×œ× ×¨×¦×™×•× ×ליות ×‘× ×•×©× ×ž×¨×›×–×™ כל כך ×‘×—×™×™× ×©×œ נישו×ין ומשפחה, ×יך חברה מערבית מטיפה ליפול ל×הבה, לד-לוזיות.

נישו×ין- שיטות שונות של נישו×ין
• נישו××™× ×ž×•× ×•×’×ž×™×/ מונוגמיה ï‚ × ×™×©×•×ין לבן/בת זוג ×חד/×חת.
• נישו××™× ×¤×•×œ×™×’×ž×™×/ פוליגמיה ï‚ × ×™×©×•×ין ליותר מבן/בת זוג ×חד/×חת. ×§×™×™×ž×™× 2 תת סוגי×:
×. פוליגניה – גבר שנשוי למס' נשי×, שתי × ×©×™× ×•×™×•×ª×¨. (ביגמיה ×”×™× × ×™×©×•×ין רק ל- 2 נשי×)
ב. פולי×נדריה – ×ישה שנשו××” לשני ×’×‘×¨×™× ×•×™×•×ª×¨ (יותר נדיר). ×œ×“×•×’×ž× ×‘×ריסטוקרטיה הטובטנית, ×ו ×צל ×”"טודה" בהודו. ×”× ×ž× ×ž×§×™× ×©× ×ת הרציונ×ל בסיפוק מיני ×¢× ×™×•×ª×¨ מבן זוג ×חד, ×›×™ גבר ×חד ×œ× ×™×›×•×œ לספק ×ישה ×חת, צריך יותר מגבר ×חד ל×ישה. × ×§×¨× Fraternal Polyandry – פולי×נדריה של ××—×ות, כלומר, ×ישה מתחתנת בדרך כלל ×¢× ×©× ×™ ××—×™×. מצב מקביל שגבר מתחתן ×¢× ×©× ×™ ×חיות × ×§×¨× sororo polyandry .
×’. בתוך פוליגמיה נמצ×ת ביגמיה – רק 2 בנות זוג. פוליגמיה ×¢× ×™×•×ª×¨ מ-2 × ×©×™× ×§×™×™×ž×ª בחברה הערבית.

מגורי×- * ×ין בהכרח חפיפה בין שיטת ×”×ž×’×•×¨×™× ×•×‘×™×Ÿ עקרון הש×רות. יש 5 שיטות ×ž×’×•×¨×™× ×‘×¨×—×‘×™ העול×:
×. השיטה הפטרילוק×לית – הכלה מצטרפת למשפחת החתן, לבית הוריו, לכפר שלו. למשל בחברה התנ"כית, הסינית, הערבית כך נהגו. כך רוב ×”×ž×’×•×¨×™× ×‘×¢×•×œ×, ×”×›×™ נפוץ. החתן ×ž×‘×™× ×ת הכלה לבית הוריו. חברות לדוגמ×: החברה הערבית, החברה התנ"כית, החברה הסינית.
ב. בשיטה המטרילוק×לית – החתן מצטרף ×ל משפחת הכלה (לבית ההורי×, ×”×חיות, הכפר). הכלה מבי××” ×ת החתן לבית הוריה ×ו ×חיותיה, ×ו פשוט לכפר של הכלה. ×§×™×™× ×‘×—×‘×¨×•×ª מסוימות במערב ×פריקה, ×ינדי×× ×™× ×‘×©×‘×˜ הופי- מערב ×רה"ב. הכיוון ההפוך לשיטה ר×שונה. התופעה יחסית במיעוט ×•×œ× × ×“×™×¨×”.
×’. השיטה הבילוק×לית – הזוג מחליט היכן לגור, יש ×œ×”× ×‘×—×™×¨×”, ×©× ×ª×™×™× ×צל צד ×”×ישה ול×חר מכן צד ×”×ב ×ך מתחיל ×צל ההורי×. ×צל ×”×ינו×יט הזוג בוחר ×× ×œ×’×•×¨ ×צל משפחתו ×ו משפחתה, לתקופה זמנית ×ו לתמיד. הש×יפה בסופו של דבר לעצמ×ות. חברה לדוגמ×: ×”×ינו×יט, ×‘×©× ×™× ×”×¨×שונות של×חר הנישו×ין.
ד. השיטה ×”× ×ולוקלית – הזוג יוצר יחידת ×ž×’×•×¨×™× × ×¤×¨×“×ª – כמו בישר×ל, בנפרד מההורי×. ההכתבה התרבותית ×”×™× ×” ×©×¢×•×–×‘×™× ×ת בית ההורי×. שימו לב: מדובר בחוק תרבותי, ×ך כיוון ×©×”×•× ×ž×•×¦×œ×— כולנו ×ž×©×•×›× ×¢×™× ×©×ž×“×•×‘×¨ בבחירה חופשית ×•×œ× ×‘×”×›×ª×‘×” תרבותית
×”. השיטה ×”×ונקיולק×לית – הזוג הצעיר עובר לגור ×צל הדוד של החתן (×”××— של ×”××). ×§×™×™× ×‘×—×‘×¨×•×ª מטריליני×רית בלבד. למשל ×צל הטרוברי×× ×“×¨×™× â€“ שש×, ×ž×ž×™×œ× ×”×ž×ª×‘×’×¨ עובר לדוד בצד של ×”××™×ž× ×‘×’×™×œ ההתבגרות ולכן ×”×•× ×ž×‘×™× ×ת הכלה ל×יפה ×©×”×•× ×¢×‘×¨ לגור. בחברות ×”×לה, ×”××— של ×”×× ×”×•× ×”×“×ž×•×ª המרכזית בחברה. ×”×•× ×–×” ש×חר××™ לנער, הנער עובר לגור ×צלו בנערותו ולכן ב×ופן טבעי ×ž×‘×™× ×ת ×שתו לגור בבית ×”×–×”.×× ×œ×× ×ין ××— – ×™×”×™×” מישהו ×חר שיקבל ×ת ×”×חריות. ×ž×¨×—×™×‘×™× ×ת ×פשרות.

משפחה- המילה משפחה בשפת ×”×™×•× ×™×•× ×ž×›×¡×” 2 ×¡×•×’×™× ×©×œ משפחות ב×נתרופולוגיה.
1. יחידת ×ž×’×•×¨×™× â€“ היחידה המתפקדת, היחידה הכלכלית, מה ש×נו קור××™× ×ž×©×¤×—×” ביו×-×™×•× Family.
2. יחידות ש×רות/ קבוצת ×”×§×¨×•×‘×™× ×”×¨×—×‘×” יותר – יחידת/ קב' ש×רות kinship. כמו ×ž×•×–×ž× ×™× ×‘×—×ª×•× ×” שנקר××™× "משפחה". נחלק לקינדרד ולקל×ן.
×ין חברה ×‘×¢×•×œ× ×©×ין בה ×ת שני המרכיבי×, ×’× ×ž×©×¤×—×” ×•×’× ×”×›×¨×” ביחידת ש×רות. בהסתכלות כלל עולמית, טיפוסי המשפחות × ×•×¦×¨×™× ×ž×©×™×œ×•×‘ בין צורת ×”×ž×’×•×¨×™× ×•×¦×•×¨×ª הנישו×ין.

יחידות מגורי×: שלושה ×˜×™×¤×•×¡×™× ×©×œ משפחות וורי×ציות בתוכן:
×. משפחה גרעינית, נוקל×רית ï‚ ×‘×—×‘×¨×•×ª בן יש נישו××™× ×ž×•× ×•×’×ž×™×™× (גבר נשוי ל×ישה ×חת ולהפך), ×•×ž×’×•×¨×™× × ×™×ולוק××œ×™×™× (יחידת דיור נפרדת) תיווצר משפחה ביולוגית, גרעינית. ×נו חברה ישר×לית שפועלת כך.
ב. משפחה פוליג×מית ï‚ ×›×•×œ×œ×ª 3 תת סוגי×: מבוססת על צורות נישו×ין
1. משפחה פוליג×נית – הבעל, 2 × ×©×™× ×ו יותר וילדיה×. גבר + הרבה נשי×
2. משפחה פולי×נדרית – ×”××, 2 ×‘×¢×œ×™× ×ו יותר וילדיה×. ×ישה+ הרבה גברי×
×’. משפחה מורחבת/ רב דורית ï‚ 3 ×¡×•×’×™× (העיקרון: ×ž×’×•×¨×™× ×¨×‘-דוריי×) מבוסס יותר על המגורי×, ×ž×’×•×¨×™× ×ž×©×•×ª×¤×™× ×œ×ž×¡' דורות, הפוך ל×למנט×רית.
1. מורחבת פטרילוק×לית – בסיס של ×ž×’×•×¨×™× ×©×œ כמה דורות מצד ×”×ב×. רק הגברי×, ×”×‘× ×™× ×©×œ ×”×¡×‘× ×•×”×‘× ×•×ª בדור ×”×™×œ×“×™× ×”×œ× × ×©×•××™× (×›×™ הכלה מצטרפת לחתן בשיטת המגורי×).
2. מורחבת מטרילוק×לית – בסיס של ×ž×’×•×¨×™× ×©×œ כמה דורות מצד ×”×ימ×. ×‘× ×™× ×•×‘× ×•×ª ×œ× × ×©×•×ות, ×¡×‘×ª× ×‘×¢×œ×” מצד ×מ×, בנותיה הנשו×ות בלבד, ×•×”×™×œ×“×™× ×©×œ הבנות, ×’× ×‘× ×™× ×•×’× ×‘× ×•×ª ×œ× × ×•×©××™×. בת תיש×ר, בן יעבור למשפחת ×שתו.
3. מורחבת ×וו×נקיוקלית – בסיס של ×ž×’×•×¨×™× ×©×œ כמה דורות ×צל הדוד מצד ×”×× (יגורו ×צלו ×”×‘× ×™× ×©×œ ×”×מה וילדיה×). ×‘× ×™× ×ž×‘×™××™× ×ישה ×©×œ×”× ×œ×“×•×“, ×”×‘× ×™× ×”× ×©×•××™× ×©×œ ×חותו של הדוד ונשותיה×, ×•×™×œ×“×™× ×œ× × ×©×•××™×.
* חשוב לזכור שהקטגוריות ×”×לה ×”× ×¨×§ קירוב למצי×ות: מקרה ×‘×™× ×™×™× â€“ יש ×ישה בקריית מל××›×™ שקנתה דירות בבניין בו ×”×™× ×’×¨×”. בכל ×¤×¢× ×©×™×œ×“×™×” ניש×ו ×”× ×’×¨×• בדירות שלה בבניין, כעת ×”× ×’×¨×™× ×‘×™×—×“ בבנין במדיניות דלתות פתוחות. ××™ ×פשר לקטלג ×ת המשפחה ×‘×¡×•×’×™× ×”× "ל: מדיניות דלתות פתוחות בכל הבניין מצד ×חד ועצמ×ות כלכלית של כל בני זוג מצד שני. המצי×ות שוברת ×ת הקטגוריות, ×–×” רק ×ž×‘× ×™× ×§×•×’× ×™×˜×™×‘×™×™×.

יחידות הש×רות ï‚ ×©×ª×™ שיטות ש×רות:
ï‚§ קינדרד Kindred– השייכת לעיקרון הבילטר×לי- דו כיווני,קבוצת ×”×§×¨×•×‘×™× ×©×œ×™ ש××™× × ×ž×©×¤×—×” כלכלית, ×”×™× ×›×•×œ×œ×ª דודי×, סבי×, בני דודי×, הש×רות ×”×™× ×ž×©× ×™ הצדדי×. הקינדרד ×”×•× ×ישי ×›×™ כש××“× ×ž×ª×—×ª×Ÿ, שני ×”×¦×“×“×™× ×¢×‘×•×¨×• × ×—×©×‘×™× ×ž×©×¤×—×”. יחידת הש×רות ×”×™× ×ישית – כש××“× ×ž×©×™× ×ת בנו, ×”×•× ×ž×–×ž×™×Ÿ ×§×¨×•×‘×™× ×ž×¡×•×™×ž×™× ×œ×—×ª×•× ×”. כש×חותו ×ª×©×™× ×ת בנה, רוב ×”×§×¨×•×‘×™× ×™×”×™×• חופפי×, ×ך יצטרפו ×’× ×›×לה ×©×§×©×•×¨×™× ×œ×‘×¢×œ×”. מכ×ן, לכל ××“× ×™×© ×§×©×¨×™× ×חרי×. חופף בחלקו ×ך שונה בחלק ×חר.
ï‚§ קל×ן – שייכת לעיקרון היונילטר×לית- חד כיווני. הש×רות ×”×™× ×“×¨×š ×חד ההורי×. מקבל ×ת יחידת ×”×§×¨×•×‘×™× ×©×œ×š מ×חד ×”×¦×“×“×™× ×ו מצדה של ××ž× ×ו מצד ×”××‘× ×›×œ×•×ž×¨, מטריקל×ן מצד ×”×× ×ו פטרילק×ן מצד ×”×ב. לכל קל×ן יש ×©× â€“ ×ישה שניש××” ×”×™× ×©×™×™×›×ª עדיין לבית ×ביה בחברות מסוימות, ושמה משתייך לקל×ן של המשפחה שלה. ×”×™× ×œ×¢×•×œ× ×œ× ×™×•×¦×ת מיחידת הש×רות.
לסיכו×:

ל×ן מתפתחת המשפחה העתידית: במדעי החברה ×ž× ×¡×™× ×œ× ×œ× ×‘× ×ת העתיד. ×¢"פ כל ×”× "ל בכל ×–×ת ×פשר לנסות לחזות ל×ן הולכת המשפחה העתידית. ××™×–×” סוגי משפחות נר××”? המשפחה הרווחת ×”×™× ×ž×©×¤×—×” ×למנט×רית. מה יקרה למשפחה הגרעינית ×¢× 30% גירושין ו-11% חד הוריות? ×יך נתייחס ×œ×§×©×¨×™× ×—×“-מיניי×, חד הורי×, ידוע בציבור, קומונה, ריבוי ויחיד ×œ× × ×©×•×™ (×בסורד). ל×ן צועדת המשפחה המודרנית? ברור ×›×™ קיימת עדיין המשפחה ×”×למנט×רית. ×ך ×¢× ×–×ת, יש הרבה גירושין, משפחות חד-הוריות ומשפחות חד-מיניות יש שי×מרו שזה ×נומליה, שבר, ×œ× × ×•×¨×ž×˜×™×‘×™.
החל מ- 2003 בסקנדינביה התחילו להתחתן נישו××™× ×—×“ מיניי×, ×›×™×•× ×’× ×‘×רה"ב, בישר×ל ×›×™×•× ×ž×›×™×¨×™× ×‘×–×›×•×™×•×ª ×ך ×œ× ×‘× ×™×©×•×ין. ×”×× ×ž×“×•×‘×¨ בטירוף מערכות שמכריח חזרה למסורת? ×”×× ×”×“×•×¨ מבולבל?
משפחה מוגדרת כיחידה הכלכלית המתפקדת, הקשר בין הצד הכלכלי לצד המגורי×. ×”×× ×”×¡×•×’×™× ×”×—×“×©×™× ×©×œ המשפחות יהפכו ×œ×’×™×˜×™×ž×™×™× ×¢× ×”×–×ž×Ÿ ×ו ש×ולי נשוב למצב של משפחה גרעינית? כנר××” שעוד 50 שנה, ×‘×¤×¢× ×”×¨×שונה בהיסטוריה, מה שניב××” מרגרט מיד, ×™×”×™×” לנו יותר מצורת משפחה ×חת בתוך ×ותה חברה, ×™×”×™×” ו×רי×ציות. עדיין תהיה המשפחה הגרעינית במערב ויחד עימה יהיו צורות לגיטימיות נוספות: חד-הורית, חד-מינית, קומונה.
בעוד 50 שנה, ×× ×”× ×›×“×” תש×ל "מה ××”×™×” כש××”×™×” גדולה?" ××– בהיבט של משפחה התשובה תהיה "מה שיהיה ×™×”×™×”" – ייתכן ותלדי בן מחוץ לנישו××™×, תינש××™ ל×ישה וכו' – יכול להיות שתיש×רי ותגורי לבד ותקר××™ "משפחה" (יחידה כלכלית מתפקדת) – ×× ×ž×‘×—×™×¨×” ××“× ×‘×•×—×¨ להיש×ר לבד, ×•×ž×§×™×™× ×¦×•×¨×ª ×ž×’×•×¨×™× ×ž×ª×¤×§×“×ª, ×פשר ×œ×§×¨×•× ×œ×–×” ×ולי משפחה (לפחות לפי ההגדרה).

×ª×—×œ×™×¤×™× ×œ×ž×‘× ×” המשפחה הקל×סי ב×ירופה: הדפוס המקובל ×‘×§×¨×™×‘×™×™× â€“ ×ישה ×¢× 4 ×™×œ×“×™× ×•×’×‘×¨ מתחלף (× ×ž×¦× ×‘×Ÿ חודש ל-10 שני×). ל×ישה יש ×™×œ×“×™× ×ž×’×‘×¨×™× ×©×•× ×™×. ×”×™×•× ×“×¤×•×¡ ×›×–×” ×™×™×§×¨× ×‘×¢×™×™×ª×™ בחברות המערב, בעתיד ייתכן ויהפוך לגיטימי. ×’× ×‘×©×›×‘×” השחורה הנמוכה ב×רה"ב ישנן משפחות ×‘×”× ×”×™×œ×“×™× ×ž×’×‘×¨×™× ×©×•× ×™×. ×חוז הלידות ב×ירופה ×œ×”×•×¨×™× ×œ× × ×©×•××™× ×”×•× ×¢×¦×•× â€“ ×œ× ×—×™×™× ×™×—×“ ×•×œ× ×”×ª×—×ª× ×• פורמ×לית. ×›×™×•× ×”×ישה מנצלת ×ת הפיליפינית, העוזרת. בכל ×”×¢×•×œ× ×”×ž×¢×¨×‘×™ × ×©×™× ×¢×•×‘×“×•×ª 3-4שעות פחות, ×בל ×’×‘×¨×™× ×œ× ×¢×•×‘×“×™× ×ת כל השעות, ×–×” הועבר ×œ×ž×›×©×™×¨×™× ×—×©×ž×œ×™×™× ×•×œ×¢×•×–×¨×•×ª פיליפיניות.
*% לידות ×œ×”×•×¨×™× ×œ× × ×©×•××™×: ב×יסלנד 65%, בנורבגיה 50%, בשבדיה 56%, בבריטניה 39%. ×פילו ב×ירלנד הקתולית, שרק לפני 8-7 ×©× ×™× ×ישרו בה גירושין, 32% ×ž×”×™×œ×“×™× × ×•×œ×“×™× ×œ×”×•×¨×™× ×œ× × ×©×•××™×. במדינות מסורתיות/ דתיות: כמו ×יטליה (9%) ויוון (4%) עדיין השיעור נמוך, ×ך הבחירה בסוג המשפחה ×”×•× ×ישי ול×ו ×“×•×•×§× ×ž×¡×•×¨×ª×™ (ריבוי כלות בהריון).
* המשפחה הגרעינית המערבית חדשה יחסית מבחינה היסטורית. יש ×©×˜×•×¢× ×™× ×©×¢×‘×¨ זמנה. למשל:
• *בספר "הסריסה" של ×’'רמן גרייר (1971) מועלה רעיון המשפחה הגרעינית כתוצר של החברה התעשייתית, הקפיטליז×. המשפחה המורחבת התפרקה סביב המהפכה התעשייתית ונוצרה משפחה על בסיס ×”×”× ×—×” שה×ישה נש×רת בבית, צורכת ומנהלת ×ת משק הבית ומגדלת ילדי×. ×–×” מ×פשר לבעל להיות מפרנס יחיד ×ו עיקרי, וה×ישה מטפלת ומ×פשרת ×ת עבודת הבעל.
• פרידריך ×נגלס דבר על ×–×” שה×ישה במשפחה ×”×™× ×”×ž×¢×ž×“ המנוצל, הפרולטריון, והגבר מייצג ×ת הבורגנות (מנצל, משעבד). מרגע ×©×”×¤×ž×™× ×™×–× ×”×ª×§×•×ž× (שנות ×”-70), ×”×ישה השתחררה מהשעבוד ונוצר מצב ש×ין צידוק ×œ×§×™×•× ×”×ž×©×¤×— הגרעינית המסורתית.
• ×¢×–×™×–×” ×להיברי, חוקרת לבנונית-×מריק×ית, מדברת על ×–×” שה×ימהות נר×תה ×חרת לפני הופעת המשפחה הגרעינית במערב: ×›×¤×¨×™× ×©×œ×ž×™× ×’×™×“×œ×• ×™×œ×“×™× (משפחות, חמולות, שבטי×). ×חרי המהפכה התעשייתית הזוג מגדל ×™×œ×“×™× â€“ בפועל ×”×ימ×. בסוף המ××” ×”×¢×©×¨×™× ×”×ª×¨×—×© שינוי נוסף – ×”×ימהות הן ×œ× ×ž×¡×¤×§×•×ª החלב הבלעדיות. חברת מזון ות×גידי חלב הצליחו לדחוק ×ת חלב ×”×× ×œ×˜×•×‘×ª חלק מבקבוקי×. ×”×¨×—× ×”×ימהי ×”×•× ×œ× ×‘×œ×¢×“×™ לגידול ילדי×: ×™×œ×“×™× × ×•×¦×¨×™× ×‘×ž×‘×—× ×”, ×¨×—× ×¤×•× ×“×§××™ והשיבוט ב×ופק. יחסי מין ×”× ×œ× ×מצעי הולדה מרכזי (בנק זרע). ×’×‘×¨×™× ×›×‘×¨ ×œ× ×ž×¤×¨× ×¡×™× ×‘×œ×¢×“×™×™×, ×”×”×•×¨×™× ××™× × ×›×‘×¨ ×”×ž×—× ×›×™× ×”×‘×œ×¢×“×™×™×.
• סילביה פוגל ביז'×ווי, מדברת על ×–×” שבניגוד לשנות ×”-70, ×”×™×•× × ×™×ª×Ÿ להפריד בין נישו××™× ×œ×‘×™×Ÿ פריון והורות. ×פשר להפריד בין הורות חברתית (חינוך) והורות ביולוגית. ×פשר להפריד ×—×™×™× ×ž×©×•×ª×¤×™× ×—×‘×¨×ª×™×™× ×ž× ×™×”×•×œ משק בית משותף (כל ×חד מבני הזוג ×—×™ בנפרד, ×”×•×¨×™× ×’×¨×•×©×™×) – המהפכה של המשפחה הפוסט-מודרנית. לזה קור××™× ×’× "שבריריות מבנית" – המשפחה הפוסט מודרנית שברירית ×ž×¢×¦× ×”×’×“×¨×ª×”, ×›×™ קיומה תלוי בנכונות ×”×¤×¨×˜×™×™× ×œ×§×™×™× ×ותה (×¤×¢× ×ישה ×œ× ×™×›×œ×” ×œ×§×•× ×•×œ×œ×›×ª, ונש×רו בגלל הצד הכלכלי). למרות הכל, בכל החברות הפוסט תעשייתיות קיימות עדיין "עבודת נשי×" – ×ישה ממשיכה להיות במספר שעות כפול מ×שר ×’×‘×¨×™× ×‘×§×©×¨ למטלות הבית והילדי×. × ×©×™× ×ž×§×“×™×©×•×ª בממוצע כפול זמן ×ž×’×‘×¨×™× ×œ×›×š. ההבדל המהותי בין ההווה לעבר – ×”×™×•× ×”×Ÿ מקדישות פחות זמן מבעבר, למשל, בנורבגיה ב-1970 × ×©×™× ×”×§×“×™×©×• 4% שעות בשבוע בממוצע ×•×’×‘×¨×™× 15 שעות. ב-1990, ×’×‘×¨×™× ×”×§×“×™×©×• 18 שעות ×•× ×©×™× ×”×§×“×™×©×• 30. העוזרת בית מחליפה ×ת ×”×ישה במטלות הבית, ×›×שר רוב העוזרות במערב הן מהמזרח הרחוק (פיליפיני×). ×”×ישה המערבית הצטרפה למעמד המנצל × ×©×™× ×ž×”×¢×•×œ× ×”×©×œ×™×©×™, בנוסף: 1) הטכנולוגיה והמכשור החשמלי 2) והתעצמות המזון ×”×§×¤×•× ×פשרו ×œ×¦×ž×¦× ×ת שעות העשייה בבית. ×”×ž×§×¤×™× × ×“×¨×© כדי ל×פשר ×ת ×§×™×•× ×”×ž×©×¤×—×” – ילדי מפתח.
בישר×ל יש עמותה ×‘×©× ×ž×©×¤×—×” חדשה, ×¢"×™ עו"ד ×ירית ×¨×•×–× ×‘×œ×•× (1999), ×•×”×™× ×¢×•×¡×§×ª בניסיון למפות ×ת סוגי המשפחות בישר×ל ולהרחיב ×ת ההגדרה המשפטית הקיימת. העמותה טוענת ש-40% מהמשפחות ×œ× ×œ×’×™×˜×™×ž×™×•×ª בעיני החוק ב×ופן ×ž×œ× â€“ בישר×ל יש לגיטימיות רק למשפחה הגרעינית שבה ×”×ב מפרנס ר×שון וה×× ×¢×§×¨×ª בית ×ו מפרנסת שנייה, ×•×©× ×™×”× ×‘× ×™ דת ×חת. יתר המשפחות ×œ× × ×”× ×•×ª מזכויות שוות ×•×œ× ×›×¤×•×¤×•×ª לחובות השמורות למשפחה הגרעינית החד-דתית.
למשל, בחוקי העבודה בביטוח ל×ומי וקופ"×— קשה לקבל שוויון זכויות ל×ישה. ×’× ×›×שר הגבר מרוויח פחות, ההתייחסות ×”×™× ×ליו. ×× ×”×ž×©×¤×—×” ×”×™× ×¨×‘-דתית, יהיו זכויות שהמשפחה ×œ× ×ª×§×‘×œ (נוצרי ×¢× ×™×”×•×“×™×”). בהצעת החוק שמציע ×”×רגון יש לכלול במושג משפחה ×œ× ×¨×§ בני זוג ×‘×•×’×¨×™× × ×©×•××™× ×•×™×œ×“×™×”×, ××œ× ×’× ×›×לה ש××™× × × ×©×•××™× ×•×œ× ×§×©×•×¨×™× ×§×©×¨ ×“× ×©×ž×ª×’×•×¨×¨×™× ×ª×—×ª קורת ×’×’ ×חת ×•×ž× ×”×œ×™× ×ž×©×§ בית משותף ויש ×‘×™× ×™×”× ×ž×—×•×™×‘×•×ª הדדית ×œ×—×™×™× ×ž×©×•×ª×¤×™× (הגדרה ×œ× ×§×™×¦×•× ×™×ª, ××œ× ×›×–×• המנסה ×œ×”×œ×•× ×ת ערכי החברה הישר×לית).
מדיניות הדיור בישר×ל, זכויות חינוך, מיסוי, שכר × ×©×™× â€“ ×›×•×œ× ×ž×¢×•×“×“×™× × ×™×©×•××™× ×•×§×™×•× ×ž×©×¤×—×”. בכל ×–×ת, הלחץ לשינוי גובר: כל זוג שלישי מתגרש, 11% חד-הוריות.

×נתרופולוגיה פסיכולוגית- 5 ×ª×—×•×ž×™× ×ž×¨×›×–×™×™× ×©×œ מחקר ב×נתרופולוגיה פסיכולוגית:
מבט בין תרבותי של ×ª×”×œ×™×›×™× ×§×•×’× ×˜×™×‘×™× ×ž×—×§×¨ בין תרבותי של ×ישיות. פתולוגיה ותרפיה. מחקר בין תרבות של תפיסת ×”×ד×.
מתודולוגיה

מתודולוגיה- ×–×” ×œ× ×ª×—×•× ×ª×•×›×Ÿ ×ך לכל ×חת מהשיטות יש תהליך מתודולוגי ×ופיינית לחקור. מתודולוגיה- ×יך ×× ×™ חוקר פתולוגיה לדוגמ×, ×יך ×× ×™ מבצע ×ת החקירה. כעת נציג 2 דוגמ×ות לכל הבט. מדובר בדוגמ×ות לשני ×”×™×‘×˜×™× , כלומר דוגמ×ות המשרתות ×œ×ª×”×œ×™×›×™× ×¤×¡×™×›×•×œ×•×’×™× ×•×™×›×•×œ×•×ª להיות יעילות עבור ×נתרופולוגי×. ×”× ×ž×ª×¢× ×™×™× ×™× ×‘×“×‘×¨×™× ×©×•× ×™×.

1. ×ª×”×œ×™×›×™× ×§×•×’× ×™×˜×™×‘×™×™× â€“ מדובר ×‘×ª×—×•× ×¨×—×‘, ×חד הנוש××™× ×©× ×¢×¡×•×§ ×‘×”× ×”×•× ×ž×—×§×¨×™× ×”×¢×•×¡×§×™× ×‘×ª×¤×™×¡×” × ×§×¨× ×¤×¡×™×›×•×œ×•×’×™×” השוו×תית, טעויות תפיסה, ×ילוזיות. ××™×–×” מן ×”×§×•×•×™× ×”× "ל נר××” קצר/×רוך יותר ? נדמה לנו שהקו ×¢× ×”×—×¦×™× ×”×¤×ª×•×—×™× ×רוך מהקו ×× ×”×§×•×•×™× ×”×¤× ×™×ž×™×™×. פסיכולוג ×œ× ×™×›×•×œ לתת ×ת ההסבר שה×נתרופולוג ייתן, כגון: תשובה ×”×× ×”×ª×•×¤×¢×” של ×ילוזיות ×”×™× ×וניברס×לית, ×”×× ×”×™× ×›×œ×œ עולמית ×ו ביולוגית? כלומר, ×נתרופולוג העוסק במחקר בין תרבותי של ×ª×”×œ×™×›×™× ×§×•×’× ×™×˜×™×‘×™×™× ×ž×¡×¤×§ לפסיכולוג מידע ×”×× ×”×ª×¤×™×¡×” מושפעת מתרבות ×ו ×©×ž× ×ž×“×•×‘×¨ בתפיסה ×וניברס×לית (ביולוגית). הסוציולוג ×ו הפסיכולוג ×œ× ×ž×‘×¦×¢×™× ×ª×¦×¤×™×ª משתתפת ולכן ×œ× ×™×›×•×œ×™× ×œ×”×¡×™×§ על התופעה ברמה ×”×וניברס×לית. יש רמזי עומק, שבתרבויות מסוימות ×ª×•×¤×¡×™× ××•×ª× ×•×‘×ª×¨×‘×•×™×•×ª ×חרות ל×. תרבויות מסוימות ×ינן תופסות רמזי עומק בצורה ש×נחנו ×ª×•×¤×¡×™× ×ות×. תפיסת עומק – ככל ×©×”×¢×¦× ×’×“×•×œ יותר ×”×•× ×§×¨×•×‘ יותר. ×× ×ž×©×”×• מצויר לפני משהו ×חר נקבל תשובה ×חרת מה×.
2. ×ישיות – ×”×נתרופולוג נותן תשובות שיעזרו למחקר הפסיכולוגי ×ו רק ל×נתרופולוגיה. ש×לה: מהו המרכיב התרבותי ב×ישיות? ×”×¤×¡×™×›×•×œ×•×’×™× ×œ× ×¢×•×¡×§×™× ×‘×–×” – ×œ× ×ž×©× ×” מהי החברה הסובבת ××œ× ×‘××“× ×¢×¦×ž×• ×•×‘×ž×‘× ×™× ×”××™×©×™×•×ª×™×™× ×”×וניברס×ליי×. ×”×נתרופולוג ילמד ×”×× ×”×ž×‘× ×™× ×”××™×©×™×•×ª×™×™× ×”×œ×œ×• (×יד למשל) ×וניברס×ליי×, וה×× ×”× ×§×©×•×¨×™× ×‘×—×‘×¨×” בה גדלת. ×œ×“×¢×ª× ×”×¤×¡×™×›×•×œ×•×’×™× ×”×ž×ž×¦××™× ×©×œ×”× ×ª×§×¤×™× ×œ×›×œ העול×, ×•×”× ×וניברס×ליי×. למשל, הפסיכולוג חושב שתסביך ×דיפוס ×”×•× ×וניברס×לי ×•×œ× ×‘×•×“×§ ×–×ת. ×”×× ×ª×¨×•×¤×•×œ×•×’×™× ×‘×“×§×• ×”×× ×ª×¡×‘×™×š ×דיפוס ×וניברס×לי, ×ו למשל ×”×× ×ž×” ש×מר פי××–'×” לגבי תהליכי חשיבה והתפתחות ×”×•× ×וניברס×לי. בדקו ×–×ת, ומספיק חברה ×חת ש×× × ×ž×¦× ×©×”×™× ×—×•×¨×’×ª – התופעה ×œ× ×וניברס×לית.
* ישנן ש×לות ×נתרופולוגיות מובהקות ש×ינן מעניינות פסיכולוגי×: ×”×× ×™×© ×ישיות/×ופי ל×ומי? ×”×× ×™×© עקרון מ×רגן ? ×”×× ×™×© ×ישיות קבוצתית? ×ישיות ישר×לית? ×ž×—×§×¨×™× ×›×לו פרחו ×חרי מלחמת ×”×¢×•×œ× ×”×©× ×™×™×” – שש×לו ×”×× ×™×© ×ופי גרמני? ×”×× ×™×© תכונה ל×ומית שמ×פשרת ×ונס המוני? ×”×ž×—×§×¨×™× ×§×¨×¡×• בשנות ×”-60 בגלל בעייה מתודולוגית. ישר××œ×™× ×”×—×•×•×™× ×ž×¤×’×© קצר ×¢× ×‘× ×™ תרבות ×חרת, יוכלו לתת הרצ××” על ×”×ופי הל×ומי של בני התרבות הללו. ×ישיות ×”×™× ×ž×‘× ×” ×בסטרקטי ש×נו ×ž× ×™×—×™× ×ת קיומו – ×יך ניתן לבדוק ×–×ת ברמה ל×ומית? ×”×× ×™×© ×ישיות ישר×לית? ייתכן ×•×”×”×™×‘×˜×™× ×™×™×•×—×¡×• לתרבות ×”"דוגרי". ×יך ×פשר לבדוק ×ישיות קבוצתית? יש שני שיטות: ×ž×‘×—× ×™× ×¤×¡×™×›×•×œ×•×’×™×™× ×ª×œ×•×™×™ תרבות (MMPI), ×•×ž×‘×—× ×™× ×¤×¡×™×›×•×œ×•×’×™×™× ×œ× ×ª×œ×•×™×™ תרבות (רורשך). חשוב להשתמש ×‘×›×œ×™× ×©×”× ×œ× ×ª×œ×•×™×™ תרבות (להוכיח שההתנהגות הזו ×œ× ×§×™×™×ž×ª במדינות ×חרות). ב×נתרופולוגיה ×ž×©×ª×ž×©×™× ×”×¨×‘×” במבחן "רורשך" – מבחן ×œ× ×ª×œ×•×™ תרבות, מבחן המכיל עשרה כתמי צבע/שחור-לבן חסרי משמעות, ×¡×™×ž×˜×¨×™×™× ×©×× ×©×™× ×ž×©×œ×™×›×™× ×¢×œ×™×”× ×סוצי×ציות. המבחן יכול להינתן לכל בני התרבויות וב×מצעותו לעלות על ×ישיות ל×ומית/תרבותית ×¢"×™ השוו××” בין קבוצות. מבחן ×›×–×” ×”×•× ×¤×—×•×ª תלוי תרבות ממבחן ×‘×©× MMPI ×©×”×•× ×ž×‘×—×Ÿ של ×›-450 ש×לות, הצהרות על עצמי על ×ישיות החוזרות שוב ושוב – הרבה ש×לות הקשורות בידע תרבותי. (בכפר ×‘×“×¨×•× ×פריקה ×œ× ×‘×”×›×¨×— שמעו על ביל גייטס, למשל. המבחן נכתב במינסוטה, ×רה"ב ובודק ×’× ×™×•×©×¨ ועקביות (מבחן תלוי תרבות). מבחן תלוי תרבות ×›×™ יש ש×לות הבודקות ב×ופן כללי על ×§×•× ×¦×¨×˜×™× ×ו ×ž×—×©×‘×™× ×•×›×•'. ×”×”×™×’×“×™× ×ž×•×ª××ž×™× ×œ×ª×¨×‘×•×ª ×•×’× ×”×¡×™×˜×•×ציה. תוכן ההצהרות ×”× ×ª×¨×‘×•×ª×™×•×ª, מות×מות ל×וכלוסייה הנבדקת. בישר×ל נעשה ניסיון ×¢"×™ חוקר ×‘×©× ×¢×•×– ×למוג לפענח ×ת דמות ×”"צבר"- צורה נוספת, לחפש ×¨×ž×–×™× ×œ×ופי ל×ומי. בישר×ל בדק ×ת הקיבוץ.
3. פתולוגיה ותרפיה – ×’× ×›×ן ניתן לש×ול ש×לות פסיכולוגיות: מה יכול לשרת ×ת ×”×¤×¡×™×›×•×œ×•×’×™× ×¢"×™ ×”×נתרופולוג, ×™×מר לה×, עד כמה נפוצה תופעה מסוימת, בתרבויות נוספות? למשל, סכיזופרניה קיימת בכל התרבויות בעול×, בצורה כזו ×ו ×חרת. ×חוז ×”×¡×•×‘×œ×™× ×ž×ž× ×” בכל ×”×¢×•×œ× ×“×•×ž×” – ×œ× ×ª×œ×•×™ תרבות, מגלה לנו שתופעה ×–×ת בעלת מרכיב גנטי. לעומת ×–×ת, פסיכוזת הווינדיגו – windiggo, תופעה זו תלוית תרבות. קיימת ×צל קבוצת ×ינדי×ניות בצפון קנדה ×‘×©× "נסק×פי" – ×”××“× ×ž×ª×—×™×œ להתנהג מוזר. בהתחלה ×”××“× ×ž×ª× ×ª×§ מסביבתו ורו××” ×ת ×”×× ×©×™× ×¡×‘×™×‘×• ×”×•×¤×›×™× ×œ×—×™×•×ª ×ותן ×”×•× ×ž× ×¡×” ל×כול ×ת בשרן. בסרט "הבהלה לזהב" ×”×יש רו××” בצ'×רלי צ'×פלין עוף ×¢× ×§. ×צל הנסק×פי מדובר בדרך כלל בבני משפחה שנר××™× ×›×ž×• ×ייל ×ו צבי. ×”××“× ×”×—×•×œ×” רוצה ל×כול ×ת סובביו, למרות ×”×יסור התרבותי על ×§× ×™×‘×œ×™×–× ×‘×—×‘×¨×” זו. מדובר בהפרעה תלוית תרבות ספציפית, ייחודית שקיימת רק ב×זור ש×.
* ש×לה ×נתרופולוגית: הקשר בין תרבות ופתולוגיה? התרבות מגדירה פתולוגיה דרך המושג נורמות, שמגדיר סטייה. החריג מהנורמה יוגדר כפתולוגיה – למשל, הומוסקסו×ליות עפ"×™ ×”-2 DSM (הוגדרה כסטייה/מחלה (שנות ×”-80). ב-3DSM הומוסקסו×ליות כבר ××™× ×” פתולוגיה – שינוי שהתרחש ל×חר הצבעה ושינוי בנורמות (הצבעה).
דוגמה נוספת: בבריה"מ, בגידה במשטר הוגדרה כמחלת נפש, מי שרצה לעזוב ×ת המדינה, ×מרו ×©×”×•× ×ž×©×•×’×¢ ×›×™ מדובר במשטר הטוב בעול×, רק משוגע יכול לחשוב לעזוב ולכן ×שפזו ×ותו. התרבות מגדירה מהי נורמה וכך ×ת הסטייה. ×“×•×’×ž× × ×•×¡×¤×ª, "×¡×™× ×“×¨×•× ×”×¢×‘×“ הבורח" – בשנות ×”-60 של המ××” ×”-19 עבד שרצה לברוח הוגדר כמשוגע – המצב הטבעי של עבד ×”×•× ×œ×—×™×•×ª ×צל ×”×דון ולרצות ×–×ת. טיפול בחולי ×סטמה ×”×™× ×¢"×™ עישון, רק ל×חר מכן עישון ב-3DSM נחשב כהתנהגות של התמכרות.
×ין חברה ×‘×¢×•×œ× ×©×œ× ×ž×¡×¤×§×ª סוג ×ž×¡×•×™× ×©×œ תרפיה – לטיפול בבעיות נפשיות. ×ת ×”×נתרופולוג מעניין שיטות התרפיה. דוגמה: "הרבי החסידי כמטפל" – הבט ×חד משותף לרבי ולפסיכולוג קליני ×©×©× ×™×”× ×ž×™×™×¦×’×™× ×¡×ž×›×•×ª,
×©× ×™×”× ×ž×•×©×¤×¢×™× ×ž×ידי×ולוגיה, דתית ×ו פסיכולוגיה מערבית. ×”×”×‘×“×œ×™× ×‘×“×¨"×› בייעוץ מול הדרכה מה לעשות בפועל, הבדל בתהליך ההכשרה בינינו. לדוגמ×: ×ישה שב××” לרבי הסובלת מדיכ×ון. ×שתו של הרב מכניסה לו פתק ו×ומרת לו שה×ישה מבקשת להיכנס. הרבי מבקש מה×ישה לחשוב על עשר דקות, על דקה, על 60 דקות, על 10 שעות = 600 דקות, על 600,000 דקות – נצח ×ינו דקה ×œ× ×©× ×” ×חת, ×œ× ×ž××” שני×, ××œ× ×”×¨×‘×” יותר, כעת חשבי על בעייתך שנית. ×”×ישה יוצ×ת ×¢× ×ª×—×•×©×ª הקלה. הרבי ×‘×¢×¦× ×ž×˜×¤×œ בה – ×יך ניתן להשוות ×ת ×–×” לטיפול מערבי ×חר? במפגש ×¢× ×”×¨×‘×™, מפגש בו הטיפול ×”×•× ×‘×©×ª×™×§×” , שתיקה זו וההתבוננות בפרספקטיבה של הבעייה שלה מול הנצח הבי×ו ×ותה להקלה ומוצי××” ×ותה מדיכ×ונה. כמו כן, יש ×פשרות להשוות ×¤×¡×™×›×•×œ×•×’×™×™× ×¢×ž×ž×™× ×œ×˜×™×¤×•×œ קליני, למשל בכיכר המרכזית של מרקש ×™×•×©×‘×™× ×ž×˜×¤×œ×™ שיניי×, מ×לפי חיות, מספרי סיפורי×, ×ž×•×›×¨×™× ×•×¡×•×—×¨×™×. מתחת ל-6-5 מטריות שחורות ענקיות ×™×•×©×‘×™× ×ž×¨×¤××™×. ×ישה ניגשת ומתיישבת ×¢× ×ž×¨×¤× ×ž×ª×—×ª למטריה – ו××– ×©×•×ž×¢×™× ×œ×—×©×•×©×™× ×•×¨×•××™× ×ת קצות ×¨×’×œ×™×”× ×ž×¦×™×¦×•×ª מתחת. ×¤×¡×™×›×•×œ×•×’×™×™× ×¢×ž×ž×™× ×ž×¨×•×§××™×, ×”×× × ×™×ª×Ÿ להשוות ×ת הטיפול ×”×–×” למערבי? ×”×× ×¤×¨×˜×™×•×ª נמצ×ת בכל התרפיות בעול×? ×”×ž×¨×¤× ×ž×©×ª×ž×© בקמעות – ×”×× ×“×™×‘×•×‘ המטופל ×”×•× ×ž×פיין של תרפיות בעול×? ניתן לר×ות פרטיות כהיבט של השוו××”, ×צל הרב יש פרטיות ובשוק ×›×•×œ× ×‘×™×—×“. ניתן להשוות תרפיה ×‘×ž×“×“× ×©×œ פרטיות יוקרה וכו'.
4. תפיסת ×”××“× â€“ יש בתרבויות שונות תפיסות שונות לגבי מיהו ××“× ×•×יך ×”×•× ×ž×•×¨×›×–, מעל לכל החלק ×”×œ× ×¤×™×–×™ של ×”×ד×. בתרבות המערבית בחלק ×”×œ× ×¤×™×–×™? ×”×× × ×™×ª×Ÿ להשוות ×–×ת לתרבות ×חרת? ניתן להשוות ×ת החלק ×”×œ× ×¤×™×–×™ של ×”××“× ×‘×ª×¨×‘×•×™×•×ª שונות. למשל, ×פשר להשוות בין המערב ל×שנטי (קבוצה ×פריק×ית).
במערב, החלק ×”×œ× ×¤×™×–×™ כולל ×ת:
1. הנפש – נשמה, ניתנת ×¢"×™ ×”×‘×•×¨× ×•×ž×•×—×–×¨ לו ל×חר המוות ×•×ž×ª×§×™×™× ×œ× ×¦×—.
2. ×ישיות – נרכשת מניסיונות בילדות ובחיי×, ומ×פיינת ×ת ×”××“× ×”×¡×¤×¦×™×¤×™ ומשתלבת ×¢× ×”× ×¤×©.
×צל ×”×שנטי, החלק ×”×œ× ×¤×™×–×™ כולל ×ת:
1. OKRA ×וקרה – דומה לנשמה, משהו שניתן ×¢"×™ הבור×, נחשב לכוח ×”×—×™×™× ×•×ž×•×—×–×¨ ×œ×‘×•×¨× ×חרי המוות.
2. NTRO נטורו – ×”×ופי וה×ישיות ×©× ×™×ª× ×™× ×œ××“× ×¢"×™ הזרע של ×”××‘× (הזרע קובע ×’× ×’×•×¨×œ ×”×ד×, ×ופי ו×ישיות).
3. MOGIA מוגיה – מרכיב שמועבר דרך ×“× ×”×× ×•×ž×”×•×•×” ×ת ×”×ופי וייחודיות של הקבוצה של ×”×ד×. בנוסף, שומר על צורת הנשמה ל×חר המוות.
רו××™× ×ª×¤×™×¡×” ×חרת מהמערב של ×”×ד×. ×× ×ª×¨×•×¤×•×œ×•×’×™× ×”×ª×—×™×œ×• לחקור ×ת מושג ×”××“× ×•×œ×”×©×•×•×ª ×ותו בין תרבויות ב-20 ×”×©× ×™× ×”×חרונות.
5. מתודולוגיה – נכנסת לכל ×חד ×ž×”×ª×—×•×ž×™× ×”× "ל. מות×מת ×œ×ž×‘×—× ×™× ×œ× ×ª×œ×•×™×™ תרבות וכד'.

×נתרופולוגיה יישומית- ×”×ª×—×•× ×”×¨×—×‘ של שינוי חברתי- תרבותי מתוכנן ×•×œ× ×ž×ª×•×›× ×Ÿ.
ï‚§ שינוי חברתי-תרבותי ×œ× ×ž×ª×•×›× ×Ÿ
×”× ×•×©× ×©×œ שינוי חברתי ×œ× × ×•×œ×“ ×¢× ×”×נתרופולוגיה בתחילתה, במשך ×©× ×™× ×¨×‘×•×ª ×”×× ×ª×¨×•×¤×•×œ×•×’×™× ×‘×¢×‘×•×“×ª× ×”×ª×¢×œ×ž×• משינוי. ×”× ×¢×¡×§×• לרוב "בהווה ×תנוגרפי", כלומר תי×ור החברה כמשהו שקורה בהווה. ×”×תנוגרף משתמש בלשון הווה, ×œ×¤×¢×ž×™× ×”×—×‘×¨×” עברה ×©×™× ×•×™×™× ×ž×וד גדולי×, ×ך ×”×נתרופולוג ×œ× ×ª×™×ר ×–×ת. ל×חר תקופה, הוכרה הכרה בשינוי, "100% ×מריק××™" – ספר על השפעות של תרבויות שונות ברחבי ×”×¢×•×œ× ×¢×œ ×רה"ב. מ×מר ×חר של מקדונליזציה, שניתן לר×ות ×מריק××™× ×‘×›×œ תרבות וכל חברה. השינוי ×”×•× ×œ× ×ž×ª×•×›× ×Ÿ. ×ž×•× ×—×™× ×ž×¨×›×–×™×™× ×©×œ שינוי ×œ× ×ž×ª×•×›× ×Ÿ: תגלית, בדר"×› ×œ× ×ž×ª×•×›× × ×ª, המונח השני ×”×•× ×”×ž×¦××”, קצת יותר מתוכנן (דרך טובה יותר להשקעה) והשלישי ×”×•× ×ª×¤×•×¦×”/ נדידה, ההמצ××” יכולה לנדוד. המצ×ת הגלגל עשתה מהפכה בתרבויות העול×, × ×•×“×“×™× ×‘×ופן טבעי ×•×œ× ×ž×ª×•×›× ×Ÿ לתרבות ×חרת. בכל מקרה בכל חברה יש שינוי, רוב התי×וריות עוסקות בקצב השינוי- מה קובע ×× ×”×©×™× ×•×™ ×”×™×” מהיר ×ו ×יטי? למשל תרבות ההופי וה×ינו×יט. ×”×ž×™×¡×™×•× ×¨×™× ×”×¦×œ×™×—×• להשפיע על ×”×ינו×יט במהירות ×דירה, לעומת ×–×ת על ההופי ×”×™×” קשה יותר להשפיע ×ו ×©×”×©×™× ×•×™×™× ×œ× ×”×ª×§×‘×œ×•. מה ×פשר ×ת הפתיחות לשינוי? ההופי, קצב ×”×יטי בשינוי נובע מכך ×©×”× ×—×‘×¨×” מגובשת ×בל ×’× ×ž×¡×•×¨×ª×™×ª, קונפורמית. לעומת×, ×”×ינו×יט ×”×™× ×—×‘×¨×” ×ינדוידו×ליסטית, המעודדת יצירתיות, מספיק ש×חד מקבל, ×ין פיקוח חברתי חריף, ×ין נטייה לקונפורמיות, ×ין מנהיג פורמ×לי ×•×ž×¡×ª×•×‘×‘×™× ×‘×§×‘×•×¦×•×ª קטנות – ולכן קל ל×מץ ×ת הנצרות במהירות. קונפורמיות לעומת ×ינדוידו×ליז×.
×× ×©×™× ×™×›×•×œ×™× ×œ×§×‘×œ ×ת השינוי, לדחות ×ותו, ×ו לקבל ×ותו חלקית ולשנות ×ותו.
ï‚§ שינוי מתוכנן עיקר ×”×נתרופולוגיה היישומית (Applied Anthv.)
שינוי ×™×–×•× ×•× ×™×¡×™×•×Ÿ להחדרתו לחברה מסיבות מסוימות. ל×ורך ×©× ×™× ×× ×ª×¨×•×¤×•×œ×•×’×™× ×”×¡×ª×™×™×’×• מכך, כיוון ×©×”× ×œ× ×©×•×¤×˜×™×, ×›×שר ×ž×©× ×™× ×ž×©×”×• ×¨×•×ž×–×™× ×¢×œ כך ×©×”×§×•×“× ×œ× ×˜×•×‘ לכן × ×ž× ×¢×™× ×ž×œ×”×ª×¢×¨×‘. לפני ×”×נתרופולוגיה, התבצעו ×©×™× ×•×™×™× ×ž×ª×•×›× × ×™× ×›×’×•×Ÿ בקולוני××œ×™×–× â€“ לדוגמ×, ×”×‘×¨×™×˜×™× ×›×שר כבשו ×ת הודו, ניסו לשנות ×ת תופעת "הס×טי" (ל×ישה ×סור להתחתן ל×חר מות בעלה, בקסטות הגבוהות ביותר, ×©×•×¨×¤×™× ×ת ×”×ישה ×—×™×” יחד ×¢× ×‘×¢×œ×” המת). ×”×‘×¨×™×˜×™× × ×œ×—×ž×• בתופעה וניסו להכחיד ×ת המנהג ×œ×œ× ×”×¦×œ×—×”. ×”×‘×¨×™×˜×™× × ×œ×—×ž×• בפוליגניה בחברה הערבית במזה"ת (ריבוי נשי×). כל ×לו ×”× ×©×™× ×•×™×™× ×™×–×•×ž×™×.
דוגמ×ות: רצו שבדו×יות יילקחו ללידה בבית חולי×, ×× ×ª×¨×•×¤×•×œ×•×’×™× ×”×ª×‘×§×©×• להתערב ×•×œ×”×‘×™× ×ת הבדו×יות בישר×ל ללכת בבי"×— – ליצור שינוי, בכדי להפחית תמותת תינוקות. ההמלצה ×”×™× ×œ× ×œ×©×œ× ×‘×™×˜×•×— ל×ומי ×× ×”×™×™×œ×•×“ ×œ× ×ž×’×™×¢ לבדיקה ×¢× ×ימו תוך 4 ימי×. כמו כן ×× ×ª×¨×•×¤×•×œ×•×’×™× ×”×ª×’×™×™×¡×• כדי ליצור מצב של יחסי מין ×ž×•×’× ×™× ×‘×”×•×“×• למניעת ילודה גבוהה. כל התערבויות ×לו ×¢×•×ž×“×™× ×‘× ×™×’×•×“ לבסיס ×”×נתרופולוגיה – ×©×”×™× ×¦×¤×™×™×” בחברה מבחוץ מבלי להתערב. מכ×ן, ×”×נתרופולוגיה היישומית המתערבת נחשבה "בת חורגת". התפתחה תפיסה ש×נתרופולוג יכול להתערב, בה התגבש ×ª×—×•× ×©×œ ×נתרופולוגיה יישומית.
×ª×—×•×ž×™× ×‘×”× ×™×© התערבות ×נתרופולוגי×: * טכנולוגיה חקל×ית- הכנסת ×©×™× ×•×™×™× ×‘×—×‘×¨×”. ×יך יש לכך השלכות. ×ª×—×•× × ×•×¡×£ * ברי×ות- תמותת תינוקות, החדרת תרופות (×יך לעבור לכדורי×).
ï‚§ טיפול בין תרבותי – ×יך מטפל בן תרבות ×חת בבן תרבות ×חרת?
"מרחב היצירה המשותפת"(גדי) = עקרון לעבודה טיפולית, פסיכולוגית וחינוכית, ייעוצית בין תרבותית. ×יך לבצע טיפול בין בן תרבות ×חת למטופל בן תרבות שונה. לדעתו, ניתן לטפל במצב ×–×” ×× ×ž×§×™×™×ž×™× ×ž×©× ×•×ž×ª×Ÿ כדבר מרכזי. מו"מ על תפיסות עול×, ×מונות, עמדות, התנהגויות. כולל מו"מ על למידה הדדית לגבי דרכי התמודדות נפשית ו×ופני ריפוי. טיפול בין תרבותי ×”×•× ×œ× ×˜×™×¤×•×œ שנעשה ×¢"×™ מערבי ×ו ×שכנזי, ×œ× ×–×” ×•×œ× ×–×”, מפגש ×©×ž×ª×§×™×™× ×‘×ž×¨×—×‘ ×©×”×•× ×œ× ×–×”×” לתרבויות המקור, ×לה נוצר מהמו"מ המחודש.
לדוגמ×: יהודי ×תיופיה. קוד הכבוד שלה×. ×× × ×™×’×© לטיפול, בעת הטיפול ביוצ××™ ×תיופיה יש בעיה שדיווח עליה המון ×™×•×¢×¦×™× ×©×”× ×œ× ×ž×¦×œ×™×—×™× ×œ×™×™×¦×¨ קשר עימ×, ×”× × ×•×©×¨×™× ×ž×”×˜×™×¤×•×œ. גדי ×–×™×”×” שני היבטי×: קוד התקשורת ×¢× ×¡×ž×›×•×ª ×©×œ× ××•×ž×¨×™× ×œ×, ושפת גוף שונה וזה השפיע על הקשר הר×שוני. בנוסף תפיסת התמודדות ×¢× ×¦×¨×•×ª וקשיי ×—×™×™× ×‘×ª×¨×‘×•×ª ×”×תיופית , למשל בתרבות ×”×תיופית * "×©×•×ž×¨×™× ×‘×‘×˜×Ÿ" , לעומת תרבויות ×חרות שזה נקשר ללב. כמו כן יש ×œ×”× ×ª×¤×™×¡×” של * שכבות, חווה ×ת מה ש×× ×™ עושה עכשיו, "שכחה ×קטיבית", הקהילה כמיכל הצרות, ×× ×™ ×œ× ×¨×§ מתמודד לבד, ××œ× * הקהילה ×”×™× ×”×ž×™×›×œ, הצרות ×œ× × ×©×רות ×צל ×ותו ×ד×, ×”×™×•× ×× ×™ מחר ×תה. הבט נוסף, * סבלנות, כדרך התמודדות, יש להמתין שהצרות תעבורנה. ×× ×לו דפוסי ההתמודדות , ×יך ניתן לעבוד ×¢× ×–×”. ×¢"פ עקרון יצירה משותפת ניתן ×œ×”×ª×¢×œ× ×ž×“×‘×¨×™× ×©×ž×¤×¨×™×¢×™× ×œ×™, "קבלה", ×œ×”×ª×¢×œ× ×ž×“×‘×¨×™× ×¦×•×¨×ž×™× ×בל ×©×œ× ×ž×¤×¨×™×¢×™× ×œ×™ × ×•×¨× ×œ×ž×©×œ שמישהו ×œ× ×ž×¡×ª×›×œ לי בעיניי×, לקבל ×–×ת. ×× ×™ ×’× ×™×›×•×œ להמליץ על ×ימוץ, ל×מץ ×“×‘×¨×™× ×ž×ª×¨×‘×•×ª המטופל, ×פגוש ×ותו בלחיצת יד ×תיופית וכו'. המרחב ×ž×ª×§×™×™× ×‘×©×ª×™ רמות:
* רמת הסינתזה – החיבור, לקחת משהו מתרבות המטופל ולהכניס לתרבות הטיפולית של המטפל (צורת לחיצת יד המות×מת למטופל).
* רמת ההמצ××” – למשל, בטיפול בחלומות. בחור ×תיופי הפסיק ל×כול ×›×™ הייתה לו "בטן מל××” בצרות", וספר על ×”×—×œ×•× ×‘×• ×”×•× ×œ× ×ž×—×‘×§ ×ת הוריו למרות המפגש ×ת×. ×פשר לנהל ×ת הטיפול בצורת מו"מ – המטפל יכול לש×ול ולבקש מהמטופל לנסות להסביר מה ×–×” ×ומר. ×—×œ×•× ×‘×—×‘×¨×” המערבית מת×ר ×ירועי עבר ×•×“×—×§×™× ×¤×¡×™×›×•×œ×•×’×™×™×, ו×ילו המטפל מנסה ×œ×ž×¦×•× ×¢× ×”×ž×˜×•×¤×œ פתרונות עתידיי×, ×©× ×™×”× ×ž×™×¦×¨×™× ×פשרויות ניסוי לחלו×, כל ×חד ×™×•×¦× ×ž×ª×¨×‘×•×ª×•, ליצור מרחב משותף ביחד. הבחור ×”×תיופי ×©×œ× ×ž×•×¨×’×© במתן פתרונות צריך להת×מץ ×•×œ×”×ª×§×“× ×¢× ×”×ž×˜×¤×œ במו"מ.
דוגמ×:בפגישה בין ×תיופי בן 18 ×”×•× ×¡×™×¤×¨ סיפור על מנת ×œ×”×“×’×™× ×œ×ž×” ×œ× ×‘×˜×•×— שיוכל לעזור, קוף התגלגל מעץ, ונפל לקוצי×. הזקן מבקש לעזור לו, ×”×•× ×מר ש×ין לו זמן ×œ×”×•×¦×™× ×ת כל הקוצי×, רק ×ת הכו×ב. (הכו×ב ×–×” ש×מו ו×חיו נש×רו ב×תיופיה). ×”×תיופי פנה בעזרת משל, וגדי ב×ותו ×ופן פנה ×ליו בצורת המשל וכך ×פשר לו להיכנס לטיפול .

תי×וריות ב×נתרופולוגיה
מטרתנו ×”×™× ×œ×”×‘×™×Ÿ התנהגות. חשוב מהן הש×לות ××•×ª× ×נו שו×לי×? ×נו שו××œ×™× ×©×לות שונות בכל תי×וריה. הש×לות נובעות מרקע תי×ורטי מסוי×, ב×ופן מודע ×ו ×œ× ×ž×•×“×¢. נבחן ×ת חוקי הכשרות בכלל, וה×יסור על ×כילת חזיר בפרט.
×”×יסור ×§×™×™× ×•×¨×•×•×— במזה"ת ×©× ×™× ×¨×‘×•×ª. כדי להבין צריך לנקוט בגישה מסוימת. מהן הגישות?
×. הגישה ×”×בולוציונית (tyler )– תש×ל, ×יך התפתחה התופעה? התי×וריה שלה ×”×™× ×©×”×—×–×™×¨ ×”×™×” כנר××” ×—×™×” קדושה בחברה שקדמה ליהדות, ×›×שר קב' יהודיות רצו להרחיק עצמ×, החזיר עבר "הרחקה" (Reaction Formation) – כולל בתוכו היפוך. ×”×—×™×” הקדושה הפכה מורחקת = ×—×™×” טמ××”.
ב. הגישה הפונקציונ×לית – סטרוקטורליסטית (מלינובסקי ורדקליף)- תש×ל: ב×יזו צורה ×”×יסור משרת ×ת החברה וה×ד×? הגישה הפונקציונליסטית מתרכזת יותר ביחיד, נציג הגישה הזו ×”×•× ×ž×œ×™× ×•×‘×¡×§×™ (×נתרופולוג שהיה ×צל שבט טרוברי×נדרי×). לעומתו חוקר ×‘×©× ×¨×“×§×œ×™×£ בר×ון מדבר על הגישה הסטרוקטור×לית – ו×יך ×”×יסור משרת ×ת החברה. בשלב ×ž×¡×•×™× ×—×‘×¨×• ××•×ª× ×™×—×“. התי×וריה טוענת שחוקי הכשרות ×™×•×¦×¨×™× ×בחנה תרבותית וחלוקת גבולות ×—×‘×¨×ª×™×™× ×‘×¨×•×¨×” סביב החברה. כך נוצרת הפרדה וייחוד תרבותי (×וכל ×”×•× ×מצעי משמעותי בחברות). מטרתה להבדיל בין חברות ל×חרי×.
×’. הגישה ×”×קולוגית -×קולוגיה תרבותית ( מרווין ×”×ריס) – גישה מרקסיסטית מטרי×ליסטית. גישה זו תש×ל: ×ž×”× ×™×—×¡×™ הגומלין בין התרבות לסביבה הפיזית, בין הכלכלה לטכנולוגיה? התיזה ×”×™× ×©×”×›×œ מוכתב בתרבות מהתנ××™× ×”×¡×‘×™×‘×ª×™×™×, בייחוד הכלכלה ×•×”×¦×¨×›×™× ×”×¡×‘×™×‘×ª×™×™×. והדוגמ×: למה ×”×יסור ×§×™×™× ×“×•×•×§× ×‘×ž×–×”"ת? במזה"ת ×ין תנ××™× ×œ×’×™×“×•×œ ×—×–×™×¨×™× (לחות, מי×, בוץ). גישה כזו תטען שהמ×בק על ×רץ ישר×ל סובב סביב מקורות מי×, ×ין. מרווין ×”×ריס יטען שה×יסור נבע מזה ש×ין מספיק ×ž×™× ×‘×ž×–×”"ת לגידול חזירי×.
ד. הגישה הקוגניטיבית (מרי ד×גלס)– תש×ל: ×יך בני החברה רו××™× ×ת עולמ×? מהי נקודת המבט של בני התרבות ×¢×¦×ž× ×¢×œ ההתנהגויות והתופעות התרבותיות שלה×?
ï‚§ EMIC ×ימיק = (מתוך) הסתכלות מנקודת מבט של החברה עצמה, של ×”××“× ×¢×¦×ž×•, הנחקר.
ï‚§ ETIC ×תיק = ( מבחוץ) נקודת מבט חיצונית לחברה, של החוקר/ת. ×סקימו××™× × ×§×¨×ו כך בפי ×”×ינדי×× ×™×. ×”× ×§×•×¨××™× ×œ×¢×¦×ž× ×ינו×יט (=בני ×”×ד×. כל הש×ר ברברי×).
גישה זו מנסה להבין ×ת הדקדוק של התרבות דרך נקודת המבט של החברה עצמה, של ×”×ž×©×ª×ª×¤×™× ×‘×ª×¨×‘×•×ª. בתוך הגישה הקוגניטיבית יש מספר גישות. ×חת מהן ×”×™× "הגישה הסמלית/סימבולית" – מה מסמלות התנהגויות בתרבויות שונות? (הפוך לגישה המטרי×ליסטית – חשיבות לסמל ×•×œ× ×œ×˜×›× ×•×œ×•×’×™×”, הסביבה, הכלכלה). מכ×ן, החזיר ×”×•× ×¡×ž×œ טומ××” במזה"ת, עפ"×™ מרי ד×גלס. החזיר ×”×’×™×¢ מ×וחר למזה"ת, ולכן ×”×•× ×œ× ×ª×× ×ת ×”×¡×ž×œ×™× ×”×ž×§×•×‘×œ×™× ×©×œ תפיסת חיות במזה"ת – כמו מעלי גירה ומפריסי פרסה (חיות טהורות), והפך טמ×. ×œ× ×ž×ª××™× ×¡×ž×œ×™×ª, החזיר מגיע ×חרי ולכן ×”×•× ×ž×¢×•×¨×¨ סלידה לעומת הפרה והכבש.
×”. הגישה הפוסט-מודרנית – לפיה, ×ין ×ž×§×•× ×œ×”×©×•×•××” בין תרבויות, הכל ייחודי ויחסי. הייחוד ×”×•× ×”×¦×™×“×•×§. ×ין חוק ×וניברס×לי. גישה כזו הופכת ×ת המדע לספרות – ×ž×’×™×¢×™× ×œ× ×§×•×“×” שבה הרגישות הפוסט מודרנית משמיטה ×ת הקרקע מתחת לכל המדע, הפועל על סמך ×§×©×¨×™× ×•×”×©×•×•×ות (נהליז×) – חוסר יכולת לייצר ערכי×. הכל נחשב מותר בגישה זו. מכ×ן, ×יסור על חזיר ×”×•× ×ž×©×”×• שהתפתח במזה"ת, ×›×™ כך ×”×™×” ×©× ×¦×•×¨×š. ×–×” ×§×™×™×, ××– סימן שיש צידוק. גישות תי×ורטיות שונות הפוכות לגמרי ×‘×”×¡×‘×¨×™× ×œ×ותה תופעה.

×ª×—×•×ž×™× × ×•×¡×¤×™× ×‘×נתרופולוגיה:
ï‚§ דת ï‚ ×יזו ×מונה ×•×¤×•×œ×—× ×™× ×§×™×™×ž×™× ×‘×¨×—×‘×™ העול×? (מ×מר ×™×•×¨× ×‘×™×œ"ו שעוסק בפולחן ×§×“×•×©×™× ×צל יהודי מרוקו).
ï‚§ מבנה פוליטי ï‚ ×‘×ž×‘×˜ בין תרבותי: מי מנהיג חברה? מהי שיטת המשפט? מה ×¢×•×©×™× ×¢× ×ž×™ ×©×©×•×‘×¨×™× ×ת חוקי החברה?
ï‚§ ריבוד ï‚ ×¢×¤"×™ העיקרון ××™ שוויון: מעמדות, קסטות (×œ× ×¨×§ בהודו).
ï‚§ תרבות חומרית ï‚ ×›×’×•×Ÿ תכשיטי×, שמן בבית, מבנה מגורי×, גדר ב×רה"ב ×ו גדר בישר×ל (גובה בישר×ל יותר).
ï‚§ כלכלה ï‚ ×נתרופולוגיה כלכלית עוסקת ב:
×. מש××‘×™× â€“ ×ילו מש××‘×™× ×”×—×‘×¨×” מנצלת? מלקטי×, רועי×, ציידי×.
ב. טכנולוגיה – ×ופן ניצול המש×בי×. הטכנו משפיע על ×”×ישיות (חברה חקל×ית שונה מחברה נוודית – חברה חקל×ית ×”×™× ×’×“×•×œ×”, חברה נוודית מצומצמת).
×’. חלוקת התוצרת – מחולקת על בסיס הדדיות (×§×—-תן), חלוקה מחדש (×›×•×œ× × ×•×ª× ×™× ×œ×¦'×™×£ ×•×”×•× ×ž×—×œ×§ לכול×), ×ו כלכלת שוק (חלוקה על בסיס כסף, למי שיש יותר, קונה יותר). **
***

תרבות/ מרצה: גדי בן עזר נערך ×¢"×™ עשור ×ודליה

×“×•×’×ž× ×œ×—×‘×¨×” מסורתית/ יהודי ×תיופיה ב×תיופיה ובמעבר לישר×ל
רקע: ×תיופיה ×”×™× ×¨×ž×” של 2,500-2,000 מ', ×”×¨×™× ×’×‘×•×”×™× ×•×ž×¦×•×§×™×, ×’×יות עמוקי×. ×”×קלי×: בצד המזרחי יש ירידה ל××§×œ×™× ×™×-תיכוני (לכיוון ×™× ×¡×•×£), בצד המערבי יש ×ת סודן ו××§×œ×™× ×ž×“×‘×¨×™. במרכז הרמה ×”××§×œ×™× ×ž×ž×•×–×’ (200-150). ×—×™×™× ×‘×תיופיה ×›-70 מיליון ×יש. ×”×זור התרבותי העיקרי ×”×•× "קרן ×פריקה".
* ×”×™×”×•×“×™× × ×ž×¦××™× ×¡×‘×™×‘ ימת ט×× ×”, (מקור הנילוס הכחול). ××’× ×˜×× ×” ×”×•× ×ž×›×ª×© ×¢× ×§, לוע של הר געש, ממנו מתחיל הנילוס לזרו×. ×זור נוסף של ×™×”×•×“×™× ×”×•× ×˜×™×’×¨××™ (×זור צפון מזרחי). רוב ×”×™×”×•×“×™× ×‘××™× ×ž×זור גונדר ×•×“×•×‘×¨×™× ×מהרית ×•×—×œ×§× ×ž×זור טיגר××™ ×•×ž×“×‘×¨×™× ×˜×™×’×¨×™×ª, יש ×’× ×™×”×•×“×™× ×ž×זור קוו×רה ומ×זור וולק×ט וצ'ילה הנקר××™× ×¤×œ×©×ž×•×¨×”- ×”×™×”×•×“×™× ×”×ž×ª× ×–×¨×™×, מיעוט קטן ×—×™ בעיר הבירה של ×תיופיה ×דיס-×בבה.
* הרוב המכריע ×”×•× ×ž××–×•×¨×™× ×›×¤×¨×™×™×. הכפר היהודי ×”×תיופי מורכב משלושה ועד ×רבעה דורות דרך הגברי×, כלומר ×”×’×‘×¨×™× ×ž×‘×™××™× ×ת ×”× ×©×™× ×©×œ×”× ×ž×§×•× ×”×ž×’×•×¨×™× ×©×œ ×”×ב×- יש ×ב זקן ו×ישתו, ×”×‘× ×™× ×•× ×©×•×ª×™×”× ×•×”×™×œ×“×™× ×©×œ×”×- ×–×” ×œ× ×ª×ž×™×“ ×בל בד"×›. ×”×›×¤×¨×™× ×”×™×• ליד מקורות מי×, מה ×©×ž×‘×™× ×ותנו ×œ×›×™× ×•×™×™× ×•×”×©×ž×•×ª.
* ×œ×™×”×•×“×™× ×™×© ×›×™× ×•×™×™× ×©×•× ×™×, בישר×ל נקר××™× ×™×”×•×“×™ ×תיופיה, ב×תיופיה נקר××™× "×‘×™×ª× ×™×©×¨×ל" ×ו "ישר×ל" ×©× ×¢×¦×ž×™- כך ×”× ×§×¨×ו לעצמ×. בנוסף נוספו ×œ×”× ×›×™× ×•×™ מצד ×”× ×•×¦×¨×™× ×”×™×”×•×“×™× ×•×”×•× "פל×שה" -(פולשי×)/ "פל×סין" – זרי×. ייתכן והמקור ×”×•× ×©×”× ×•×¦×¨×™× ×§×•×¨××™× ×œ×™×”×•×“×™ ×תיופיה פל×שה- בגלל שהיגרו מישר×ל בדורות ר××©×•× ×™× ×•×œ×›×Ÿ דבק ×‘×”× ×”×›×™× ×•×™ עוד מ××–, ויש ××—×¨×™× ×©×—×•×©×‘×™× ×©×”×›×™× ×•×™ ×”×•× ×ª×•×¦××” של ×ובדן העצמ×ות ×©×œ×”× ×‘×ž××” ×”-17, כלומר: הייתה ממלכה יהודית ב×תיופיה במשך כמה מ×ות ×©× ×™× ×¢× ×ž×œ×›×™× ×‘×©× ×’×“×¢×•×Ÿ ויהודי, ובמ××” ×”-17 (1632), ×”× ×”×•×›× ×¢×• ×¢"×™ ×”× ×•×¦×¨×™× ×‘×ž×œ×—×ž×•×ª ב×זור גונדר, ו××– המלך ×”×תיופי הנוצרי הודיע שמי שיתנצר – ×™×–×›×” להוריש ×ת ×דמתו לילדיו, ומי ×©×œ× â€“ יהפוך ××“× ×—×¡×¨ זכות על ×”×דמה, מעין ×ריס, ×‘×©× "פל×סין".
* מעמד כלכלי- בעקבות ×–×ת החלה התדרדרות במעמד הכלכלי- תעסוקתי של יהודי ×תיופיה מול ×©×›× ×™×”× ×”× ×•×¦×¨×™×, ×•×”× ×”×•×¤×›×™× ×ž×× ×©×™× ×¢×¦×ž××™×™×, יהודי×, בעלי ×דמות, לבנ××™ ×”×רמונות ב×זור גונד×ר עבור ×”×ž×œ×›×™× ×”×—×“×©×™×. הבירה הופכת להיות גונד×ר, ×•×”× ×©×™× ×”×•×¤×›×•×ª להיות המעטרות של ×”×רמונות (מעצבות פני×). ל×חר מכן כעבור 100 ×©× ×™× ×”×ª×¨×—×©×” עוד התדרדרות – ×”×’×‘×¨×™× ×”×•×¤×›×™× × ×¤×—×™× ,מתקני נשק וחרשי ברזל ×•×”× ×©×™× ×”×•×¤×›×•×ª כדריות, עוסקות בחרס. המצב ×”×–×” ×ž×‘×™× ×œ×ª×¢×¡×•×§×” עיקרית סביב ×”×ש. מי שעוסק ×‘×—×•×ž×¨×™× ××¨×¦×™×™× ×›×’×•×Ÿ ×ש ×ו ×דמה, עוסק במל××›×” בזויה וכך ×”× ×”×•×¤×›×™× ×œ×”×™×•×ª ×—×™×•× ×™×™× ×¢× ×©×•×œ×™×•×ª.
בגלל ×–×” ×”× ×–×•×›×™× ×‘×¢×•×“ ×©× ×’× ××™ – "בוד×" (מקור לעין הרע). עפ"×™ ×”×מונה ×”×תיופית, מקור לעין הרע יכול להפוך לצבוע מנוקד (×—×™×”) ש×וכל נשמות של ×× ×©×™× ××—×¨×™× (הנוצרי×). הייתה תפיסה ×©×”×™×”×•×“×™× ××©×ž×™× ×‘×ž×—×œ×•×ª של ×”× ×•×¦×¨×™× (בגלל ×”×™×•×ª× ×¦×‘×•×¢×™×) ועמדו בסכנת ×—×™×™×. ×”× ×”×¤×›×• ×œ×—×™×•× ×™×™× ×ך ×©×•×œ×™×™× ×‘×ž×¢×ž×“ התעסוקתי שלה×.
* מבחינת הסט×טוס החברתי, ×”× × ×—×©×‘×• בתחתית. במעמד ×”×–×”, נוסף ×œ×”× ×›×™× ×•×™ "×× ×©×™× ×©×ž×¡×¨×™×—×™× ×ž×™×" – הנובע מהטבילות הרבות שהיו נהוגות בקרב ×”×™×”×•×“×™× (כדי להיטהר מטומ××”).
החיוניות ×¢× ×©×•×œ×™×•×ª ב××” לידי ביטוי בגלל שני סיבות: בעלות/ ××™ בעלות על קרקע, סוגי המל×כות ×©×”× ×¢×•×¡×§×™× ×‘×”× ×‘×“×•×¨×•×ª שוני×.

דפוס התקשורת: הדפוס המרכזי בתרבות יהודי ×תיופיה בשני ×¦×™×¨×™× ×ž×¨×›×–×™×™×: "קוד הכבוד" של יהודי ×תיופיה:
• יהודי ×תיופיה ב×תיופיה- כל נער ונערה ××ª×™×•×¤×™× ×’×“×œ×™× ×‘×ווירה סמכותית, במבנה חברתי הפועל ×¢"פ היררכיה של סמכויות, המשפחה ×”×תיופית ×”×™× ×‘×“"×› משפחה מסורתית פטרי×רכ×לית. במסגרת המשפחתית הדתית יש ×§×¨×™×˜×¨×™×•× ×™× ×‘×¨×•×¨×™× ×©×§×•×‘×¢×™× ×ת ההיררכיה ×”×–×ת, לדוגמ×: גיל מבוגר לעומת צעיר, סמכות משפחתית, תפקיד קהילתי עדתי- קס (רב). ההיררכיה ×”×–×ת מכתיבה מערכת התנהגויות נורמטיבית. ×חד ×”××¡×¤×§×˜×™× ×”×ž×¨×›×–×™×™× ×‘×”×ª× ×”×’×•×ª הנורמטיבית ×”×•× ×ž×•×©×’ הכבוד והימנעות מפגיעה בו, בפרט למי שעומד מעלייך בסדר החברתי, כלומר מי שמעליי מוגדר כסמכות- ×× ×™ צריך להימנע מלפגוע בו ולתת לו כבוד. נורמת הכבוד בחברה ×”×תיופית ב××” לידי ביטוי במגוון רחב של התנהגויות ספציפיות ש×× ×©×™× ×‘×ª×•×š החברה ×©×•×ª×¤×™× ×œ×•- הצעיר מצווה לשרת ×ת המבוגר.
• יהודי ×תיופיה בישר×ל- עניין הכבוד ×ž×‘×™× ×œ×©×•×¨×” של ××™ הבנות בין תרבויות ×•×§×¦×¨×™× ×‘×ª×§×©×•×¨×ª, כלומר במרכז הקליטה יהודי ×תיופיה ×ž×’×“×™×¨×™× ×ת ×”×¢×•×‘×“×™× ×›×¡×ž×›×•×ª ולכן ×ž×¤× ×™× ×›×œ×¤×™×”× ×¡×•×’ של כבוד וכך × ×•×¦×¨×™× ××™ הבנות.

1. התנהגויות כלפי סמכות: ×”××“× ×©×”×ª× ×”×’ בצורה זו לסמכות מצפה מ×ותה הסמכות להתנהג בצורה ×›×–×ת ×ו ×חרת כלפיו, כחלק מ×ותו החוק. ההתנהגויות ×”×:
• ×ין "ל×"- בתרבות ×”×תיופית ×œ× × ×”×•×’ לומר "ל×" לדמויות סמכות, המושג של "ל×" ×”×•× ×ž×•×©×’ נדיר ב×תיופיה. לומר "ל×" ×–×” פגיעה בדמות הסמכות, יתרה מזו ×תה מצווה להגיד "כן כן כן" (×ישי, ×ישי-ב×מהרית), ×’× ×›×©×œ× ×ž×¡×›×™×ž×™× ×¢× ×“×ž×•×ª הסמכות. הציות ×”×•× ×ž×•×—×œ×˜ בד"×› ומי שרוצה לסרב יכול לכל היותר לשתוק. השתיקה כוללת ×ופציה של סירוב- קרי××” של הקוד. ×¢"פ הקוד ×”×תיופי מותר ×œ× ×œ×‘×¦×¢- ×בל ×סור להגיד ל×. המילה "ל×" ×”×™× ×‘×™×˜×•×™ של עלבון, פגיעה בכבוד. ×ין ו×רי×ציות- חל ×יסור על הצעת ×לטרנטיבות, ×× ×™ ×œ× ×™×›×•×œ להציע הצעה ×חרת כיוון ×©×”×™× × ×—×©×‘×ª כסירוב לסמכות. ניתן לש×ול- מה נוח לכ×, ×ו לתת לו לבחור מתוך כמה חלופות. יחד ×¢× ×–×ת, ×–×” ×œ× ×ž×‘×˜×™×— במ××” ×חוז כיוון ×©×œ× × ×™×ª×Ÿ לתת ל××“× ×ת כל ×”×ופציות הקיימות, ובנוסף יש משהו בקוד התרבותי שעשוי לפגוע בזה. ×מירת "ל×" מדומת להכרזת מלחמה, ×›×שר ×ž×¡×¨×‘×™× ×–×” להסתכן בעצמך. כל ביטוי של ××™ שביעות רצון מילולית ×œ× ×¨×¦×•×™. התרבות ×”×תיופית מעודדת ×ת חבריה ל×יפוק רגשי בכלל ושל רגשות ×©×œ×™×œ×™×™× ×‘×¤×¨×˜, ×ž×—× ×›×™× ×œ× ×œ×‘×˜× × ×§×ž×”, ×§× ××” וכו'. מצופה ממך לשמור ××•×ª× ×‘×‘×˜×Ÿ. ×”×¤×ª×’× ×”×תיופי ×ומר: "הבטן רחבה מכל העול×" (הוד ×›×גר), כלומר: ×”×™× ×™×›×•×œ×” להכיל ×ת כל מה ש×× ×™ מרגיש, במיוחד ×ת ×”×“×‘×¨×™× ×”×¢×•×™× ×™×, ×× ×™ מצווה לשמור בבטן.
×”×§×•×“×™× ×‘×רץ ישר×ל × ×•×’×“×™× ×ת ×”×§×•×“×™× ×”×תיופיי×: ×צלנו יש עידוד "לשפוך", ×•×œ× ×œ×©×ž×•×¨ ×“×‘×¨×™× ×‘×‘×˜×Ÿ.
• ×ין יוזמות וש×לות- ×¢"פ הקוד התרבותי וה×תיופי ×נו ×œ× ××ž×•×¨×™× ×œ×™×–×•× ×›×œ×¤×™ סמכות, ×œ× ××ž×•×¨×™× ×œ×©×ול ש×לות. יוזמה נתפסת כביטוי של חוצפה. יש ציפייה מהסמכות ×œ×™×–×•× ×× ×¦×¨×™×š. ×× ×™ צריך לענות בקצרה, (כן/ל×) בקול חלש ×•×œ× ×œ×™×–×•× ×ינפורמציה מעבר למה שש×לתי. בן יש×ל ×ת ×ביו ש×לות טקסיות בלבד – מה שלומך? ×ך ×œ× ×ž×¢×‘×¨. ל××‘× ×ž×•×ª×¨ לש×ול ×ת בנו כל דבר.
• ביטויי גוף ומחוות- התנהגות של כבוד כלפי סמכות ב××” לידי ביטוי בשפת גוף. ב×תיופיה ×”×™×” נהוג לנשק ×ת הברך של בעל הסמכות. הברך ×”×™× ×¡×ž×œ הכוח ב×תיופיה (ברך = גולבית) וכן נהוג ×”×™×” לרדת ×ל הברך של דמות הסמכות. תופעה כזו כמעט נעלמה בישר×ל. עבור ×”×–×§× ×™× ×™×•×¦××™ ×תיופיה ×”×™×” מדובר במשבר – המעמד ×©×”× ×”×¨×•×•×™×—×• בכבוד נעל×. יש ×‘×™×˜×•×™×™× × ×•×¡×¤×™× ×©×œ כבוד כלפי סמכות, מעבר לברכת ×”×©×œ×•× ( 2 נשיקות לזר, 3 נשיקות לבן משפחה ו-3 ×¡×‘×‘×™× ×©×œ נשיקות למי ×©×œ× ×¨×ו ×ותו הרבה זמן). דוגמה נוספת: נקישה בעקבי×, שילוב ×”×™×“×™×™× ×ž×חורי הגוף, הרכנת הר×ש וחצי גוף – ×ות של כבוד כלפי סמכות. ×חד ×”×‘×™×˜×•×™×™× ×”×’×•×¤× ×™×™× ×©×œ דפוס התקשורת, הבולט ×צל נערות הנפגשות ×¢× ×“×ž×•×ª סמכות, כוללת השפלת מבט, צחקוק, פניה/עמידה ב-900, ×œ× ×œ×”×‘×™×˜ בעיני הסמכות, כיסוי הפה ביד ותשובה לסמכות רק ×ž×”×¤×¢× ×”×©× ×™×™×” בה ×”×™× × ×©×לת. הנערה מצווה להישען על חברתה ולצחקק ולענות בלחש על ש×לת בעל הסמכות. נערה ×œ× ×ª×™×–×•× ×©×לות. ×ביה של נערה שמתנהגת כך יתג××” בה, כיוון ×©×”×™× ×ž×—×•× ×›×ª, מנומסת (צ'ו××”). הנימוס ×”×•× ×›×œ×™ חינוכי בידי המבוגר. קוד התקשורת ×”×•× ×—×œ×§ מחינוך ×ידי×לי של הילדי×. במעבר לישר×ל, חלק מההתנהגויות נתפסות ×›"צייתנות", "×™×œ×“×™× ×˜×•×‘×™× ×™×¨×•×©×œ×™×". ×צל הישר××œ×™× × ×•×¦×¨ תסכול; מצד ×חד ×”××ª×™×•×¤×™× ×ž×ž×•×©×ž×¢×™× ×•×¦×™×™×ª× ×™×, מצד שני ×”××ª×™×•×¤×™× ×‘×œ×ª×™ ×מיני×, מרגיזי×, ×¢×§×©× ×™× (מהנהני×, ×œ× ×ž×’×™×‘×™× ×•×œ× ×ž×‘×¦×¢×™×).
2. ציפיות מהסמכות- ×¢"פ ×ותו קוד, כחלק מ×ותו קוד, ×× ×™ מצפה שהסמכות תנהג כלפיי בצורה מסוימת.
• ×§×™×•× ×”×‘×˜×—×•×ª- הסמכות מצופה לעמוד בהבטחותיה. התרבות ×”×תיופית מקמצנת ×‘×ž×™×œ×™× ×•×ž×¢× ×™×§×” חשיבות עצומה לכל מילה. ×œ× ××•×ž×¨×™× ×¡×ª× "כן, כן", יש הסכמה מודעת ×œ×§×™×™× ×ת ההבטחה. הכבוד והמעמד של המבטיח ×ª×œ×•×™×™× ×‘×§×™×•× ×”×”×‘×˜×—×”. ככל שהסמכות גבוהה יותר יש לה יותר כבוד להפסיד, ו××– ×§×™×•× ×”×”×‘×˜×—×” ×”×•× ×‘×¨×•×¨ וחשוב יותר. ×¤×ª×’× ×תיופי יודע: "עדיף שמה שיילדת ×œ× ×™×ª×§×™×™× ×ž×שר מה שהבטחת ×œ× ×™×§×•×™×"– כלומר, עדיף שילדיך ימותו מ×שר ×©×œ× ×ª×§×™×™× ×”×‘×˜×—×”. בהקשר ×›×–×”, שבועות ×•× ×“×¨×™× ×”× ×“×‘×¨ נדיר. במעבר לישר×ל, ×”×™×” קשה ליוצ××™ ×תיופיה לקבל ×ת העובדה שישר××œ×™× ×ž×ª×§×©×™× ×œ×§×™×™× ×”×‘×˜×—×•×ª. ××ª×™×•×¤×™× ×ž×¦×ו ×¢×¦×ž× ×ž×—×›×™× ×œ×”×‘×˜×—×•×ª. בתרבות ×”×תיופית תשובה בנוסח "נר××”" ×ו "יכול להיות" נחשבת ×’× ×”×™× ×›×”×‘×˜×—×”. תשובה כזו משמעה שההחלטה בידי הסמכות, וסירוב מ×וחר יותר יתפרש ×›××™ ×§×™×•× ×”×‘×˜×—×”. בישר×ל, כדי לתת תשובה – צריך לומר "ל×", לשקול ו××– לשוב ×¢× ×ª×©×•×‘×” חיובית (כדמות סמכות מותר לומר ל×, ×ו לומר שצריך לבדוק ×צל מישהו ×חר ו××– נחזיר תשובה ("×–×” ×œ× ×‘×™×“×™×™× ×©×œ×™, ×× ×™ ×בדוק ו×חזור ×ליך").
• ××™ התעלמות מקיומו- הסמכות מצווה לעמוד בציפיות ×•×œ× ×œ×”×ª×¢×œ× ×ž×§×™×•× ×”×›×¤×™×£/הפונה. חוסר התייחסות ל×ורך זמן נתפס כהתעלמות מכוונת, ××™-×הבה ×ו התנכלות ×ישית. כלומר, ×ž×¦×¤×™× ×ž×”×¡×ž×›×•×ª להתייחס. כשעובר בעל סמכות ב×תיופיה ×‘×©×‘×™×œ×™× â€“ ×”×•× ×ינו יכול ×œ×”×ª×¢×œ× ×ž×”××“× ×”×חר ו××•×ž×¨×™× ×©×œ×•×. ילד ×תיופי שהמורה ×œ× ×¤×•× ×” ×ליו יתפוס ×ת חוסר ההתייחסות כהתנכלות. ×”××“× ×”×¤×•× ×” ×œ× ×™×™×–×•× ×©×לות כלפי בעל הסמכות, ×ך מצפה מבעל הסמכות לש×ול ×ותו. ישר××œ×™× × ×˜×• ×œ× ×œ×¤× ×•×ª ל×תיופי×, בכיתה למשל, כדי ×œ× ×œ×”×‘×™×š ×ות×, ×ך בכך נפלו בקוד התרבותי. לתלמיד הישר×לי חשוב יותר הערך ההישגי של התשובה מ×שר יחס הסמכות. לעומת ×–×ת, לתלמיד ×™×•×¦× ×תיופיה חשוב יותר יחס הסמכות מ×שר הערך ההישגי של התשובה (נכון/×œ× × ×›×•×Ÿ). היחס של הסמכות מלמד.
• עלבון – הפונה ×ל הסמכות, מצפה ש×× ×”×•× ×”×ª× ×”×’ בכבוד כלפי הסמכות ×‘×ž×™×œ×™× ×•×‘×©×¤×ª גוף, הסמכות ×œ× ×ª×¢×œ×™×‘ ×ותו. התרבות מושתתת על מושג הכבוד – ו×חד הרגשות ×”×“×•×ž×™× × ×˜×™×™× ×”×•× ×¢×œ×‘×•×Ÿ, פגיעה מצד הסמכות. ×”××“× ×ž×¦×¤×” שבעל הסמכות ×œ× ×™×¤×’×¢ בו. עלבון יכול להתרחש בשפת גוף כמו קרי××” ל××“× ×¢"×™ סימון ב×צבע (כגון, קרי××” המקובלת ל×× ×©×™× × ×—×•×ª×™× ×ו ×›×œ×‘×™× ×•×œ× ×¨×¦×•×™×™× ×¢"×™ ×”××“× ×©×¤×•× ×” לסמכות). ×× ×‘×¢×œ הסמכות רוצה להתייחס בכבוד ×”×•× ×¦×¨×™×š ×œ×§×¨×•× ×œ××“× ×¢"×™ נפנוף היד כלפי מטה. שפת הגוף בתרבויות שונות מתפרשת ב××•×¤× ×™× ×©×•× ×™×. ×¤×¢× ×‘×›×‘×•×“ ×•×¤×¢× ×›×¢×œ×‘×•×Ÿ. ביטוי נוסף לעלבון ×”×•× ×”×¨×ž×ª קול. ×¢×¦× ×”×“×™×‘×•×¨ בקול ×¨× ×ל מישהו ×”×™× ×ž×§×•×¨ לעלבון ב×תיופיה. עלבון חריף במיוחד ×”×•× ×¢×œ×‘×•×Ÿ בפני קבוצה. להעמיד ××“× ×‘×¤× ×™ קבוצה ולהעליב ×ותו, ×™×”×™×” דבר חמור ביותר. בישר×ל, ×”×ª×¨×’×•× ×©×œ עלבון השתנה. עלבון מילולי שהתרחש ×”×™×” כינוי "כושי" ל×תיופי. המושג ×œ× × ×—×©×‘ ניטר×לי בעיני הקהילה ×”×תיופית, וצריך לזכור לכינוי יש ×’× ×ž×©×ž×¢×•×ª נוספת, מעבר למשמעות הניטר×לית: ×›×•×©×™× = ×¢×•×©×™× ×ת העבודה השחורה, עבדי×, פחות כבוד ונחותי×. עלבון נוסף שהתווסף בישר×ל – ×“×™×‘×•×¨×™× ×‘×“×™×ž×•×™×™×. "×× ×™ מדברת ×ליך כמו ×ל קיר" – ×“×™×ž×•×™×™× ×©×œ× ×ž×•×‘× ×™× ×¢"×™ בני הקהילה. בישר×ל, התגבר מ×וד החשש מפני עלבון בפני קבוצה – כיוון שהישר××œ×™× ×œ× ×—×©×™× ×‘×¨×’×™×©×•×ª הסיטו×ציה. התגובה לעלבון ב×תיופיה, עפ"×™ קוד הכבוד, ×”×™× ×יפוק. הציפייה ×”×™× ×©×”××“× ×™×¡×¤×•×’ ×ת העלבון בשקט ×•×œ× ×™×¡×’×™×¨ ×ת הכעס, ×בל יחזיר במעשה בשעת הכושר הר×שונה.
×”×¡×™×ž× ×™× ×”×ž×™×œ×•×œ×™×™× ×”×ž×–×¢×¨×™×™× ×œ×›×¢×¡ על עלבון ×–×” ×מירות כמו: "×™×”×™×” רע", "×œ× ×¨×•×¦×” לעשות בעיות" – סימני ×יפוק תגובה. ×‘×ž×§×¨×™× ×§×™×¦×•× ×™×™× ×©×œ השפלה בפני קבוצה, ×¢×©×•×™×™× ×œ×’×¨×•×¨ ×ת ×”××“× ×œ×¤×’×•×¢ במשפיל/×”, ו×× ×œ× â€“ לפגוע בעצמו. התרחשו, ×‘×ž×§×¨×™× ×§×™×¦×•× ×™×™×, הת×בדויות בעקבות עלבון (××™ ×פשר לפגוע במשפיל ו××™ ×פשר לחיות בהשפלה). פגיעה במשפיל יכולה להיות להכות ב×בן. התפיסה ×”×™× ×©×ž×¨×’×¢ ההתפרצות, ×”××“× ×œ× ×©×•×œ×˜ בעצמו – ולכן עדיף ×œ× ×œ×”×’×™×‘ ×‘×ž×™×œ×™× ×ליו ××œ× ×œ×”×—×–×™×§ ×ותו. התגובות קיימות ×’× ×‘×™×©×¨×ל, ×× ×›×™ ×¢× ×”×–×ž×Ÿ החלו להיספג ×’× ×ª×’×•×‘×•×ª "ישר×ליות".
• ×פליה- מדמות הסמכות מצופה ×œ× ×œ×”×¤×œ×•×ª. ×פליה נתפסת הרבה ×¤×¢×ž×™× ×›"×תה ×œ× ×והב ×ותי". ×œ× ×©×•×›×—×™× ×ž×§×¨×™× ×©×œ פרוטקציה – ×©×ž×™× ×‘×‘×˜×Ÿ. בישר×ל, ×¢×œ×•×œ×™× ×œ×§×©×¨ ×ת ×”×פליה לצבע העור, שוליות חברתית ותחושת קיפוח. השוני והזרות ×¢×œ×•×œ×™× ×œ×”×ª×¤×¨×¥.
"×”×תיופי המפתיע והמורד" – ××™ הבנה מתמשכת בין הסמכות לבין ×”×ד×, ××™ עמידה בציפיות מהסמכות, מתבט××™× ×‘×¡×•×¤×• של דבר בהתפרצות ×–×¢× ×•×ª×¡×›×•×œ, והפסקה של שיתוף פעולה. בישר×ל, ×–×” ×‘× ×œ×™×“×™ ביטוי במשמעות של "פת×ו×!" – התפרצויות פת×ומיות. פת××•× ×ž×—×œ×§×” שלמה של ××ª×™×•×¤×™× ×‘×¦×‘× ×ž×ª×™×™×©×‘×ª ×•×œ× × ×¢× ×™×ª לפקודה, פת××•× ×”×™×œ×“ ×ž×¨×™× ×בן ומכה כדי להרוג. קשה לזהות ×ת הסיבה להתפרצות. התגובה לעלבון ×”×™× ×”×¨×™ "×¤× ×™× ×—×ª×•×ž×•×ª" ו×יפוק, שלבסוף הגיעו למצב של ×מון שנשבר. ההתפרצות יכולה להתרחש זמן רב ×חרי העלבון ו××™ מילוי הציפיות. כשמתרחש שבר בציפיות מהסמכות, ×”××“× ×œ× ×ž×•×›×Ÿ ×œ×©×•× ×¤×©×¨×”. בשביל פשרה צריך שמ×גלה = מתווך. ××“× ×©× ×¤×’×¢ מסמכות ×•×œ× ×™×›×•×œ לפגוע בו (עקב מעמדו) יכול לבחור ב"עזיבת השדה" – ניסיון לעבור ×œ×ž×§×•× ×חר.

×“×•×’×ž× ×œ×—×‘×¨×” מורכבת/ תרמיל××™× ×™×©×¨×ליי×- החברה הישר×לית:
רקע על החברה הישר×לית: החברה הישר×לית מונה ×›-6.5 מיליון ×נשי×. 80% ×™×”×•×“×™× ×•-20% ×¢×¨×‘×™× ×•×ž×™×¢×•×˜×™× ×חרי×: קבוצות נוספות של צ'רקסי×, נוצרי×, דרוזי×, בה××™×™×. בישר×ל יש עדות. המונח "עדה" ×œ× ×§×™×™× ×‘×©×ר המדינות. בחברה הישר×לית קיימות "קבוצות ×תניות" (Ethnic Group) – המונח ×”×›×™ קרוב למונח עדה. "עדה" ×”×™× ×ž×•× ×— ייחודי לישר×ל שנבע מ×בות היישוב הציוני. ×”× × ×™×¡×• לבטל ×ת ×”×”×‘×“×œ×™× ×”×תניי×, התרבותיי×. ×”×™×” רצון לומר ×©×›×•×œ× ×‘××™× ×ž×ותו ×ž×•×¦× â€“×§×‘×•×¦×•×ª ×תניות בעול×, ×œ× ×©×™×™×›×•×ª ל×ותו ×¢×. ×”×™×” ניסיון לחבר ×ת ×›×•×œ× ×ª×—×ª "×”×¢× ×”×™×”×•×“×™". ×”×× ×ª×¨×•×¤×•×œ×•×’×™× ×”×ª×’×™×™×¡×• לחזק ×ת המונח עדה לטובת הציונות. במדינה ×§×™×™× "חוק השבות" – ×™×”×•×“×™× ×ž×§×‘×œ×™× ×זרחות ×וטומ×טית (חוק נדיר יחסית לחוקי הגירה בעול×). במדינת ישר×ל קיימת תופעה של עיור ×ורבניזציה) – מדינה מ×וד עירונית 96% מה×וכלוסייה עירונית (ההפך מ×תיופיה). יש מבנה חברתי בישר×ל שנוצר על בסיס מהפכני שוויוני (מרקסיסטי) מבחינה חברתית, המבנה הסוצי×ליסטי – שהקיבוץ הפך בה ×“×’× ×•×¡×ž×œ לשיוויון. מדינת ישר×ל החלה במודל מהפכני סוצי×ליסטי והמשיכה במודל הפרטה ×‘×“×’× ×”×מריק××™ ב×ופן חריף ביותר. ישר×ל הפכה ×חת המדינות המובילות ×‘×¤×¢×¨×™× ×‘×™×Ÿ ×¢×©×™×¨×™× ×œ×¢× ×™×™× (החלה ממצב של כמעט שוויון בין שכבות ×”×וכלוסייה).

תרמיל×ות- על הרקע ×”×–×” יש ×ת תופעת התרמיל×יות. התופעה ×”×–×ת × ×¢×” בין 35-40%.
התופעה נר×ית לנו ברורה, ×ך קשה להגדירה. שני ×ž×—×§×¨×™× ×¢×¡×§×• בתופעת התרמיל×ות הישר×לית:

×. מבורך (1997) – עודד מבורך, סטודנט לפסיכולוגיה שעשה דוקטורט ×‘× ×•×©× ×ª×¨×ž×™×œ×ות, ×”×™×” 3 ×©× ×™× ×‘×˜×™×•×œ תרמיל×ות. ×”×•× ×œ×§×— 2 מחזורי שחרור מצה"ל ×ž×”×©× ×™× 1988, 1991 ועשה ×ת המחקר בין ×”×©× ×™× 1995-1991. ×”×•× ×“×’× 4,000 ×יש והעביר ××œ×™×”× ×©××œ×•× ×™× ×ž×§×™×¤×™× â€“ ××¤×™×•× ×™× ×“×ž×•×’×¨××¤×™×™× ×•×ישיותיי×, ×¤×¢×ž×™×™× ×‘×˜×•×•×— של 3 שני×. בנוסף ביצע 90 ר×יונות עומק. חלק היו ×חרי הטיול בש×לון הר×שון, וחלק יצ×ו לטיול יותר מ×וחר. ×”×•× ×סף הרבה מידע כמותני ו×יכותני. ×”×•× ×—×§×¨ ××•×ª× ×œ×¤× ×™ ו×חרי היצי××” לטיול, והשווה ××•×ª× ×œ×§×‘×•×¦×ª ביקורת של ×× ×©×™× ×©×œ× ×™×¦×ו לטיול הממושך ולבסוף ניתח 1000 ש××œ×•× ×™× ×”×›×•×œ×œ×™× ×“×‘×¨×™× ×¢×œ ×ישיות המטייל ועל הטיול.
עודד מבורך גילה שמימדי התופעה הן 16.6% ×ž×”×ž×©×ª×—×¨×¨×™× ×™×•×¦××™× ×œ×˜×™×•×œ הממושך, בטווח של 3 ×”×©× ×™× ×”×¨×שונות ש×חרי השחרור. מכ×ן, ×©×œ× ×›×•×œ× ×™×•×¦××™× ×›×ž×• שחושבי×, ××•×œ× ×ž×“×•×‘×¨ ב×חוז ×¢×¦×•× ×‘×”×©×•×•××” לכל ×וכלוסייה בעול×. ×œ× ×‘×¨×•×¨ ×× ×™×© עוד מדינה שיוצ××™× ×‘×” כל כך הרבה ×¦×¢×™×¨×™× ×œ×ž×¡×¢ צעירי×. המחקר נערך לפני 10 ×©× ×™× ×•×™×™×ª×›×Ÿ שהתופעה גברה עד היו×. עודד מבורך הגדיר ×–×ת "כטיול הממושך" תרמיל××™ ×”×•× ×ž×™ ×©×™×¦× ×œ×ž×™× ×™×ž×•× 3 חודשי טיול. בפועל, השכיח ×”×™×” חמישה ×—×•×“×©×™× ×•×ž×¢×œ×”.
המ××¤×™×™× ×™× ×©×œ התרמיל××™× ×¢"פ מבורך היו: * מס' ×”×’×‘×¨×™× ×•×”× ×©×™× ×”×™×” דומה. * הרוב ×ž×˜×™×™×œ×™× ×‘×ž×–×¨×— ×סיה (×’× ×”×™×•× ×›×›×”). * 45% טיילו במזרח ×סיה, 27% ×‘×“×¨×•× ×מריקה, 24% ב×רה"ב. × ×©×™× ×™×•×ª×¨ ב×רה"ב ×•×’×‘×¨×™× ×‘×“×¨×•× ×מריקה. * ×חוז גדול של בני קיבוצי×, ו×חוז נמוך של ×¢×¨×™× ×‘×™× ×•× ×™×•×ª * ×”×•×¨×™× ×¢× ×–×™×§×” חילונית. * ×”× ×•×œ×“×™× ×‘×¦×¤×•×Ÿ ×פריקה נמוך יותר- יותר מסורת ישר×לית. * מס' שנות הלימוד של ×”×”×•×¨×™× ×’×‘×•×”×” יחסית. * ×חוז בתי ספר ×¢×™×•× ×™×™× ×’×‘×•×” יחסית. * בעלי תעודת בגרות- מעט מה×חרי×. * ×חוז ×”×’×‘×¨×™× ×©×©×™×¨×ª×• ×›×§×¦×™× ×™× ×’×‘×•×”×” יותר. * ×חוז שהדריכו ×ו השתתפו בתנועות נוער גבוה יחסית. * נטייה של ×”×ž×˜×™×™×œ×™× ×œ×ישיות המחפשת ריגושי×, חוסן ×ישי והעדפות שינוי על- פני שימור.
מבורך ×ž×¦× ×©×× ×©×™× ×™×¦×ו לטיול הממושך ×œ× ×‘×©×‘×™×œ להתנתק מהמצב הביטחוני והמתח, ×–×” סיבה מס' 2 ולעומת ×–×ת הסיבה העיקרית ×”×™× ×‘×©×‘×™×œ להשתחרר מהמשפחה וחובות התפקיד המבוגר (×ž×ž×¦× ×ž×¤×ª×™×¢). המרחב המשפחתי לוחץ להיכנס ×œ×ª×¤×§×™×“×™× ×©×œ עובד/סטודנט, חתונה, ילדי×. ×”×ž×˜×™×™×œ×™× ×¨×•×¦×™× ×œ×¦×ת למרחב ×ישי שבו ×”× ×™×§×‘×œ×• החלטות לגבי ×ª×¤×§×™×“× ×”×¢×ª×™×“×™ בחברה, לעשות חיפוש עצמי לגבי מה ×©×”× ×‘×מת רוצי×. העומס והלחץ להסתדר ×•×œ×”×ª×§×“× ×‘×—×™×™× ×”×‘×™× ×¦×¢×™×¨×™× ×œ×¦×ת לטיול ממושך, ולבצע חיפוש ובדיקה עצמית רחוק מהבית.

ב. יעקובסון (1987)- ×נתרופולוג ומנהל בית- ספר. ×”×•× ×¢×•×©×” עבודה ×נתרופולוגית מובהקת. יעקובסון בדק ×ת ×וכלוסיות התרמיל××™× ×‘-1986 שהגיעו לחנות "למסע". שיטת המחקר שלו הייתה תצפית משתתפת, ×”×ופיינית ל×× ×ª×¨×•×¤×•×œ×•×’×™× (בניגוד למבורך שעשה ש×לוני×). חוקרי תרבות ×ž×©×ª×ž×©×™× ×‘×ª×¦×¤×™×•×ª, שיטת מחקר ×יכותנית. יעקובסון ערך תצפיות ×›-4 חודשי×, 8-7 שעות ביו×. לחנות ×ž×’×™×¢×™× ×ª×¨×ž×™×œ××™× ×¢×œ מנת לקנות ציוד לטיול. החנות ×”×™× ××•×œ× ×’×“×•×œ שמחולק ×œ×ž×“×¤×™× ×œ×¤×™ נוש××™× ×©×•× ×™×. ×ין בה כס×ות ויש בה שטיח מקיר לקיר – ×¨×•×¦×™× ×œ×¢×•×“×“ ישיבה על הרצפה. במרכז החנות יש עמוד של מטר למטר שנועדו למודעות חיפוש ×©×•×ª×¤×™× ×œ×ž×¡×¢. יעקובסון ×ž×¦× ×©×›×¨×‘×¢ ×ž×”×ž×˜×™×™×œ×™× ×ž×¦×ו כך ×ת ×”×©×•×ª×¤×™× ×©×œ×”×. ×”×•× ×—×§×¨ ×’× ×ת הלקוחות ×•×’× ×ת הצוות – מ×ופיין כתרמיל××™× ×œ×‘×•×©×™× ×•× ×¨××™× ×חרת (כמו מי ששבו מטיול ממושך, בעלי צמות וכו'). ×”×¢×•×‘×“×™× ×©×”×™×• בעלי מ××¤×™×™× ×™× ×ž×™×•×—×“×™×, ×œ×‘×•×©×™× ×œ× ×לגנטי. יעקובסון השתתף ב"חוגי העצה הטובה" – ×ž×¤×’×©×™× ×“×•-×©×‘×•×¢×™×™× ×©×œ עצות ×©× ×•×ª× ×™× ×נשי החנות ×œ×ž×˜×™×™×œ×™× ×”×¢×ª×™×“×™×™×. יעקובסון ר×יין ×ת היוצ××™× ×œ×˜×™×•×œ וחלק מהחוזרי×. קל לנהל תצפית בחנות – ×›×™ ×›×•×œ× ×™×•×©×‘×™× ×•×›×•×ª×‘×™× ×”×¢×¨×•×ª וכך ×’× ×”×•× ×¢×©×”.
הממצ××™× ×”×¢×™×§×¨×™×™× ×©×œ×• ×§×©×•×¨×™× ×‘×˜×¢× ×” המרכזית: ניתן לר×ות בתופעת התרמיל×ות צליינות מסוג ×ž×¡×•×™× (צליינות = עליה לרגל). יש מ××¤×™×™× ×™× ×“×•×ž×™× ×œ×¦×œ×™×™× ×•×ª ולכן ×œ× ×¦×¨×™×š להתייחס לתופעה דרך תי×וריה של תיירות ××œ× ×“×¨×š היבטי הצליינות. ×”×•× ×§×•×¨× ×œ×” "צליינות חילונית", בניגוד לזו הדתית.

×”×”×‘×“×œ×™× ×‘×™×Ÿ הצליין לתרמיל××™:
1. המטרה לשמה נועד הטיול: הצליין × ×¢ לעבר ×”×ž×¨×›×–×™× ×”×¢×¨×›×™×™×- ×ª×¨×‘×•×ª×™×™× ×©×œ חברתו, ×”×•× ×‘× ×œ×—×•×•×ª ×ת הדת בצורה מסוימת (×”×ž×•×¡×œ×ž×™× â€“ למכה, ×”× ×•×¦×¨×™× â€“ לירושלי×). והתרמיל××™ ×–×– בכיוון ההפוך מהמרכז הערכי של חברתו- ×”×•× ×ž×ª×¨×—×§ מהמרכז ×ל המקומות ×”×חרי×. כלומר, ×¨×•×¦×™× ×œ×”×©×ª×—×¨×¨ ×•×ž×—×¤×©×™× ×ת המרחב ×”×ישי.
2. צליינות ×”×™× ×ª×•×¤×¢×” של ×”×•×œ×›×™× ×•×—×•×–×¨×™×. תרמיל×יות ×”×™× ×™×•×ª×¨ ×רוכה- נש××¨×™× ×©× ×™×•×ª×¨

הדמיון בין צליינות לתרמיל×ות:
1. מיסוד- מיסוד של תופעת הטיול הממושך – מתנועת ×‘×•×“×“×™× ×œ×ª× ×•×¢×” של המוני×. תנועה מתעצמת. מלחמת ששת ×”×™×ž×™× ×™×¦×¨×” ×‘×¢×•×œ× ×ž×¢×™×Ÿ תנועה משיחית – ישר×ל הקטנה ניצחה ×ת מדינות ערב החזקות. ×‘×¢×•×œ× ×”×™×™×ª×” ×ווירה של ×הדה כלפי ישר×ל, ×œ× ×¨×§ מצד היהודי×. ל×רץ הגיעו ×× ×©×™× ×œ×”×ª× ×“×‘ בקיבוצי×, מכל העול×. התופעה הזו הבי××” ל×רץ ×’× ×ª×¨×ž×™×œ××™× ×ž×©×•×•×¦×¨×™×”, ×נגליה, שכללו ×ת ישר×ל במסעותיה×. התרמיל××™× ×—×™×• ב×יכות ×—×™×™× ×‘×§×™×‘×•×¦×™×, חוויה כמעט דתית של סוצי××œ×™×–× ×•×ž×¦×“ שני ×”×§×™×‘×•×¦×™× ×–×›×• בעבודה ×—×™× ×. בתחילת שנות ×”- 70 –במפגש ×¢×™×ž× ×¦×¢×™×¨×™× ×ž×”×§×™×‘×•×¥ התוודעו לתופעת התרמיל×ות. ל×חר מספר ×©× ×™× ×”×—×œ×• ×’× ×§×™×‘×•×¦× ×™×§×™× ×œ×¦×ת ×ל העול×, בתנועה של ×‘×•×“×“×™× â€“ יצרו ×ת ×”×ž×¡×œ×•×œ×™× ×‘×“×¨×•× ×מריקה, למשל. התנועה הזו הופכת ממוסדת ×¢× ×”×©× ×™×. יותר ויותר יוצ××™×, עד ×©×”×™× ×”×•×¤×›×ª חלק מתנועה חברתית. ×”×™×•× ×ž×˜×™×™×œ×™× ×’× ×—×‘×¨'×” דתיי×, חבר'×” עירוניי×, ×¢×•×œ×™× ×—×“×©×™× ×•×›×“'. מיוזמה של ×™×—×™×“×™× ×”×ª×¨×ž×™×œ×ות הופכת תנועה נורמטיבית קבוצתית כמו צליינות.
כמו כן החלה תופעת קומיוניט×ס – חוקר ×‘×©× ×•×™×§×˜×•×¨ טרנר, חקר ×ת תופעת הקומוניט×ס בהקשר של ×¦×œ×™×™× ×™× ×•×¢×•×œ×™ רגל.
* "קומיוניט×ס" = תת קהילות/קבוצות קטנות שנוצרות במסע, מתגבשות ומחזיקות/נוש×ות ×ת עצמן תוך שהן מפתחות נורמות משל עצמן/ ×§×•×“×™× ×¤× ×™×ž×™×™× ×‘×ª×•×š הקבוצה, ומהוות מעין יחידות סגורות. יעקובסון רו××” במכתבי התרמיל××™× ×—×œ×§ מתופעת הקומוניט×ס, חלק מתופעת המיסוד. התרמיל××™× ×©×•×œ×—×™× ×ž×›×ª×‘×™× ×ל החנות למטייל – מעין דף המלצות. בשגרירויות נוצרו ספרי המלצות של מטיילי×. יעקובסון מספר על מכתב של בחורה שכולל מידע מפורט למה בחרה ביעד, סוגי בעלי ×”×—×™×™× ×•×”×¦×ž×—×™×™×” במסלול, ×”×לטרנטיבות, ההכנות הדרושות ליעד בישר×ל וכו'. המכתב משקף ×ת רצונה להיות חלק מקהילה, קהילה מדומיינת שנורמה ×חת בה כוללת שיתוף ××—×¨×™× ×‘×ž×™×“×¢. ×”×ž×›×ª×‘×™× ×ž×—×‘×¨×™× ×ת המטייל לקהילה המעין וירטו×לית. צורה נוספת להגדרה;
* "קומיוניט×ס" = התפתחות של רגש ×חווה ×נושי ש×ופייני למצב השולי בטקסי×. שוליות חברתית יכולה להיות מצב ×‘×˜×§×¡×™× â€“ ×‘×˜×§×¡×™× ×תה יכול להיות ב×זור שוליי×, בין X ל-Y. למשל, בטקסי ×בל. ×”×—×™×™× ×©×§×•×‘×¨×™× ×ת המת, נמצ××™× ×‘×ž×¢×‘×¨ בין ×—×™×™× ×¢× ×”× ×¤×˜×¨ ×œ×—×™×™× ×‘×œ×¢×“×™×• (בזמן הטקס ×”× × ×ž×¦××™× ×‘×ž×¦×‘ ביניי×). כך ×’× ×‘×˜×§×¡ ×¡×™×•× ×œ×™×ž×•×“×™× ×¢×¦×ž×• – הסטודנט ×œ× ×‘×¢×œ תו×ר, ×ך ×’× ×œ× ×—×¡×¨ תו×ר. במהלך הטקס ישתנה המצב ×ž×©×•×œ×™×™× ×œ×‘×¢×œ תו×ר. ×ך ×’× ×‘×˜×§×¡×™ בגרות (מילד לגבר), בר-מצווה, נישו×ין, ×’× ×”×ª×¨×ž×™×œ××™× × ×ž×¦××™× ×‘×ž×¦×‘ של שוליות חברתית. התרמיל××™× ×›×‘×¨ ×œ× × ×ž×¦××™× ×‘×ž×¨×›×– החברתי ×©×œ×”× (ישר×ל) ×ך ×’× ×œ× × ×ž×¦××™× ×‘×ž×¨×›×– החברתי של ×”×רץ בה ×”× ×ž×˜×™×™×œ×™×. בתוך תהליך המסע, יש ×§×™×•× ×‘×©×•×œ×™×™× ×©×œ שתי החברות (בישר×ל וב×זור הטיול). המצב ×”×–×” דומה למצב ×”×¦×œ×™×™× ×™× ×”×¢×•×œ×™× ×œ×ž×›×” ×œ×©× â€“ בדרך למרכז הערכי שלה×. המטייל × ×ž×¦× ×‘×ž×¦×‘ של שוליי×, ×›×™ ×”×•× ×œ× ×©×™×™×š לנורמות החברתיות של ×רץ ×”×ž×•×¦× ×•×œ× ×‘× ×•×¨×ž×ª ×רץ היעד, ×”× "בין לבין" מצוי ×‘×“×ž×“×•×ž×™× , נדמה לנו ש×× ×נו ×œ× ×‘×—×•×§ של ישר×ל ×’× ×”×—×•×§ של הודו ×œ× ×ª×§×£ עלינו. ההתמסדות של קבוצות של ×ž×˜×™×™×œ×™× ×ž×ª×¨×—×©×ª בקונטקסט של שוליות, לימינ×ליות. הקומוניט×ס מצביע על המיסוד, ×©×”×•× ×ž×פיין הדומה לצליינות.
2. הכנות למסע- כמו בצליינות, ההכנות למסע רבות. יעקובסון מתייחס להכנות בהרחבה. הכנות למסע קיימות בחברות רבות. חוקרת ×‘×©× ×‘×¨×‘×¨×” מ×ייר×וף חקרה ×ינדי×× ×™× ×ž×©×‘×˜ "ההויכול" ומצ××” שיש ×œ×”× ×“×¨×š מסוימת של התבגרות שבתוכה יש מסע של 50-45 יו×. המסע ×”×•× ×רוך וכרוך בהרבה הכנות. ×’× ×‘×ª×¨×ž×™×œ×ות יש המון הכנות. בחנות יש חשיפה להמון חומר קרי××”. ×× ×©×™× ×ž×ª×¢×“×™× ×”×ž×•×Ÿ תי××•×¨×™× ×©×œ חוויות ×•×ž×©×ª×ª×¤×™× ×‘×—×•×’×™ "עצה טובה" – ×”×ž×ª×§×™×™×ž×™× ×‘×—× ×•×ª ×¤×¢× ×‘×©×‘×•×¢. ×ž×˜×™×™×œ×™× ×¢×ª×™×“×™×™× ×§×•×¨××™× ×¡×¤×¨×™× ×œ×’×‘×™ המקומות ×•×œ×•×ž×“×™× ×©×¤×” – ×™×•×¦×¨×™× ×§×˜×œ×•×’ ×ž×œ× ×©×œ המקומות. יעקובסון ×ž×•×¦× ×›×™ ×ינטנסיביות של הכנות גדלה חודש וחצי לפני נסיעה : ×× ×©×™× ×ž×›×™× ×™× ×•×™×–×•×ª, מט"×—, רישיון בינ"ל, × ×¤×¨×“×™× ×ž×—×‘×¨×™×, מש××™×¨×™× ×¨×©×™×ž×ª שגרירויות וסוכנויות דו×ר, ×§×•× ×™× ×ª×¨×ž×™×œ. יש ×›×œ×œ×™× ×ž×” ×œ×•×§×—×™× ×•×ž×” ×œ× â€“ "תחשוב מה ×תה צריך וקח חצי" – מעט בגדי×, רשימת כתובות, מוצרי ×”×™×’×™×™× ×”, קסטות מוסיקה ישר×לית. יעקובסון רו××” במסע נשי××” של ליבת תרבות ×”×ž×•×¦× ×ל ×רץ היעד. ההכנות מרובות, כך שהמטייל יודע ×ת כל הסכנות הכרוכות בכל ×תר ו×תר. רוב ×”×ž×˜×™×™×œ×™× ×ž×¡×¨×‘×™× ×œ×”×•×“×•×ª ×©×”× ×¢×©×• הכנות מרובות כל כך.
מ×פיין נוסף של ההכנות ×”×•× ×”×¨×¦×•×Ÿ לנסוע לזמן בלתי מוגבל. 68% ×מרו ×©×”× ×œ× ×™×•×“×¢×™× ×ת זמן החזרה. בפועל הסתבר ×©×¨×•×‘× ×™×•×“×¢×™× ×©×”× ×—×•×–×¨×™× ×œ×¢×‘×•×“×”/×œ×™×ž×•×“×™× (שהזמן ×¡×•×›× ×ž×¨×ש). ×–×” ×œ× ×©×§×¨ ×לה ×שליה של נסיעה לזמן הבלתי מוגבל עוזרת לניתוק ולפתיחות כללית כלפי ×¢×¦×ž× ×•×›×œ×¤×™ ×“×‘×¨×™× ×©×”× ×¨×•×¦×™× ×œ×‘×“×•×§ בטיול.
3. ×ורך המסע- משותף לתרמיל××™× ×•×¦×œ×™×™× ×™× ×©×”×ž×¡×¢ ×”×•× ×רוך יחסית, ברוב ×”×ž×§×¨×™× ×’× ×”×¦×œ×™×™× ×™× ×•×”×ª×¨×ž×™×œ××™× ×™×•×¦××™× ×œ×ž×¡×¢ ×œ× ×§×¦×¨. ×צל עודד ×מרו ×ž×™× ×™×ž×•× ×©×œ×•×©×” ×—×•×“×©×™× ×•×‘×¤×•×¢×œ 5 ×—×•×“×©×™× ×•×™×•×ª×¨.
4. סיכון- המסע מסוכן בשני המקרי×, ×’× ×‘×¦×œ×™×™× ×•×ª ותרמיל×ות יש סיכוני×: פגעי טבע, מידי ×ד×, ×¡×™×›×•× ×™× ×¤×™×–×™×™×- ×¡×™×›×•× ×™× ×©×§×•×¨×™× ×ו ש×× ×™ מדמיין ×ות×.
5. מערכת מיתוסי×- מתפתחת מערכת ×דירה של ספרות, ×גדות, פולקלור – כמו בכל תנועת המוני×. מיתוס = עלילות, ×ירועי×, התרחשויות שקושרות עצמן ×œ×¢× ×™×™× ×™× ×—×‘×¨×ª×™×™× ×•×× ×•×©×™×™× ×”×§×©×•×¨×™× ×‘×ž×¡×¢. המטרה – העברת מסר ומשמעות. טרנר ו×שתו חקרו ×ת מערכת ×”×ž×™×ª×•×¡×™× ×©×ž×ª×¤×ª×—×ª בצליינות. ×›×©×‘×•×“×§×™× ×ת העובדות, מסתבר שמספר ×”××™×¨×•×¢×™× ×”×—×¨×™×’×™× (הת×ונות) במסע תרמיל×ות ×”×•× ×“×•×ž×” לחלוטין למספר של ××™×¨×•×¢×™× ×—×¨×™×’×™× ×‘×˜×™×•×œ תיירות רגילה. בעיתונות ×ž×ª×¤×¨×¡×ž×™× ×™×•×ª×¨ ×¡×™×¤×•×¨×™× ×œ×’×‘×™ התרמיל×ות, כחלק מהמיסוד. ×ž×ª×¤×¨×¡×ž×™× ×™×•×ª×¨ ×¡×™×¤×•×¨×™× ×¢×œ הודו ופרו מ×שר על לונדון וכד'. ×’× ×‘×—× ×•×ª יש יותר סיפורי סיכון: שוד ו×לימות, לכלוך וכו'. חלק ×ž×”×ž×“×¨×™×›×™× ×‘×—× ×•×ª ×ž× ×¡×™× ×œ×©×‘×•×¨ ×ת התופעה, וחלק ×ž×“×’×™×©×™× ×“×•×•×§× ×ת ×”×¡×™×¤×•×¨×™× â€“ התייחסות כלשהי לקיו×/××™ ×§×™×•× ×”×¡×™×¤×•×¨×™× ×”×•×¤×›×ª ×ת ×”××“× ×œ×—×œ×§ מהמערכת. המיתוס משרת ×ת התופעה.
6. חיזוק מחויבות חברתית- יש חיזוק של המחויבות החברתית בעקבות המסע. תרמיל××™× ×™×©×¨××œ×™× ×—×•×–×¨×™× ×ž×—×•×™×‘×™× ×™×•×ª×¨ ×œ×¢×¨×›×™× ×”×™×©×¨××œ×™× ("עכשיו ×–×” יעזור לי להעריך ×“×‘×¨×™× ×‘×‘×™×ª, בישר×ל"), כך ×’× ×¦×œ×™×™× ×™× ×—×•×–×¨×™× ×™×•×ª×¨ מחוייבי×.

ניתן ×œ×¡×›× ×•×œ×•×ž×¨, שעל-פי יעקובסון ×§×™×™× ×“×ž×™×•×Ÿ בין תרמיל×ות ישר×לית לצליינות דתית בחברות ×חרות. ×”×¤×¨×ž×˜×¨×™× ×©×”×•×–×›×¨×• ×›×•×œ× ×ž×¦×‘×™×¢×™× ×¢×œ הדמיון, ×ך ×œ× ×¢×œ זהות. לכן יעקובסון מדגיש שתרמיל×ות ×”×™× ×¦×œ×™×™× ×•×ª חילונית. ×”×•× ×ž×•×¡×™×£ שעבור חלק ×ž×”×¦×¢×™×¨×™× ×ž×“×•×‘×¨ בטקס מעבר, סמוך לשחרור ×ž×”×¦×‘× â€“ משלב ×ל שלב. בעבר ×”×™×” מעבר ישיר בין ×¦×‘× ×œ×œ×™×ž×•×“×™× ×•×ž×©×¤×—×”, והתרמיל×ות הפכה שלב ×‘×™× ×™×™× ×ž×¨×›×–×™. עבור חלק ×ž×”×¦×¢×™×¨×™× â€“ ×§×™×‘×•×¦× ×™×§×™× ×œ×ž×©×œ, ×”×™×” מדובר ב×תגר שמוביל ליוקרה חברתית. ×צל חלק ×חר, המסע משמש לבדיקת החשיבות של ×”×”×™×‘×˜×™× ×ž×—×™×™ ×”×™×•×ž×™×•× (ניקיון, רכב, זמן, כסף – כמה ×”× ×‘×מת ×—×©×•×‘×™× ×‘×¢×‘×•×¨× ×•). רוב ×”×× ×©×™× ×ª×•×¤×¡×™× ×ת החברה הישר×לית כתובענית ×•×¨×•×¦×™× ×œ×”×ª× ×ª×§ במרבית זמן המסע, ×ך ×œ× ×œ×¢×–×•×‘ לחלוטין ×ת מעגל ×”×—×™×™× ×‘×™×©×¨×ל.
מדוע תופעת התרמיל×ות נפוצה כל כך בישר×ל? ×”×× ×™×© קשר ל×ופי ל×ומי, ×ישיות ל×ומית – ×ישיות של תרמיל××™×? ×”×× ×—×•×•×™×•×ª התרמיל×ות מעצבת ×ת ×”×ישיות? למה חשוב להדגיש שהיית ×‘×ž×§×•× ×©×¢×•×“ ××£ ×חד ×œ× ×”×™×” בו? מדוע קיימת הילה סביב התופעה? מדוע התופעה מתרכזת ×‘×“×¨×•× ×ž×–×¨×— ×סיה ×•×“×¨×•× ×מריקה – מי קובע ×ת ×”×ופנות הללו?
המצב כיו×? ×”×× ×נו ×ž×“×‘×¨×™× ×¢×œ ×ותו סוג של מסע עבור ×נשי×? תמיר לי×ון, שטוען שתופעת התרמיל×ות נשברת.
* יש קבוצה שעדיין מטיילת ×›×™ ×”× × ×§×¨××™× "×יסת×"×™×™×", ×”×•×œ×›×™× ×¢× ×ª×™×§ של ISTA ×בל יש שני קבוצות ×חרות ×©×œ× ×‘×¨×•×¨ ×× ×פשר ×œ×§×¨×•× ×œ×”× ×ª×¨×ž×™×œ××™× : * ר×שונה "להקתיי×" , ×× ×©×™× ×©× ×•×¡×¢×™× ×•×‘××™× ×‘×§×˜×¢ החברתי, ×¢×•×‘×¨×™× ×ž×ž×§×•× ×œ×ž×§×•× ×›×§×‘×•×¦×•×ª, ×¢×•×©×™× ×•×™×¤×סנה ×•×¢×•×‘×¨×™× ×ž×ž×§×•× ×œ×ž×§×•×, ב××™× ×™×•×ª×¨ ממניע חברתי. * קבוצה שלישית ×”×™× "קרחניסטי×" ×× ×©×™× ×©×‘××™× ×‘×©×‘×™×œ הסמי×, ×”×™×•× 1/3 מ×× ×©×™× × ×•×¡×¢×™× ×œ×—×œ×•×˜×™×Ÿ בשביל עניין הסמי×. ×ž×’×™×¢×™× ×•×“×•×¤×§×™× ×ת הר×ש במשך 4 חודשי×. יש להבין ×©×œ× ×ž×“×•×‘×¨ ×‘×ž×©×ª×ž×©×™× ×§×œ×™×,מי שנוסע בעניי ×”×¡×ž×™× ×”× ×¡×ž×™× ×›×‘×“×™× , ×ž×ª×•×›× 2000 ×יש × ×¤×’×¢×™× ×•900 ×œ× ×™×•×¦××™× ×ž×–×” ×•× ×¤×’×¢×™× ×§×©×”. * קבוצה רביעית ×‘×¢×•×œ× "פל×שבייקרס" תרמיל××™× ×©×ž×¡×ª×•×‘×‘×™× ×× ×’×דג'×˜×™× ×›×’×•×Ÿ: מחשבון, מצלמה דיגיט×לית ויומן. ×”× ×¦×¨×™×›×™× 5 ×©×§×¢×™× ×›×“×™ להטעין ×ת ×”×’×דג'טי×.
×”×¡×œ× ×’×™× ×”×ž×ª×¤×ª×—×™×: בחורות שרוצות קטע פונות ×œ×—×“×©×™× ×›×™×•×•×Ÿ ש×חרי זמן רב ×”× ×ž×©×ª×’×¢×™× ×ž×”×¡×ž×™× ×•×œ× ×¨×•×¦×™× ×¡×§×¡. ×‘×•× ×¢×œ×™×™×š – מי מתחיל בעישון. לתפקד- מי שמחלק ×¡×ž×™× ×™×©×™×‘×”- ישיבת סמי×, מגו××” לגהה, מטכ"×œ×™×¡×˜×™× â€“ מטכ"ל ב×רץ ובטיול ×”× ×“×•×—×¤×™× ×ת כול×, ליעד הב×. ×›×שר מתפתחת מערכת שלמה של מיתוסי×.

חברה מורכבת מול חברה פשוטה
×× ×ª×¨×•×¤×•×œ×•×’×™× ×‘×¢×‘×¨ חקרו חברות שקר×ו ×œ×”× "פרימיטיביות" ל×חר מכן × ×§×¨× "פשוטות". חברה פרימיטיבית ב×נתרופולוגיה ×”×™× ×—×‘×¨×” ×œ×œ× ×›×ª×‘. יותר מ×וחר התפתחה הבחנה בין חברות פשטות לחברות מורכבות ×›×™ המונח פרימיטיבי קיבל ערך שלילי ועברו למושג חברה "פשוטה".
חוקר ×‘×©× Service מגדיר ×ת ×”×בחנה בין חברה פשוטה ומורכבת כך: ×”×בחנה נעשית ×¢"×™ הרמה/הדרגה של גיבוש חברתי תרבותי. Socio Cultural Integration – נמדד ב×מצעות מספר ×”×›×œ×™× ×•×”×˜×›× ×™×§×•×ª ליצירת ×”×ינטגרציה החברתית תרבותית. ככל שיש יותר ×›×œ×™× ×œ×™×¦×™×¨×ª גיבוש חברתי-תרבותי, כך החברה תחשב יותר מורכבת. בחברות פשוטות יש כלי ×חד, ובחברות מורכבות מספר כלי×. ×”×›×œ×™× ×”×§×©×•×¨×™× ×‘×©×œ×•×©×” עקרונות: 1. עקרון הש×רות. 2. עקרון החוזה. 3. עקרון הריבוד.

1. עקרון הש×רות: בחברות פשוטות הכלי היחיד ל×ינטגרציה חברתית ×”×•× "עקרון הש×רות" = קרבה, קבוצת הקרובי×. מדובר ×‘×§×¨×•×‘×™× ×ž×§×¨×‘×ª ×“× (consanguine) ×ו קרבת נישו×ין (Affinial). למשל בחברת ×”×ינו×יט (×”×סקימו××™×) יש רק רמת הת×רגנות עפ"×™ ש×רות. קרבה מתגבשת ×¢"×™ ×יסור גילוי עריות – ×”×•× ×וסר על הבן להתחתן ×¢× ×מו ומחייב ×ת הבת ×œ×”×™× ×©× ×œ×חר מחוץ למשפחה הגרעינית, ו××– נוצר מפגש ×¢× ××—×¨×™× ×‘×˜×§×¡ נישו×ין. ×”×יסור, כחלק מעקרון הש×רות, יוצר גיבוש חברתי-תרבותי. הקבוצה ×”×ינו×יטית נקר×ת Band – 30-20 ×× ×©×™× ×©×ž×—×•×‘×¨×™× ×™×—×“ בעקרון הש×רות.
עיקרון הש×רות ×וניברס×לי – ×§×™×™× ×‘×›×œ החברות בעול×. לעומת ×–×ת, שני העקרונות ×”××—×¨×™× ×ª×ž×™×“ ×ž×ª×•×•×¡×¤×™× ×•×œ× ×§×™×™×ž×™× ×‘×›×œ החברות.
2. עיקרון החוזה: ×”×¡×›× ×—×‘×¨×ª×™, כתוב ×ו בעל-פה, ל×רגון החברה. ×œ× ×ž×“×•×‘×¨ בעיקרון ×וניברס×לי. ניתן להסתכל עליו ×’× ×›×”×¡×›×ž×” חברתית, הת×גדויות והתחברויות (Associations). עקרון ×–×” ×œ× ×§×™×™× ×‘×—×‘×¨×•×ª פשוטות. ×™×©× × ×”×¡×›×ž×™× ×©×•× ×™×: פורמ××œ×™×™× ×•×‘×œ×ª×™ פורמ×ליי×. בחברה הישר×לית ×ž×¡×ª×ž×›×™× ×¢×œ ש×רות, ×ך ×’× ×¢×œ הסכמה פורמ×לית (כמו שירות בצב×, השתייכות ל×רגון המורי×) והסכמה ל×-פורמ×לית (כמו שותפות ב×סוצי×ציה יחד ×¢× ×”×—×‘×¨'×” מהתיכון – × ×¤×’×©×™× ×ž×“×™ פע×. השותפות נעשית ב×ופן ×œ× ×¤×•×¨×ž×לי ויש בה ×›×œ×œ×™× ×©×œ ×§×©×¨×™× ×‘×™× ×ישיי×). הסכמה ×œ× ×¤×•×¨×ž×לית ×”×™× ×ž×¢×™×Ÿ חוזה.
יש עוד ×¡×•×’×™× ×©×œ התחברויות והת×גדויות: ×סוצי×ציות פורמ×ליות ×•×œ× ×¤×•×¨×ž×ליות (הת×גדויות) – קופת-חולי×, למשל, ×”×™× ×”×ª×גדות פורמ×לית. תנועות נוער הן הת×גדות ×œ× ×¤×•×¨×ž×לית. וועד ×¢×•×‘×“×™× ×”×•× ×”×ª×גדות פורמ×לית ברוב המקרי×, ×ך יש מקומות שהקשר ×ינו פורמ×לי. דוגמ×ות נוספות: ויצ"ו, ההסתדרות (פורמ×לי = ×ª×©×œ×•× ×ו חתימה על טופס הסכמה ממוסדת). ×”×¡×›×ž×™× ×לו ×”×•×¤×›×™× ×ת החברה ליותר מורכבת.
3. עקרון הריבוד/ ××™ שיווין- עיקרון הריבוד – ×¡×•×’×™× ×©×•× ×™× ×©×œ ריבוד, ×ישי וקבוצתי.
×. ריבוד ×ישי- היחיד ×”×•× ×ž×¢×œ ×”×חרי×. לדוגמה, הצ'×™×£ – ×”×•× ×ž×¢×œ ש×ר בני השבט. ריבוד ×”×•× ××™ שוויון בין ×¤×¨×˜×™× ×ו קבוצות בחברה. 3 ×§×¨×™×˜×¨×™×•× ×™× ×œ×¤×™×• ××“× ×ž×¢×œ השני: השכלה (תלמיד ×—×›×), עושר וייחוס. ייחוס פירושו כמה דורות היו בעלי השכלה ×ו עושר ×ו שניה×. ××“× ×§×™×‘×œ מעמד ×× ×”×•× ×¦××¦× ×œ×©×•×©×œ×ª רבני×, משפחת ×’×‘×™×¨×™× ×ו ×©× ×™×”× ×™×—×“.
ב. ריבוד קבוצתי – ××™ שיוויון ×”×•× ×—×‘×¨×ª×™. למשל הקסטות בהודו – ××“× × ×•×œ×“ ומת ב×ותה קסטה. קב' שלמה ×”×™× ×ž×ª×—×ª ×ו מעל המדרג החברתי. יש הסכמה חברתית על עניין ×–×”, שינוי קסטה ×פשרי רק בגלגול נשמות. ×’× ×‘×‘×¨×™×˜× ×™×” יש מעמדות – עליון ותחתון. על-פי החוק בבריטניה יש העברת קרקעות בירושה. ×”×ריסטוקרטיה העבירה ×‘×ª×™× ×•×§×¨×§×¢×•×ª בירושה, ו×× ×©×™× ×”×ª×—×ª× ×• בתוך המעמד כדי לשמור על הירושה – לכן ×ין כמעט ערבוב בין המעמדות. המעמד התחתון מקבל ×ת ההעברה בירושה ×œ×œ× ×”×ª× ×’×“×•×ª, כסדר חברתי. בישר×ל ישנן קבוצות – ×›×•×”× ×™× ×•×œ×•×•×™×™× ×ž×•×œ ישר×ל, ××©×›× ×–×™× ×•×¡×¤×¨×“×™×, בתוך החצרות חסידיות (×ין מעמד שונה בין החסידויות). חברות שיש ×‘×”× ×¢×‘×“×™× ×™×© בהן ריבוד קבוצתי, ריבוד ×’×•×¨× ×œ×’×™×‘×•×© חברתי – ×”×•× ×ž×—×œ×§ ×ת החברה לרמות, שתלויות זו בזו, ולכן ×§×™×™× ×’×™×‘×•×© . בהודו יש ×§×סטות של מורי×, ×—×™×™×œ×™× ××– ×”×—×™×™×œ×™× ×¦×¨×™×›×™× ×ת המורי×, ×›×™ ×”× ×™×•×¦××™× ×œ×ž×œ×—×ž×” ×•×”×ž×•×¨×™× ×ž×œ×ž×“×™× ×ת ×”×™×œ×“×™× ×©×œ×”×, יש תלות הדדית בינה×. ×§×סטות ומעמדות נוצרת תלות הדדית, כך נוצר גיבוש ויש יותר הדדיות ×›×™ ×חד עושה למען המעמד השני.
ככל שיש יותר כלי×, ש××¨×™× + ריבוד + חוזה כך החברה יותר ויותר מורכבת.

שני ×”×™×‘×˜×™× × ×•×¡×¤×™× ×©×ž×”×•×•×™× ×“×•×’×ž×” להבדל בין חברה פשוטה למורכבת:
×. בחברה מורכבת יש בדרך כלל יותר קבוצות ×תניות, קב' מוצ×, קב' תרבות. ×ין הומוגניות ×תנית בדרך כלל, מבחינת קבוצת המוצ×. זהו סוג של כלי לחקר חברתי, "כלי פוליטי" – מבנה הכוח של החברה. (×רגון על בסיס ×תני). בניגוד ל×ינו×יט שמ××•×¨×’× ×™× ×‘×§×‘×•×¦×•×ª של משפחות בקרבה משפחתית (Band), ו×ין ×©×•× ×רגון פוליטי חברתי נוסף. בחברה מורכבת יש ×ž×‘× ×™× ×¤×•×œ×™×˜×™×™× ×¨×—×‘×™× ×™×•×ª×¨, כמו קבוצות ×תניות – ×ž×•×¦× (ישר×ל, ×רה"ב).
ב. ×”×“×¨×›×™× ×œ×¤×™×ª×¨×•×Ÿ סכסוכי×/ בתי משפט ומערכת החוק. בחברה המורכבת יש ×“×¨×›×™× ×œ×—×‘×¨ קבוצות ×תניות שונות (יוצ××™ רוסיה ו×תיופיה). החיבור של הקבוצות נעשה ב×מצעות מערכת החינוך, התרבות, התקשורת, הצב×, המערכת הפוליטית, המשטרה (חוק משותף ושוויוני לכול×). בחברה הפשוטה, ×ין ×›×œ×™× ×—×‘×¨×ª×™×™× â€“ ×ין מערכת חינוך ממוסדת, ×ין פוליטיקה, ×¦×‘× ×ו משטרה. הבחנה בין חוק פרטי לחוק ציבורי:
חוק ציבורי – השיטה לפיה מגוון ×œ× ×§×˜×Ÿ של עבירות מוגדרות כעבירות נגד החברה (החוק הפלילי להבדיל מחוק ×זרחי). רצח, ×’× ×›×שר ×”×•× ×¤×•×’×¢ ב××“× ×¤×¨×˜×™, נחשב כעבירה נגד החברה, ולכן החברה מתערבת ומעמידה ×ת הרוצח למשפט. בחוק ציבורי למנהיגות יש כוח להתערב (משטרה, בתי משפט) ניתן לפנות ×’× ×œ×¦'×™×£. ×צל ×”×ינו×יט ×ין כוח ל××£ ×חד לכפות החלטות. בר×ש כל Band עומד הדמן (Headman) – מנהיג ×œ× ×¤×•×¨×ž×לי (×œ× × ×‘×—×¨ ×•×œ× ×™×¨×© ×ת התפקיד). ההדמן ×”×•× ×¨×שון בין שווי×, משהו ב×ישיותו (כריזמה) הופך ×ותו למנהיג (צייד מצליח, יכולת דיבור). לרשותו עומד רק כוח השכנוע. ××“× ×©× ×¢×©×” לו עוול, חייב לפעול כנגד עושה העוול. הכוח היחיד ברשותו ×”×•× ×©×›× ×•×¢. ××– פיתח הובל ×ת ×”×בחנה בין חוק פרטי וציבורי.
חוק פרטי – זוהי השיטה על פיה ההתנהגות ×ו התנהגויות מסוימות המוגדרות כפגיעה ביחיד מחייבות פעולה כלפי הפוגע. בדר"×› כנקמה. מת××™× ×œ×—×‘×¨×” פשוטה. לעומת ×–×ת, בחברה מורכבת, ×¤×•× ×™× ×œ×¨×©×•×™×•×ª החוק – חוק ציבורי.
למשל, בחרבת ×”×ינו×יט, ×× × ×¢×©×” לי רע ×›×™ מצ×תי ש×שתי התגרשה ממני והתחתנה ×¢× ×ž×™×©×”×• ×חר. יש המון ×¡×›×¡×•×›×™× ×¡×‘×™×‘ נשי×, ×× ×™ ×œ× ×™×›×•×œ לה××©×™× ×ת ×שתי, ולכן ×× ×™ מ××©×™× ×ת הבחור, ×”×•× ×¤×™×ª×” ×ותה, ×”×•× ×œ×§×— ×ותה וגנב ×ת ×שתי. יש מס' ×פשרויות לפתרון הסכסוך:
1. ××“× ×™×”×¨×•×’ ×ת שכנו, וזה ×™×”×™×” על-פי חוק בתוך ×ותה חברה. חוקר בחברה ×”×ינו×יט טען ש×ין גבר בחברה ×”×ינו×יטית ×©×œ× ×”×¨×’ לפחות ×¤×¢× ×‘×—×™×™×•. החוק ×”×•× ×”×¡×“×¨ חברתי, נורמטיבי, מקובל – ×–×” ×œ× ×נרכיה. ×ך הסכנה שבחברות מסוימות, תתחיל בעקבות כך "נקמת ד×" – כמו בחברה הבדו×ית. ××“× ×¨×•×¦×—, ובן משפחת הנרצח רוצח ×ותו וחוזר חלילה. ×צל ×”×ינו×יט.
2. יש ×פשרות להזמין לה×בקות ומי שניצח בה×בקות הפיזית, ×–×›×”/ניצח "משפטית" – החוק מ×שר הזמנה להי×בקות ותוצ×ותיה. ×”×”×™×בקות טומנת בחובה בעיות עבור הנפגע – יכול להיות שה××“× ×©×”×•× ×¨×•×¦×” להי×בק עמו גדול וחזק ממנו ו××– פתרון ×–×” ×œ× ×¨×œ×•×•× ×˜×™.
3. ×פשרות נוספת ×”×™× ×œ×”×–×ž×™×Ÿ לדו-קרב מילולי. השמועה מתפשטת, ותוך יומיי×-שלושה ×ž×ª×›× ×¡×™× ×¢×©×¨×•×ª ×× ×©×™× ×ž×”×¡×‘×™×‘×”. ×‘×™×•× ×ž×¡×•×™× × ×§×‘×¢ מפגש. ××“× ×חד מתופף כדי להגביר מתח, ו××– הנפגע מעליב ×ת השני לחתיכות בשפה ×”×ינוקטיטוט (שפת ×”×ינו×יט). לתת מילולית מכה מתחת לחגורה, בדרך כלל לגבי תי××•×¨×™× ×¤×™×–×™×™×/התנהגותיי×. ו××– השני עונה וכיוצ"ב. המנצח – ×›×שר ×חד נתקע ו×ין לו מה להגיד ×ו על-פי החלטת הקהל. הקהל מביע סימפטיה ×ו ×נטיפתיה וצד ×חד מוותר. שיטה "משפטית" בחברה הפשוטה: עלבונות וקללות הדדיי×. ×§×™×™× ×’× ×‘×—×‘×¨×•×ª נוספות – בחברה השחורה ב×רה"ב ×§×™×™×ž×™× ×ª×¨×™×™×¡×¨×™× (דזנס Douzens), בעיקר ×צל ×¦×¢×™×¨×™× ×©×—×•×¨×™×. ×’× ×‘×—×‘×¨×” היהודית במזרח ×ירופה, ×ך בניגוד ל×ינו×יט ××£ ×¤×¢× ×œ× ××•×ž×¨×™× ×œ××“× ×ת ×”×מת ×¢× ×”×•× ×’×™×‘×Ÿ, נמוך וכו'. ניתן לומר הכל חוץ מ×שר ×ת ×”×מת. ×פשר לקלל שתהיה עשיר כקורח" .. "שיהיה לך מחלת עור" .. לקלל שיהיה לך X ×•×œ× ×ומר לו ×©×”×•× ×ž×©×”×• .
יש משחק ×תיופי ×©× ×§×¨× "×נקסלנטה במנטיה", במשחק ×–×” ×ž×¢×œ×™×‘×™× ×חד ×ת השני בחרוזי×. השיפוט ×¢"×™ הקהל ×ו ש×× ×©×™× ×¤×•×¨×©×™× ×•× ×›× ×¢×™×, התשו×ות מגדירות ×ת תוצ×ות הדו-קרב. זו שיטה משפטית, מי שהפסיד צריך לעזוב ×ת ×”- band ולהצטרף ל- band ×חר .
עולה ש×לה ×תנולוגית- ×יך ×פשר להסביר ×ת ההבדל בהתייחסות בין החברה היהודית (×סור להעליב) לחברה של ×”×ינו×יט (מותר להעליב)? ככל הנר××”, ביהדות, ניתן לשער, שיש ייחוס של יותר כוח למילה. ×”×ž×™×œ×™× ×§×“×•×©×•×ª יותר (××•×ž×¨×™× ×‘×¢×–×¨×ª ×”×©× ×•×œ× ×ת ×”×©× ×”×ž×¤×•×¨×©). יש קדושה במילי×, ובגללה ×œ× ×ž×‘×˜××™× ×§×œ×œ×•×ª – ×œ×ž×™×œ×™× ×™×© כוח במצי×ות, כוח ×¢×¦×•× ×œ×מירה.

×œ×¡×™×•× ×—×‘×¨×” פשוטה מול מורכבת, בחברה פשוטה יש ×›×œ×œ×™× ×•×œ×ו ×“×•×•×§× ×נרכיה, יש ×—×•×§×™× ×ך פחות ××œ×ž× ×˜×™× ×ž×’×‘×©×™×, החברה פשוטה מכתיבה ×ת דרך הפעולה.
חשוב להדגיש ש×ין פה שיפוט ערכי למה טוב יותר. ×× × ×¨×¦×” לשפוט ×¢"פ כמות הפשע יש יותר פשיעה בחברה מורכבת מחברות פשוטות. ×œ× ×‘×”×›×¨×— ש×יכות ×—×™×™× ×˜×•×‘×” יותר בחברה מורכבת, יש לנו בחברה מורכבת יותר ×›×œ×™× ×œ×’×™×‘×•×© חברתי ומערכות לפתרון סכסוכי×.

מהי תרבות:
ניתן לומר שיש המון הגדרות של תרבות, נבחרה הגדרה ×חת של הובל ×שר הגדיר תרבות בצורה מסויימת. נבין מהי תרבות בדר"×› שבה חוקרי תרבות ×ž×™×™×¦×’×™× ×•×—×•×©×‘×™×. ההגדרה לתרבות ×”×™×:
"The Integrated Sum Total of Learned Behavior Traits, Characteristic of the Member of Society" (Hobel).
1. Sum total- סה"×›. תרבות ×”×™× ×¡×š הכל. כלל ×”×‘×™×˜×•×™×™× ×©×œ החברה. הובל הדגיש שמדובר בסה"×›, ×›×™ ×”×•× ×¨×¦×” להבחין בין השימוש במילה תרבות בשפה היומיומית בציבור לבין השימוש במדעי החברה בכלל ובחקר התרבות בפרט. ×‘×™×•×ž×™×•× "תרבותי" מתקשר ל×רגון ××™×¨×•×¢×™× (קונצרטי×, הצגות, מופעי×). התרבות נחשבת גבוהה ועיל×ית, וקשורה ×‘×¢×•×œ× ×”×ž×•×–×™×§×” והספרות. נגריה, למשל, ×œ× × ×—×©×‘×ª "×ž×§×•× ×ª×¨×‘×•×ª×™". הובל ניסה למנוע התייחסות לתרבות ×›×ל דבר גבוה ועליון, נשגב, מוצלח, חינוכי, עדיף. השימוש הרווח ×”×•× ×©×™×¤×•×˜×™ – תלוי בעיני המתבונן (נגריה ×œ× ×ª×¨×‘×•×ª×™×ª, קונצרט תרבותי). הכלל המרכזי ב×נתרופולוגיה ×”×•× ×©× ×ž× ×¢×™× ×ž×©×™×¤×•×˜ ערכי. לכן חשוב להובל להתחיל ×ת ההגדרה מסך הכל – תרבות ×”×™× ×’× ×¡× ×“×œ×¨×™×™×”, בית בושת, קונצרט, ××ž×¦×¢×™× ×˜×›× ×•×œ×•×’×™×™× ×•×›×•'.
2. Of learned behavior traits - כלומר, התנהגות נלמדת, כל מה שקשור בלמידה. תרבות ×”×™× ×¡×š הכל של התנהגות נלמדת. כולנו ×™×•×“×¢×™× ×©×œ×•×ž×“×™× ×”×¨×‘×” דברי×, למשל שפה ×–×” חלק מתרבות. רובנו ×œ× ×§×•×œ×˜×™× ×›×ž×” התרבות נכנסת לתוך ×”×—×™×™× ×©×œ× ×•. ×›×שר ×ž×‘×™×˜×™× ×ž×•×œ המר××” בבוקר? מה ביולוגי ×•×œ× × ×œ×ž×“? צבע ×¢×™× ×™×™× ×”×•× ×œ× ×ª×¨×‘×•×ª×™, צבע עור, שיער, גובה, מבנה גוף. מה כן תרבותי? התספורת ותסרוקת, ×יך ×ž×ª×œ×‘×©×™× (התנהגות נלמדת) מדובר בתרבות חומרית. מבנה גוף- ×”×•× ×’× ×¤×•× ×§×¦×™×” של תרבות במובן של פיתוח גוף. הפוטנצי×ל של הגובה ומבנה הגוף ×”×•× ×œ× ×ª×¨×‘×•×ª×™. ×בל ההגשמה שלו ×”×™× ×›×Ÿ תרבותית. (×× × × ×¡×” ×œ× ×œ×”×כיל ילד, יתכן שהגובה קשור ×יכשהו ל×כילה). בועז החליט לבדוק ×ת הקשר בין גובה לתזונה, ×”×•× ×œ×§×— 2 ×וכלוסייות, ×™×”×•×“×™× ×ž×ž×–×¨×— ×ירופה שהיגרו ל×רה"ב, ניו-יורק ו××™×˜×œ×§×™× ×ž×“×¨×•× ×יטליה ×•×”×•× ×‘×—×¨ משפחות מסוימות, מיוחדות. ×™×”×•×“×™× ×•××™×˜×œ×§×™× ×‘×¢×œ×™ 4 ×™×œ×“×™× ×œ×¤×—×•×ª ×›×שר 2 ×ž×ª×•×›× ×”×ª×‘×’×¨×• ב×יטליה ×ו במזרח ×ירופה (ב×ירופה), ו- 2 לפחות ב×ו בתור ×™×œ×“×™× ×§×˜× ×™×, ×ו נולדו ב×רה"ב. בועז בדק ×ת כל ×”×ž×©×ª× ×™× ×©×©×•× ×™× ×‘×”×, ×חד ×”×ž×©×ª× ×™× ×”×™×” הפרש בגובה ב×ופן פנומנ×לי, בתוך ×ותו ממוצע הפרש של 20 ס"מ. הפוטנצי×ל הגנטי ×”×™×” ×ותו דבר, ×בל ×›×שר ×”× ×”×’×™×¢×• לניו-יורק ×”××—×™× ×©×”×’×™×¢×• לפני גיל התבגרות ×ו נולדו בניו יורק היו ×’×‘×•×”×™× ×‘- 20 ס"מ פלוס מ××—×™×”×. ההשערה (פרשנות) ×”×™× ×©×”×ª×–×•× ×” ×©×œ×”× ×”×©×ª× ×ª×” ולכן ×”× ×ž×™×¦×• יותר מהפוטנצי×ל הגנטי שלה×. סטודנט ×‘×©× ×©×¤×™×¨×• עשה ×ת ×ותו ניסוי בהוו××™, ×¢× ×ž×©×¤×—×•×ª יפניות, ×ותו ניסוי בדיוק וגילה ×ת ×ותו דבר, משפחות שעברו מיפן ל×רה"ב, השווה ×ž×ª×‘×’×¨×™× ×•×”×’×™×¢ ל×ותה מסקנה. מסקנה- ×’× ×œ×ž×‘× ×” גוף, וגובה מדובר בפן תרבותי, הפוטנצי×ל גנטי ×ך מימושו ×”×•× ×ª×¨×‘×•×ª×™. תזונה, גובה ×–×” התנהגות נלמדת ומכך ×–×” תרבות. ×’× ×”×ž×©×§×œ, ×”×ופן בו נתייחס ×ליו תלוי בתרבות שלי. בתרבות ×חרת יתכן, שהורדת משקל ×ו העל×ת משקל ×–×” נתפס ב×ורח שונה, שמן ×–×” יפה.
מוביל לש×לה ×ž×”× ×™×—×¡×™ הגומלין בין סביבה (תרבותי) לתורשה (ביולוגיה)? ×”×× ×§×ž×˜×™× ×–×” לתורשתי כמו ××ž× ×ו תרבותי ? מדובר ב×ינטר×קציה. ×”×× ×ª×¨×‘×•×ª שיזוף מבטיחה יותר קמטי×? ש×לות נוספות ×”× ×œ×’×‘×™ ×”×ינטליגנציה- כמה ×–×” תורשתי וכמה ×–×” סביבה? ×‘×•×“×§×™× ×–×ת ×¢"×™ ×ž×—×§×¨×™× ×¢× ×ª×ומי×.
שתי דוגמ×ות נוספות למה שנר××” ביולוגי, ×ך ×”×•× ×ª×¨×‘×•×ª×™:
1. ×וכל- ×× ×× ×™ מסתובבת ×‘×¤×™×œ×™×¤×™× ×™× ×•×× ×™ רעבה כיוון שגנבו לי ×ת ×”×וכל, לפתע ×× ×™ רו××” ×טליז שמרחוק נר××” מגרה, ×ך מקרוב ×–×” כלב- ×–×” ×œ× ×™×¢×•×¨×¨ ×ת בלוטת הרוק. כלומר, הרעב ×”×•× ×œ× ×¨×§ ביולוגי, ××œ× ×ž×וד תרבותי- ×× ×™ ×œ× ×וכל משהו ש×× ×™ יודעת שמבחינת תרבותי ×”×•× ×œ× ×œ×כילה. ×נתרופולוג ×™×¦× ×œ×¢×‘×•×“×ª שדה ×צל ×”×ינו××™×˜×™× ×•×מר ×©×”×•× ×וכל ×ת הכל, ×ך ×œ× ×‘×”×›×¨×— ×הב ×ת ×–×”. ×™×•× ×חד ניגש ×ליו נער ממשפחה ש××¦×œ× ×—×™ ולפי החיוך הבין שיש לו משהו מיוחד ביד. ×”×•× ×”×¡×ª×›×œ ור××” שזה ביצה של ציפור, למרות ש×כל כבר ביצה של ציפור ×”×•× ×”×¡×ª×›×œ יותר לעומק ×”×•× ×¨××” עובר של ציפור ×œ× ×‘×©×œ- ×”×•× ×”×‘×™×Ÿ ש×× ×”×•× ×™×כל ×ת ×–×” ×”×•× ×™×§×™×- לבסוף, הבין ×©×”×•× ×œ× ×וכל הכל, יצר התרבות שלו. ×× ×”×™×” ×ינו×יטי ×”×™×” מבין שזה מעדן. מסקנה: ×נו ×™×¦×•×¨×™× ×ª×¨×‘×•×ª×™×™× ×’× ×‘×”×™×‘×˜ ×”×וכל.
2. מין ומיניות- נר××” לנו ×©×”×•× ×‘×™×•×œ×•×’×™ לחלוטין, ×ך מושפע מהתרבות. ×נו ×ž×›×™×¨×™× ×©×™×© לנו ×”×•×¨×ž×•× ×™× ×©×ž×ª×—×™×œ×™× ×œ×¢×‘×•×“ בגיל ×ž×¡×•×™× ×•×”×ž×™× ×™×•×ª יוצ×ת החוצה. ×”×× ×™×© התערבות תרבותית? דת- הנצרות מגבילה תנוחות מיניות. הפתיחות למיניות ×”×™× ×©×•× ×” בין חברות, בין דתות, המודעות בחברות שונות וכו'. "הפסיכולוגיה המשווה" ×”×•× ×ª×—×•× ×©×—×•×§×¨ משווה בין בעלי ×—×™×™× ×•×נשי×. בהיבט של מיניות, הפסיכולוגיה המשווה גילתה ×©×’× ×“×‘×¨×™× ×‘×™×•×œ×•×’×™×™× ×œ×—×œ×•×˜×™×Ÿ ×ž×•×©×¤×¢×™× ×ª×¨×‘×•×ª×™×ª .כיווני המחקר:
×. שינוי הורמונ×לי- ×נו ×™×•×“×¢×™× ×©×”×”×•×¨×ž×•× ×™× ×§×•×‘×¢×™× ×ת ההתנהגות המינית, ×ך מה קורה ×× ×ž×¡×¨×¡×™× ×ת ×”×—×™×”, ×ו ×ת ×”×ד×? ×ž×©×•×•×™× ×‘×™×Ÿ חיות לבני ××“× ×•×’×™×œ×• יחס מדויק בין רמת המורכבות של ×”×—×™×”, לבין ×”××“× ×–×” ביולוגי ×ו למידתי. כלומר, ×× ×× ×™ לוקח ומסרס עכבר ומ×בד ×ת העניין במין, וכך לגבי עכברה. ככל ש×× ×™ עולה ×‘×¡×•×œ× ×”×ž×•×¨×›×‘×•×ª של ×”×—×™×”, ההשפעה על ההתנהגות הופכת להיות מורכבת יותר. לדוגמ×: ×× ×× ×™ מסרס כלב, ×–×” מונע תוקפנות ×ך ×œ× ×ž×¤×¡×™×§ ×ת החיזור. ×× ×× ×™ מסרסת בני ××“× ×ו קופי ×ד×- התמונה נהיית יותר מגוונת. כלומר, ×–×” תלוי בגיל הסירוס: ×× ×× ×™ ×סרס מוקד×, ×”× ×™×בדו יותר ×ת העניין במין. ×× ×× ×™ מסרסת מ×וחר, נוצרת התנהגות מעורבת תלוית תרבות. ב. פגיעות מוחיות- מחקר ×©×”×•× ×”×¤×•×š מהעניין. ×§×•×“× ×›×©×”×¤×¡×§× ×• ×”×•×¨×ž×•× ×™× ×¤×’×¢× ×• בביולוגי. במקרה ×–×” ניתן לפגוע בלמידה. למשל, לקחתי עכבר ופגעתי בלמידה, מה קורה בהתנהגות המינית? ככל ש×× ×™ עולה במורכבות של ×”×—×™×”, התגובה ×”×™× ×©×•× ×”. כש×× ×™ פוגעת ב×זור הלמידה של העכבר, ×œ× ×ž×©×ª× ×” ×›×œ×•× ×‘×זור המיניות שלו. ×›×שר ×× ×™ מגיעה לכלב ×ו חתול ופוגעת ב×זור הלמידה, חלק נפגע וחלק ל×. ×›×שר ×ž×’×™×¢×™× ×œ××“× ×•× ×¤×’×¢ ×œ×”× ×זור הלמידה, ×ž×§×‘×œ×™× ×”×ª× ×”×’×•×ª מגוונת- ×ו שגובר החשק המיני (×œ×¤×¢×ž×™× ×ž××‘×“×™× ×ž×¢×¦×•×¨×™× ×ž×™× ×™×™×), ×ו שמ××‘×“×™× ×ת היצר המיני לחלוטין.
לסיכו×: ביולוגיה מרכזית ביותר בחיות נמוכות, ומשנית בגבוהות. למידה משנית בנמוכות, ומרכזית בחיות המורכבות. למידה יותר משחקת תפקיד ×צל בני ×ד×.
כדי ש×× ×ª×¨×•×¤×•×œ×•×’×™× ×™×—×§×¨×• ×ת העניין ×”×–×”, ×יך ×”× ×™×¢×©×• ×ת ×–×”? מה נצפה למצו×? נצפה לר×ות ×›×™ השונות בין תרבויות תהיה עצומה. ×–×” בדיוק מה שמצ×ו. המשותף בהתנהגויות המיניות- חדירה של הגבר,נטייה ×œ×§×™×™× ×™×—×¡×™ מין בפרטיות, ובנוסף ×©× ×•×˜×™× ×œ×§×™×™× ×™×—×¡×™ מין בלילה. השונה: ההתנהגות המינית חוץ משלושת ×”×“×‘×¨×™× ×”×לו כל ש×ר ×”×“×‘×¨×™× ×©×•× ×™×- מה סקסי, מה מושך. ×“×‘×¨×™× ×לה ×’× ×©×•× ×™× ×‘×–×ž× ×™× ×©×•× ×™×. ×¤×¢× × ×©×™× ×¡×§×¡×™×•×ª נחשבו לבנות ולכן היו הולכות ×¢× ×©×ž×©×™×”, ×›×™×•× ×”×¡×§×¡×™×•×ª נחשבות כשזופות. ×× ×™ ×צפה ×œ×ž×¦×•× ×’×™×•×•×Ÿ בהתנהגות המינית. ×™×©× × ×”×¨×‘×” התנהגויות ×חרות ×©×”× ×‘×™×•×œ×•×’×™× ×›×’×•×Ÿ בכי ×ו חיוך.
3. The integrated - הלימה, הת×מה. חלקי התרבות ×”×©×•× ×™× ××™× × ×וסף מקרי, ××œ× ×™×© ×‘×™× ×™×”× ×ינטגרציה. יש שלוש ×“×¨×›×™× ×œ×§×‘×œ משהו חדש/ שינוי: 1. לקבל במלו×ו. 2. לדחות ×ותו במלו×ו. 3. לקבל ×ותו תוך שינויי×.
×יך נוצרת הלימה? קבלה , דחייה ×ו קבלה ×¢× ×©×™×•× ×™×™×. ×ינדי×× ×™× ×œ× ×§×™×‘×œ×• ×ת ×”×›×¤×ª×•×¨×™× ×©×œ ×”×ירופ××™×, ×בל הפכו ×ת ×–×” ×œ×¢×’×™×œ×™× ×ו שרשר×ות. מה שקובע ×× ×ž×§×‘×œ×™× / ×“×•×—×™× ×ו ×ž×©× ×™× ×–×” מה שקיי×. ל×ט ל×ט, מה ×©×§×™×™× ×§×•×‘×¢ מה יקרה פה ול×ט ל×ט ×”×§×™×™× ×§×•×‘×¢ ונוצרת הלימה בין המרכיבי×, ×–×” משתלב ×חד בתוך השני ב×ינטגרציה. ההלימה בין מרכיבי התרבות וחלקיה. דוגמ×ות להלימה ×–×ת: ר×שית, לקחו ×›×¤×ª×•×¨×™× ×ž×ירופה ל×מריקה. ×”×©×‘×˜×™× ×”×ינדי×× ×™×™× ×ימצו ××•×ª× ×›×¢×’×™×œ×™×. שנית, חוק ההפלות בישר×ל – ×ין סיכוי לחוקק חוק ×›×–×”, בגלל עניין תרבותי. שלישית, ×–×§× ×” במערב – במערב נהוג לשלוח ×–×§× ×™× ×œ×‘×ª×™ ×בות. ×צל ×”×ינו×יט יוצ××™× ×œ×©×œ×’ בגיל מסוי×, ברגע בו ×תה הופך מעמסה על המשפחה, ו××– מתי×. רביעית, × ×©×™× ×תיופיות שמחונכות לצניעות יתקשו בתפקידי ניהול. חמישית, ×”×ינו×יט ×ימצו ×ת הנצרות – ×œ× ×ž×ª×™×™×—×¡×™× ×œ××œ×•×”×™× ×•×™×©×• הטובי×, ××œ× ×œ×©×˜×Ÿ ש×ותו יש לרצות. השטן ×”×•×œ× ×ת התרבות ×”×סקימו×ית. Satanic השטן ×”×•× ×”×“×ž×•×ª החשובה בתרבות ×”×ינו×יטית (בעבר היו ×לה ××œ×™× ×¨×¢×™×).
4. Characteristic of members of a society – מ×פיין של ×”×× ×©×™× ×‘×—×‘×¨×”. מה ההבדל בין חברה לתרבות, ×”×× ×–×” ×œ× ×ותו דבר? בקורס נשתמש ×‘×ž×•×©×’×™× ×œ×—×™×œ×•×¤×™×Ÿ ×›×ילו ×”× ×ותו דבר ×›×™ ×ין תרבות בלי חברה ו×ין חברה בלי תרבות בחברה ×”×נושית. יש חברות בלי תרבות ×œ×“×•×’×ž× ×צל בעלי חיות, ×“×‘×•×¨×™× ×™×© ×œ×”× ×—×‘×¨×” במפורש, פועלות, מלכה וכו' ×בל החברה פועלת ×¢"פ ×ינסטינקט ×•×œ× ×ª×¨×‘×•×ª, ×ין למידה. ×צל בני ××“× ×–×” ×חרת, ×–×” מושג דומה. ×בל קונספטו×לית, מושגית ×–×” ×œ× ×ותו דבר, ×פשרי חברה בלי תרבות ותרבות בלי חברה. חברה- קב' ×”×× ×©×™× ×”×‘×•×“×“×™× ×”×™×—×™×“×™× ×”×ורגניזמי×. תרבות- דרך ×”×—×™×™× ×©×œ מקבץ ×”×נשי×, בצורה ×חרת ניתן להגדיר כדרך ×”×—×™×™× ×©×œ החברה המסוימת.
לסיכו×, תרבות ×”×™× "סך הכל של התנהגות נלמדת ×שר נמצ×ת בהלימה ומ×פיינת חברה מסויימת" (הובל).

×נתרופולוגיה (×יך ×—×•×§×¨×™× ×ª×¨×‘×•×ª)
×נתרופולוגיה ×”×™× ×”×“×™×¡×¦×™×¤×œ×™× ×” שחוקרת תרבות. ×× ×ש×ל מהי ×נתרופולוגיה וכל ×חד ×™×מר משהו, הסיכוי גבוה שכל הגדרה תתקבל. ×נתרופולוגיה ×”×™× ×ימפרי×ליסטית, ניתנת להגדרה יותר מצורה ×חת, נכנסת להמון תחומי×.
כל ×נתרופולוג עוסק במשהו/ ×ª×—×•× ×ª×•×›×Ÿ ×חר. כלומר, הש×לה המתבקשת ×”×™× ×ž×” המשותף לכל המ××ž×¨×™× ×•×”×—×•×§×¨×™× ×”×נתרופולוגי×- ×©×›×•×œ× ×¦×•×¤×™× ×•×—×•×§×¨×™× ×‘× ×™ ×ד×. מחקר ×”×ד×. ×נתרופוס= ×ד×. לוגיה= ידע / תורה.
×נתרופולוגיה- מחקר ×”××“× ×‘×›×œ ×ž×§×•× ×•×‘×›×œ זמן. ×רכי×ולוגיה כוללת מחקר ××“× ×œ×חר המוות, עצמות. ×נתרופולוגיה חוקרת ×ת ×”××“× ×¢×œ כל מרכיביו, הפוליטית, המדיני, הפסיכולוגי, סוציולוגי (פולשנית), כלכלי, חומרי, ×ומנותי.
הגדרה זו ×œ× ×”×™×™×ª×” כך בתחילת הדרך, בתחילה ×נתרופולוגיה יוחסה לחקר חברות פרימיטיביות ×œ× ×‘×ž×•×‘×Ÿ שלילי ××œ× ×—×‘×¨×•×ª ×œ×œ× ×›×ª×‘. ×ך ×›×™×•× ×–×” נשמע שיפוטי ולכן ×™×¦× ×ž×›×œ×œ שימוש, ×ž×“×‘×¨×™× ×¢×œ הגדרה ניטר×לית. ל×נתרופולוגיה שני כיווני×: ×חת ביולוגית והשנייה תרבותית.
ï‚§ ×נתרופולוגיה ביולוגית- חוקרת ×ת ×”××“× ×›×—×™×™×”. ×נתרופולוגיה ביולוגית חוקרת ×’×–×¢×™× ×©×•× ×™×, השפעת הסביבה על ×”×™×‘×˜×™× ×©×•× ×™×. לדוגמ×, חקר ×”×בולוציה, הש×לה במה שונה ×נתרופולוגיה ביולוגית מביולוגיה? ×× ×¨×•×¦×™× ×œ×—×§×•×¨ ×בולוציה, צריך לבחון ×”×× ×× ×™ רוצה ללמוד על ×בולוציה ב×ופן כללי ×’× ×©×œ צמחי×, בע"×— ו××“× ××– ניגש לביולוגיה ×›×™ ×”××“× ×”×•× ×”×‘×˜ ×חד בלבד. ×ך ×× ×× ×™ רוצה להתמקד ב×בולוציה של ×”××“× × ×™×’×© ל×בולוציה של ×נתרופולוגיה ביולוגית, ×–×ת כיוון שהתרבות משפיעה על ×”×בולוציה : ב×מצעות תזונה (כפי שהוצג שיעור קוד×), ×ו ב×מצעות חוקי גילוי עריות שזה תרבותי, משפיע על ×”×בולוציה ×›×™ ×’×•×¨× ×œ×™ להתחתן ×¢× ×× ×©×™× ×ž×¡×•×™×™×ž×™×, יש חברות ש×סור להתחתן 20 דורות מצד ×”×ימ×. בחברות ×חרות מותר להתחתן ×¢× ×”×“×•×“, ×œ×“×•×’×ž× ×צל ×”×™×”×•×“×™× 11% בחברה החרדית ×¢×•×©×™× ×–×ת. ×”×—×•×§×™× ×”×ª×¨×‘×•×ª×™×™× ×§×•×‘×¢×™× ×’× ×˜×™×§×” ו×בולוציה ו××™×–×” מחלות יעבור (ט××™×™ זקס), דעות קדומות משפיעות, שחור מתחתן ×¢× ×©×—×•×¨ ולבן מתחתן ×¢× ×œ×‘×Ÿ ×–×” קובע ×ת מעבר ×”×’× ×™× ×•×בולוציה. כד××™ ש×נתרופולוג ידע ×ת ×”×—×•×§×™× ×¢×œ מנת לחקור ×בולוציה. לסיכו×, ×נתרופולוגיה ביולוגית ×”×•× ×¢× ×£ ×חד של ×נתרופולוגיה ×•×œ× × ×¢×¡×•×§ בכך בקורס.
ï‚§ ×נתרופולוגיה תרבותית חברתית- חוקרת ×ת ×”××“× ×›×™×¦×•×¨ חברתי ותרבותי. ב×נגליה הדגש יותר חברתי ו×נתרופולוגיה נחשבת כסוציולוגיה השוו×תית וב×רה"ב דגש יותר לתרבותי פסיכולוגי ×•×¢×•×¡×§×™× ×‘×נתרופולוגיה נטו.

×יך ×”×נתרופולוג חוקר תרבות? בהקשר ×–×” צריך להבין ×ת ההבחנה בין ×תנוגרפיה ובין ×תולוגיה. ×תנוגרפיה – הנתוני×, העובדות. ×תנולוגיה – ההסבר, התי×וריה, ההבנה של הנתוני×.

×תנוגרפיה - הנתוני×, העובדות, ×¦×™×œ×•× ×”× ×ª×•× ×™×, כלומר תי×ור מפורט של תרבות מסויימת ×ו היבט מתוכה. ×’× ×”×“×•"×— על התרבות × ×§×¨× ×תנוגרפיה. (כלי: עבודת שדה)
×תנולוגיה- ×–×” ההסבר, התי×וריה, ההבנה כלומר הניסיון להסביר ×ת העובדות ×”×תנוגר×פיות שנ×ספו. (כלי: השוו××”)
שני ×ž×•×©×’×™× ×לו ×œ× ×ž× ×•×ª×§×™×, ×ין ×חד בלי השני, יש לר×ות ×–×ת על קו רצף בין קוטב ×חד ×תנוגרפי לקוטב ×תנולוגי. מדוע ×ין ×תנוגרפיה בלי ×תנולוגיה? למה ×ין תי×ור בלי פרשנות? בתי××•×¨×™× ×©×•× ×™× ×”×§×˜×’×•×¨×™×•×ª משתנות, כלומר, ×›×שר ×נחנו נחלק לקטגוריות ונציג ×תנוגרפיה ×”×™× ×œ×¢×•×œ× ×œ× ×˜×”×•×¨×” ×›×™ צורת ×”×רגון שלה מלכתחילה ×”×™× ×›×‘×¨ פרשנות. ×–×ת ×ומרת ×›×שר ×× ×™ ×ומר "המבנה הפיזי" של הכיתה, ×× ×™ בחרתי כך. ×חר יכול לבחור ×ת המבנה החברתי / ×נושי. ×”×רגון ×”×•× ×חר, ושונה בין ×נשי×. תי×ור × ×ª×•× ×™× ×‘×œ×™ קטגוריות עשוי לשעמ×, הקטגוריות והפרשנות ×”×™× ×©×œ החוקר וע"פ השקפתו ולכן ×”×תנולוגיה חשובה. ×¢×¦× ×”×—×œ×•×§×” ×œ×¤×¨×§×™× ×•×§×˜×’×•×¨×™×•×ª ×–×” ×תנולוגיה. לדוגמ×, ×ž×¤×¨×™×“×™× ×‘×תנולוגיה בין כלכלה ובין דת, ×ך ×‘×¢×•×œ× ×‘×¤×•×¢×œ ×ין הפרדה כזו ×•×”× ×©×œ×•×‘×•×ª זו בזו, ההפרדה ×”×™× ×תנוגרפיה שכוללת פרשנות.
לדוגמ×: ×ª×¨×’×•× ×ž×•×©×’×™×, נירוונה- ×יך ×ž×ª×¨×’×ž×™× ×ותו, יש בעיית תרגו×, ×›×שר ×× ×™ מת×ר ×–×ת ×ין לי דרך ולכן ×”×תנוגרפיה כבר מל××” פרשנויות. המילה חסד בעלת קושי ×œ×ª×¨×’×•× ×œ×נגלית, חסד ×”×•× ×œ× ×ª×™×ור ×תנוגרפי ×›×™ ×”×•× ×›×•×œ×œ ×”×™×‘×˜×™× ×¤×¨×©× ×™×™×. לכן ×נו ×ž×¦×™×¢×™× ×©×תנוגרפיה ו×תנולוגיה ×œ× ×˜×”×•×¨×™× ×‘×¤× ×™ ×¢×¦×ž× ×•×™×© רצף בינה×. מהכותרת של המ×מר ניתן לדעת ל××™×–×” קוטב ×–×” הולך.
×תנוגרפיה ×—×•×§×¨×™× ×‘×מצעות עבודת שדה ו×תנולוגיה ב×מצעות השוו××” בין תרבותיות, משווה ×”×™×‘×˜×™× ×‘×ª×•×š ×”×תנוגרפיה. ×תנוגרפיה ×–×” ×יסוף ×”× ×ª×•× ×™× ×•×תנולוגיה ×–×” פיתוח התי×וריות דרך השוו××” בין תרבות וחברות.
×נתרופולוגיה ×¢"פ גדי כוללת 3 מרכיבי×: ×. חוקר תרבות- ×”××“× ×›× ×•×©× ×ª×¨×‘×•×ª×™. ב. ×וסף × ×ª×•× ×™× ×‘×¢×–×¨×ª עבודת שדה
×’. מפתח תי×וריה בעזרת השוו××” בין תרבותית.

עבודת שדה- תצפית משתתפת, עבודה שנעשית בסביבה הטבעית של הנחקרי×, יוצ××™× ×œ×—×§×•×¨ ×ת ×”××“× / הקבוצה ×‘×ž×§×•× ×©×”×•× ×—×™×™. היתרון בצורה זו הצפייה וההשתתפות, צופה משתתף בכל הפעילויות. ×œ× × ×™×ª×Ÿ ×œ×™×–×•× ×”×©×¤×¢×” של חברות רב ל×ומיות על קב' ביער ×”×מזונס ×ך ניתן לצ×ת ולחיות ×©× ×•×œ×¨×ות ×× ×™×© השפעה של חברות רב ל×ומיות על החברה ×”×–×ת. ×‘×ž×§×•× ×œ×¢×©×•×ª × ×™×¡×•×™×™× ×נחנו ×¦×•×¤×™× ×‘×›×™×•×•×Ÿ ×”×נושי ×”×§×™×™×, בתרבות ×”×נושית ×•×ž×¡×ª×ž×›×™× ×¢×œ ×תנוגרפיה ועל השוו××” בין תרבותית.
• עבודת שדה ×תנוגר×פית- מחקר ממושך של חברה ×‘×ž×§×•× ×©×”×™× ×—×™×™×” בו שנועד ל×סוף ×ינפורמציה מפורטת ומעמיקה על ×מונות רעיונות עמדות ופרקטיקות / × ×•×”×’×™× ×‘×—×‘×¨×” דרך השתתפות בפועל ×‘×—×™×™× ×”×—×‘×¨×ª×™×™× ×‘×”. בתוך עבודת שדה, תצפית משתתפת- שיטת החקירה לפיה ×”×נתרופולוג לומד וחוקר ×ת ×מונותיה ונוהגיה של קב' תרבותית ב×מצעות השתתפות חברתית ותצפית ×ישית מתוך הקהילה ל×ורך תקופה ממושכת. ×›×שר ×תה משתתף ×תה לומד יותר ×¤×¨×˜×™× ×•×תה נכנס לקונטקסט. ×›×שר × ×›× ×¡×™× ×œ×—×‘×¨×” ×–×” יש יותר יכולת ללמוד עליה. ×“×•×•×§× ×‘×—×‘×¨×” ש×תה ×œ× ×ž×›×™×¨ יש יותר סיכויי שתלמד ×ותה ועליה ×“×‘×¨×™× ×©×œ× ×”×™×™×ª מצליח להגיע ××œ×™×”× ×‘×—×‘×¨×” ש×תה כבר מכיר ×›×™ בחברה שלך יש לך דעות קדומות וניסיון ×ישי.
• חסרונות דילמות ×•×§×©×™×™× ×‘×¢×‘×•×“×ª שדה:
1. החוקר צריך להשתלב בחברה ×œ× ×ž×•×›×¨×ª לו – ×יך ×”×•× × ×›× ×¡ לש×? ×יך ×™×•×¦×¨×™× ×§×©×¨×™ ידידות שי×פשרו ×ž×’×•×¨×™× ×‘×ž×§×•× ×•×”×©×ª×œ×‘×•×ª מקסימ×לית? כדי להיכנס לחקור כפר ערבי בצפון – ×יך ניצור קשרי×? ב×ילו ×—×•×’×™× × ×¡×ª×•×‘×‘?
2. החוקר צריך לבחור עד כמה להיות כמוה×? "Wannabe" – עד כמה ×”×•× ×”×•×¤×š חלק ×ž×”× ×•×¢×“ כמה ×”×•× ×ž×©×¤×™×¢ בהשתתפותו על הנעשה. זהו קושי של תצפית משתתפת – צריך להיות כמו כדי להיכנס לשיתוף בתופעה, ×ך מה הגבול? ××£ ×¤×¢× ×”×נתרופולוג ×œ× ×”×•×¤×š ממש "כמו" – ×ך עד כמה לנסות? (מ×מר "קרן רחוב").
3. ×”×œ× ×ª×¨×‘×•×ª – החוקר נכנס לחברה לר×שונה וצריך ללמוד ×ת שפתה. החוקרי×, ×’× ×לה ×”×¤×ª×•×—×™× ×‘×“×¢×•×ª×™×”×, עדיין ימצ×ו תופעות מוזרות שיהוו ×”×œ× ×ª×¨×‘×•×ª×™.
4. בעיות ×תיות – בעיות מוסר. למשל, ×ישה כורעת ללדת בשבט ×קפלה ב×פריקה. יש ×נתרופולוג ×©× ×ž×¦× ×‘×ותו זמן בשבט. הלידה מת×רכת וקשה, ול×נתרופולוג יש מכונית. הצ'×™×£ מ×מין בש×מ×ן שמסייע ללידה ובסגולותיו. ×”×× ×”×נתרופולוג יכול לצ×ת נגד הצ'×™×£ והש×מ×ן ×ו מצד שני להש×יר ×ת ×”×ישה למות? כעת יש דילמה ×טית, ×”×× ×œ×”×¦×™×œ ×ותה ולהסתכן בהתערבות מעבר לצפייה ×’× ×”×ª×¢×¨×‘×•×ª. (בסופו של דבר ×שתו של ×”×נתרופולוג הסיעה ×ת היולדת לביה"×— והצילה ×ותה).

מחקר השוו×תי בין תרבויות: ××•×¡×¤×™× ×ת ×”×תנוגר×פיות ומשווי×. ×ž×‘×¦×¢×™× ×¤×™×ª×•×— תי×וריה על בסיס ×”× ×ª×•× ×™× ×©× ×ספו בחברות השונות. ההשוו××” מבי××” להבנה הרחבה ביותר של התי×וריה. "מרגרט מיד (Mead): התבגרות בסמו××”" – חקרה התבגרות בסמו××” לעומת חברות ×חרות ומערביות. ×”×™× ×’×™×œ×ª×” ש×ין ×וניברס×ליות בסערת גיל ההתבגרות. ×”×™× ×˜×¢× ×” בעקבות מחקרה, שבסמו××” ×ין סערה, ×§×™×•× ×™×—×¡×™× × ×—×©×‘ חופשי וההתבגרות רגועה יותר. ההשוו××” הבי××” למסקנה תי×ורטית. מספיק ×©×”×™× ×ž×¨××” שבחברה ×חת ×ין מרד בגיל ההתגרות, ניתן להסיק מכך שזה ×œ× ×וניברס×לי. לכן ×”×”× ×—×” שלנו שזה ביולוגיה ×”×™× ×œ× × ×›×•× ×”. ×”×™× ×”×¨×תה ×©×“×‘×¨×™× ×ž×¡×•×™×ž×™×, ×”× × ×—×©×‘×™× ×וניברס×ליי×, ×ך ×”× ×œ×. כפסיכולוגי ניתן להשוות בין שיטות טיפול בין תרבויות. ×¤×¢×ž×™× ×¨×‘×•×ª תהיה השערה תי×ורטית של×מונה יש ×למנט ×ž×¨×¤× ×‘×ª×¨×‘×•×™×•×ª שונות – ×חד ×”×ž×¨×›×™×‘×™× ×”×ž×©×•×ª×¤×™× ×‘×™×Ÿ תרבויות ×”×¢×•×œ× ×”×™× ×”×מונה ככוח ריפוי נפשי, פסיכולוגי (רופ××™×, למשל, ×œ× ×ž×›× ×™×¡×™× ×œ× ×™×ª×•×— ×× ×©×™× ×©×œ× ×ž××ž×™× ×™× ×‘×™×›×•×œ×ª× ×œ×”×™×¨×¤×. צריך רצון בשביל להתעורר מהניתוח).

תקשורת: תקשורת נחלקת לשני סוגי×: תקשורת מילולית ותקשורת בלתי מילולית.
תקשורת מילולית: השפה, קיימת הרבה לפני ×”×נתרופולוגיה. חקר השפה שייך לבלשנות ×•×œ× ×œ×נתרופולוגיה בישר×ל ו×ירופה. בש×ר העול×, חקר השפה שייך למחלקת ×”×נתרופולוגיה.
סמלי×- כדי להבין שפה, צריך לדעת מה ×–×” סמל. הלן קלר הייתה ילדה עיוורת וחרשת ולכן ×’× ×ילמת. ×”×™× ×’×“×œ×” במשפחה ×מידה ב×רה"ב וזכתה לקבל טיפול ממטפלות. רוב המטפלות ×œ× ×”×—×–×™×§×• מעמד והתחלפו. הסיבה הייתה הקושי בתקשורת – התנהגה כפר×, טעמה ומיששה מזון של כול×, זרקה חפצי×, טיפסה על שולחנות. עד שב××” מטפלת שרצתה להשתמש בשיטת ×”"עיצוב" ×¢"×™ ×—×™×–×•×§×™× â€“ מניעת ×וכל עד שתתנהג כשורה. ×œ×”×•×¨×™× ×”×™×” קשה ×œ×”×¡×›×™× ×œ×©×™×˜×” הזו, ושברו למטפלת ×ת השיטה. בשלב ×ž×¡×•×™× ×”×ž×˜×¤×œ×ª ביקשה לגור ×¢× ×”×œ×Ÿ לבד בבקתה ×‘×ª×—×•× ×”×—×•×•×” שלה×. ×©× ×”×™× ×”×¦×œ×™×—×” לחנך ×ותה בשיטה הזו – ל×כול בסכין ומזלג, נימוסי שולחן, התנהגות בציבור. המורה רצתה ×’× ×œ×œ×ž×“ ×ותה ×ž×™×œ×™× â€“ ×”×™× ×”×§×™×©×” לה על היד דפוס ×ž×¡×•×™× ×©×œ הקשות שתו×מות להברות מסוימות. ×”×™× ×”×›× ×™×¡×” לה ×ת היד למעיין והקישה "מי×" שוב ושוב. בשלב ×ž×¡×•×™× ×”×’×™×¢ רגע מרגש, ש×ותו תי×רה הלן קלר עצמה בבגרותה, שבו קלטה שהברות חוזרות על עצמן שוב ושוב, תפסה שיש קשר ("מ" ×‘×ž×™× ×”×™× ×›×ž×• "מ" בשמי×) – קלטה ×ž×”× ×¡×ž×œ×™×. מ' הפכה עבורה סמל. ברגע ×–×” ×”×™× ×”×¤×›×” לבן ××“× â€“ ברגע שבו ×תה קולט מה ×–×” סמל. ×ין צורך לקלוט ×לפי וורי×ציות שונות של דברי×, ××œ× ×œ×§×œ×•×˜ ×ת 22 ×”×¡×™×ž× ×™× ×©×‘×©×™×œ×•×‘×™× ×©×•× ×™× ×™×•×¦×¨×™× ×¡×ž×œ×™×. יותר מ×וחר התברר ×›×™ ×”×™× ×ינטליגנטית והפכה להיות דמות מוכרת ב×רה"ב. ×”×™× ×•×”×ž×•×¨×” כתבו ביוגרפיה וטסו ברחבי ×רה"ב, וקידמו ×ת עניין הטיפול ×‘×—×™×¨×©×™× ×•××™×œ×ž×™× ×ž×œ×™×“×”. בתוך הסיפור ×נו ×ž×’×“×™×¨×™× ×ž×” ×–×” סמל. סמל בעל 3 ×פיוני×:
1. תצוגתיות- משהו שמייצג דבר ×חר.
2. שרירותיות – ×ין קשר הכרחי בין הסמל למסומל, מה ×©×”×•× ×ž×™×™×¦×’. ×–×” הבחנה מקשר ×יכותני
הסכמה חברתית – צריך ×©×›×•×œ× ×™×¡×›×™×ž×• שצליל ×ž×¡×•×™× ×ž×¡×ž×œ משהו. ×× × ×¦×¨×— "×ש" בעברית ב××•×œ× ×§×•×œ× ×•×¢ ×מריק××™, ××£ ×חד ×œ× ×™×’×™×‘. כיוון ש×ין סמל ×וניברס×לי המגדיר מהו ×ש. ×–×” נבדל ×ž×”×¡×ž×œ×™× ×”×‘×™×•×œ×•×’×™×- צווחה של ציפור בכל ×”×רצות, נשמעת ×ותו דבר. לעומת ×–×”, המילה שרפה ×œ× ×¢×•×‘×“×ª. שפה מורכבת מסמלי×. יש יותר ×¡×ž×œ×™× ×‘×©×¤×” המילולית מ×שר ×‘×œ× ×ž×™×œ×•×œ×™×ª.

בהקשר לתקשורת מילולית ×™×©× × 3 תחומי מחקר ועניין. ×ž×ª×•×›× ×‘-2 יש תרומה מינימ×לית ו×נתרופולוגיה והשלישי נותן תרומה רחבה:
1. בלשנות תי×ורית Descriptive Linguistics – תי×ור של שפה ברגע מסוי×. נקר×ת גישה סינכרונית, ×œ×œ× ×ž×™×ž×“ זמן. ×”×™× ×ž×ª×רת ×ת השפה כפי ×©×”×™× ×¢×›×©×™×• ×ו לפני 20 שנה. ×”×™× ×œ× ×¢×•×‘×“×ª על מימד העומק- על המימד ההיסטורי. לדוגמ×: חוקי הדקדוק- ×ž×”× ×”×¨×›×™×‘×™× ×©×œ השפה, ×”×ª×—×‘×™×¨×™×™× ×©×œ השפה. תי×ור השפה ברגע מסוי×- כמה ×ž×™×œ×™× ×§×™×™×ž×•×ª, ×ž×”× ×”×ž×™×œ×™× ×•×›×•'.
2. בלשנות היסטורית Historical Linguistics – גישה שנקר×ת דיכ×ונית בה הדגש ×”×•× ×¢×œ ×ª×”×œ×™×›×™× ×“×™× ×מיי×, מתפתחי×. יש מימד זמן. למשל: ×יך שפות מתפרצות, מתפתחות, מתי. מש×לות רחבות לש×לות מצומצמות. נוש××™× ×¨×—×‘×™×: מתי השפה העברית התפצלה מהערבית? ×יך נוצרות שפות חדשות? התייחסות למשפחות של שפות) ועד לנוש××™× ×ž×¦×•×ž×¦×ž×™×: כגון מתי "לגמור" הפכה מילה גסה? מתי הפכה המילה "קול" למקובלת כשמקורה בגטו השחור ב×רה"ב? ×יך סלנג הופך לגיטימי? מ×יפה יש פרשנויות שונות לביטוי "חבל על הזמן?" מתי המילה "חתיכה" הפכה מעלבון למחמ××”?). בלשנות היסטורית בוחנת למה ×ž×™×œ×™× ×ž×¡×•×™×ž×•×ª מתקבלות ו×חרות ל×? מדוע ×נו ×œ× ×§×•×¨××™× ×œ×˜×œ×¤×•×Ÿ "שח-רחוק" כפי שדורשת ×”×קדמיה? ×”×סקימו××™× ×©× ×ª×§×œ×• לר×שונה בנשיקות על הפה המערביות קר×ו להן פוביצ'×™×§ (ציוץ של עכברי×).
×”×נתרופולוגיה תורמת מידע רחב לשפות ×œ× ×ž×•×›×¨×•×ª ×•×œ× ×™×“×•×¢×•×ª. ×”×™× ×ž×•×¡×™×¤×” מידע מתרבויות שונות, שפות ×©×œ× ×ž×•×›×¨×•×ª במערב. דרך ×–×” ×”×™× ×ª×•×¨×ž×ª מידע להשוו××” בין תרבותית. כל עוד ×©×—×•×§×¨×™× ×× ×ª×¨×•×¤×•×œ×•×’×™×™× ×—×•×§×¨×™× ×ת השפה שלו, ×”× ×œ× ×™×™×“×¢×• שפות ×חרות. התרומה ×”×נתרופולוגית ×”×™× ×”×¨×—×‘×ª הידע.
3. יחסי גומלין בין תרבות לשפה:
×. ×יך תרבות מעצבת שפה- השפה נענית ×œ×¦×¨×›×™× ×”×ª×¨×‘×•×ª×™×™×. צריך ×ž×™×œ×™× ×שר ית×רו ×“×‘×¨×™× ×‘×›×œ העול×. צריך ש×× ×©×™× ×™×™×“×¢×• לתקשר ×חד ×¢× ×”×©× ×™. במילון ×”×מריק××™ יש מ×ות ×ž×™×œ×™× ×©×§×©×•×¨×•×ª ב×וניות, כיוון בריטניה המון ×©× ×™× ×”×™×™×ª×” מעצמה ימית. היו ×¦×¨×™×›×™× ×©×ž×•×ª לכל מיני ×ª×¤×§×™×“×™× ×¢×œ הספינות. ב-20 שנה ×”×חרונות השפה נענתה לתרבות בעזרת הטכנולוגיה- נכנסו ×ž×™×œ×™× ×—×“×©×•×ª ×שר קשורות לטכנולוגיה החדשה "שדרוג", "תוכנה" ,"ב××’" וכו'.. בנוסף, יש תרבות של תקשורת וממצי××™× ×ž×™×œ×™× ×¡×‘×™×‘ ×–×”: "מיסרון", "קרדיט" וכו'.. כמו כן תרבות מעצבת שפה ×¢"×™ היווצרות די××œ×§×˜×™× ×‘×ª×ª-תרבויות, לדוגמ×: בסדרה ×–×™× ×–×× ×” יש שפה של ×סירי×. המשטה הוצי××” מילון כדי שיידעו מהי השפה: מלון- ת×. ד×בל- לפרוץ לבית. יש תת-קבוצות בחברה כמו ×סירי×, מעמד נמוך מול גבוהה וכו'.. יש ×œ×”× ×“×™×לקט- שפה משל עצמ×. יש שייטענו שזה מגיע לכך שזו שפה נפרדת. יש מי שטוען שהשפה של ×”×©×—×•×¨×™× ×©×”×ª×¤×ª×—×” ×”×™× ×ž×ž×© ×œ× ×נגלית, ××œ× ×©×¤×” ×חרת. ×“×•×’×ž× × ×•×¡×¤×ª: די××œ×§×˜×™× ×—×‘×¨×ª×™×™×- בקבוצות חברתיות שונות שיש ×œ×”× ×©×¤×”. מישהי עשה מחקר לביטוי מילה, ×שר בתרבויות שונות יש צורה ×חרת של ביטוי השפה. השפה נענית לתרבות בכך ×©×”×™× ×”×•×¤×›×ª להיות כלי למ×בק תרבותי- ×¤×¢× ×”×™×” ×סור לכתוב שפה זרה בתרבות שונה.
ב. ×יך שפה מעצבת תרבות- היפותזת ספיר- וורף: שילוב של שני ×—×•×§×¨×™× ×©×‘×–×›×•×ª× × ×•×¦×¨×” היפותזה הטוענת ×›×™ השפה מעצבת ×ת דפוסי החשיבה. ×נו ×©×•×¤×›×™× ×ת החשיבה לתוך המילי×. ×”×ž×™×œ×™× ×”× ×”×ª×‘× ×™×•×ª. הטענה ×”×™× ×©×נו רו××™× ×ת ×”×¢×•×œ× ×“×¨×š השפה. ×”×™× ×§×•×‘×¢×ª ×ת הסדר ×‘×¢×•×œ× ×ž×•×¨×›×‘ ומסובך. לדוגמ×: צבעי×- ×יך תרבויות שונות מחלקות ×ת הצבעי×? ×נו ×ž×—×œ×§×™× ×ותה בצורה מסוימת, ×ך יש קבוצה הנקר×ת ×”×נונו ×©×ž×—×œ×§×™× ×ת ×”×¦×‘×¢×™× ×¨×§ ל-4, ×›×שר ×חד ×ž×”× × ×§×¨× ×ž×¨×¨×” ×©×”×•× ×ž×¨×›×™×‘ הכולל מיהו צהוב, כתו×, ××“×•× ×•×¢×“ הסגול. יש ×œ×”× 4 ×¦×‘×¢×™× ×‘×œ×‘×“.
×“×•×’×ž× × ×•×¡×¤×ª: שבט הדני- יש לו ×ž×¡×¤×¨×™× ×©×”×: 1,2 והרבה. כך ×”× ×¨×•××™× ×ת העול×. ×ž×‘×—×™× ×ª× ×”×©×¤×” יוצרת ×ת הצורה לפיה ×נו רו××™× ×ת העול×. יש ספר ×©× ×§×¨× "ניסה"- המת×ר ×ישה, ניסה מדברת על 3 גברי×, על היחס ×ליה×, על ×”× ×מנות וכו'.. ×ך ×יך ×œ× ×ž×•×–×›×¨×ª המילה ×הבה? ×”×× ×™×© ×הבה ×›×שר ×”×™× ×œ× ×¨×©×•×ž×”? הלן קלר ×ומרת ×©×”×™× ×œ× ×–×•×›×¨×ª ×ת עצמה כועסת, עד גיל 5 בו ×”×™× ×œ×ž×“×” ×ת השפה, ×”×™× ×–×•×›×¨×ª ×©×”×™× ×¨×§×¢×” ברגל, ×ך ×œ× ×ת הרגש, כיוון ×©×œ× ×”×™×™×ª×” לה ×ת המילה. הש×לה הפילוסופית ×”×™× ×”×× ×™×© לנו רגשות שהן בלתי תלויות במילי×? ×נו רו××™× ×©×”×©×¤×” יכולה לקבוע ×ת התרבות. קבוצת לסביות ×מריק×יות ניסו לשכתב ×ת התפילות כדי ש××œ×•×”×™× ×œ× ×™×”×™×” גבר- ×”×™×” ×œ×”× ×§×©×” ×¢× ×–×”.
לסיכו×: הבסיס לכל תרבות ותקשורת, והייחוד של ×”×ד×- ×”×•× ×”×¡×ž×œ, השימוש בסמלי×.

תקשורת ×œ× ×ž×™×œ×•×œ×™×ª: ×ž×¡×¨×™× ×”×ž×•×¢×‘×¨×™× ×©×œ× ×‘×מצעות שפה. ×–×” ×ª×—×•× ×”×•×œ×š ומתפתח. התפתח מהפסיכולוגיה. × ×•×©× ×–×” הפך להיות מרכזי, ×ך חדש ×ž×ª×—×•× ×”×ª×§×©×•×¨×ª המילולית. ×ª×—×•× ×–×” פורח כיוון ×©×œ×œ× ×ª×§×©×•×¨×ª ×ין תרבות. ×™×”×™×” קשה ללמד הרבה דברי×. לדוגמ×: ×›×©×¤×•× ×™× ×œ×—×‘×¨ ו××•×ž×¨×™× "×× ×™ רוצה לרצוח ×ותך" בחיוך, ×”×× ×–×” כך? ל×, כיוון שהחיוך שלי העביר מסר הפוך. ×–×” ×ומר ששפת גוף ×–×” דבר חשוב מ×וד. בפסיכולוגיה יש מושג ש×ותו המצי××” נועה ×שכול- "שפת התנועה". ב×נתרופולוגיה הקשר ×”×•× ×œ×ª×¨×‘×•×ª. – בהתבוננות בשתי תמונות זהות של ×ותה ×ישה, 90% ×ž×”×’×‘×¨×™× ×‘×—×¨×• בתמונה הימנית בה ×”××™×©×•× ×™× ×ž×•×¨×—×‘×™× ×™×•×ª×¨. ×”×’×‘×¨×™× ×—×©×‘×• שמדובר ב×ותה ×ישה, ×ך בחרו בצד הימני. ××™×©×•× ×™× ×ž×•×¨×—×‘×™× ×ž×©×“×¨×™× ×¨×™×’×•×© ("לעשות ×¢×™× ×™×™×"). הרמז ×”×•× ×ª×ª סיפי ומשפיע על ההתנהגות. ×פשר ×œ×’×¨×•× ×œ××“× ×œ× ×•×¢ לצד ×חר בחדר, ×œ× × ×§×©×™×‘ לו כשיעמוד בצד ×ž×¡×•×™× ×•× ×§×©×™×‘ בצד ×חר. יש סיכוי גבוה שה××“× ×™× ×•×¢ בלי לדעת למה. תקשורת ×œ× ×ž×™×œ×•×œ×™×ª מ×וד משמעותית לתרבות.
חוקר ×‘×©× ×פרון חקר ×ת ×”× ×•×©× ×”×–×” ב-1942 – ×”×•× ×¦×™×œ× ×‘×¤××¨×§×™× ×¦×™×‘×•×¨×™×™× ×‘× ×™×•-יורק ×× ×©×™× ×•×—×§×¨ שפת גוף. מצד ×חד ×¦×™×œ× ×™×”×•×“×™× ×•×ž×¦×“ שני ×יטלקי×. ×”×•× ×ž×¦× ×©×”×™×”×•×“×™ מדבר ×¢× ×”×™×“×™×™×, ×ך בתנועות מהמרפק ומטה. ×”×יטלקי מדבר מהכתפיי×. בנוסף, היהודי מדבר ×¢× ×™×“ ×חת וה×יטלקי ×ת שתיהן. היהודי מניע יותר ×ת הר×ש, וה×יטלקי פחות ר×ש. היהודי יותר נוגע וה×יטלקי ×œ× × ×•×’×¢. ×”×•× ×‘×“×§ ×ת ×–×” בדור שני, דור ×”×™×œ×“×™× ×•××—"×› בדור ×”× ×›×“×™× ×©×œ ×™×”×•×“×™× ×ž×ž×–×¨×— ×ירופה ו×יטלקי×. ×”×•× ×’×™×œ×” ×›×™ בדור ×”× ×›×“×™× ×–×” מתחיל להעל×- ×”× ×ž×ª×—×™×œ×™× ×œ×”×™×•×ª ×מריק××™×™×.

×פשר לבחון ×ת התקשורת ×”×œ× ×ž×™×œ×•×œ×™×ª בסיוע ×”×™×‘×˜×™× ×©×•× ×™× ×‘×—×§×¨ שפת הגוף:

קירבה מרחבית- השונות הבן- תרבותית לגבי הקרבה בין בני-×ד×
* מרחק ×ינטימי – המרחק בין שני ×× ×©×™× ×‘×¢×œ×™ קשר ×ינטימי. מהו המרחק בין בעל ו×ישה, בין חברה לחבר? יש הבדל בין זוגות חילוניי×, חרדיי×, בדו××™×. בתרבות מסוימת ×”×ישה הולכת 3 מ' מ×חורי בעלה. מחקר שנעשה ×‘×’× ×™× ×¦×™×‘×•×¨×™×™× ×”×¨××” ×ž×¨×—×§×™× ×‘×™×Ÿ חברי×. ×צל ×—×¨×“×™× ×”×ישה עולה לפני הבעל ל×וטובוס. "שמירת × ×’×™×¢×”" ×”×™× ×›×œ×œ תרבותי, למשל. יש הלימה ×œ×”×™×‘×˜×™× ××—×¨×™× ×‘×ª×¨×‘×•×ª.
* מרחק ×ישי/ ×ינטימי ("Buble") – המרחק ×©×©×•×ž×¨×™× ×× ×©×™× ×‘×¢×œ×™ ×ותו תפקיד, מעמד, כש×נו ×¢×•×ž×“×™× ×‘×ª×•×¨, ב×וטובוס. מעין "בועה" המקיפה ×ותנו מול ש×ר בני ×”××“× (×פשר למדוד בסמ' מתי נתחיל לחוש ×©×œ× ×‘× ×•×—).
* מרחק ציבורי – בין בעלי ×ª×¤×§×™×“×™× ×©×•× ×™× ×‘×—×‘×¨×” ×‘×ž×¦×‘×™× ×¡×¤×¦×™×¤×™×™×. מרצה עומד במרחק ×ž×¡×•×™× ×ž×”×¡×˜×•×“× ×˜ בהרצ××”, ובמרחק ×חר בשעת קבלה. משתנה מתרבות לתרבות – ×פשר למדוד מתי ×יש שיווק בתרבות מסוימת מייצר קרבה ×¢"×™ המרחק ומתי ×”×•× ×›×‘×¨ יוצר ××™×•× (קרוב/רחוק) – מה המרחק המת××™× ×¤×™×–×™×ª בכל תרבות בשביל לשווק מוצר. ×× ×©×™× ×©× ×•×¡×¢×™×/×¢×•×‘×¨×™× ×‘×™×Ÿ תרבויות ×¦×¨×™×›×™× ×œ×”×ª××™× ×ת המרחק ×©×”× ×©×•×ž×¨×™× ×ž×‘× ×™ התרבות.
שלושת ×”×“×‘×¨×™× ×”×לה מדידי×, ×•×©×•× ×™× ×ž×ª×¨×‘×•×ª לתרבות.

מגע גופני- מגע גופני עוסק ב×יזו מידה תרבויות שונות מכתיבות ×יך ועד כמה מותג לגעת ב××“× ×”×חר בתוך התרבות. ×ž×”× ×”××–×•×¨×™× ×”×ž×•×ª×¨×™× ×•×”×סורי×. ניתן לעשות השוו××” בין תרבויות. כל מי שהיה במרוקו יודע שיש המון הומוסקסו××œ×™× ×›×™ ×”×’×‘×¨×™× ×”×¢×¨×‘×™×™× ×•×‘×™×™×—×•×“ הצפון ×פריק××™× ×”×•×œ×›×™× ×™×“ ביד. לעומת ×–×ת בתרבות המערבית ×–×” נתפס לסימן של ×ינטימיות, ×צל ×”×¢×¨×‘×™×™× ×–×” ×ינטימיות חברית בלבד. בתרבות ישר×לית ×× × ×¨××” 2 × ×©×™× ×שר משלבות זרוע יד ביד ×œ× × ×¢×©×” מכך עניין, ×ך ×›×שר מדובר ×‘×’×‘×¨×™× ×–×” מתקבל ×חרת. יש ×”×‘×“×œ×™× ×‘×™×Ÿ ×”×ž×™× ×™× ×‘×ª×¨×‘×•×ª המערבית ×•×’× ×‘×ª×¨×‘×•×™×•×ª ×חרי×. ×ך ×× ×”×’×‘×¨×™× ×ž×וד מבוגרי×, ×–×” יר××” פחות ×ינטימי.

הבעות ×¤× ×™× - ישנן הבעות ×וניברס×ליות מולדות. ישנן הבעות שמשתנות בין תרבויות ויש ×‘×”× ×œ×ž×™×“×”.
×וניברס×לי: ×ושר/חיוך, כעס- ×’× ×”×‘×¢×ª כעס ×œ× × ×œ×ž×“×ª. עצב, סלידה, הפתעה, רתיעה, פחד. ×›×שר נתנו לכל מיני ×©×‘×˜×™× ×”× ×–×™×”×• ×ת ×”×¤×¨×¦×•×¤×™× ×›×ושר ×ו רתיעה וכו'.
חוקר ×‘×©× ×קמן חקר ×ת ההבעות ×”×וניברס×ליות, בצ'ילה ובברזיל ×שר ×ž×–×”×™× ××•×ª× ×¤×¨×¦×•×¤×™×. ×’× ×‘×›×™ ×–×” דבר מולד. התרבות מתערבת בש×לה מתי בוכי×, כמה ו×יך. ×œ×“×•×’×ž× ×‘×œ×•×•×™×•×ª של היוו××™× ×‘×”× × ×סר על בכי.
יש רגשות ××—×¨×™× ×©×ין ×¢×œ×™×”× ×”×¡×›×ž×” בין תרבותית הקשורות בלמידה. כמו כן חקרו ×‘×¨×•×ž× ×™× ×¡×™× ×™×™×/ ×˜×§×¡×˜×™× ×× ×¨×’×©×•×ª ×ž×¡×•×™×ž×™× ×ž×™×•×¦×’×™× ×¢"×™ ××•×ª× ×¡×™×ž×¤×˜×•×ž×™× ×›×ž×• בתרבות המערבית ומצ×ו ×›×™ יש דמיון בהסמקה, חיוורון, ×–×™×¢×” קרה, רעידה, עור ברווז. ×ך ×¢× ×–×ת יש ×“×‘×¨×™× ×©×ž×‘×•×˜××™× ×חרת – "שלחו החוצה × ×œ×©×•× ×•×ª×™×”×" = בתרבות המערבית ×–×” ייחשב זלזול, בסין הבעה כזו תחשב כהפתעה. ספיקת ×›×¤×™×™× × ×—×©×‘ בסין ביטוי לד××’×” ×ו ×כזבה. "גרד ×וזניו ולחיו" = סימן ל×ושר. "×¢×™× ×™×” התעגלו ונפתחו לרווחה" = כעס. ×’× ×× ×”×”×‘×¢×•×ª ×וניברס×ליות, יש להן ×‘×™×˜×•×™×™× ×חרי×. ×“×•×’×ž× × ×•×¡×¤×ª של ×יפוק וחסכונות בחיוכי×- בשבט הש×יין ב×מריקה – ×—×•×§×¨×™× ×—×©×• ×©× ×œ× ×¨×¦×•×™×™×, ×›×™ תמיד נציג השבט הסתכל ××œ×™×”× ×‘×—×•×ž×¨×” ×•×ž×¢×•×œ× ×œ× ×—×™×™×š. ×צלנו מצופה שכש××“× ×¤×•×ª×— דלת עבורך ×•×”×•× ×¦×¤×” לך, ×”×•× ×ž×—×™×™×š ×ליך.

חוקי השתיקה- מתי ×× ×™ שותק ומתי ×× ×™ מדבר. יש ×—×•×§×™× ×©×œ דקדוק. דקדוק של שפת גוף. מערכת ×›×œ×œ×™× ×©×נו ×™×•×“×¢×™× ×‘×ופן ×œ× ×ž×•×“×¢. סטודנט שנפגש במרצה ב×וטובוס – ×”×× ×ž×¦×•×¤×” ממנו לדבר ×ו לשתוק? מצופה שי×מר משהו. חוקי השתיקה ×”× ×›×לה ש×פשר לשתוק רק ×× ×™×© ×ינטימיות מוחלטת ×ו זרות מוחלטת. בכל רמה ×חרת צריך/מצופה לדבר, להתעניין בשלומו וכו'. מדובר ברצף מ×ינטימיות עד זרות, ב×מצע מצופה ממך לדבר ו××£ חובה, בקצוות ×תה יכול לשתוק.

שלושה מקורות לתקשורת ×œ× ×ž×™×œ×•×œ×™×ª:
1. מקור מולד – הבעות ×¤× ×™× ×•×¨×’×©×•×ª ×וניברס×ליות, למשל, בכי, צחוק, חיוכי×, הבעות רגשות, הבעות ×¤× ×™× ×•×›×•'.
2. תקשורת שנרכשת ×¢"×™ חיקוי – ×œ× ×ž×•×“×¢- ×נחנו ×ž×—×§×™× ×›×™×œ×“×™× ×ת ×”×’×“×•×œ×™× ×›×ž×• למשל חוקי השתיקה, המגע בין ×”×ž×™× ×™× ×•×‘×ž×™× ×™× ×œ×‘×™×Ÿ עצמ×. מבנה הגוף מזמין צורות מסוימות (×יך ×ž×©×œ×‘×™× ×™×“×™×™×? ×יך ×™×•×¦×¨×™× ×ž×’×¢ עין? הגוף מזמין ×ך התרבות יכולה לעצב ×ת ×–×”). בתרבות ×”×מריק×ית ×× ×תה גבר ×תה ×œ× ×™×›×•×œ לשבת רגל על רגל ×לה רגל ×חת על השנייה ב-90 מעלות, ×צל ×”×ž×•×¡×œ×ž×™× ×× ×ª×©×‘ ×›×›×” בישיבת ×¢×¡×§×™× ×•×ª×¤× ×” ×ת סוליית הנעל, ×œ× ×ª×ª×§×™×™× ×¢×¡×§×”. צורת הישיבה בתרבויות שונות משתנה, כחלק מהחיקוי. נוער ×‘×¡×¨×˜×™× ×©×œ שנות ×”-50 ×™×•×©×‘×™× ×‘×›×™×¡×ות בכיתה, בשנות ×”-60 ×™×•×©×‘×™× ×¢×œ הרצפה. יש המון חיקוי ×œ× ×ž×•×“×¢, ×ž×—×§×™× ×ת הגדולי×. ×’× ×˜×•×Ÿ והדגשי הדיבור ×ž×©×ª× ×™× ×‘×™×Ÿ תרבויות – בישר×ל ×ž×“×‘×¨×™× ×‘×˜×•×Ÿ גבוה ובצעקות בהפעלות למשל ,"×œ× ×©×•×ž×¢×™× ×תכ×.. ×œ× ××›×œ×ª× ×”×‘×•×§×¨", לעומת ×–×ת, ב×נגליה ×× ×ª×ª× ×¦×œ ×× ×‘× ×” הרעיש ברכבת. בישר×ל ×”×ª×—×•× ×”×¤×¨×˜×™ והציבורי מתערבבי×. ×נחנו ×ž×—×•× ×›×™× ×¢"×™ התרבות לדבר בעוצמות מסוימות. התרבות מעצבת. ×נו ×œ× ×ž×‘×§×¨×™× ×–×ת , ×ž×“×’×™×©×™× ×©×ž×“×•×‘×¨ בלמידה ×œ× ×ž×•×“×¢×ª.
3. למידה מודעת – שריקה, קריצה, למשל, נלמדת במודע. ×™×œ×“×™× ×ž×œ×ž×“×™× ×™×œ×“×™× ××—×¨×™× ×œ×§×¨×•×¥. לחיצת יד ×’× ×”×™× × ×œ×ž×“×ª ב×ופן מודע. בחור ישיבה חרדי לומד ללחוץ ×ת יד רבו ברכות ×›×שר היד כלפי מעלה, ×ו "תלחץ ×ת היד כמו גבר", לעומת לחיצת היד של יוצ××™ ×תיופיה. התרבות מכתיבה, ×•×’× ×ž×›×ª×™×‘×” משמעות, ×œ×•×ž×“×™× ×œ×œ×—×•×¥ לחיצה שונה מול ×”××“× ×©×ž×•×œ× ×•. המרכיב התרבותי ×’× ×‘×ª× ×•×¢×•×ª מולדות ×”×•× ×ž×¨×›×–×™ ביותר.

נישו×ין, משפחה, וש×רות במבט בין תרבותי
×›×œ×™× ×למנט×ריי×: כדי להבין משפחה, יש להכיר ×¡×ž×œ×™× ×ž×¨×›×–×™×™× ×‘×ª×¨×‘×•×ª.
טבלת ש×רות (מצגת)
ï‚¡ =×ישה. ï„= גבר = (קשר נישו×ין A Finial),  זוג גרוש/ גירושי×.
קשר ד×- consagunal ×™×”×™×” בין צ×צ××™× ×œ×”×•×¨×™×= l קו ×ופקי. ×ו קשר ×“× ×‘×™×Ÿ ××—×™× ×•×חיות – קו ×ופקי [×¡×ž×œ×™× ×ž×§×•×‘×œ×™×].
בעזרת ×”×¡×ž×œ×™× ×”×œ×œ×• ניתן ליצור טבל×ות מסובכות. דוגמ×: קל לר×ות:
הבן של הבת של הבת של ×”×חות של ××™×ž× ×©×œ×™.

ï‚¡ = ï„ = ï‚¡ ï‚ ×’×‘×¨ שנשוי לשתי ×חיות.
ï„ = ï‚¡ = ï‚¡ ï‚ ×ישה שנשו××” ל×ישה ונשו××” לגבר.

בתרבות הסינית לסדר של הלידה יש חשיבות, ×חד ר×שון, שני ושלישי, נכתוב : סדר הטבלה ×”×•× ×ž×™×ž×™×Ÿ ×ו שמ×ל ×ו להפך ×¢"פ מה שקבעתי. ניתן להסתכל על נישו××™× ×›×”×¡×›× ×”×“×“×™ של זכויות מוקנות, ×”×¡×›× ×—×•×§×™ שבו כל צד קונה זכויות בבן הזוג השני, ×נו ×ž×§×‘×œ×™× ×ת המצב הב×, הזכויות ×”× ×œ×¢×‘×•×“×”, מי עובד עבור מי, בנוסף זכויות למין וזכויות לילדי×.
עבודה-מין-ילדי×. במערב ×פריקה ×ישה בעלת מעמד כלכלי יכולה לרכוש ×ישה – ×”×™× ×ž×©×œ×ž×ª מוהר עבורה ובנוסף לגבר שלה יש לה ×’× ×ישה, בדר"×› מבוגרות. ×ישה זו עובדת במקומה בדר"×›, ×”×™× ×ž×¢×‘×™×¨×” ×ת הזכויות למין לבעלה ×•×”×™×œ×“×™× ×©×œ×”, ילדי ×”×ישה הנרכשת יהפכו לילדי הרוכשת. בדרך כלל מדובר ב×ישה ×–×§× ×” שרוכשת צעירה (בתנ"ך: שרה רכשה ×ת הגר, ××œ×•×”×™× × ×•×ª×Ÿ זכויות ×œ×ž×™× ×œ×ברה×, נתנה ×ותה ל××‘×¨×”× ×•×”×¤×›×” ל×ימו של ישמע×ל).
* גבר ש×שתו נפטרה ×•× ×©× ×ת ×חותה – גבר הנשוי לשני ×חיות, ×ך ×חת ×ž×”× × ×¤×˜×¨×”, ××™ ×פשר לדעת ×× × ×©× ×ת שתיהן בו זמנית ו×חת נפטרה ×ו של×חר פטירת ×שתו ×”×•× × ×©× ×ת ×חותה. תופעה כזו נקר×ת sororate – ×חות ×”×ישה תגדל ×ת ילדי ×חותה בצורה הטובה ביותר.
×פשר להוסיף בטבלה מספר נדבכי×, דורות בצורה ×ינסופית. כל פרט בטבלה מ×ופיין ×¢"×™ שלל ×”×§×©×¨×™× ×©×œ×• ×¢× ×©×ר ×”×¤×¨×˜×™× ×‘×˜×‘×œ×” (×ב של... נשוי ל... בן של...).

מונחי ש×רות:
EGO – ×”××“× ×©×ž×–×•×•×™×ª הר××™×” שלו ×נו ×ž×‘×™×˜×™× ×¢×œ טבלת הש×רות (יסומן ï„ ×ו ï‚¡ בצבע מושחר).
מספור: ×ž×ª×—×™×œ×™× ×œ×ž×¡×¤×¨ מהדור ×”×›×™ זקן. בטבלה ×ž×ž×¡×¤×¨×™× ×ת ש×ר ×”×¤×¨×˜×™× ×‘×›×“×™ ש×פשר ×™×”×™×” להתייחס ×ליה×.

מספר 5- בעבור ×גו הדוד מצד ×”×× (××— של ×מו), 9 - ×™×”×™×” דוד מצד ×”×ב×. ×“×•×’×ž× ×œ×ª×§×©×•×¨×ª מילולית- ×“×•×’×ž× ×œ×ייך תרבות מעצבת שפה, בן תרבות מערבית ×–×” ×œ× ×©×•× ×”, ×בל יש תרבויות של×× ×©×™× ×לו יש מונח שונה של קרבה, רק הצד של ×”××‘× ×”×•× ×¦×“ ×§×¨×•×‘×™× ×œ×š למשל. ×נו קור××™× ×œ×× ×©×™× ×ž×“×¨×’×•×ª שונות ב×ותה צורה (××— של ××‘× ×•××— של ××ž× ×•×™×§×¨×ו "דוד" בישר×ל, במקומות ××—×¨×™× ×”× ×™×§×‘×œ×• שמות ×•×ª×¤×§×™×“×™× ×©×•× ×™×). תרבות מעצבת שפה – ושוני בין תרבויות ×ž×ª×‘×˜× ×‘×©×•× ×™ בהתייחסות המשפחתית ×’× ×ž×‘×—×™× ×ª שמות תפקידי×.
×ž×¡×¤×¨×™× 20, 18 ייקר×ו ×צל ×”××©×›× ×–×™× "בן דוד" ×œ×œ× ×”×‘×—× ×”, ×צל ×”×¡×¤×¨×“×™× ×™×© הבדל בין "בן דוד" ל"בן דודה" (בהת×מה למין ההורה), ×“×•×’×ž× ×œ×¢×™×¦×•×‘ שפה. חשוב ×œ×©×™× ×œ×‘ להבדל בין דרגות קירבה ודורות בתוך ×”×¢×¥ המשפחתי. התרבות קובעת ×“×‘×¨×™× ×לו, יש תרבויות ש- EGO ×§×•×¨× ×œ- 4 , 9, 18 ב×ותו מונח, ל×× ×©×™× ×‘×¢×œ×™ דרגות קרבה שונות.

×רבע דרגות קירבה שייקר×ו דוד בישר×ל: ל××— של ×ב×. לבעל של ×חות של ×ב×. ××— של ×ימ×. בעל של ×חות של ×מ×.
שיטות ש×רות: חברות שונות נוקטות בשיטות שונות של קרבה / ×“× ×ו נישו×ין. בבדיקה ככל עולמית של כל התרבויות ×‘×¢×œ×•× × ×ž×¦×ו שתי שיטות ברחבי העול×:
1. השיטה הבילטר×לית (דו-צדדית) – ×ž×›×™×¨×™× ×‘×ופן שווה בשני צידי המשפחה, כמו בחברה המערבית. ×ין ×בחנה בין צד ×”×× ×œ×¦×“ ×”×ב (בטבלה, כל ×”×§×¨×•×‘×™× ×”× ×§×¨×•×‘×™× ×‘×™×œ×˜×¨××œ×™×™× ×ž- 1 עד 20).
2. שיטה היונילטר×לית (חד-כיוונית ×ו חד צדדית) – בשיטה כזו יש שתי תת קטגוריות:
×. פטריליני×לית – הקו של ×”×ב×.
ב. מטריליני×לית – הקו של ×מ×.
בטבלת הש×רות נר××” ×©×”×§×¨×•×‘×™× ×”×¤×˜×¨×™×œ×™× ×™××¨×™× â€“ ×¢×•×œ×™× ×œ×’×‘×¨ הר×שון, ר×ש המשפחה, ל×× ×©×™× ×”×›×™ ×–×§× ×™× ×•×‘×•×—×¨×™× ×‘×” ×ת הגבר מהצד של ×גו. ×”×•× ×”×¤×˜×¨×™, ממנו ×ž×ª×—×™×œ×™× ×œ×¨×“×ª בקו. ×¡×•×¤×¨×™× ×ת כל ×”×™×œ×“×™× ×©×œ הגברי×, ×©×™×™×›×™× ×œ×§×‘×•×¦×” הפטריליני×רית (כולל הבנות). בדור ×”×‘× ×™×›×œ×œ×• כל ×”×™×œ×“×™× ×ž×¦×“ ×”×’×‘×¨×™× ×•×›×š הל××”. ×”×‘× ×™× ×•×”×‘× ×•×ª של הגבר × ×—×©×‘×™× ×›×§×‘×•×¦×” פטריליני×רית (בטבלה: 16, 15, 10, 9, 8, 4, 18, 17). ×שתו של הגבר הר×שון (בחברה שלנו – הסבת×) ×œ× × ×›×œ×œ×ª במשפחה, ××—×™×” ו×ביה יגנו עליה. ×ין ×§×©×¨×™× ×¢×™×ž×” כמו ×¢× ×”×’×‘×¨×™×. 19+20 בחוץ ×›×™ ×”× ×™×œ×“×™× ×©×œ ×ישה.
הקו המטרילינ×רי עובד לפי העיקרון ×”×‘× ×™× ×•×”×‘× ×•×ª של ×”×ישה (בטבלה: 16, 15, 14, 13, 7, 6, 5, 1) הבחנה בין בני ×“×•×“×™× ×¦×•×œ×‘×™× ×œ×ž×§×‘×™×œ×™× (בפורטל). ×”×ישה הר×שונה ×•×™×•×¨×“×™× ×œ×™×œ×“×™× ×©×œ הנשי×, כולל ×’×‘×¨×™× ×©×”× ×™×œ×“×™× ×©×œ ××— ×œ× ×™×œ×“×™× ×©×œ ×’×‘×¨×™× ×›×ž×• 11+12 ×©×”× ×‘×—×•×¥.

השמות ×”× ×©×•× ×™×, בחברה הערבית: ××— של ××‘× = × ×§×¨× ×¢×, ××— של ××ž× = × ×§×¨× ×—×œ (השלכות לגבי ×”×’× ×” וזכויות).
יש הבחנה בין בני ×“×•×“×™× ×¦×•×œ×‘×™× ×œ×‘× ×™ ×“×•×“×™× ×ž×§×‘×™×œ×™×, כעקרון קרי שהמין של ×”××—×™× ×”×•× ×ותו מין.
בני ×“×•×“×™× ×ž×§×‘×™×œ×™×- ×”× ×‘× ×™ ×”×“×•×“×™× ×©×”×”×•×¨×™× ×”× ×ž×ותו מין, בטבלה 19-20 ו- 13-14.
בני ×“×•×“×™× ×¦×•×œ×‘×™×- ×”×™×œ×“×™× ×©×œ ××— ו×חות. ניתן להתחתן ×× ×‘× ×™ ×“×•×“×™× ×¦×•×œ×‘×™× ×גו יכול להתחתן ×¢× 11 12 ×ו ×× 19 20 חשוב לחברות יונילטר×ליות.
* בחברות בילטר×ליות ההבחנה הזו ×œ× ×—×©×•×‘×”, ×œ× ×§×™×™×ž×ª, ×›×™ הדודה מצד ××‘× ×•×ž×¦×“ ××ž× ×–×” ×ותו הדבר, ולכן ×”×™×œ×“×™× ×©×œ×”×Ÿ ×–×” ×ותו הדבר. ×œ× ×יכפת לנו ×× ×‘×Ÿ דוד ×”×•× ×ž×¦×“ ×–×” ×ו מצד ×–×”. ×›×•×œ× ×‘×©×‘×™×œ× ×• בני דודי×.
* בחברות יונילטר×ליות ההבחנה הזו חשובה ×›×™ בני ×“×•×“×™× ×¦×•×œ×‘×™× ×‘×—×‘×¨×•×ª יונילטר×ליות, ×”× ××£ ×¤×¢× ×œ× ×§×¨×•×‘×™× ×©×œ×š. ×œ× ×™×›×•×œ×™× ×œ×”×™×•×ª ×©×™×™×›×™× ×‘×©×•× ×“×¨×š! [×›×™ ×× ×”×—×‘×¨×” ×”×™× ×¤×˜×¨×™×œ×™× ×™×לית, ××– 19 ××™× ×” קרובה של ×גו ו×× ×”×—×‘×¨×” ×”×™× ×ž×˜×¨×™×œ×™× ×™×לית – ××– 11 ××™× ×” קרובה של ×גו. יש לכך השלכות ×’× ×¢×œ בחירת בני זוג, לדוגמ×: בחברות יונילטר×ליות, ×ין ×יסור להתחתן ×¢× ×‘×Ÿ-דוד צולב, כיוון ש×ינו קרוב משפחה.

בחירת בן זוג:
×ž×›×œ×™× ×למנט×ריי×, וטבלת הש×רות נעבור לבחירת בן / בת זוג. נתחיל מהתמונה הכלל עולמית. המבט הבין תרבותי, מבט רוחב על תרבויות ×‘×¢×•×œ× ×‘×”×™×‘×˜×™× ×©×•× ×™×. ×›×שר ×ž×‘×™×˜×™× ×‘×ª×ž×•× ×” הכלל עולמית ×נו ×ž×’×œ×™× ×©× ×™ ×—×•×§×™× ×©×œ בחירת בן זוג, ×—×•×§×™× ×‘×’×“×¨ נורמות היודות לכלל.
×יך ×‘×•×—×¨×™× ×‘×Ÿ זוג ברחבי העול×? יש חוקי×:
1. ×קסוגמיה ï‚ × ×™×©×•××™× ×ž×‘×—×•×¥. החוק שמחייב ×ו ממליץ להתחתן מחוץ לקבוצה ×ליה ×”××“× ×©×™×™×š (יכול להיות משפחת ×”×ב, קהילת הכפר, הקל×ן וכו' ï‚ ×יסור גילוי עריות (Incest Taboo). לדוגמ×, ×סור להתחתן ×× ×“×•×“×™×.
2. ×נדוגמיה ï‚ ×”×—×•×§ המחייב/ממליץ להתחתן בתוך הקבוצה ×ליה ×”××“× ×©×™×™×š ï‚ ×›×’×•×Ÿ נישו××™ בני דודי×. ×יסור גילוי עריות ×”×•× ×וניברס×לי ×•×§×™×™× ×‘×›×œ ×”×¢×•×œ× (חתונה בתוך המשפחה). דוגמה ל×נדוגמיה – יהודי מעדיף להתחתן ×¢× ×™×”×•×“×™×”. ×צל ×”×בורג'×™× ×™× ×‘×וסטרליה חובה ×œ×”×™× ×©× ×œ×‘×ª דודה צולבת.
3. ×הבה רומנטית ï‚ ×™×•×¡×‘×¨ בהמשך.
×“×•×’×ž× ×œ×קסוגמיה: ×”×יסור על גילוי עריות Incest Taboo מדובר בחוק ×©×”×•× ×מוציונ×לי מכול×, חוק חברתי. ובתרבויות שונות יש דחייה מניסיון ליצור קשר ×›×–×” בתוך המשפחה – הפנמה עמוקה של ×”×יסור (נסביר ×ת ×”×יסור ב×מצעות "הכללות ×תנוגר×פיות" ï‚ ×תנוגרפיה- תי×ור הנתוני×. הכללה ×תנוגר×פית ×”×™× ×רגון × ×ª×•× ×™× ×‘×נתרופולוגיה בקבוצות בעלות סדר, ×ž×”× ×”× ×ª×•× ×™× ×”×“×•×ž×™×. ×ין מדובר בפרשנות, ××œ× ×‘×ª×™×ור ×”× ×ª×•× ×™× ×‘×מצעות הכללה. ×œ×“×•×’×ž× ×‘×ª×™ מלון: ×œ×›×•×œ× ×™×© בריכות, חדרי ×וכל, קבלה ו×נשי מקצוע וכו'. הכללות ל×יסור גילוי עריות :
1. ×”×יסור על גילוי עריות ×”×•× ×וניברס×לי. כלומר, ×§×™×™× ×‘×›×œ החברות בעול×. בכל החברות ×ין יחסי מין בין ×”×•×¨×™× ×œ×™×œ×“×™×”× ×‘×›×œ העול×. הכללה ×–×ת תקפה ×’× ×œ×’×‘×™ ×™×—×¡×™× ×‘×™×Ÿ ××—×™× ×•×חיות, ×ך לכלל ×”×–×” יש יוצ××™× ×ž×”×›×œ×œ (בחברות ×‘×”× ×ž×•×ª×¨ ל××—×™× ×•×¨×¦×•×™ שיתחתנו כגון, ×צל ×”××™× ×§×”, ×צל ×”×ž×œ×›×™× ×‘×ž×¦×¨×™× ×”×¢×ª×™×§×” ובהוו××™ חובה ש××— ×™×™× ×©× ×œ×חותו במשפחת המלוכה, מתוך תפיסה של××— השני בעיני המלך יש עוצמות של כוח שיהרגו ××“× ×¤×©×•×˜ (הנסיך ×œ× ×™×›×•×œ ×œ×”×™× ×©× ×œ×‘×ª ×”×¢×. העוצמות בגופו יהרגו ×ותה). מדובר ×‘×ž×§×¨×™× ×—×¨×™×’×™× â€“ רק בן/בת המלך ×—×™×™×‘×™× ×œ×”×™× ×©× ×–×” לזה ורק בתרבויות ×”× "ל.
2. הרחבה- בכל החברות ×‘×¢×•×œ× ×”×יסור מורחב מעבר למשפחה המיידית הגרעינית, במידות שונות. ההרחבה שונה בין החברות. כלומר מס' ×”×§×¨×•×‘×™× ×ו הדורות ×©×”×™× ×›×•×œ×œ×ª. הרחבה של ×”×יסור מעבר לחברה המיידית. יש חברות שבן ×”×יסור על גילוי עריות כולל 20 דרגות ×§×¨×•×‘×™× ×ž×“×¨×’×•×ª שונות ×צל הטרוברו×× ×“×¨×™× (××™ ב×וקיינוס השקט) ×”×יסור ×”×•× ×פילו 20 דורות מצד ×”××. בחברות ×חרות ×”×יסור מ×וד מצומצ×. ×צל יהודי ×תיופיה – ×יסור גילוי עריות חל על 7 דורות לפחות. בחברה הבדו×ית ×”×יסור מצומצ×, יש ×פשרות ×œ×”×™× ×©× ×œ×‘× ×™ דודי×, ×’× ×‘×™×”×“×•×ª החסידית – הדוד × ×™×©× ×œ×‘×ª ×חיו, ×”×—×¨×“×™× 11% נשו××™× ×חיינית ×¢× ×“×•×“.
3. מעבר למשפחה הגרעינית, ×ין קרוב מדרגת משפחה ×חרת ספציפית שבכל חברה ×סור להתחתן ×יתו. מערכת ×”××™×¡×•×¨×™× ×‘×›×œ חברה ×”×™× ×©×•× ×”. הכללה שעוסקת ב××“× ×”×ž×¡×•×™× ×ž×¢×‘×¨ לתוכן, מעבר ל×יסור הקשור במשפחה הגרעינית ×ין עוד כלל ×יסור. ×ין עוד ××“× ×¡×¤×¦×™×¤×™ ×‘×¢×•×œ× ×›×ž×• ××ž× ×ו ××‘× ×ו ××—.
4. ×ין מת×× ×¢× ×§×¨×‘×” ביולוגית. ×ין קשר ×¢× ×§×¨×‘×” ביולוגית. כלומר, בחברה ×חת ×סור דרגה 7 מצד ×חד ומותר להתחתן ×¢× ×“×•×“ מצד שני. קרבה ביולוגית ×”×™× ×œ× ×”×’×•×¨× ×”×§×•×‘×¢ ×ת כללי הרחבת ×”×יסור. כלומר, ×œ×¤×¢×ž×™× ×‘×™×”×“×•×ª ×פשר ×œ×”×™× ×©× ×œ×§×¨×•×‘ שמצד ×חד ×”×•× ×§×¨×•×‘ ביולוגית (××— של ×מ×) הפרש של דרגת קרבה ×חת, ×ך מצד שני קרוב בדרגה כזו מצד ×”×ב ×”×•× ×יסור מוחלט.
5. תמיד יש עבירות. כלומר, ×ין חברה ×‘×¢×•×œ× ×©×ין בה עבירות. עבירות של ×ב-בת, ××—-×חות נפוצות יותר מ×שר ×מ×-בן.
6. ×”×יסור על גילוי עריות ×”×•× ×ž×וד ×מוציונ×לי, ועומד בכל ×”×¢×•×œ× ×‘×¨×ש ×¡×•×œ× ×”×יסורי×. ההסבר לתופעות ×”× "ל - ×יסור גילוי העריות ×וניברס×לי ורווח בכל העול×.

כעת נעבור ל×תנולוגיה, ×œ×”×¡×‘×¨×™× ×ž×“×•×¢? ×יך נסביר ×ת העובדה ש×יסור לגילוי עריות נפוץ בכל העול×, ×§×™×™× ×‘×›×œ ×”×¢×•×œ× ×•×›×œ כך מוכלל.
ï‚§ תי×וריה ×ינסטינקט מדחייה. יש נטייה ×œ× ×œ×§×™×™× ×™×—×¡×™ מין ×¢× ×‘×Ÿ הקבוצה ×ו בתוך המשפחה. ×ול×, ×יך בחורה יהודיה יכולה להיות ×¢× ×“×•×“×” ובחורה טרומברי×נית יכולה ×œ×”×™× ×©× ×ž×ינסטינקט לדוד מצד ×חד ×•×œ× ×חר? פה ×נו ×˜×•×¢× ×™× ×©×ינסטינקט ×”×•× ×œ× ×וניברס×לי.
ï‚§ ייתכן הסבר ביולוגי/גנטי – יוולדו ×™×œ×“×™× ×œ× ×‘×¨×™××™×. ×× ×–×”×• ההסבר, ×”×יסור ×”×™×” צריך להיות במת×× ×¢× ×”×§×¨×‘×” הביולוגית (×¢× ×”×”×ª×¨×—×§×•×ª הביולוגית ×”×יסור צריך ×”×™×” לפחות ו×ין ×–×” כך). כל בני ××“× ×‘×›×œ ×”×¢×•×œ× ×ž×›×™×¨×™× ×‘×¡×›× ×•×ª הביולוגיות, ×™×•×“×¢×™× ×¢×œ×™×”× ×•×‘×’×œ×œ× ×”× ×™×¦×¨×• ×ת ×”×יסור. ×נחנו ×ž× ×™×—×™× ×©×›×œ החברות מכירות ×ך ×–×” ×œ× × ×›×•×Ÿ. למשל בחברה הטרומרי×נית מ××ž×™× ×™× ×©×ª×¤×§×™×“ הגבר בהולדה ×”×•× ×œ×¤×ª×•×— ×ת הילד ביחסי מין לפני הרוח שנכנסת ×•×”×™× ×”×¡×™×‘×” לילד. תפקיד הגבר ×”×•× ×œ× ×’× ×˜×™ ×•×œ× ×‘×™×•×œ×•×’×™. יתרה מז×ת יש תרבויות כגון בדו××™×™× ×©×˜×•×¢× ×™× ×©×¢×œ ××£ שידועה הבעייה הגנטית המסורת יותר חשובה. ×× ×ין הת×מה בין ×”×יסור ובין הקרבה הביולוגית ××– ×œ× ×™×›×•×œ שההסבר המרכזי ×”×•× ×©×—×‘×¨×•×ª מכירות ×ת בעיית הקרבה הביולוגיות. להסבר הגנטי תפקיד ×ž×¡×•×™× ×‘×יסור ×ך ×–×” ×œ× ×”×ª×¤×§×™×“ המרכזי.
ï‚§ התי×וריה של מלינובסקי, שנתקע במלחמת ×”×¢×•×œ× ×”×©× ×™×™×” ב××™×™ טרוברי×נד ב×וקיינוס השקט למס' ×©× ×™× ×•×¢×©×” ×©× ×¢×‘×•×“×ª שדה מקיפה – טען שבמערכת המשפחתית ש×מורה להיות מערכת של שיתוף פעולה ×œ× × ×™×ª×Ÿ ל×פשר תחרות מינית. מדובר במערכת כלכלית שעוזרת לשרוד ולהעביר ×ת ×”×™×œ×“×™× ×œ×“×•×¨ ×”×‘× ×•×—×™×™×‘×™× ×©×™×ª×•×£ פעולה. ×× ×”××— יתחרה ×¢× ×”×ב על ×”×חות, ×œ× ×ª×ª×§×™×™× ×ž×©×¤×—×” ויהיו רציחות. הכללות מסתדרות בהסבר ×–×”, ×”×יסור ×‘×¢×•×œ× ×™×§×‘×¢ לפי מה שמוגדר בתרבות כקרבה משפחתית. ×”×יסור עוקב ×חרי הגדרת המשפחה של ×ותה חברה. תי×וריה כזו מסבירה טוב ×ת ×”×תנוגרפיה (הנתוני×), הסבר ×”×›×™ סביר. ×× ×”×ž×©×¤×—×” מוגדרת לפי צד ×”××, נישו××™× ×¢× ×¦×“ ×”×× ×™×•×ª×¨×•. ×”×יסור תלוי בהגדרת התרבות למשפחה. ×”×יסור על גילוי עריות ×§×™×™× ×‘×›×œ ×”×¢×•×œ× ×ך ×”×•× ×ž×™×•×©× ×‘×›×œ תרבות ×¢"פ הגדרת המשפחה.

×“×•×’×ž× ×œ×נדוגמיה: נישו××™× ×ž×•×¢×“×¤×™× ×‘×™×Ÿ בני ×“×•×“×™× ×‘×—×‘×¨×” המערבית המוסלמית. ב×נדוגמיה ×ž×—×™×™×‘×™× ×ו ×ž×ž×œ×™×¦×™× ×œ××“× ×œ×”×ª×—×ª×Ÿ בתוך ×ותה קבוצה. יש רצף של המלצות לנישו××™× ×‘×—×‘×¨×•×ª שונות. בקסטה ההודית יש חובה להתחתן בתוך הקסטה.
דוגמה:

המעמד החברתי בחברה הבריטית דומה לקסטה. ×× ×ריסטוקרטית מתחתנת ×¢× ×ž×™×©×”×• מחוץ למעמד ת×בד ×ת ×”×דמות. בחרבה ×”×מריק×ית זו המלצה לעומת יהדות שזו נטייה. בחברה הערבית × ×©×™× ×œ× ×™×›×•×œ×•×ª להתחתן מחוץ לקבוצה, כיוון ש×× ×›×Ÿ יהרגו ×ותה. PCM- Parallel Cousin marriage, מדובר בנישו××™ בני ×“×•×“×™× ×ž×§×‘×™×œ×™×, תופעה מ×וד רווחת בתרבות הערבית, בחרבה הערבית המוסלמית, מדובר בנישו××™ בני ×“×•×“×™× ×ž×§×‘×™×œ×™×. ברוב התרבותיות

שהחברה ×”×™× ×‘×§×• של ×”××‘× (פטריליני×לית), ברוב חברות ×לו 95% ×חוז מבני ×”×“×•×“×™× ×ž×•×’×“×¨×™× ×›××—×™×. בחברה הערבית המוסלמית, תופעה זו נדדה לחברות מוסלמיות ×œ× ×¢×¨×‘×™×•×ª כגון פקיסטן ×ו קורדיסטן ההמלצה ×”×™×, ×ž×ž×œ×™×¦×™× ×œ×”×ª×—×ª×Ÿ בנישו××™ בני ×“×•×“×™× ×ž×§×‘×™×œ×™×, העדפה ×נדוגמית.

על תופעה שקיימת בכל העול×, ×וניברס×לית נש×ל – ×”×× ×ž×“×•×‘×¨ בתופעה גנטית. ×× ×ª×•×¤×¢×” חריגה, חשוב לש×ול ×”×× ×ž×“×•×‘×¨ במשהו ×קר××™ ×©×™×¢×œ× ×‘×¢×ª×™×“, מסתבר שהדפוס ×§×™×™× ×‘×—×‘×¨×” הערבית מ×ות ×©× ×™× â€“ ×œ× ×קר××™, ומופץ בתוך החברה למרות נדירות התופעה בעול×.
דוגמה נוספת לתופעה חריגה: כת ×‘×©× shakers ×סרה על יחסי מין בכלל , ×’× ×‘×™×Ÿ בעל ל×ישה, ×”× ×—×©×‘×• שיטרפו עליה×, ×”×מינו שיצליחו ל×סוף ×—×‘×¨×™× ×—×“×©×™× ×ך ×”×™× × ×¢×œ×ž×”. מדובר בתופעה חריגה ו×קר×ית.
דוגמה נוספת, ×”×§×™×‘×•×¦×™× ×™×¦×¨×• מהפכה סוצי×ליסטית ויצרו מצב שבו ×™×œ×“×™× ×§×¨×ו ×œ×”×•×¨×™×”× ×‘×©×ž×•×ª ×”×¤×¨×˜×™×™× ×•×œ× ××‘× ×ו ×מ×, ×ך תופעה זו נעלמה ×¢× ×”×©× ×™× ×‘×“×•×¨ השלישי – חריג. לעומת ×–×ת, תופעת PCM ××™× ×” ×קר×ית, ×”×™× ×§×™×™×ž×ª ×›- 1000 שנה בעלת ספרות היסטורית יפה.

×הבה רומנטית:
הש×לה עד כמה חברות לוקחות ×הבה רומנטית כקריטריון לנישו×ין. ×™×©× × 4 גישות המתייחסות ×œ×§×™×•× ×הבה רומנטית כבסיס לנישו×ין בחברות העול×, בהסתכלות כלל עולמית:
ï‚§ חברות ×‘×”× ×ין מונח ×›×–×” של ×הבה – ×הבה ××™× ×” קריטריון מוצהר בבחירת בן זוג לנישו×ין, ×œ× ×ž×›×™×¨×™× × ×•×©× ×©×œ ×הבה רומנטית. יש × ×מנות והתמדה ×ך רגש ×”×הבה ×ינו מוכר. ניסה בושמנית, מתייחסת ל- 3 ×‘×¢×œ×™× ×•×”×ž×™×œ×” ×הבה ××™× ×” מוזכרת, כך ×’× ×‘×—×‘×¨×ª ×ינו××™×˜×™× ×ין מונח של תחושה של ×הבה.
ï‚§ חברות שמכירות ב×הבה רומנטית כדבר מ×וד ×œ× ×¨×¦×•×™ – ×הבה ×”×™× ×¡×•×’ של שיגעון, מחלה ×ו השתטות. למשל בחברה החרדית ×ו הערבית. נישו××™× ×ž×הבה ×•×œ× ×ž×©×™×“×•×š בגדר כמעט ×סורי×. החברה מכירה במונח ×ך ×œ× ×›×‘×¡×™×¡ לנישו××™×. ×ž×—× ×›×™× ×ž×’×™×œ צעיר שזה פסול כדי למנוע נישו××™× ×¢× ×’×•×™×™× â€“ שייעשו מתוך ×הבה ×•×œ× ×©×™×“×•×š. החברה הערבית מכירה ב×הבה רומנטית כשיגעון וטירוף.
ï‚§ ×הבה רומנטית ×”×™× × ×©×’×‘×ª ועיל×ית ×ך ×œ× ×ž×ª×ימה לנישו×ין – לדוגמ×, ×”×ריסטוקרטיה של ימי ×”×‘×™× ×™×™× ×ž×¢×ž×“ ×”×צולה ב×ירופה חשבה כך. ××•×ž×¨×™× ×•×ž×ž×œ×™×¦×™× ×œ×’×‘×¨×™× ×œ×”×ª×הב, צריך לכתוב שירה, לחוש ×ת הרגש, ×ך ×›×שר ×ž×’×™×¢×™× ×œ×©×œ×” הנישו××™× ×–×” ×œ× ×ž×” שקובע ×לה נישו×ין על בסיס כלכלי ומעמדי.
ï‚§ ×הבה רומנטית ×”×›×™ ר×ויה וטובה כבסיס לנישו××™× ×˜×•×‘×™× â€“ נישו××™× ×‘×—×‘×¨×” המערבית והישר×לית, חברה המשבחת ומפ×רת ×ת ×”×הבה. בחברה המערבית הת×הבות ו×הבה ×”× ×”×‘×¡×™×¡ לנישו×ין. הש×לה ×”×™×, ×יך ייתכן שחברה המעודדת רציונ×ליות בכל ×ª×—×•× ×חר כגון לימודי×, עבודה טובה, ביטוח ×—×™×™×, במקביל מעודדת ×œ× ×¨×¦×™×•× ×ליות ×‘× ×•×©× ×ž×¨×›×–×™ כל כך ×‘×—×™×™× ×©×œ נישו×ין ומשפחה, ×יך חברה מערבית מטיפה ליפול ל×הבה, לד-לוזיות.

נישו×ין- שיטות שונות של נישו×ין
• נישו××™× ×ž×•× ×•×’×ž×™×/ מונוגמיה ï‚ × ×™×©×•×ין לבן/בת זוג ×חד/×חת.
• נישו××™× ×¤×•×œ×™×’×ž×™×/ פוליגמיה ï‚ × ×™×©×•×ין ליותר מבן/בת זוג ×חד/×חת. ×§×™×™×ž×™× 2 תת סוגי×:
×. פוליגניה – גבר שנשוי למס' נשי×, שתי × ×©×™× ×•×™×•×ª×¨. (ביגמיה ×”×™× × ×™×©×•×ין רק ל- 2 נשי×)
ב. פולי×נדריה – ×ישה שנשו××” לשני ×’×‘×¨×™× ×•×™×•×ª×¨ (יותר נדיר). ×œ×“×•×’×ž× ×‘×ריסטוקרטיה הטובטנית, ×ו ×צל ×”"טודה" בהודו. ×”× ×ž× ×ž×§×™× ×©× ×ת הרציונ×ל בסיפוק מיני ×¢× ×™×•×ª×¨ מבן זוג ×חד, ×›×™ גבר ×חד ×œ× ×™×›×•×œ לספק ×ישה ×חת, צריך יותר מגבר ×חד ל×ישה. × ×§×¨× Fraternal Polyandry – פולי×נדריה של ××—×ות, כלומר, ×ישה מתחתנת בדרך כלל ×¢× ×©× ×™ ××—×™×. מצב מקביל שגבר מתחתן ×¢× ×©× ×™ ×חיות × ×§×¨× sororo polyandry .
×’. בתוך פוליגמיה נמצ×ת ביגמיה – רק 2 בנות זוג. פוליגמיה ×¢× ×™×•×ª×¨ מ-2 × ×©×™× ×§×™×™×ž×ª בחברה הערבית.

מגורי×- * ×ין בהכרח חפיפה בין שיטת ×”×ž×’×•×¨×™× ×•×‘×™×Ÿ עקרון הש×רות. יש 5 שיטות ×ž×’×•×¨×™× ×‘×¨×—×‘×™ העול×:
×. השיטה הפטרילוק×לית – הכלה מצטרפת למשפחת החתן, לבית הוריו, לכפר שלו. למשל בחברה התנ"כית, הסינית, הערבית כך נהגו. כך רוב ×”×ž×’×•×¨×™× ×‘×¢×•×œ×, ×”×›×™ נפוץ. החתן ×ž×‘×™× ×ת הכלה לבית הוריו. חברות לדוגמ×: החברה הערבית, החברה התנ"כית, החברה הסינית.
ב. בשיטה המטרילוק×לית – החתן מצטרף ×ל משפחת הכלה (לבית ההורי×, ×”×חיות, הכפר). הכלה מבי××” ×ת החתן לבית הוריה ×ו ×חיותיה, ×ו פשוט לכפר של הכלה. ×§×™×™× ×‘×—×‘×¨×•×ª מסוימות במערב ×פריקה, ×ינדי×× ×™× ×‘×©×‘×˜ הופי- מערב ×רה"ב. הכיוון ההפוך לשיטה ר×שונה. התופעה יחסית במיעוט ×•×œ× × ×“×™×¨×”.
×’. השיטה הבילוק×לית – הזוג מחליט היכן לגור, יש ×œ×”× ×‘×—×™×¨×”, ×©× ×ª×™×™× ×צל צד ×”×ישה ול×חר מכן צד ×”×ב ×ך מתחיל ×צל ההורי×. ×צל ×”×ינו×יט הזוג בוחר ×× ×œ×’×•×¨ ×צל משפחתו ×ו משפחתה, לתקופה זמנית ×ו לתמיד. הש×יפה בסופו של דבר לעצמ×ות. חברה לדוגמ×: ×”×ינו×יט, ×‘×©× ×™× ×”×¨×שונות של×חר הנישו×ין.
ד. השיטה ×”× ×ולוקלית – הזוג יוצר יחידת ×ž×’×•×¨×™× × ×¤×¨×“×ª – כמו בישר×ל, בנפרד מההורי×. ההכתבה התרבותית ×”×™× ×” ×©×¢×•×–×‘×™× ×ת בית ההורי×. שימו לב: מדובר בחוק תרבותי, ×ך כיוון ×©×”×•× ×ž×•×¦×œ×— כולנו ×ž×©×•×›× ×¢×™× ×©×ž×“×•×‘×¨ בבחירה חופשית ×•×œ× ×‘×”×›×ª×‘×” תרבותית
×”. השיטה ×”×ונקיולק×לית – הזוג הצעיר עובר לגור ×צל הדוד של החתן (×”××— של ×”××). ×§×™×™× ×‘×—×‘×¨×•×ª מטריליני×רית בלבד. למשל ×צל הטרוברי×× ×“×¨×™× â€“ שש×, ×ž×ž×™×œ× ×”×ž×ª×‘×’×¨ עובר לדוד בצד של ×”××™×ž× ×‘×’×™×œ ההתבגרות ולכן ×”×•× ×ž×‘×™× ×ת הכלה ל×יפה ×©×”×•× ×¢×‘×¨ לגור. בחברות ×”×לה, ×”××— של ×”×× ×”×•× ×”×“×ž×•×ª המרכזית בחברה. ×”×•× ×–×” ש×חר××™ לנער, הנער עובר לגור ×צלו בנערותו ולכן ב×ופן טבעי ×ž×‘×™× ×ת ×שתו לגור בבית ×”×–×”.×× ×œ×× ×ין ××— – ×™×”×™×” מישהו ×חר שיקבל ×ת ×”×חריות. ×ž×¨×—×™×‘×™× ×ת ×פשרות.

משפחה- המילה משפחה בשפת ×”×™×•× ×™×•× ×ž×›×¡×” 2 ×¡×•×’×™× ×©×œ משפחות ב×נתרופולוגיה.
1. יחידת ×ž×’×•×¨×™× â€“ היחידה המתפקדת, היחידה הכלכלית, מה ש×נו קור××™× ×ž×©×¤×—×” ביו×-×™×•× Family.
2. יחידות ש×רות/ קבוצת ×”×§×¨×•×‘×™× ×”×¨×—×‘×” יותר – יחידת/ קב' ש×רות kinship. כמו ×ž×•×–×ž× ×™× ×‘×—×ª×•× ×” שנקר××™× "משפחה". נחלק לקינדרד ולקל×ן.
×ין חברה ×‘×¢×•×œ× ×©×ין בה ×ת שני המרכיבי×, ×’× ×ž×©×¤×—×” ×•×’× ×”×›×¨×” ביחידת ש×רות. בהסתכלות כלל עולמית, טיפוסי המשפחות × ×•×¦×¨×™× ×ž×©×™×œ×•×‘ בין צורת ×”×ž×’×•×¨×™× ×•×¦×•×¨×ª הנישו×ין.

יחידות מגורי×: שלושה ×˜×™×¤×•×¡×™× ×©×œ משפחות וורי×ציות בתוכן:
×. משפחה גרעינית, נוקל×רית ï‚ ×‘×—×‘×¨×•×ª בן יש נישו××™× ×ž×•× ×•×’×ž×™×™× (גבר נשוי ל×ישה ×חת ולהפך), ×•×ž×’×•×¨×™× × ×™×ולוק××œ×™×™× (יחידת דיור נפרדת) תיווצר משפחה ביולוגית, גרעינית. ×נו חברה ישר×לית שפועלת כך.
ב. משפחה פוליג×מית ï‚ ×›×•×œ×œ×ª 3 תת סוגי×: מבוססת על צורות נישו×ין
1. משפחה פוליג×נית – הבעל, 2 × ×©×™× ×ו יותר וילדיה×. גבר + הרבה נשי×
2. משפחה פולי×נדרית – ×”××, 2 ×‘×¢×œ×™× ×ו יותר וילדיה×. ×ישה+ הרבה גברי×
×’. משפחה מורחבת/ רב דורית ï‚ 3 ×¡×•×’×™× (העיקרון: ×ž×’×•×¨×™× ×¨×‘-דוריי×) מבוסס יותר על המגורי×, ×ž×’×•×¨×™× ×ž×©×•×ª×¤×™× ×œ×ž×¡' דורות, הפוך ל×למנט×רית.
1. מורחבת פטרילוק×לית – בסיס של ×ž×’×•×¨×™× ×©×œ כמה דורות מצד ×”×ב×. רק הגברי×, ×”×‘× ×™× ×©×œ ×”×¡×‘× ×•×”×‘× ×•×ª בדור ×”×™×œ×“×™× ×”×œ× × ×©×•××™× (×›×™ הכלה מצטרפת לחתן בשיטת המגורי×).
2. מורחבת מטרילוק×לית – בסיס של ×ž×’×•×¨×™× ×©×œ כמה דורות מצד ×”×ימ×. ×‘× ×™× ×•×‘× ×•×ª ×œ× × ×©×•×ות, ×¡×‘×ª× ×‘×¢×œ×” מצד ×מ×, בנותיה הנשו×ות בלבד, ×•×”×™×œ×“×™× ×©×œ הבנות, ×’× ×‘× ×™× ×•×’× ×‘× ×•×ª ×œ× × ×•×©××™×. בת תיש×ר, בן יעבור למשפחת ×שתו.
3. מורחבת ×וו×נקיוקלית – בסיס של ×ž×’×•×¨×™× ×©×œ כמה דורות ×צל הדוד מצד ×”×× (יגורו ×צלו ×”×‘× ×™× ×©×œ ×”×מה וילדיה×). ×‘× ×™× ×ž×‘×™××™× ×ישה ×©×œ×”× ×œ×“×•×“, ×”×‘× ×™× ×”× ×©×•××™× ×©×œ ×חותו של הדוד ונשותיה×, ×•×™×œ×“×™× ×œ× × ×©×•××™×.
* חשוב לזכור שהקטגוריות ×”×לה ×”× ×¨×§ קירוב למצי×ות: מקרה ×‘×™× ×™×™× â€“ יש ×ישה בקריית מל××›×™ שקנתה דירות בבניין בו ×”×™× ×’×¨×”. בכל ×¤×¢× ×©×™×œ×“×™×” ניש×ו ×”× ×’×¨×• בדירות שלה בבניין, כעת ×”× ×’×¨×™× ×‘×™×—×“ בבנין במדיניות דלתות פתוחות. ××™ ×פשר לקטלג ×ת המשפחה ×‘×¡×•×’×™× ×”× "ל: מדיניות דלתות פתוחות בכל הבניין מצד ×חד ועצמ×ות כלכלית של כל בני זוג מצד שני. המצי×ות שוברת ×ת הקטגוריות, ×–×” רק ×ž×‘× ×™× ×§×•×’× ×™×˜×™×‘×™×™×.

יחידות הש×רות ï‚ ×©×ª×™ שיטות ש×רות:
ï‚§ קינדרד Kindred– השייכת לעיקרון הבילטר×לי- דו כיווני,קבוצת ×”×§×¨×•×‘×™× ×©×œ×™ ש××™× × ×ž×©×¤×—×” כלכלית, ×”×™× ×›×•×œ×œ×ª דודי×, סבי×, בני דודי×, הש×רות ×”×™× ×ž×©× ×™ הצדדי×. הקינדרד ×”×•× ×ישי ×›×™ כש××“× ×ž×ª×—×ª×Ÿ, שני ×”×¦×“×“×™× ×¢×‘×•×¨×• × ×—×©×‘×™× ×ž×©×¤×—×”. יחידת הש×רות ×”×™× ×ישית – כש××“× ×ž×©×™× ×ת בנו, ×”×•× ×ž×–×ž×™×Ÿ ×§×¨×•×‘×™× ×ž×¡×•×™×ž×™× ×œ×—×ª×•× ×”. כש×חותו ×ª×©×™× ×ת בנה, רוב ×”×§×¨×•×‘×™× ×™×”×™×• חופפי×, ×ך יצטרפו ×’× ×›×לה ×©×§×©×•×¨×™× ×œ×‘×¢×œ×”. מכ×ן, לכל ××“× ×™×© ×§×©×¨×™× ×חרי×. חופף בחלקו ×ך שונה בחלק ×חר.
ï‚§ קל×ן – שייכת לעיקרון היונילטר×לית- חד כיווני. הש×רות ×”×™× ×“×¨×š ×חד ההורי×. מקבל ×ת יחידת ×”×§×¨×•×‘×™× ×©×œ×š מ×חד ×”×¦×“×“×™× ×ו מצדה של ××ž× ×ו מצד ×”××‘× ×›×œ×•×ž×¨, מטריקל×ן מצד ×”×× ×ו פטרילק×ן מצד ×”×ב. לכל קל×ן יש ×©× â€“ ×ישה שניש××” ×”×™× ×©×™×™×›×ª עדיין לבית ×ביה בחברות מסוימות, ושמה משתייך לקל×ן של המשפחה שלה. ×”×™× ×œ×¢×•×œ× ×œ× ×™×•×¦×ת מיחידת הש×רות.
לסיכו×:

ל×ן מתפתחת המשפחה העתידית: במדעי החברה ×ž× ×¡×™× ×œ× ×œ× ×‘× ×ת העתיד. ×¢"פ כל ×”× "ל בכל ×–×ת ×פשר לנסות לחזות ל×ן הולכת המשפחה העתידית. ××™×–×” סוגי משפחות נר××”? המשפחה הרווחת ×”×™× ×ž×©×¤×—×” ×למנט×רית. מה יקרה למשפחה הגרעינית ×¢× 30% גירושין ו-11% חד הוריות? ×יך נתייחס ×œ×§×©×¨×™× ×—×“-מיניי×, חד הורי×, ידוע בציבור, קומונה, ריבוי ויחיד ×œ× × ×©×•×™ (×בסורד). ל×ן צועדת המשפחה המודרנית? ברור ×›×™ קיימת עדיין המשפחה ×”×למנט×רית. ×ך ×¢× ×–×ת, יש הרבה גירושין, משפחות חד-הוריות ומשפחות חד-מיניות יש שי×מרו שזה ×נומליה, שבר, ×œ× × ×•×¨×ž×˜×™×‘×™.
החל מ- 2003 בסקנדינביה התחילו להתחתן נישו××™× ×—×“ מיניי×, ×›×™×•× ×’× ×‘×רה"ב, בישר×ל ×›×™×•× ×ž×›×™×¨×™× ×‘×–×›×•×™×•×ª ×ך ×œ× ×‘× ×™×©×•×ין. ×”×× ×ž×“×•×‘×¨ בטירוף מערכות שמכריח חזרה למסורת? ×”×× ×”×“×•×¨ מבולבל?
משפחה מוגדרת כיחידה הכלכלית המתפקדת, הקשר בין הצד הכלכלי לצד המגורי×. ×”×× ×”×¡×•×’×™× ×”×—×“×©×™× ×©×œ המשפחות יהפכו ×œ×’×™×˜×™×ž×™×™× ×¢× ×”×–×ž×Ÿ ×ו ש×ולי נשוב למצב של משפחה גרעינית? כנר××” שעוד 50 שנה, ×‘×¤×¢× ×”×¨×שונה בהיסטוריה, מה שניב××” מרגרט מיד, ×™×”×™×” לנו יותר מצורת משפחה ×חת בתוך ×ותה חברה, ×™×”×™×” ו×רי×ציות. עדיין תהיה המשפחה הגרעינית במערב ויחד עימה יהיו צורות לגיטימיות נוספות: חד-הורית, חד-מינית, קומונה.
בעוד 50 שנה, ×× ×”× ×›×“×” תש×ל "מה ××”×™×” כש××”×™×” גדולה?" ××– בהיבט של משפחה התשובה תהיה "מה שיהיה ×™×”×™×”" – ייתכן ותלדי בן מחוץ לנישו××™×, תינש××™ ל×ישה וכו' – יכול להיות שתיש×רי ותגורי לבד ותקר××™ "משפחה" (יחידה כלכלית מתפקדת) – ×× ×ž×‘×—×™×¨×” ××“× ×‘×•×—×¨ להיש×ר לבד, ×•×ž×§×™×™× ×¦×•×¨×ª ×ž×’×•×¨×™× ×ž×ª×¤×§×“×ª, ×פשר ×œ×§×¨×•× ×œ×–×” ×ולי משפחה (לפחות לפי ההגדרה).

×ª×—×œ×™×¤×™× ×œ×ž×‘× ×” המשפחה הקל×סי ב×ירופה: הדפוס המקובל ×‘×§×¨×™×‘×™×™× â€“ ×ישה ×¢× 4 ×™×œ×“×™× ×•×’×‘×¨ מתחלף (× ×ž×¦× ×‘×Ÿ חודש ל-10 שני×). ל×ישה יש ×™×œ×“×™× ×ž×’×‘×¨×™× ×©×•× ×™×. ×”×™×•× ×“×¤×•×¡ ×›×–×” ×™×™×§×¨× ×‘×¢×™×™×ª×™ בחברות המערב, בעתיד ייתכן ויהפוך לגיטימי. ×’× ×‘×©×›×‘×” השחורה הנמוכה ב×רה"ב ישנן משפחות ×‘×”× ×”×™×œ×“×™× ×ž×’×‘×¨×™× ×©×•× ×™×. ×חוז הלידות ב×ירופה ×œ×”×•×¨×™× ×œ× × ×©×•××™× ×”×•× ×¢×¦×•× â€“ ×œ× ×—×™×™× ×™×—×“ ×•×œ× ×”×ª×—×ª× ×• פורמ×לית. ×›×™×•× ×”×ישה מנצלת ×ת הפיליפינית, העוזרת. בכל ×”×¢×•×œ× ×”×ž×¢×¨×‘×™ × ×©×™× ×¢×•×‘×“×•×ª 3-4שעות פחות, ×בל ×’×‘×¨×™× ×œ× ×¢×•×‘×“×™× ×ת כל השעות, ×–×” הועבר ×œ×ž×›×©×™×¨×™× ×—×©×ž×œ×™×™× ×•×œ×¢×•×–×¨×•×ª פיליפיניות.
*% לידות ×œ×”×•×¨×™× ×œ× × ×©×•××™×: ב×יסלנד 65%, בנורבגיה 50%, בשבדיה 56%, בבריטניה 39%. ×פילו ב×ירלנד הקתולית, שרק לפני 8-7 ×©× ×™× ×ישרו בה גירושין, 32% ×ž×”×™×œ×“×™× × ×•×œ×“×™× ×œ×”×•×¨×™× ×œ× × ×©×•××™×. במדינות מסורתיות/ דתיות: כמו ×יטליה (9%) ויוון (4%) עדיין השיעור נמוך, ×ך הבחירה בסוג המשפחה ×”×•× ×ישי ול×ו ×“×•×•×§× ×ž×¡×•×¨×ª×™ (ריבוי כלות בהריון).
* המשפחה הגרעינית המערבית חדשה יחסית מבחינה היסטורית. יש ×©×˜×•×¢× ×™× ×©×¢×‘×¨ זמנה. למשל:
• *בספר "הסריסה" של ×’'רמן גרייר (1971) מועלה רעיון המשפחה הגרעינית כתוצר של החברה התעשייתית, הקפיטליז×. המשפחה המורחבת התפרקה סביב המהפכה התעשייתית ונוצרה משפחה על בסיס ×”×”× ×—×” שה×ישה נש×רת בבית, צורכת ומנהלת ×ת משק הבית ומגדלת ילדי×. ×–×” מ×פשר לבעל להיות מפרנס יחיד ×ו עיקרי, וה×ישה מטפלת ומ×פשרת ×ת עבודת הבעל.
• פרידריך ×נגלס דבר על ×–×” שה×ישה במשפחה ×”×™× ×”×ž×¢×ž×“ המנוצל, הפרולטריון, והגבר מייצג ×ת הבורגנות (מנצל, משעבד). מרגע ×©×”×¤×ž×™× ×™×–× ×”×ª×§×•×ž× (שנות ×”-70), ×”×ישה השתחררה מהשעבוד ונוצר מצב ש×ין צידוק ×œ×§×™×•× ×”×ž×©×¤×— הגרעינית המסורתית.
• ×¢×–×™×–×” ×להיברי, חוקרת לבנונית-×מריק×ית, מדברת על ×–×” שה×ימהות נר×תה ×חרת לפני הופעת המשפחה הגרעינית במערב: ×›×¤×¨×™× ×©×œ×ž×™× ×’×™×“×œ×• ×™×œ×“×™× (משפחות, חמולות, שבטי×). ×חרי המהפכה התעשייתית הזוג מגדל ×™×œ×“×™× â€“ בפועל ×”×ימ×. בסוף המ××” ×”×¢×©×¨×™× ×”×ª×¨×—×© שינוי נוסף – ×”×ימהות הן ×œ× ×ž×¡×¤×§×•×ª החלב הבלעדיות. חברת מזון ות×גידי חלב הצליחו לדחוק ×ת חלב ×”×× ×œ×˜×•×‘×ª חלק מבקבוקי×. ×”×¨×—× ×”×ימהי ×”×•× ×œ× ×‘×œ×¢×“×™ לגידול ילדי×: ×™×œ×“×™× × ×•×¦×¨×™× ×‘×ž×‘×—× ×”, ×¨×—× ×¤×•× ×“×§××™ והשיבוט ב×ופק. יחסי מין ×”× ×œ× ×מצעי הולדה מרכזי (בנק זרע). ×’×‘×¨×™× ×›×‘×¨ ×œ× ×ž×¤×¨× ×¡×™× ×‘×œ×¢×“×™×™×, ×”×”×•×¨×™× ××™× × ×›×‘×¨ ×”×ž×—× ×›×™× ×”×‘×œ×¢×“×™×™×.
• סילביה פוגל ביז'×ווי, מדברת על ×–×” שבניגוד לשנות ×”-70, ×”×™×•× × ×™×ª×Ÿ להפריד בין נישו××™× ×œ×‘×™×Ÿ פריון והורות. ×פשר להפריד בין הורות חברתית (חינוך) והורות ביולוגית. ×פשר להפריד ×—×™×™× ×ž×©×•×ª×¤×™× ×—×‘×¨×ª×™×™× ×ž× ×™×”×•×œ משק בית משותף (כל ×חד מבני הזוג ×—×™ בנפרד, ×”×•×¨×™× ×’×¨×•×©×™×) – המהפכה של המשפחה הפוסט-מודרנית. לזה קור××™× ×’× "שבריריות מבנית" – המשפחה הפוסט מודרנית שברירית ×ž×¢×¦× ×”×’×“×¨×ª×”, ×›×™ קיומה תלוי בנכונות ×”×¤×¨×˜×™×™× ×œ×§×™×™× ×ותה (×¤×¢× ×ישה ×œ× ×™×›×œ×” ×œ×§×•× ×•×œ×œ×›×ª, ונש×רו בגלל הצד הכלכלי). למרות הכל, בכל החברות הפוסט תעשייתיות קיימות עדיין "עבודת נשי×" – ×ישה ממשיכה להיות במספר שעות כפול מ×שר ×’×‘×¨×™× ×‘×§×©×¨ למטלות הבית והילדי×. × ×©×™× ×ž×§×“×™×©×•×ª בממוצע כפול זמן ×ž×’×‘×¨×™× ×œ×›×š. ההבדל המהותי בין ההווה לעבר – ×”×™×•× ×”×Ÿ מקדישות פחות זמן מבעבר, למשל, בנורבגיה ב-1970 × ×©×™× ×”×§×“×™×©×• 4% שעות בשבוע בממוצע ×•×’×‘×¨×™× 15 שעות. ב-1990, ×’×‘×¨×™× ×”×§×“×™×©×• 18 שעות ×•× ×©×™× ×”×§×“×™×©×• 30. העוזרת בית מחליפה ×ת ×”×ישה במטלות הבית, ×›×שר רוב העוזרות במערב הן מהמזרח הרחוק (פיליפיני×). ×”×ישה המערבית הצטרפה למעמד המנצל × ×©×™× ×ž×”×¢×•×œ× ×”×©×œ×™×©×™, בנוסף: 1) הטכנולוגיה והמכשור החשמלי 2) והתעצמות המזון ×”×§×¤×•× ×פשרו ×œ×¦×ž×¦× ×ת שעות העשייה בבית. ×”×ž×§×¤×™× × ×“×¨×© כדי ל×פשר ×ת ×§×™×•× ×”×ž×©×¤×—×” – ילדי מפתח.
בישר×ל יש עמותה ×‘×©× ×ž×©×¤×—×” חדשה, ×¢"×™ עו"ד ×ירית ×¨×•×–× ×‘×œ×•× (1999), ×•×”×™× ×¢×•×¡×§×ª בניסיון למפות ×ת סוגי המשפחות בישר×ל ולהרחיב ×ת ההגדרה המשפטית הקיימת. העמותה טוענת ש-40% מהמשפחות ×œ× ×œ×’×™×˜×™×ž×™×•×ª בעיני החוק ב×ופן ×ž×œ× â€“ בישר×ל יש לגיטימיות רק למשפחה הגרעינית שבה ×”×ב מפרנס ר×שון וה×× ×¢×§×¨×ª בית ×ו מפרנסת שנייה, ×•×©× ×™×”× ×‘× ×™ דת ×חת. יתר המשפחות ×œ× × ×”× ×•×ª מזכויות שוות ×•×œ× ×›×¤×•×¤×•×ª לחובות השמורות למשפחה הגרעינית החד-דתית.
למשל, בחוקי העבודה בביטוח ל×ומי וקופ"×— קשה לקבל שוויון זכויות ל×ישה. ×’× ×›×שר הגבר מרוויח פחות, ההתייחסות ×”×™× ×ליו. ×× ×”×ž×©×¤×—×” ×”×™× ×¨×‘-דתית, יהיו זכויות שהמשפחה ×œ× ×ª×§×‘×œ (נוצרי ×¢× ×™×”×•×“×™×”). בהצעת החוק שמציע ×”×רגון יש לכלול במושג משפחה ×œ× ×¨×§ בני זוג ×‘×•×’×¨×™× × ×©×•××™× ×•×™×œ×“×™×”×, ××œ× ×’× ×›×לה ש××™× × × ×©×•××™× ×•×œ× ×§×©×•×¨×™× ×§×©×¨ ×“× ×©×ž×ª×’×•×¨×¨×™× ×ª×—×ª קורת ×’×’ ×חת ×•×ž× ×”×œ×™× ×ž×©×§ בית משותף ויש ×‘×™× ×™×”× ×ž×—×•×™×‘×•×ª הדדית ×œ×—×™×™× ×ž×©×•×ª×¤×™× (הגדרה ×œ× ×§×™×¦×•× ×™×ª, ××œ× ×›×–×• המנסה ×œ×”×œ×•× ×ת ערכי החברה הישר×לית).
מדיניות הדיור בישר×ל, זכויות חינוך, מיסוי, שכר × ×©×™× â€“ ×›×•×œ× ×ž×¢×•×“×“×™× × ×™×©×•××™× ×•×§×™×•× ×ž×©×¤×—×”. בכל ×–×ת, הלחץ לשינוי גובר: כל זוג שלישי מתגרש, 11% חד-הוריות.

×נתרופולוגיה פסיכולוגית- 5 ×ª×—×•×ž×™× ×ž×¨×›×–×™×™× ×©×œ מחקר ב×נתרופולוגיה פסיכולוגית:
מבט בין תרבותי של ×ª×”×œ×™×›×™× ×§×•×’× ×˜×™×‘×™× ×ž×—×§×¨ בין תרבותי של ×ישיות. פתולוגיה ותרפיה. מחקר בין תרבות של תפיסת ×”×ד×.
מתודולוגיה

מתודולוגיה- ×–×” ×œ× ×ª×—×•× ×ª×•×›×Ÿ ×ך לכל ×חת מהשיטות יש תהליך מתודולוגי ×ופיינית לחקור. מתודולוגיה- ×יך ×× ×™ חוקר פתולוגיה לדוגמ×, ×יך ×× ×™ מבצע ×ת החקירה. כעת נציג 2 דוגמ×ות לכל הבט. מדובר בדוגמ×ות לשני ×”×™×‘×˜×™× , כלומר דוגמ×ות המשרתות ×œ×ª×”×œ×™×›×™× ×¤×¡×™×›×•×œ×•×’×™× ×•×™×›×•×œ×•×ª להיות יעילות עבור ×נתרופולוגי×. ×”× ×ž×ª×¢× ×™×™× ×™× ×‘×“×‘×¨×™× ×©×•× ×™×.

1. ×ª×”×œ×™×›×™× ×§×•×’× ×™×˜×™×‘×™×™× â€“ מדובר ×‘×ª×—×•× ×¨×—×‘, ×חד הנוש××™× ×©× ×¢×¡×•×§ ×‘×”× ×”×•× ×ž×—×§×¨×™× ×”×¢×•×¡×§×™× ×‘×ª×¤×™×¡×” × ×§×¨× ×¤×¡×™×›×•×œ×•×’×™×” השוו×תית, טעויות תפיסה, ×ילוזיות. ××™×–×” מן ×”×§×•×•×™× ×”× "ל נר××” קצר/×רוך יותר ? נדמה לנו שהקו ×¢× ×”×—×¦×™× ×”×¤×ª×•×—×™× ×רוך מהקו ×× ×”×§×•×•×™× ×”×¤× ×™×ž×™×™×. פסיכולוג ×œ× ×™×›×•×œ לתת ×ת ההסבר שה×נתרופולוג ייתן, כגון: תשובה ×”×× ×”×ª×•×¤×¢×” של ×ילוזיות ×”×™× ×וניברס×לית, ×”×× ×”×™× ×›×œ×œ עולמית ×ו ביולוגית? כלומר, ×נתרופולוג העוסק במחקר בין תרבותי של ×ª×”×œ×™×›×™× ×§×•×’× ×™×˜×™×‘×™×™× ×ž×¡×¤×§ לפסיכולוג מידע ×”×× ×”×ª×¤×™×¡×” מושפעת מתרבות ×ו ×©×ž× ×ž×“×•×‘×¨ בתפיסה ×וניברס×לית (ביולוגית). הסוציולוג ×ו הפסיכולוג ×œ× ×ž×‘×¦×¢×™× ×ª×¦×¤×™×ª משתתפת ולכן ×œ× ×™×›×•×œ×™× ×œ×”×¡×™×§ על התופעה ברמה ×”×וניברס×לית. יש רמזי עומק, שבתרבויות מסוימות ×ª×•×¤×¡×™× ××•×ª× ×•×‘×ª×¨×‘×•×™×•×ª ×חרות ל×. תרבויות מסוימות ×ינן תופסות רמזי עומק בצורה ש×נחנו ×ª×•×¤×¡×™× ×ות×. תפיסת עומק – ככל ×©×”×¢×¦× ×’×“×•×œ יותר ×”×•× ×§×¨×•×‘ יותר. ×× ×ž×©×”×• מצויר לפני משהו ×חר נקבל תשובה ×חרת מה×.
2. ×ישיות – ×”×נתרופולוג נותן תשובות שיעזרו למחקר הפסיכולוגי ×ו רק ל×נתרופולוגיה. ש×לה: מהו המרכיב התרבותי ב×ישיות? ×”×¤×¡×™×›×•×œ×•×’×™× ×œ× ×¢×•×¡×§×™× ×‘×–×” – ×œ× ×ž×©× ×” מהי החברה הסובבת ××œ× ×‘××“× ×¢×¦×ž×• ×•×‘×ž×‘× ×™× ×”××™×©×™×•×ª×™×™× ×”×וניברס×ליי×. ×”×נתרופולוג ילמד ×”×× ×”×ž×‘× ×™× ×”××™×©×™×•×ª×™×™× ×”×œ×œ×• (×יד למשל) ×וניברס×ליי×, וה×× ×”× ×§×©×•×¨×™× ×‘×—×‘×¨×” בה גדלת. ×œ×“×¢×ª× ×”×¤×¡×™×›×•×œ×•×’×™× ×”×ž×ž×¦××™× ×©×œ×”× ×ª×§×¤×™× ×œ×›×œ העול×, ×•×”× ×וניברס×ליי×. למשל, הפסיכולוג חושב שתסביך ×דיפוס ×”×•× ×וניברס×לי ×•×œ× ×‘×•×“×§ ×–×ת. ×”×× ×ª×¨×•×¤×•×œ×•×’×™× ×‘×“×§×• ×”×× ×ª×¡×‘×™×š ×דיפוס ×וניברס×לי, ×ו למשל ×”×× ×ž×” ש×מר פי××–'×” לגבי תהליכי חשיבה והתפתחות ×”×•× ×וניברס×לי. בדקו ×–×ת, ומספיק חברה ×חת ש×× × ×ž×¦× ×©×”×™× ×—×•×¨×’×ª – התופעה ×œ× ×וניברס×לית.
* ישנן ש×לות ×נתרופולוגיות מובהקות ש×ינן מעניינות פסיכולוגי×: ×”×× ×™×© ×ישיות/×ופי ל×ומי? ×”×× ×™×© עקרון מ×רגן ? ×”×× ×™×© ×ישיות קבוצתית? ×ישיות ישר×לית? ×ž×—×§×¨×™× ×›×לו פרחו ×חרי מלחמת ×”×¢×•×œ× ×”×©× ×™×™×” – שש×לו ×”×× ×™×© ×ופי גרמני? ×”×× ×™×© תכונה ל×ומית שמ×פשרת ×ונס המוני? ×”×ž×—×§×¨×™× ×§×¨×¡×• בשנות ×”-60 בגלל בעייה מתודולוגית. ישר××œ×™× ×”×—×•×•×™× ×ž×¤×’×© קצר ×¢× ×‘× ×™ תרבות ×חרת, יוכלו לתת הרצ××” על ×”×ופי הל×ומי של בני התרבות הללו. ×ישיות ×”×™× ×ž×‘× ×” ×בסטרקטי ש×נו ×ž× ×™×—×™× ×ת קיומו – ×יך ניתן לבדוק ×–×ת ברמה ל×ומית? ×”×× ×™×© ×ישיות ישר×לית? ייתכן ×•×”×”×™×‘×˜×™× ×™×™×•×—×¡×• לתרבות ×”"דוגרי". ×יך ×פשר לבדוק ×ישיות קבוצתית? יש שני שיטות: ×ž×‘×—× ×™× ×¤×¡×™×›×•×œ×•×’×™×™× ×ª×œ×•×™×™ תרבות (MMPI), ×•×ž×‘×—× ×™× ×¤×¡×™×›×•×œ×•×’×™×™× ×œ× ×ª×œ×•×™×™ תרבות (רורשך). חשוב להשתמש ×‘×›×œ×™× ×©×”× ×œ× ×ª×œ×•×™×™ תרבות (להוכיח שההתנהגות הזו ×œ× ×§×™×™×ž×ª במדינות ×חרות). ב×נתרופולוגיה ×ž×©×ª×ž×©×™× ×”×¨×‘×” במבחן "רורשך" – מבחן ×œ× ×ª×œ×•×™ תרבות, מבחן המכיל עשרה כתמי צבע/שחור-לבן חסרי משמעות, ×¡×™×ž×˜×¨×™×™× ×©×× ×©×™× ×ž×©×œ×™×›×™× ×¢×œ×™×”× ×סוצי×ציות. המבחן יכול להינתן לכל בני התרבויות וב×מצעותו לעלות על ×ישיות ל×ומית/תרבותית ×¢"×™ השוו××” בין קבוצות. מבחן ×›×–×” ×”×•× ×¤×—×•×ª תלוי תרבות ממבחן ×‘×©× MMPI ×©×”×•× ×ž×‘×—×Ÿ של ×›-450 ש×לות, הצהרות על עצמי על ×ישיות החוזרות שוב ושוב – הרבה ש×לות הקשורות בידע תרבותי. (בכפר ×‘×“×¨×•× ×פריקה ×œ× ×‘×”×›×¨×— שמעו על ביל גייטס, למשל. המבחן נכתב במינסוטה, ×רה"ב ובודק ×’× ×™×•×©×¨ ועקביות (מבחן תלוי תרבות). מבחן תלוי תרבות ×›×™ יש ש×לות הבודקות ב×ופן כללי על ×§×•× ×¦×¨×˜×™× ×ו ×ž×—×©×‘×™× ×•×›×•'. ×”×”×™×’×“×™× ×ž×•×ª××ž×™× ×œ×ª×¨×‘×•×ª ×•×’× ×”×¡×™×˜×•×ציה. תוכן ההצהרות ×”× ×ª×¨×‘×•×ª×™×•×ª, מות×מות ל×וכלוסייה הנבדקת. בישר×ל נעשה ניסיון ×¢"×™ חוקר ×‘×©× ×¢×•×– ×למוג לפענח ×ת דמות ×”"צבר"- צורה נוספת, לחפש ×¨×ž×–×™× ×œ×ופי ל×ומי. בישר×ל בדק ×ת הקיבוץ.
3. פתולוגיה ותרפיה – ×’× ×›×ן ניתן לש×ול ש×לות פסיכולוגיות: מה יכול לשרת ×ת ×”×¤×¡×™×›×•×œ×•×’×™× ×¢"×™ ×”×נתרופולוג, ×™×מר לה×, עד כמה נפוצה תופעה מסוימת, בתרבויות נוספות? למשל, סכיזופרניה קיימת בכל התרבויות בעול×, בצורה כזו ×ו ×חרת. ×חוז ×”×¡×•×‘×œ×™× ×ž×ž× ×” בכל ×”×¢×•×œ× ×“×•×ž×” – ×œ× ×ª×œ×•×™ תרבות, מגלה לנו שתופעה ×–×ת בעלת מרכיב גנטי. לעומת ×–×ת, פסיכוזת הווינדיגו – windiggo, תופעה זו תלוית תרבות. קיימת ×צל קבוצת ×ינדי×ניות בצפון קנדה ×‘×©× "נסק×פי" – ×”××“× ×ž×ª×—×™×œ להתנהג מוזר. בהתחלה ×”××“× ×ž×ª× ×ª×§ מסביבתו ורו××” ×ת ×”×× ×©×™× ×¡×‘×™×‘×• ×”×•×¤×›×™× ×œ×—×™×•×ª ×ותן ×”×•× ×ž× ×¡×” ל×כול ×ת בשרן. בסרט "הבהלה לזהב" ×”×יש רו××” בצ'×רלי צ'×פלין עוף ×¢× ×§. ×צל הנסק×פי מדובר בדרך כלל בבני משפחה שנר××™× ×›×ž×• ×ייל ×ו צבי. ×”××“× ×”×—×•×œ×” רוצה ל×כול ×ת סובביו, למרות ×”×יסור התרבותי על ×§× ×™×‘×œ×™×–× ×‘×—×‘×¨×” זו. מדובר בהפרעה תלוית תרבות ספציפית, ייחודית שקיימת רק ב×זור ש×.
* ש×לה ×נתרופולוגית: הקשר בין תרבות ופתולוגיה? התרבות מגדירה פתולוגיה דרך המושג נורמות, שמגדיר סטייה. החריג מהנורמה יוגדר כפתולוגיה – למשל, הומוסקסו×ליות עפ"×™ ×”-2 DSM (הוגדרה כסטייה/מחלה (שנות ×”-80). ב-3DSM הומוסקסו×ליות כבר ××™× ×” פתולוגיה – שינוי שהתרחש ל×חר הצבעה ושינוי בנורמות (הצבעה).
דוגמה נוספת: בבריה"מ, בגידה במשטר הוגדרה כמחלת נפש, מי שרצה לעזוב ×ת המדינה, ×מרו ×©×”×•× ×ž×©×•×’×¢ ×›×™ מדובר במשטר הטוב בעול×, רק משוגע יכול לחשוב לעזוב ולכן ×שפזו ×ותו. התרבות מגדירה מהי נורמה וכך ×ת הסטייה. ×“×•×’×ž× × ×•×¡×¤×ª, "×¡×™× ×“×¨×•× ×”×¢×‘×“ הבורח" – בשנות ×”-60 של המ××” ×”-19 עבד שרצה לברוח הוגדר כמשוגע – המצב הטבעי של עבד ×”×•× ×œ×—×™×•×ª ×צל ×”×דון ולרצות ×–×ת. טיפול בחולי ×סטמה ×”×™× ×¢"×™ עישון, רק ל×חר מכן עישון ב-3DSM נחשב כהתנהגות של התמכרות.
×ין חברה ×‘×¢×•×œ× ×©×œ× ×ž×¡×¤×§×ª סוג ×ž×¡×•×™× ×©×œ תרפיה – לטיפול בבעיות נפשיות. ×ת ×”×נתרופולוג מעניין שיטות התרפיה. דוגמה: "הרבי החסידי כמטפל" – הבט ×חד משותף לרבי ולפסיכולוג קליני ×©×©× ×™×”× ×ž×™×™×¦×’×™× ×¡×ž×›×•×ª,
×©× ×™×”× ×ž×•×©×¤×¢×™× ×ž×ידי×ולוגיה, דתית ×ו פסיכולוגיה מערבית. ×”×”×‘×“×œ×™× ×‘×“×¨"×› בייעוץ מול הדרכה מה לעשות בפועל, הבדל בתהליך ההכשרה בינינו. לדוגמ×: ×ישה שב××” לרבי הסובלת מדיכ×ון. ×שתו של הרב מכניסה לו פתק ו×ומרת לו שה×ישה מבקשת להיכנס. הרבי מבקש מה×ישה לחשוב על עשר דקות, על דקה, על 60 דקות, על 10 שעות = 600 דקות, על 600,000 דקות – נצח ×ינו דקה ×œ× ×©× ×” ×חת, ×œ× ×ž××” שני×, ××œ× ×”×¨×‘×” יותר, כעת חשבי על בעייתך שנית. ×”×ישה יוצ×ת ×¢× ×ª×—×•×©×ª הקלה. הרבי ×‘×¢×¦× ×ž×˜×¤×œ בה – ×יך ניתן להשוות ×ת ×–×” לטיפול מערבי ×חר? במפגש ×¢× ×”×¨×‘×™, מפגש בו הטיפול ×”×•× ×‘×©×ª×™×§×” , שתיקה זו וההתבוננות בפרספקטיבה של הבעייה שלה מול הנצח הבי×ו ×ותה להקלה ומוצי××” ×ותה מדיכ×ונה. כמו כן, יש ×פשרות להשוות ×¤×¡×™×›×•×œ×•×’×™×™× ×¢×ž×ž×™× ×œ×˜×™×¤×•×œ קליני, למשל בכיכר המרכזית של מרקש ×™×•×©×‘×™× ×ž×˜×¤×œ×™ שיניי×, מ×לפי חיות, מספרי סיפורי×, ×ž×•×›×¨×™× ×•×¡×•×—×¨×™×. מתחת ל-6-5 מטריות שחורות ענקיות ×™×•×©×‘×™× ×ž×¨×¤××™×. ×ישה ניגשת ומתיישבת ×¢× ×ž×¨×¤× ×ž×ª×—×ª למטריה – ו××– ×©×•×ž×¢×™× ×œ×—×©×•×©×™× ×•×¨×•××™× ×ת קצות ×¨×’×œ×™×”× ×ž×¦×™×¦×•×ª מתחת. ×¤×¡×™×›×•×œ×•×’×™×™× ×¢×ž×ž×™× ×ž×¨×•×§××™×, ×”×× × ×™×ª×Ÿ להשוות ×ת הטיפול ×”×–×” למערבי? ×”×× ×¤×¨×˜×™×•×ª נמצ×ת בכל התרפיות בעול×? ×”×ž×¨×¤× ×ž×©×ª×ž×© בקמעות – ×”×× ×“×™×‘×•×‘ המטופל ×”×•× ×ž×פיין של תרפיות בעול×? ניתן לר×ות פרטיות כהיבט של השוו××”, ×צל הרב יש פרטיות ובשוק ×›×•×œ× ×‘×™×—×“. ניתן להשוות תרפיה ×‘×ž×“×“× ×©×œ פרטיות יוקרה וכו'.
4. תפיסת ×”××“× â€“ יש בתרבויות שונות תפיסות שונות לגבי מיהו ××“× ×•×יך ×”×•× ×ž×•×¨×›×–, מעל לכל החלק ×”×œ× ×¤×™×–×™ של ×”×ד×. בתרבות המערבית בחלק ×”×œ× ×¤×™×–×™? ×”×× × ×™×ª×Ÿ להשוות ×–×ת לתרבות ×חרת? ניתן להשוות ×ת החלק ×”×œ× ×¤×™×–×™ של ×”××“× ×‘×ª×¨×‘×•×™×•×ª שונות. למשל, ×פשר להשוות בין המערב ל×שנטי (קבוצה ×פריק×ית).
במערב, החלק ×”×œ× ×¤×™×–×™ כולל ×ת:
1. הנפש – נשמה, ניתנת ×¢"×™ ×”×‘×•×¨× ×•×ž×•×—×–×¨ לו ל×חר המוות ×•×ž×ª×§×™×™× ×œ× ×¦×—.
2. ×ישיות – נרכשת מניסיונות בילדות ובחיי×, ומ×פיינת ×ת ×”××“× ×”×¡×¤×¦×™×¤×™ ומשתלבת ×¢× ×”× ×¤×©.
×צל ×”×שנטי, החלק ×”×œ× ×¤×™×–×™ כולל ×ת:
1. OKRA ×וקרה – דומה לנשמה, משהו שניתן ×¢"×™ הבור×, נחשב לכוח ×”×—×™×™× ×•×ž×•×—×–×¨ ×œ×‘×•×¨× ×חרי המוות.
2. NTRO נטורו – ×”×ופי וה×ישיות ×©× ×™×ª× ×™× ×œ××“× ×¢"×™ הזרע של ×”××‘× (הזרע קובע ×’× ×’×•×¨×œ ×”×ד×, ×ופי ו×ישיות).
3. MOGIA מוגיה – מרכיב שמועבר דרך ×“× ×”×× ×•×ž×”×•×•×” ×ת ×”×ופי וייחודיות של הקבוצה של ×”×ד×. בנוסף, שומר על צורת הנשמה ל×חר המוות.
רו××™× ×ª×¤×™×¡×” ×חרת מהמערב של ×”×ד×. ×× ×ª×¨×•×¤×•×œ×•×’×™× ×”×ª×—×™×œ×• לחקור ×ת מושג ×”××“× ×•×œ×”×©×•×•×ª ×ותו בין תרבויות ב-20 ×”×©× ×™× ×”×חרונות.
5. מתודולוגיה – נכנסת לכל ×חד ×ž×”×ª×—×•×ž×™× ×”× "ל. מות×מת ×œ×ž×‘×—× ×™× ×œ× ×ª×œ×•×™×™ תרבות וכד'.

×נתרופולוגיה יישומית- ×”×ª×—×•× ×”×¨×—×‘ של שינוי חברתי- תרבותי מתוכנן ×•×œ× ×ž×ª×•×›× ×Ÿ.
ï‚§ שינוי חברתי-תרבותי ×œ× ×ž×ª×•×›× ×Ÿ
×”× ×•×©× ×©×œ שינוי חברתי ×œ× × ×•×œ×“ ×¢× ×”×נתרופולוגיה בתחילתה, במשך ×©× ×™× ×¨×‘×•×ª ×”×× ×ª×¨×•×¤×•×œ×•×’×™× ×‘×¢×‘×•×“×ª× ×”×ª×¢×œ×ž×• משינוי. ×”× ×¢×¡×§×• לרוב "בהווה ×תנוגרפי", כלומר תי×ור החברה כמשהו שקורה בהווה. ×”×תנוגרף משתמש בלשון הווה, ×œ×¤×¢×ž×™× ×”×—×‘×¨×” עברה ×©×™× ×•×™×™× ×ž×וד גדולי×, ×ך ×”×נתרופולוג ×œ× ×ª×™×ר ×–×ת. ל×חר תקופה, הוכרה הכרה בשינוי, "100% ×מריק××™" – ספר על השפעות של תרבויות שונות ברחבי ×”×¢×•×œ× ×¢×œ ×רה"ב. מ×מר ×חר של מקדונליזציה, שניתן לר×ות ×מריק××™× ×‘×›×œ תרבות וכל חברה. השינוי ×”×•× ×œ× ×ž×ª×•×›× ×Ÿ. ×ž×•× ×—×™× ×ž×¨×›×–×™×™× ×©×œ שינוי ×œ× ×ž×ª×•×›× ×Ÿ: תגלית, בדר"×› ×œ× ×ž×ª×•×›× × ×ª, המונח השני ×”×•× ×”×ž×¦××”, קצת יותר מתוכנן (דרך טובה יותר להשקעה) והשלישי ×”×•× ×ª×¤×•×¦×”/ נדידה, ההמצ××” יכולה לנדוד. המצ×ת הגלגל עשתה מהפכה בתרבויות העול×, × ×•×“×“×™× ×‘×ופן טבעי ×•×œ× ×ž×ª×•×›× ×Ÿ לתרבות ×חרת. בכל מקרה בכל חברה יש שינוי, רוב התי×וריות עוסקות בקצב השינוי- מה קובע ×× ×”×©×™× ×•×™ ×”×™×” מהיר ×ו ×יטי? למשל תרבות ההופי וה×ינו×יט. ×”×ž×™×¡×™×•× ×¨×™× ×”×¦×œ×™×—×• להשפיע על ×”×ינו×יט במהירות ×דירה, לעומת ×–×ת על ההופי ×”×™×” קשה יותר להשפיע ×ו ×©×”×©×™× ×•×™×™× ×œ× ×”×ª×§×‘×œ×•. מה ×פשר ×ת הפתיחות לשינוי? ההופי, קצב ×”×יטי בשינוי נובע מכך ×©×”× ×—×‘×¨×” מגובשת ×בל ×’× ×ž×¡×•×¨×ª×™×ª, קונפורמית. לעומת×, ×”×ינו×יט ×”×™× ×—×‘×¨×” ×ינדוידו×ליסטית, המעודדת יצירתיות, מספיק ש×חד מקבל, ×ין פיקוח חברתי חריף, ×ין נטייה לקונפורמיות, ×ין מנהיג פורמ×לי ×•×ž×¡×ª×•×‘×‘×™× ×‘×§×‘×•×¦×•×ª קטנות – ולכן קל ל×מץ ×ת הנצרות במהירות. קונפורמיות לעומת ×ינדוידו×ליז×.
×× ×©×™× ×™×›×•×œ×™× ×œ×§×‘×œ ×ת השינוי, לדחות ×ותו, ×ו לקבל ×ותו חלקית ולשנות ×ותו.
ï‚§ שינוי מתוכנן עיקר ×”×נתרופולוגיה היישומית (Applied Anthv.)
שינוי ×™×–×•× ×•× ×™×¡×™×•×Ÿ להחדרתו לחברה מסיבות מסוימות. ל×ורך ×©× ×™× ×× ×ª×¨×•×¤×•×œ×•×’×™× ×”×¡×ª×™×™×’×• מכך, כיוון ×©×”× ×œ× ×©×•×¤×˜×™×, ×›×שר ×ž×©× ×™× ×ž×©×”×• ×¨×•×ž×–×™× ×¢×œ כך ×©×”×§×•×“× ×œ× ×˜×•×‘ לכן × ×ž× ×¢×™× ×ž×œ×”×ª×¢×¨×‘. לפני ×”×נתרופולוגיה, התבצעו ×©×™× ×•×™×™× ×ž×ª×•×›× × ×™× ×›×’×•×Ÿ בקולוני××œ×™×–× â€“ לדוגמ×, ×”×‘×¨×™×˜×™× ×›×שר כבשו ×ת הודו, ניסו לשנות ×ת תופעת "הס×טי" (ל×ישה ×סור להתחתן ל×חר מות בעלה, בקסטות הגבוהות ביותר, ×©×•×¨×¤×™× ×ת ×”×ישה ×—×™×” יחד ×¢× ×‘×¢×œ×” המת). ×”×‘×¨×™×˜×™× × ×œ×—×ž×• בתופעה וניסו להכחיד ×ת המנהג ×œ×œ× ×”×¦×œ×—×”. ×”×‘×¨×™×˜×™× × ×œ×—×ž×• בפוליגניה בחברה הערבית במזה"ת (ריבוי נשי×). כל ×לו ×”× ×©×™× ×•×™×™× ×™×–×•×ž×™×.
דוגמ×ות: רצו שבדו×יות יילקחו ללידה בבית חולי×, ×× ×ª×¨×•×¤×•×œ×•×’×™× ×”×ª×‘×§×©×• להתערב ×•×œ×”×‘×™× ×ת הבדו×יות בישר×ל ללכת בבי"×— – ליצור שינוי, בכדי להפחית תמותת תינוקות. ההמלצה ×”×™× ×œ× ×œ×©×œ× ×‘×™×˜×•×— ל×ומי ×× ×”×™×™×œ×•×“ ×œ× ×ž×’×™×¢ לבדיקה ×¢× ×ימו תוך 4 ימי×. כמו כן ×× ×ª×¨×•×¤×•×œ×•×’×™× ×”×ª×’×™×™×¡×• כדי ליצור מצב של יחסי מין ×ž×•×’× ×™× ×‘×”×•×“×• למניעת ילודה גבוהה. כל התערבויות ×לו ×¢×•×ž×“×™× ×‘× ×™×’×•×“ לבסיס ×”×נתרופולוגיה – ×©×”×™× ×¦×¤×™×™×” בחברה מבחוץ מבלי להתערב. מכ×ן, ×”×נתרופולוגיה היישומית המתערבת נחשבה "בת חורגת". התפתחה תפיסה ש×נתרופולוג יכול להתערב, בה התגבש ×ª×—×•× ×©×œ ×נתרופולוגיה יישומית.
×ª×—×•×ž×™× ×‘×”× ×™×© התערבות ×נתרופולוגי×: * טכנולוגיה חקל×ית- הכנסת ×©×™× ×•×™×™× ×‘×—×‘×¨×”. ×יך יש לכך השלכות. ×ª×—×•× × ×•×¡×£ * ברי×ות- תמותת תינוקות, החדרת תרופות (×יך לעבור לכדורי×).
ï‚§ טיפול בין תרבותי – ×יך מטפל בן תרבות ×חת בבן תרבות ×חרת?
"מרחב היצירה המשותפת"(גדי) = עקרון לעבודה טיפולית, פסיכולוגית וחינוכית, ייעוצית בין תרבותית. ×יך לבצע טיפול בין בן תרבות ×חת למטופל בן תרבות שונה. לדעתו, ניתן לטפל במצב ×–×” ×× ×ž×§×™×™×ž×™× ×ž×©× ×•×ž×ª×Ÿ כדבר מרכזי. מו"מ על תפיסות עול×, ×מונות, עמדות, התנהגויות. כולל מו"מ על למידה הדדית לגבי דרכי התמודדות נפשית ו×ופני ריפוי. טיפול בין תרבותי ×”×•× ×œ× ×˜×™×¤×•×œ שנעשה ×¢"×™ מערבי ×ו ×שכנזי, ×œ× ×–×” ×•×œ× ×–×”, מפגש ×©×ž×ª×§×™×™× ×‘×ž×¨×—×‘ ×©×”×•× ×œ× ×–×”×” לתרבויות המקור, ×לה נוצר מהמו"מ המחודש.
לדוגמ×: יהודי ×תיופיה. קוד הכבוד שלה×. ×× × ×™×’×© לטיפול, בעת הטיפול ביוצ××™ ×תיופיה יש בעיה שדיווח עליה המון ×™×•×¢×¦×™× ×©×”× ×œ× ×ž×¦×œ×™×—×™× ×œ×™×™×¦×¨ קשר עימ×, ×”× × ×•×©×¨×™× ×ž×”×˜×™×¤×•×œ. גדי ×–×™×”×” שני היבטי×: קוד התקשורת ×¢× ×¡×ž×›×•×ª ×©×œ× ××•×ž×¨×™× ×œ×, ושפת גוף שונה וזה השפיע על הקשר הר×שוני. בנוסף תפיסת התמודדות ×¢× ×¦×¨×•×ª וקשיי ×—×™×™× ×‘×ª×¨×‘×•×ª ×”×תיופית , למשל בתרבות ×”×תיופית * "×©×•×ž×¨×™× ×‘×‘×˜×Ÿ" , לעומת תרבויות ×חרות שזה נקשר ללב. כמו כן יש ×œ×”× ×ª×¤×™×¡×” של * שכבות, חווה ×ת מה ש×× ×™ עושה עכשיו, "שכחה ×קטיבית", הקהילה כמיכל הצרות, ×× ×™ ×œ× ×¨×§ מתמודד לבד, ××œ× * הקהילה ×”×™× ×”×ž×™×›×œ, הצרות ×œ× × ×©×רות ×צל ×ותו ×ד×, ×”×™×•× ×× ×™ מחר ×תה. הבט נוסף, * סבלנות, כדרך התמודדות, יש להמתין שהצרות תעבורנה. ×× ×לו דפוסי ההתמודדות , ×יך ניתן לעבוד ×¢× ×–×”. ×¢"פ עקרון יצירה משותפת ניתן ×œ×”×ª×¢×œ× ×ž×“×‘×¨×™× ×©×ž×¤×¨×™×¢×™× ×œ×™, "קבלה", ×œ×”×ª×¢×œ× ×ž×“×‘×¨×™× ×¦×•×¨×ž×™× ×בל ×©×œ× ×ž×¤×¨×™×¢×™× ×œ×™ × ×•×¨× ×œ×ž×©×œ שמישהו ×œ× ×ž×¡×ª×›×œ לי בעיניי×, לקבל ×–×ת. ×× ×™ ×’× ×™×›×•×œ להמליץ על ×ימוץ, ל×מץ ×“×‘×¨×™× ×ž×ª×¨×‘×•×ª המטופל, ×פגוש ×ותו בלחיצת יד ×תיופית וכו'. המרחב ×ž×ª×§×™×™× ×‘×©×ª×™ רמות:
* רמת הסינתזה – החיבור, לקחת משהו מתרבות המטופל ולהכניס לתרבות הטיפולית של המטפל (צורת לחיצת יד המות×מת למטופל).
* רמת ההמצ××” – למשל, בטיפול בחלומות. בחור ×תיופי הפסיק ל×כול ×›×™ הייתה לו "בטן מל××” בצרות", וספר על ×”×—×œ×•× ×‘×• ×”×•× ×œ× ×ž×—×‘×§ ×ת הוריו למרות המפגש ×ת×. ×פשר לנהל ×ת הטיפול בצורת מו"מ – המטפל יכול לש×ול ולבקש מהמטופל לנסות להסביר מה ×–×” ×ומר. ×—×œ×•× ×‘×—×‘×¨×” המערבית מת×ר ×ירועי עבר ×•×“×—×§×™× ×¤×¡×™×›×•×œ×•×’×™×™×, ו×ילו המטפל מנסה ×œ×ž×¦×•× ×¢× ×”×ž×˜×•×¤×œ פתרונות עתידיי×, ×©× ×™×”× ×ž×™×¦×¨×™× ×פשרויות ניסוי לחלו×, כל ×חד ×™×•×¦× ×ž×ª×¨×‘×•×ª×•, ליצור מרחב משותף ביחד. הבחור ×”×תיופי ×©×œ× ×ž×•×¨×’×© במתן פתרונות צריך להת×מץ ×•×œ×”×ª×§×“× ×¢× ×”×ž×˜×¤×œ במו"מ.
דוגמ×:בפגישה בין ×תיופי בן 18 ×”×•× ×¡×™×¤×¨ סיפור על מנת ×œ×”×“×’×™× ×œ×ž×” ×œ× ×‘×˜×•×— שיוכל לעזור, קוף התגלגל מעץ, ונפל לקוצי×. הזקן מבקש לעזור לו, ×”×•× ×מר ש×ין לו זמן ×œ×”×•×¦×™× ×ת כל הקוצי×, רק ×ת הכו×ב. (הכו×ב ×–×” ש×מו ו×חיו נש×רו ב×תיופיה). ×”×תיופי פנה בעזרת משל, וגדי ב×ותו ×ופן פנה ×ליו בצורת המשל וכך ×פשר לו להיכנס לטיפול .

תי×וריות ב×נתרופולוגיה
מטרתנו ×”×™× ×œ×”×‘×™×Ÿ התנהגות. חשוב מהן הש×לות ××•×ª× ×נו שו×לי×? ×נו שו××œ×™× ×©×לות שונות בכל תי×וריה. הש×לות נובעות מרקע תי×ורטי מסוי×, ב×ופן מודע ×ו ×œ× ×ž×•×“×¢. נבחן ×ת חוקי הכשרות בכלל, וה×יסור על ×כילת חזיר בפרט.
×”×יסור ×§×™×™× ×•×¨×•×•×— במזה"ת ×©× ×™× ×¨×‘×•×ª. כדי להבין צריך לנקוט בגישה מסוימת. מהן הגישות?
×. הגישה ×”×בולוציונית (tyler )– תש×ל, ×יך התפתחה התופעה? התי×וריה שלה ×”×™× ×©×”×—×–×™×¨ ×”×™×” כנר××” ×—×™×” קדושה בחברה שקדמה ליהדות, ×›×שר קב' יהודיות רצו להרחיק עצמ×, החזיר עבר "הרחקה" (Reaction Formation) – כולל בתוכו היפוך. ×”×—×™×” הקדושה הפכה מורחקת = ×—×™×” טמ××”.
ב. הגישה הפונקציונ×לית – סטרוקטורליסטית (מלינובסקי ורדקליף)- תש×ל: ב×יזו צורה ×”×יסור משרת ×ת החברה וה×ד×? הגישה הפונקציונליסטית מתרכזת יותר ביחיד, נציג הגישה הזו ×”×•× ×ž×œ×™× ×•×‘×¡×§×™ (×נתרופולוג שהיה ×צל שבט טרוברי×נדרי×). לעומתו חוקר ×‘×©× ×¨×“×§×œ×™×£ בר×ון מדבר על הגישה הסטרוקטור×לית – ו×יך ×”×יסור משרת ×ת החברה. בשלב ×ž×¡×•×™× ×—×‘×¨×• ××•×ª× ×™×—×“. התי×וריה טוענת שחוקי הכשרות ×™×•×¦×¨×™× ×בחנה תרבותית וחלוקת גבולות ×—×‘×¨×ª×™×™× ×‘×¨×•×¨×” סביב החברה. כך נוצרת הפרדה וייחוד תרבותי (×וכל ×”×•× ×מצעי משמעותי בחברות). מטרתה להבדיל בין חברות ל×חרי×.
×’. הגישה ×”×קולוגית -×קולוגיה תרבותית ( מרווין ×”×ריס) – גישה מרקסיסטית מטרי×ליסטית. גישה זו תש×ל: ×ž×”× ×™×—×¡×™ הגומלין בין התרבות לסביבה הפיזית, בין הכלכלה לטכנולוגיה? התיזה ×”×™× ×©×”×›×œ מוכתב בתרבות מהתנ××™× ×”×¡×‘×™×‘×ª×™×™×, בייחוד הכלכלה ×•×”×¦×¨×›×™× ×”×¡×‘×™×‘×ª×™×™×. והדוגמ×: למה ×”×יסור ×§×™×™× ×“×•×•×§× ×‘×ž×–×”"ת? במזה"ת ×ין תנ××™× ×œ×’×™×“×•×œ ×—×–×™×¨×™× (לחות, מי×, בוץ). גישה כזו תטען שהמ×בק על ×רץ ישר×ל סובב סביב מקורות מי×, ×ין. מרווין ×”×ריס יטען שה×יסור נבע מזה ש×ין מספיק ×ž×™× ×‘×ž×–×”"ת לגידול חזירי×.
ד. הגישה הקוגניטיבית (מרי ד×גלס)– תש×ל: ×יך בני החברה רו××™× ×ת עולמ×? מהי נקודת המבט של בני התרבות ×¢×¦×ž× ×¢×œ ההתנהגויות והתופעות התרבותיות שלה×?
ï‚§ EMIC ×ימיק = (מתוך) הסתכלות מנקודת מבט של החברה עצמה, של ×”××“× ×¢×¦×ž×•, הנחקר.
ï‚§ ETIC ×תיק = ( מבחוץ) נקודת מבט חיצונית לחברה, של החוקר/ת. ×סקימו××™× × ×§×¨×ו כך בפי ×”×ינדי×× ×™×. ×”× ×§×•×¨××™× ×œ×¢×¦×ž× ×ינו×יט (=בני ×”×ד×. כל הש×ר ברברי×).
גישה זו מנסה להבין ×ת הדקדוק של התרבות דרך נקודת המבט של החברה עצמה, של ×”×ž×©×ª×ª×¤×™× ×‘×ª×¨×‘×•×ª. בתוך הגישה הקוגניטיבית יש מספר גישות. ×חת מהן ×”×™× "הגישה הסמלית/סימבולית" – מה מסמלות התנהגויות בתרבויות שונות? (הפוך לגישה המטרי×ליסטית – חשיבות לסמל ×•×œ× ×œ×˜×›× ×•×œ×•×’×™×”, הסביבה, הכלכלה). מכ×ן, החזיר ×”×•× ×¡×ž×œ טומ××” במזה"ת, עפ"×™ מרי ד×גלס. החזיר ×”×’×™×¢ מ×וחר למזה"ת, ולכן ×”×•× ×œ× ×ª×× ×ת ×”×¡×ž×œ×™× ×”×ž×§×•×‘×œ×™× ×©×œ תפיסת חיות במזה"ת – כמו מעלי גירה ומפריסי פרסה (חיות טהורות), והפך טמ×. ×œ× ×ž×ª××™× ×¡×ž×œ×™×ª, החזיר מגיע ×חרי ולכן ×”×•× ×ž×¢×•×¨×¨ סלידה לעומת הפרה והכבש.
×”. הגישה הפוסט-מודרנית – לפיה, ×ין ×ž×§×•× ×œ×”×©×•×•××” בין תרבויות, הכל ייחודי ויחסי. הייחוד ×”×•× ×”×¦×™×“×•×§. ×ין חוק ×וניברס×לי. גישה כזו הופכת ×ת המדע לספרות – ×ž×’×™×¢×™× ×œ× ×§×•×“×” שבה הרגישות הפוסט מודרנית משמיטה ×ת הקרקע מתחת לכל המדע, הפועל על סמך ×§×©×¨×™× ×•×”×©×•×•×ות (נהליז×) – חוסר יכולת לייצר ערכי×. הכל נחשב מותר בגישה זו. מכ×ן, ×יסור על חזיר ×”×•× ×ž×©×”×• שהתפתח במזה"ת, ×›×™ כך ×”×™×” ×©× ×¦×•×¨×š. ×–×” ×§×™×™×, ××– סימן שיש צידוק. גישות תי×ורטיות שונות הפוכות לגמרי ×‘×”×¡×‘×¨×™× ×œ×ותה תופעה.

×ª×—×•×ž×™× × ×•×¡×¤×™× ×‘×נתרופולוגיה:
ï‚§ דת ï‚ ×יזו ×מונה ×•×¤×•×œ×—× ×™× ×§×™×™×ž×™× ×‘×¨×—×‘×™ העול×? (מ×מר ×™×•×¨× ×‘×™×œ"ו שעוסק בפולחן ×§×“×•×©×™× ×צל יהודי מרוקו).
ï‚§ מבנה פוליטי ï‚ ×‘×ž×‘×˜ בין תרבותי: מי מנהיג חברה? מהי שיטת המשפט? מה ×¢×•×©×™× ×¢× ×ž×™ ×©×©×•×‘×¨×™× ×ת חוקי החברה?
ï‚§ ריבוד ï‚ ×¢×¤"×™ העיקרון ××™ שוויון: מעמדות, קסטות (×œ× ×¨×§ בהודו).
ï‚§ תרבות חומרית ï‚ ×›×’×•×Ÿ תכשיטי×, שמן בבית, מבנה מגורי×, גדר ב×רה"ב ×ו גדר בישר×ל (גובה בישר×ל יותר).
ï‚§ כלכלה ï‚ ×נתרופולוגיה כלכלית עוסקת ב:
×. מש××‘×™× â€“ ×ילו מש××‘×™× ×”×—×‘×¨×” מנצלת? מלקטי×, רועי×, ציידי×.
ב. טכנולוגיה – ×ופן ניצול המש×בי×. הטכנו משפיע על ×”×ישיות (חברה חקל×ית שונה מחברה נוודית – חברה חקל×ית ×”×™× ×’×“×•×œ×”, חברה נוודית מצומצמת).
×’. חלוקת התוצרת – מחולקת על בסיס הדדיות (×§×—-תן), חלוקה מחדש (×›×•×œ× × ×•×ª× ×™× ×œ×¦'×™×£ ×•×”×•× ×ž×—×œ×§ לכול×), ×ו כלכלת שוק (חלוקה על בסיס כסף, למי שיש יותר, קונה יותר). **
***